ברחבי העולם נאבקו להבין בשעות האחרונות את תוצאות הבחירות בישראל ואת ההשלכות שלהן על האפשרות שתוקם ממשלה. "הליכוד של נתניהו היא המפלגה הגדולה ביותר, אך אין לה רוב לשלטון", דיווחה הכותרת הראשית של ה"שפיגל" אמש אחרי פרסום המדגמים. ההצבעה יצרה תמונת מצב "מאוד מסובכת", איבחן השבועון הגרמני. "אין מנצח ברור בבחירות בישראל", כתבה רשת CNN באתר האינטרנט שלה. ה"טיימס" הבריטי כתב בכותרת הראשית שלו כי "נתניהו נלחם על עתידו הפוליטי בעוד ישראל ניצבת במבוי סתום".
הבחירות בישראל עמדו בראש סדר היום הגלובלי ביממה האחרונה, עם סיקור שוטף של יום ההצבעה, שיעורי ההצבעה הגבוהים ובחינת הסיכויים לשינוי בממשלה. אחרי פרסום המדגמים אמש, ועוד לפני תוצאות האמת, מיהרו אתרי החדשות לדווח לקוראיהם על ההתפתחויות, ולנסות להציע מסקנות בזק. בשעות האחרונות, בעוד המדגמים עודכנו בשל תוצאות האמת החלקיות, הם התקשו להציע מסגור אחיד.
"קהל הבוחרים בישראל מפולג מתמיד, והמשמעות היא שייתכן שיעבור זמן רב עד שהמדינה תבחר ראש ממשלה", כתב הוול סטריט ג'ורנל. הניו יורק טיימס איבחן כי המדגמים מוכיחים כי את "עוצמת האופוזיציה נגד נתניהו", אך כי הבחירות הנוכחיות "אינן מספקות מנצח ברור". לפי העיתון, אם תוצאות המדגמים יתאמתו, הרי ש"אף אחד מהצדדים לא יוכל להרכיב ממשלה בכוחות עצמו מבלי להסתמך על מפלגות ערביות".
לפי העיתון, האפשרות המרכזית כדי לחמוק מכך היא הקמת ממשלת אחדות המורכבת ממפלגות הימין והמרכז. "מהלך כזה עשוי להיות קשה מאוד לקבלה מצד איזנקוט, בהתחשב בעובדה שמצביעיו חשים תיעוב עמוק כלפי נתניהו", כתב העיתון האמריקאי, "כמו כן, עולה השאלה מי יעמוד בראש הממשלה: סביר להניח שנתניהו לא יוותר על השליטה, בעוד שאיזנקוט התחייב שלא להצטרף לממשלה בראשות אדם שלדעתו אינו ראוי להנהיג את ישראל". ה"וואשינגטון פוסט" כתב לקוראיו כי תמונת המצב האמיתית תתבהר "רק בסוף ספירת הקולות, מה שיכול לקחת ימים ארוכים".
בבריטניה, שהממשלה שלה נמצאת על מסלול התנגשות מתמשך עם הממשלה הנוכחית בישראל, דיווח הטלגרף כי הגוש בראשות נתניהו "מפגר אחר" הגוש בראשות איזנקוט לפני עדכון המדגמים. העיתון המזוהה עם הצד השמרני במפה הפוליטית ציין כי ההצלחה של הליכוד להפוך למפלגה הגדולה ביותר הייתה מנוגדת לרוב הסקרים. המשמעות של התוצאות, כתב העיתון "היא שהאפשרות של בחירות חוזרות הולכת ומתחזקת". בזמן זה, מציין העיתון, "נתניהו יישאר ראש ממשלה עם הכוח להתחיל מחדש את המלחמה עם איראן".
"שני המחנות רחוקים מאוד מ-61 המושבים הדרושים לשם רוב", כתב הדיילי מייל, "מה שמעורר חשש ממשא-ומתן קואליציוני מורכב וממבוי סתום פוליטי ממושך. בין השנים 2019 ל-2022 נערכו בישראל חמש מערכות בחירות, וקיים חשש שתרחיש זה יחזור על עצמו". ה"גרדיאן" הבריטי, שסיקר את יום הבחירות בכותרת הראשית שלו במהלך היממה האחרונה, הצביע על המספר הגדול הפעם של מעטפות כפולות "מה שמוסיף עוד בלבול לניסיון לחזות את התוצאות", משום שהן ייספרו במלואן רק עד יום חמישי.
הבחירות בישראל הפכו גם לכותרות הראשיות באתרי חדשות בסקנדינביה, מה שמצביע על העניין הרב בנעשה במדינה. הסוגייה הישראלית-פלסטינית, המלחמה בעזה והמצב ביהודה ושומרון הפכו בשלוש השנים האחרונות לנושא פוליטי מרכזי במדינות אלו. כתב ה"אפטונבלאדט" השבדי דיווח על "חגיגות מוזרות" במטה הליכוד, למרות שהמפלגה הפכה לגדולה ביותר, ללא משתתפים רבים. ה"אפטנפוסטן" הנורבגי ראיין מומחה שאמר כי "בלתי אפשרי לחזות מה יקרה כעת". "זה הולך להיות מכוער", העריך כתב העיתון הדני "ברלינסקה" על המתח שבין הסירוב של גוש האופוזיציה לשבת עם נתניהו לבין הסירוב של חלק מהאלמנטים בו לשבת ביחד עם מפלגות ערביות. הוא חזה כי הגוש בהובלת הליכוד ומפלגות הימין בו "יעשו הכל כדי לצייר את האופוזיציה כבוגדים" אם אלו יושיטו יד לקואליציה בשותפות אחת מהמפלגות.
המעמד של המפלגות הערביות כגוש המפתח להקמת ממשלה כלשהי הביא את כלי התקשורת הבינלאומיים לנסות להסביר לקוראים מדוע בדיוק הן אינן לוקחות חלק בקואליציות, ומדוע המערכת הפוליטית הישראלית מדברת על "רוב ציוני". ברשת ABC ציינה פרשנית כי זוהי תוצאה אירונית, שהאזרחים הערבים בישראל, שקולם וחששותיהם כמעט שלא הוזכרו במהלך מערכת הבחירות, עשויים למלא תפקיד של 'ממליכי מלכים', וזאת למרות העובדה שהמפלגות היהודיות הגדולות דחו אותם זה מכבר, באופן נחרץ, כשותפים לשלטון". כלי תקשורת אחרים אמרו כי הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הנכונות של המפלגות הערביות לקבל את אופייה הציוני של מממשלה ישראלית.
הלה-מונד הצרפתי דיווח ממטה חגיגות הליכוד, וציין כי נתניהו שב ודיבר על האיום האיראני ועל הצורך הישראלי להיאבק בו. "שני הגושים צמודים זה לזה, וגם בנימין נתניהו גם גדי איזנקוט מצהירים על כוונתם להקים ממשלה", סיכם העיתון את המצב הנוכחי.
