ספירת הקלפיות הרגילות מתקדמת אל עבר סיום, אבל תמונת הבחירות עדיין לא סופית. בקרוב יעבור המוקד למעטפות הכפולות - קולותיהם של חיילים, דיפלומטים, אסירים, מאושפזים ובעלי תפקידים נוספים שהצביעו שלא בקלפי שאליה הם משויכים. לפי ועדת הבחירות המרכזית, במערכת הבחירות הנוכחית יש כ־600 אלף מעטפות כפולות, בין היתר בעקבות משרתי המילואים הרבים. מדובר בכוח אלקטורלי משמעותי, שיכול להסתכם בכ־15 מנדטים.
● אין הכרעה? כך אפשר לגייס חברי כנסת מהצד השני
● הרבה מילים, מעט מהן על כלכלה: מה פרסמו הפוליטיקאים לפני הבחירות?
ומי אמורה להרוויח מזה? חזרנו לנתונים מהבחירות האחרונות לכנסת ב־2022, כאשר מפלגה ש"הרוויחה" היא מפלגה ששיעור התמיכה בה במעטפות הכפולות היה גבוה משיעור התמיכה בה בכלל הארץ.
המרוויחה הבולטת ביותר ב־2022 הייתה הציונות הדתית ועוצמה יהודית שרצו אז ברשימה אחת. הרשימה קיבלה 15.45% מהמעטפות הכפולות, לעומת 10.84% בכלל הארצי - פער חיובי של 4.61 נקודות אחוז. אחריה ניצב המחנה הממלכתי (בראשות גנץ), עם 10.65% במעטפות לעומת 9.08% בכלל הקולות.
גם מפלגת העבודה בלטה לטובה: 5.12% במעטפות הכפולות לעומת 3.69% בכלל הארץ. ישראל ביתנו נהנתה אף היא מיתרון ניכר, עם 5.70% לעומת 4.48%. הליכוד, שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר במעטפות הכפולות - 107,885 - רשם פער קטן בהרבה בשיעור התמיכה: 23.52% במעטפות הכפולות לעומת 23.41% בכלל הארצי.
מן העבר השני, המפלגות הערביות היו בין המפסידות הבולטות של ספירת המעטפות הכפולות. רע"ם קיבלה בהן 1.75% בלבד, לעומת 4.07% בכלל הארצי; חד"ש־תע"ל ירדה מ־3.75% בכלל הארץ ל־1.71% במעטפות, ובל"ד מ־2.91% ל־1.59%. גם יהדות התורה נחלשה משמעותית, מ־5.88% ל־3.74%, וש"ס ירדה מ־8.25% ל־6.84%. יש עתיד רשמה ירידה מתונה יותר, מ־17.79% ל־16.93%, ואילו מרצ נותרה כמעט ללא שינוי - 3.13% במעטפות לעומת 3.16% בכלל הארצי.
כמובן, לא ניתן לחזות את התוצאות במערכת הנוכחית רק על סמך הדפוס של 2022. הרכב הרשימות, שיעורי ההצבעה וזהות המשרתים והמצביעים מחוץ לקלפיות הרגילות עשויים להשתנות. ובכל זאת, הוא מסביר מדוע מפלגות בעלות אחיזה בקרב חיילים וקבוצות ניידות ממתינות בדריכות. המעטפות הכפולות אינן בהכרח הופכות את סדר המפלגות, אך במרוץ צמוד הן עשויות להזיז מנדטים, להשפיע על אחוז החסימה ולחדד את מאזן הגושים.
