השקל, שהתחזק בחדות במסחר הבינלאומי ביום הבחירות, מאבד הבוקר חלק ניכר מהעליות. שער הדולר מול השקל מזנק הבוקר (ד') בכ-1% ל-3.08 שקלים, לאחר שנחלש אתמול במסחר הבינלאומי, על רקע הערכות במהלך יום הבחירות להכרעה ברורה יותר. הבוקר, לאחר ספירת יותר ממחצית מהקולות, ניכר כי המשקיעים פחות בטוחים בהכרעה ברורה.
התנודות החדות משקפות את הטלטלה שהביאה מערכת הבחירות לשוק המט"ח. גלובס שוחח עם מספר אנליסטים לגבי מגמות המסחר בשקל ביומיים האחרונים.
לדברי ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסיים (Financial Immunities), "בימים מיוחדים כשאין מסחר בישראל, מתקיים עדיין מסחר בינלאומי בצמד שקל-דולר. עיקר המסחר מתרחש בחדרי עסקאות מט"ח בבנקים גדולים בלונדון. היקף המסחר מוערך בכ-40% מהמסחר היומי הכולל בשקל מול מטבעות זרים. מדובר בעסקאות המרה ופעילות בנגזרים פיננסיים. עיקר הפעילות מבוססת על ספקולנטים במט"ח, כאשר רוב העסקאות נעשות ביניהם, זאת אומרת, ספקולנטים זרים סוחרים בינם לבין עצמם. ניתן להניח שהם העריכו, על בסיס הסקרים, שממשלת נתניהו תיפול ושזה יהיה טוב לכלכלת ישראל, ולכן השקל מאד התחזק ביום הבחירות, על אף שלא היה מסחר בישראל".
לדברי יוסי פרנק, בעלים ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים, המגמה החלה כבר ביום המסחר האחרון בישראל, ביום שני. באותו יום הוקדמה פקיעת האופציות בשל הבחירות - אירוע שתורם באופן מסורתי להתחזקות השקל - ולדבריו גורמים ספקולטיביים החלו לחזק את השקל בניגוד מוחלט למגמה העולמית. "התחלנו את היום ב-3.12 וירדנו עד 3.075 בלי שום סיבה נראית לעין, למעט הימור על תוצאות הבחירות. ההימור הזה תפס תאוצה במהלך יום הבחירות על־ידי הבנקים הזרים", אמר פרנק.
פרנק מגדיר את המהלך "פעילות ספקולטיבית נטו, אפילו מניפולטיבית", שניצלה את העובדה שאין מסחר בישראל ושבנק ישראל אינו נוטה להתערב בימים כאלה. "ככל שהסתמן השינוי בתוצאות הבחירות, כך התגברה סגירת הפוזיציות של השחקנים", הוסיף. לדבריו, מיום שני ועד הבוקר התחזק הדולר בעולם בכ-1%, כך שגם שער של 3.09-3.10 שקלים עדיין משקף התחזקות של השקל.
"כל תרחיש שיאותת על אופק כלכלי ברור יתקבל בברכה"
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "על רקע ההמתנה ליום הבחירות, ההערכות לגביו, ותוצאותיו עד כה, ניכרת תגובתיות חדה, אך טיפוסית, של שער השקל - דולר. זאת, בין השאר, נוכח מעורבות גבוהה של גופים זרים במהלך המסחר. שוק המט"ח הוא הראשון להגיב על אירועים בעלי השלכות כלכליות, והבחירות בכללם, על פי רוב גם בחדות, אך דווקא בשל כך יש להתייחס לתגובות ראשוניות בזהירות".
"ההסתכלות הנכונה יותר היא במבט קדימה", הוסיף מנחם. "ללא קשר לתוצאות המשא־ומתן והרכב הממשלה הבאה, כל תרחיש שיאותת על אופק כלכלי ברור ומדיניות תומכת שוק יתקבל בברכה על ידו, כפי ראינו בתקופות דומות בעבר. זאת, בהיבט של תקציב מדינה ראוי, סדרי עדיפויות ברורים, התפתחויות חיוביות בתחום סחר החוץ ועוד. כמובן, השקל יוסיף להגיב לאירועים אקסוגניים, לרבות המצב הביטחוני באזור, ויש לקחת בחשבון את הקשר ההדוק בינו לבין שוקי המניות בארה"ב - הנמצאים כעת בעונת דוחות ולכן מוסיפים בימים אלו עוד נופך של תנודתיות".
"מבחן נוסף לשקל מזומן בעוד שבוע, לאחר שתחלופנה בחירות האמצע בארה"ב ותתחיל להיבחן השפעתן הכללית ובפרט על מדיניות ארה"ב באזור. במהלך המשא־ומתן, ככל שיימשך, סביר למדי להניח כי תנודתיות השקל תישאר גבוהה, יחסית", אמר מנחם.
ד"ר עדו קאליר, ראש התוכנית במימון בבית הספר הבינלאומי של הקריה האקדמית אונו, מעריך כי התנודתיות הקיצונית בימים האחרונים היא תוצר ישיר של פעילות גופים ומשקיעים זרים, וכי מעתה יושפע שוק המטבע המקומי משני גורמים עיקריים. הראשון - חידוש מגמת הסטת ההון של משקיעים פרטיים ישראלים לחו"ל, לא בהכרח באמצעות העברת מזומנים, אלא במעבר למסלולי השקעה עוקבי חו"ל ולמכשירים נקובים במטבע זר. השני - בחינה של הגופים המוסדיים, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל, את פערי הריבית בין ישראל לשווקים הגלובליים ואת אסטרטגיות הגידור.
לדברי קאליר, ניתוח ארוך־טווח מצביע על מגמה עקבית של היחלשות הדרגתית של השקל לכיוון שער של 3.3 שקלים לדולר לפחות. "נוכח אופי הפקודות ועוצמת התנודות הקיצוניות שנרשמו לאחרונה, ייתכן שתהליך זה יאיץ באופן משמעותי, והיעד יושג בטווח זמן קצר מכפי שנחזה בתחילה", אמר.
