בית המשפט העליון נתן צו על תנאי המורה לשר התקשורת והממשלה להסביר מדוע לא יבוטל חוק התקשורת, וזאת לאור טענות שלכאורה מעוררות שאלות כבדות משקל לפגמים בהליך החקיקה. וזאת לא ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן בשלב זה. המשמעות היא שהדיון בהליך יפוצל כך שתוכרע קודם הסוגייה של האם יש לבטל את החוק רק בשל טענות פרוצדורליות על כך שהחוק לא חוקק בהליך תקין, ולאחר מכן יעברו לדון בשאר השאלות המהותיות.
נזכיר כי בהחלטה קודמת הוצא צו המקפיא את כניסת חוק התקשורת לתוקף, לאחר שאושר סופית בכנסת והוגשו עתירות נגדו. השופט גרוסקופף כתב אז בהחלטתו כי "העתירות מעלות טענות כבדות-משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 (להלן: חוק התקשורת), והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק התקשורת או בוטלו מכוחו. "בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, אף קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה 'להשיב את הגלגל לאחור'. למרות האמור, בהינתן שהתחולה של עיקר הוראות חוק התקשורת אינה מיידית, לא ראיתי לתת צו ארעי לגבי החוק בכללותו".
החוק, שצפוי לערוך רפורמה בשוק התקשורת, קודם על-ידי השר קרעי במהירות - תוך התעלמות מאזהרות הייעוץ המשפטי - ועבר שינויים רבים. החוק כולל 149 סעיפים, והוגשו נגדו 3,294 הסתייגויות. הייעוץ המשפטי לממשלה טען כי קידום הצעת החוק לוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ומביא לאי-יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית.
