לפני שלושה שבועות עמד ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, על הבמה בכנס האירופי השנתי של ענקית ה־AI. בין השותפות המסקרנות של החברה הוא ציין את חברת AI21 הישראלית. הייתה זו זריקת עידוד עבור המייסדים יואב שוהם ואורי גושן אחרי כמעט עשור של דשדוש, במהלכו אחת מחברות ה־AI המבטיחות של ישראל לא הצליחה לפרוץ לשוק.
"הרבה אנשים בכנס היו בהלם - לא היינו שם בתור עוד אחד מהלוגואים, אלא כשותף מרכזי של אנבידיה", אומר מנכ"ל הסטארט-אפ הישראלי בראיון ראשון לאחר השינוי הארגוני האחרון שנערך בחברה.
AI21 הוקמה לפני כמעט עשור על ידי פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, פרופ' יואב שוהם, מחלוצי החוקרים בתחום ה־AI בסטנפורד, והמנכ"ל הצעיר אורי גושן - הרבה לפני עידן ה־AI הנוכחי שהפציע עם ChatGPT רק לפני ארבע שנים. היא הייתה בין החברות הבודדות שהעזו להתחרות באנתרופיק ו-Open AI ולפתח מודל שפה גדול למגוון שימושים, כשמאחוריה עמדו כמה מהמומחים הבכירים ביותר בענף ה-AI הישראלי ותמכו בה משקיעים מקושרים כמו גוגל ואנבידיה עצמה.
השאיפות היו גבוהות אבל מאז הקמתה ב-2017 הספיקה AI21 לשנות לפחות ארבע פעמים את המיקוד העסקי, כולל המהלך האחרון בו הכריזה על תחום פעילות חדש: אופטימיזציה וניהול של סוכני AI. בדרך היא גם הספיקה כמעט ולהירכש ובינתיים, ביוני עזב שעשוע את החברה, כשכבר קודם הקים לעצמו חברת AI מלהיבה חדשה עם שותפים אחרים, דאבל איי. אי (doubleAI).
הפעם גושן (41) ושוהם (70) מרגישים שהם עלו על הדבר הנכון. "ישנה פתאום תחושה כזו שמצאת את זה", אומר גושן. "אתה מרגיש את זה בשיחות עם לקוחות ובכל הדינמיקה מסביבך". שוהם מוסיף: "משהו כזה אף פעם לא היה לנו. היה בעבר מכיוונם של חוקרים או כתבים - אבל כזו אנרגיה מהשוק לא הייתה לנו".
"פגישה קשה נפשית"
במאי האחרון הגיע חיפוש הדרך לנקודת מפנה: ב־AI21 החליטו לפטר 60% מכוח האדם, כ-110 מתוך 180 עובדים - רוב אנשי השיווק, המכירות, התפעול והמוצר וכמה מפתחי AI. העובדים שנותרו השתייכו לליבת הפעילות של החברה. לדברי גושן, רבים מהם בחרו להישאר למרות הצעות עבודה שקיבלו. ההחלטה נפלה לאחר שחברה גדולה (לפי ההערכות נביוס) פנתה ל-AI21 וניסתה לרכוש אותה, אך לאחר דיונים ארוכים, ההצעה נפלה והשתיים החליטו לשמור במקום על התקשרות מסחרית.
"היה בלגן שלם, כל מיני שמועות באוויר ודברים שנכתבו בעיתונות שהגיעו גם לעובדים", מודה שוהם. "ואז הייתה לנו פגישת חברה שהייתה קשה נפשית לכולנו, כי היינו צריכים להודיע לאנשים שתרמו לנו כל כך הרבה: מה ששמעתם לא נכון, אבל אז גם היינו צריכים לומר להם: שני שליש מכם הולכים הביתה ולא בגלל שעשיתם משהו רע, עשיתם משהו טוב.
"זו השעה הקשה ביותר שהייתה לי בחיים, היו לי דמעות בעיניים. התחלתי את הפגישה ונתתי לאורי (גושן, המנכ"ל - א"ג) לעשות את רוב השיחה. אמרו לי להגיד שזו פגישה מורכבת - אבל זו לא הייתה פגישה מורכבת, אלא קשה. אומרים שלאבל יש חמישה שלבים - אנחנו נאלצנו לעבור את כולם בשעה אחת.
"לשמחתי מה שקרה הוא שהרבה אנשים קיבלו את זה ממש טוב. זה נעשה בצורה מכובדת ושקופה, אנשים באו והודו לנו על האופן שבו עשינו זאת. סייענו גם לעובדים למצוא עבודה".
מאז הקמתה AI21 הוגדרה כחברת ה־AI המבטיחה בישראל, שבסופו של דבר גם הכזיבה. זו ודאי הייתה משקולת כבדה לסחוב.
שוהם: "הרבה ממה שאתה אומר נכון. אנחנו עוד נראה האם אנחנו חברת ה-AI המובילה בישראל, אבל אנחנו כבר לא 'הבחור הסקסי החדש בשכונה', זה בטוח. נכתבו עלינו הרבה דברים, חלקם נכונים וחלקם לא - אבל מה שבנינו עד כה הוא מעין ולידציה לכך שכל מה שעשינו - יש לו ערך, והכול פתאום קורה עכשיו בזכות זה".
בדיעבד, זו הייתה טעות להתחרות באנתרופיק ולפתח מודל שפה משלכם?
שוהם: "הדיונים של 'מה היה אילו' הם תיאורטיים ולא ישנו הרבה, אבל בגלל שמודלי השפה הגדולים (LLM) נמצאים היום בליבת ה-AI, פיתחנו שריר שלא היה לנו אם לא היינו מפתחים מודלי שפה משלנו. התשתית שפיתחנו כדי לעשות את זה מאפשרת לנו לעשות את מה שאנחנו עושים היום. בשביל לפתח את המודל אתה צריך מפעל, ואנחנו בנינו את המפעל הזה".
ובכל זאת, ההימור הזה עלה לכם ביוקר - בסופו של דבר נאלצתם לצמצם את החברה.
שוהם: "בוא נפריד בין הדברים. אני חושב שהרבה לפני הצמצום הגדול שלנו היה ברור שמשהו יהיה צריך להשתנות. היה ברור לנו שהביזנס של למכור מודלים הוא לא טוב. מוקדם יותר בהיסטוריה של החברה קיבלנו החלטה שלא לבנות צ'ט בוט (כלומר לא להוציא מוצר מתחרה ל־ChatGPT או קלוד - א"ג), כבר כשהוצאנו את מודל השפה הראשון שלנו, ג'ורסיק. לא בגלל שאנחנו לא יודעים לעשות את זה, אלא כי זו עבודה סיזיפית. יש המון מקרים שאתה צריך לטפל בהם וגם יקר לגייס לזה הון. גייסנו כמו שהיינו צריכים ולא פי עשרה מזה.
"אז החלטנו שזה לא אנחנו. אולי היינו יכולים לעשות אחרת, אבל זו הייתה החלטה שקיבלנו. ברגע שהבנו שלמכור מודלים זה לא ביזנס בשבילנו, ידענו גם שאנחנו צריכים לשנות גם את התמהיל של העבודה - וגם את התמהיל של האנשים".
הצ'ט שטרף את הקלפים
הרעיון הראשוני של שוהם, גושן, ובזמנו גם שעשוע, היה לפתח בינה מלאכותית ומוצר שהיום נתפס כמובן מאליו - אפליקציה בשם Wordtune, שהציעה הגהה ושכתוב לטקסטים. התוכנה זכתה להצלחה ראשונית וב-2019 השלימה החברה סבב גיוס ראשוני (סיד) של 7.5 מיליון דולר. השתתפו בו קרנות כמו פיטנגו, 8VC ,TPY ושעשוע עצמו שהשקיע כמה מיליונים. מאוחר יותר שעשוע אף הביא את מנכ"ל אינטל כיום, ליפ-בו טאן, שבעברו נודע כמשקיע הון סיכון ממולח: קרן ההון סיכון שלו וולדן קטליסט הובילה בנובמבר 2021 את סבב גיוס B בהיקף של 20 מיליון דולר, לפי שווי של 400 מיליון דולר.
ChatGPT שהושק בסוף 2022 טרף את הקלפים: הצ'ט של OpenAI ואחריו גם אלה של אנתרופיק, גוגל ומיקרוסופט הציעו בחינם את מה שהחברה הישראלית מכרה - והרבה יותר. אז פנו בחברה לאסטרטגיה אחרת, שאפתנית יותר: להתחרות בהן ישירות ולפתח מודלי שפה מאפס.
המייסדים סברו כי חברות וארגונים חוששים לאמץ טכנולוגיות AI בשל החשש מדליפת מידע ומחוסר דיוק. פיתוח מודל חדש, על בסיס הטכנולוגיה שכבר פותחה בחברה, היה עתיד לסייע לה להגיע לשווקים שאנתרופיק ו-OpenAI התקשו בהם.
בשלב זה, AI21 השיקה מודלים שזכו לפרסום עולמי, Jurassic ולאחריו Jamba, ובקיץ 2023 הצטרפו אנבידיה, גוגל ואינטל להשקעת ענק בחברה שהסתכמה בכ-200 מיליון דולר, ושהצמידה לה שווי של 1.4 מיליארד דולר.
אלא שמהר מאוד התברר כי על נישת המודלים לארגונים התחרו גם מיסטראל הצרפתית וקוהיר הקנדית - ועוד עשרות חברות נוספות. כשהופיעו המודלים הפתוחים והחינמיים הסיניים התברר שהמרוץ תחרותי ויקר מדי.
בעוד שהמתחרות גייסו מיליארדי דולרים בטווחי זמנים קצרים כדי לקנות עוד ועוד מעבדים גרפיים לצורכי הפיתוח, ב-AI21 העדיפו להסתפק בקיים ולטעון כי המודלים שלהם ממוקדים. "כסף זה דבר חשוב, אבל הוא לא חזות הכול", אמר שוהם בראיון במרץ שעבר, כשנה לפני גל הפיטורים, לפודקאסט הצוללת של גלובס. "הטכנולוגיה שלנו, שהיא חכמה מאוד, לא דורשת את הפזרנות הזאת".
אלא שבמקביל באותו החודש החברה שינתה בשלישית את המיקוד והשיקה את "מאסטרו". המערכת אפשרה לחברות לנהל מודלים רבים ואת סוכני ה-AI שצמחו מהם - אותן תוכנות מבוססות AI שיודעות לבצע מטלות ומשימות. "זה העתיד של התעשייה", הכריז שוהם באותו הראיון. "במודלים השונים תמיד תהיה מידה של חוסר דיוק. לכן מה שחסר הוא מערכת AI שמוסיפה בקרה ומגדילה את האמינות".
שנה לאחר מכן, AI21 שוב שינתה מיקוד ומאסטרו הוא כבר לא המוצר המרכזי באסטרטגיה החדשה הנוכחית, זו שקיבלה חיבוק מאנבידיה בחודש שעבר. "השוק זז כל כך מהר והופך כל כך מורכב", מסביר שוהם. "למאסטרו היו הרבה רכיבים - שאחד מהם הוא הדבר שאנחנו מביאים היום לקדמת הבמה - התהליך שמאפשר את השיפור המתמיד של סוכני ה-AI".
"למדנו מה השוק צריך"
בכנס בברלין הואנג דיבר על החברה הישראלית קצת פחות מדקה. הוא סיפר על המוצר החדש שבעזרתו היא מסייעת לחברה ישראלית אחרת, אליס (שמגינה על אנתרופיק או מטא מפני שימוש זדוני של הסוכנים שלהן) לאמן את מודלי השפה שלה, לשפר ולטייב אותם. בעזרת AI21 הפעילה אליס מודל שפה פנימי שביצועיו אף עלו על אלה של אנתרופיק.
בכך חשף מנכ"ל אנבידיה לעולם נישה טרייה בענף ה-AI, שנקראת "פוסט אימון" או "מעבדה כשירות". בתהליך הזה חברות לוקחות מודלי AI קיימים וממשיכות לאמן אותם עם המידע והנהלים הייחודיים של הלקוחות שלהן. התוצאה היא מודל שפה פנימי ומותאם ללקוח שיכול להיות חסין יותר מפני מתקפות סייבר וגם להציג ביצועים טובים בהרבה ממודלי ה"מדף" שזמינים לכולם דרך אנתרופיק או OpenAI.
AI21 עושה זאת באמצעות מודלי שפה פתוחים, חלקם חינמיים ובהם אלה של אנבידיה עצמה. התהליך אמור לשפר את המודלים הייחודיים שפיתחו לקוחותיה, בהם גם חברות ה-AI גונג ודיל.
"אנחנו מגיעים לחברות שרוצות לשלוט ב-AI שלהן, מאפשרים להן לאמן מודלים משלהן ולדאוג שהם בטוחים ומכוילים לביצועים הכי טובים כדי לממש את הפוטנציאל. זו בעצם המומחיות שלנו", מסביר גושן.
ב-AI21 מבטיחים הוזלה של פי 50 בעלויות של פעילות סוכני ה-AI ביחס לאנתרופיק או OpenAI, לאחר ה"אימון" בכל תחום אפשרי - החל משירות לקוחות ועד פיננסים. היא עושה זאת, בין היתר, באמצעות שימוש הולך וגובר במודלי שפה פתוחים וזולים (בהם דיפסיק הסיני ולאמה של מטא) - שזינקו מכ-15% מצריכת המודלים שלה לפני שלושה חודשים לכ-80% כיום.
כאמור, גושן ושוהם מספרים על ביקושים למוצר החדש שלא מזכירים, לדבריהם, שום דבר שקרה בחברה קודם לכן. עבור שוהם, המסע הארוך והמפרך השתלם: "כל הקוד שכתבנו והשריר שפיתחנו נועד בדיוק למטרה שלשמה אנחנו פועלים היום, אופטימיזציה של הבינה המלאכותית, מעבר למודלים. כל המסע הכין אותנו לנקודה הזו מבלי שהתכוונו".
כיום, AI21 נחשבת לאחת משלוש החברות המרכזיות בשוק הפוסט-אימון. המתחרות שלה הן: Applied Compute מסן פרנסיסקו, שגייסה רק השבוע 350 מיליון דולר, לפי שווי של 3.25 מיליארד, בין היתר בתמיכת משקיע-העל אלעד גיל וכדורסלן העבר עמרי כספי; ו-Thinking Machines של מירה מוראטי, ממייסדי OpenAI, גם היא מסן פרנסיסקו, שגייסה כ־2 מיליארד דולר לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
ב־AI21 מבדלים את עצמם על ידי הצעת ערך שכוללת גם שירותי עיבוד, ואימון שכולל לא רק את סוכני ה-AI אלא גם את חבילת האבטחה והניהול שלהם. כמו חברות אחרות בשוק ה-AI בחברה עברו למודל שירות שכולל הצבה של עובדים באתר הלקוח. המודל מפחית אמנם את רווחיות החברה, אך לדברי שוהם מגדיל את ההכנסות.
עברתם כל כך הרבה גלגולים - אתם סוף סוף על הגל?
שוהם: "תמיד היינו חברת טכנולוגיה עמוקה, אבל אני חושב שלא היינו מספיק קשובים לשוק בצורה מדויקת, בנינו טכנולוגיה מלהיבה ובשנים הראשונות של הבינה המלאכותית הייתה מעין פריבילגיה בשוק לבצע ניסויים כמו מעבדה. היום כבר יש לשוק 'מבוגר אחראי' ואנחנו בינתיים למדנו לחשוב על מה השוק צריך. יצא שתשע השנים שבהן השקענו בפיתוח הפלטפורמה והידע הביאו אותנו לענות על צורך שגם אנשים כמו מנכ"ל מיקרוסופט ומנכ"ל פלנטיר מדברים עליו".
לאן נעלם אמנון שעשוע
הצלע השלישית והמרכזית בחברה מימיה הראשונים הייתה כאמור פרופ' אמנון שעשוע, שהוביל את מובילאיי לאקזיט של 15.7 מיליארד דולר במכירה לאינטל ובהמשך להנפקה. הוא ראה ב-AI21 פורצת דרך בתחום מודלי השפה שלפני עידן הטרנספורמרים (שיטת הפעולה שבבסיס המודלים המוכרים כיום כמו GPT, ג'מיני או קלוד). שמו המשיך להתנוסס בכתבות בעיתונות ולהיות מקושר לחברה, אבל שוהם אומר כי שעשוע כבר לא עובד בחברה מזה זמן מה (לגלובס נודע כי מדובר בשלוש שנים לפחות), למעט תפקידו כיו"ר ללא שכר - עד לעזיבתו הרשמית ביוני האחרון.
עד לפרישתו שימשו גושן ושוהם כמנכ"לים משותפים וכעת האחרון עבר לתפקיד היו"ר. אזכור שמו של שעשוע בשיחה נראה כמו נקודה כואבת עבור השניים: רגעי שתיקה מביכים, תחושת חוסר נוחות, זהירות יתרה ותזוזות בכיסא. "אלה תהליכים טבעיים, יזם הופך פחות מעורב ופחות מכיר את מה שקורה - וזה בסדר גמור", אומר בסוף שוהם. "הוא נהיה פחות ופחות קרוב, ובשלב מסוים זה לא משהו שמעניין אותך ואז אתה פונה לדרכך - זה היה בריא לכולם.
"אמנון היה מאוד מעורב בשנים הראשונות ואנחנו מאוד הערכנו ומעריכים זאת, אבל בשנים האחרונות הוא לא היה מעורב - ומה שהוא עושה היום בחברה שלו - אופטימיזציה של תהליכים וחשיבה מדעית - הוא לא משהו שאנחנו עושים כאן".
ב-2023 הקים שעשוע יחד עם מספר חוקרים מהאקדמיה - בהם שניים מחוקרי הבינה המלאכותית ב-AI21 - את doubleAI, שגייסה כמה ממשקיעי AI21. בשנה שעברה, הצטרפה אנבידיה לסבב השקעה בחברה החדשה של שעשוע, לפי שווי של מיליארד דולר. שעשוע הציג השנה מספר הישגים שממצבים את doubleAI כאחת מחברות הבינה המלאכותית המבטיחות.
הבחירה בישראל והאכזבה
גושן ושוהם אינם נעדרי חרטות. לדבריהם, אחת הטעויות שעשו הייתה הנוכחות העודפת של החברה בישראל (הרוב המוחלט של אנשי השיווק, המכירות והפיתוח העסקי). זאת בניגוד למצב כיום שבו כל חברות ה-AI הנחשבות פועלות לא רק מקליפורניה, אלא מסן פרנסיסקו עצמה.
"סן פרנסיסקו היא כיום בירת ה-AI, שם השוק נמצא, הנוכחות שם חשובה ומי שנמצא שם רואה כמה הכול זז מהר", מודה גושן. "בדיעבד, הנוכחות שם היא קריטית ואני אומר את זה היום לכל יזם שאני פוגש בכל נושא תשתיות ה־AI".
במקביל, הם מכחישים פרסומים שונים כמו גיוס של 300 מיליון דולר, זמן קצר לפני גל הפיטורים, או ניסיון מכירה לאנבידיה. "יש המון דברים שנכתבו עלינו ואין לנו מושג מאין הם הגיעו", אומר שוהם.
השניים גם לא מגיבים על הפרסומים על נסיון רכישה מצד חברת הניאו-ענן ההולנדית נביוס, שמייסדיה ישראלים. על פי ההערכה, אכן היה נסיון כזה שלא צלח, שהשפיע על עיתוי סבב הפיטורים ועל היקפו. שוהם וגושן מסתפקים בתגובה לקונית: "אמרנו שנביוס היא שותף מסחרי שלנו, אנחנו מעשירים את הפלטפורמה שלהם עם אופטימיזציה של סוכני AI".
אולי ההחלטה שלא לגייס הון פגעה בכם? מיסטראל הצרפתית גייסה 7.5 מיליארד דולר, לפי שווי של 24.4 מיליארד דולר, וקוהיר הקנדית גייסה 1.6 מיליארד דולר, לפי שווי של 7 מיליארד - ובניגוד אליכם הן הצליחו לצמוח ולהשתלב בשוק הארגוני.
שוהם: "רוב ההכנסות של קוהיר מיוחסות לממשל הקנדי והמשקיע הגדול שלהם גם הוא קשור למדינה. אותו הדבר במיסטראל. אתן לך דוגמה: הוזמנתי לא מזמן לאירוע בארמון האליזה. ישבו באולם כ-200 אנשים, ומלפנים - נשיא צרפת מקרון, לידו מוריס לוי (יו"ר קבוצת הפרסום העולמית פובליסיס - א"ג), לידו ג'נסן הואנג וגם ארתור מאנש, מייסד מיסטראל. זה רק מדגים לך איך מקרון דוחף קדימה את חברת ה-AI הצרפתית".
ובישראל איש לא דחף אתכם.
"בוא נתחיל בזה שבישראל לא היה משהו דומה - ואת המסר הזה אני כבר שנים מעביר לרשות החדשנות, לראש הממשלה, לכל מי שצריך. אני מבין שיש אילוצים תקציביים, פוליטיים ואחרים, ומבין גם את נושא הוגנות וחובת המכרזים. אבל אם ישראל רוצה להיות תחרותית כמדינה היא חייבת להמר על חברות מסוימות ולדחוף אותן קדימה".
התקשרות בין המדינה ל-AI21 הייתה על השולחן?
"זה משהו ששמתי אותו על השולחן, אבל אף אחד לא לקח".
בקיץ 2023 מונה שוהם לעמוד בראש הוועדה המדעית לבינה מלאכותית שתייעץ לפורום התשתיות הלאומיות. הארגון הממשלתי המובל בידי רשות החדשנות קיבל בעבר את הסמכות לקדם תוכנית בינה מלאכותית לאומית - סמכות שלא מומשה באופן משמעותי מעולם.
"לכל מדינה בעולם ישנה תוכנית לאומית ל-AI, אבל אנחנו בישראל מיוחדים יש לנו כבר שלוש וארבע תוכניות AI - כולן טובות", אומר שוהם. "ביקשו ממני להקים ועדה מדעית מייעצת ולעמוד בראשה וכך עשיתי. אני חושב שהיא קיימת, אבל לא זומנתי אליה בתקופה האחרונה".
למרות הציניות, שוהם שואב עידוד ממטה הבינה המלאכותית הממשלתית החדש שהוקם השנה במשרד ראש הממשלה: "מדובר בצעד משמעותי ומספק, עם תקציבים גדולים יותר משהיו אבל עד שלא יאושר התקציב לאחר הבחירות שום דבר לא יזוז. כשזה יאושר, אני חושב שזה יקודם בצורה רצינית יותר".
"הקוד הפתוח הוא צונאמי"
אם גם אתם מודים שחברות עוברות למודלי שפה פתוחים חינמיים, איזה עתיד צפוי לאנתרופיק ו-OpenAI?
שוהם: "אני לא חושב שהמודלים הסגורים ייעלמו, יש להם יכולות בחזית שעדיין אין לאחרים. אבל עבור החלק הגדול של השימושים, הקוד הפתוח הוא צונאמי. אני חושב שתרחיש אחד, ואני לא אומר את זה מתוך ידיעה, הוא שהן יהפכו להיות חברות ורטיקליות יותר, שמציעות לא רק את המודל אלא גם עוסקות ממש בתחומים ספציפיים. אנתרופיק דיברו בעבר הלא רחוק על כניסה לעולמות של מדעים, ביולוגיה ומשפט".
בשבועות האחרונים מניית גוגל צנחה ב-12% בגלל העלייה הבלתי נגמרת של התחייבויות לרכישת ציוד AI והתזרים שהופך שלילי; אילון מאסק חזה שחורות למניות חברות הניאו-ענן; והתשקיף של אנתרופיק חשף התחייבויות בסך 900 מיליארד דולרים לשנים הקרובות. כשהכנסות והרווחים מ-AI לא מגיעים באותו הקצב - זו מגמה מדאיגה שעשויה להתפוצץ בקרוב ולקחת איתה מטה הרבה מניות.
גושן: "אני חושב שיש טיעונים לכאן ולכאן. האם ה-AI היא בועה או שבאיזשהו מקום דוחפת את כלכלת העולם? קצב הצמיחה הוא בכל זאת חסר תקדים. אני חושב שהשאלה היחידה הרלוונטית היא האם קצב הצמיחה ימשיך כמו בשנה האחרונה. אם לא, אז יש פה בעיה. אבל כרגע השוק מהמר על כך שהוא ימשיך ואפילו יאיץ.
"במובן הזה ליבת ההימור נמצאת בהשקעות בציוד ההון של הענקיות שתסתכם בקרוב בכטריליון דולר. חברות אלה היו חברות רווחיות שמקצות את כל התזרים החופשי שלהן לטובת ה'בילד אאוט' הזה. יש פה איזה הימור של התעשייה שזה העתיד, ואני חושב שרק הזמן יגיד".
