בעוד הנפט ממשיך לצאת מהמפרץ הפרסי דרך מצר הורמוז, למרות התקיפות האיראניות, הסיכון הכרוך במעבר מעלה משמעותית את המחיר. כך נוצר מצב שבו על חבית נפט בשווי של כ-100 דולר, יצואניות הנפט במדינות המפרץ מקבלות רק כ-70 דולר. יתרת הסכום מגיעה לחברות הספנות שמוכנות לקחת על עצמן את הסיכונים הכרוכים במעבר במצר, ונאלצות לשוט ללא משדרים ותחת חסות החשיכה, וכן לחברות הביטוח שמכסות את המסעות המסוכנים האלה. כך עולה מנתוני קרטל יצואניות הנפט OPEC.
● תומכת ה-BDS ניצחה בלוס אנג'לס, והדיחה את ראשת העיר המכהנת
● ביטול כספי הסיוע מסבך הזמנת נשק ביותר מ-10 מיליארד דולר מארה"ב
מחיר הנפט ממשיך להיות גבוה, ובשבועות האחרונים הוא נע סביב 100 דולר לחבית מסוג ברנט. זאת אף שהיקף יציאת הנפט מהמפרץ דווקא גבוה ביחס לחודשים לפני כן. למרות ניסיונותיה של איראן לפגוע בספינות שחוצות את המצר המחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, בחודש ספטמבר הגיע היקף יצוא הנפט מהמפרץ לשיא של 18.9 מיליון חביות ביום, כולל מוצרי דלק. מדובר ברמה דומה להיקף היצוא מהמפרץ לפני המלחמה, לא כולל איראן. הנפט האיראני עצמו עדיין מתקשה לצאת מהמפרץ בשלב הנוכחי, בשל המצור הנגדי שמטילה ארה"ב.
באוקטובר ירד היקף היצוא במעט, ל-17.1 מיליון חביות ביום בממוצע, אך גם זו כמות גבוהה בהרבה מזו שהמפרץ הפרסי ראה לאורך המלחמה מול איראן.
בכל זאת, הוצאת הנפט מהמפרץ לא מאוד הרגיעה את המחירים. בשיא הגיע מחיר חבית ברנט ליותר מ-110 דולר. כעת, על רקע התקוות לקיום שיחות בין ארה"ב לאיראן, ירד המחיר לכ-97 דולר, אך הוא עדיין גבוה משמעותית ביחס למחיר בתחילת 2026, שעמד על כ-60 דולר לחבית ברנט.
1.2 מיליון דולר למעבר במצר
האמריקאים יצאו למבצע ייעודי בתחילת ספטמבר נגד יכולות הגילוי, המעקב והאש של איראן במטרה להפחית את הסיכון. בנוסף לכך, בחודשיים האחרונים יצואני הנפט שילשו את המחיר שהם מוכנים להציע על מעבר בהורמוז, לרמה של מעל 1.2 מיליון דולר ליום שיט. לפני המלחמה, יום שיט כזה נשא תג מחיר של עשרות אלפי דולרים בודדים.
מחיר כל כך גבוה הפך למפתה במיוחד, שחברות ספנות כמו "סינוקור" הקוריאנית החלו לבצע העברות נפט קבועות עם משדרים ואורות כבויים. הם מטעינים את הנפט ספינה-לספינה מחוץ להורמוז, ואז חוזרים לסיבוב נוסף. האסטרטגיה הזאת עובדת, אך ספינות שלהם כבר נפגעו מירי איראני.
זה מגיע, כאמור, עם תג מחיר משמעותי: לפני המלחמה, עלות השינוע והביטוח הממוצעת עמדו יחד על דולרים בודדים לכל חבית, וכעת היא זינקה פי 20 לעשרות דולרים לכל חבית. על פי הערכות OPEC, כ-30% מעלות הנפט לצרכן הסופי מקורה בעלויות השינוע והביטוח, שאמורות לפצות את חברות הספנות וחברות הביטוח שלהן על הסיכונים המשמעותיים שהן לוקחות כשהן שטות דרך מים איראניים עוינים, ועלולות להיפגע מירי של טילים וכטב"מים.
על פי OPEC, "העלויות הגבוהות באופן יוצא דופן, בתורן, מועברות לכלל שרשרת הערך. הן מוסיפות ומאריכות את נטל המחיר על המדינות היצרניות והצרכניות, ומוסיף עוד לחצים אינפלציוניים על הכלכלה העולמית".
כך שנראה שבעוד מנגנון השוק מצליח להוציא נפט בהצלחה מהמפרץ, ולהמשיך להניע את הכלכלה העולמית, זה לא מגיע בחינם. מי שסובלים מכך הם גם הצרכנים, שמשלמים מחיר גבוה יותר על נפט ודלק, וגם היצרנים, שלמעשה מקבלים מחיר נפט דומה לזה של ערב המלחמה, ולא נהנים מהעליה במחירי הנפט שהמלחמה הובילה. מי שכן נהנים מכך הם יצרני נפט במדינות אחרות, כמו ארה"ב, אפריקה ודרום אמריקה.
