ביום ד' השבוע תפרסם חברת אבן קיסר את הדוחות לרבעון השלישי, לאחר שהמניה שלה יותר מהכפילה עצמה בחודשים האחרונים. אלא שמאחורי התמונה החיובית לכאורה, עומדים גם נתונים שליליים וחוסר ודאות רב.
אבן קיסר, יצרנית משטחים המשמשים לעיצוב מטבחים וחדרי אמבטיות, דחתה את פרסום הדוחות, שהיה מתוכנן כבר בשבוע שעבר, והסבירה כי הדחייה נועדה לאפשר זמן נוסף לדיונים הקשורים לפשרות משפטיות, מבלי לפרט מעבר לכך.
באחד ההליכים המשפטיים נגדה שהתנהל בקליפורניה, נפסק לאחרונה נגד החברה. אבן קיסר דיווחה שחבר המושבעים קבע שהיא נושאת באחריות ופסק פיצויים לטובת התובע בסך 67.3 מיליון דולר, מתוכם חלקה של אבן קיסר מגיע ל־46.5 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השני היו לחברה יתרות מזומנים בסך 51.8 מיליון דולר.
גם אחרי העלייה האחרונה במניה, שווי השוק של אבן קיסר נמוך היסטורית - היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ־53 מיליון דולר, נמוך ב־98% מהשיא אליו היא הגיעה ב־2015, אז שווייה עמד על 2.5 מיליארד דולר, ונמוך ב־86% מהשווי בו הונפקה לראשונה בוול סטריט ב־2012.
החברה נקלעה לקשיים מתמשכים בשנים האחרונות, גם על רקע החרפת התחרות בשוק וגם בעקבות הליכים משפטיים מרובים, שנפתחו נגדה בטענות על פגיעה בבריאות של מתקיני המשטחים שלה. התביעות כוללות טענות לפיהן מתקינים חלו, בין היתר, במחלת הריאות סיליקוזיס, בשל חשיפתם לחלקיקי חומרי סיליקה בזמן העבודה על המשטחים.
מהדוח השנתי המורחב של אבן קיסר לשנת 2025, עלה כי היא צד למאות תביעות הנוגעות ל־618 נפגעים, מתוכם 40 בישראל, 151 באוסטרליה ו־427 בארה"ב. בעקבות התביעות, באוסטרליה החליטו בשנים האחרונות להחמיר את הרגולציה בתחום, ומאמצע 2024 ישנו איסור גורף לעבוד עם משטחים המכילים סיליקה גבישית, לרבות מוצרים על בסיס קוורץ, שהיו חלק משמעותי מהיצע המוצרים של אבן קיסר ביבשת ־ שהייתה בעבר אחד השווקים המרכזיים שלה. גם במדינות אחרות ישנם דיבורים על החמרת הרגולציה בתחום, מה שעלול לפגוע בעסקי אבן קיסר.
הקרן שנכנסה שנית לחברה ורושמת הפסד
שלושה גורמים שליוו את אבן קיסר בימי השיא נמצאים בה כיום: בעל המניות הגדול בחברה, קיבוץ שדות ים, שמחזיק ב־30.2% מהון המניות; קרן הפרייבט אקוויטי טנא (10.4%); והמנכ"ל יוסי שירן שמחזיק ב־2.5% מהמניות. לטנא ושירן זהו סיבוב שני בחברה - שניהם עזבו בעבר וחזרו.
קרן טנא, שנוסדה בשנת 2004 על ידי ד"ר אריאל הלפרין, מתרכזת בהשקעותיה בחברות תעשייה בעלות צמיחה, בהן חברות התעשייה הקיבוצית (בין היתר, נטפים, כרומגן וחוליות מקיבוץ שדה נחמיה, שמקדמת בימים אלה הנפקה בבורסה בת"א).
הקרן השקיעה באבן קיסר בפעם הראשונה ב־2006, עוד כשהייתה חברה פרטית, ושבע שנים לאחר מכן ביצעה אקזיט מרשים בתשואה של פי 5 על ההשקעה, במכירת מניות אבן קיסר בכ־186 מיליון דולר.
ב־2016 חזרה הקרן לסיבוב השקעה נוסף באבן קיסר, ורכשה מניות ב־43.5 מיליון דולר. בהמשך, אחרי נפילת המניה באותה תקופה, הקרן הביעה אמון בחברה ורכשה מניות נוספות בכ־30 מיליון דולר. הרכישות הללו בוצעו במחירים גבוהים משמעותית ביחס למחיר הנוכחי, כך שהקרן רושמת כיום הפסד גדול "על הנייר" מהסיבוב השני שלה באבן קיסר.
תוכנית הרה־ארגון מתחילה לבוא לידי ביטוי
כאמור, גם המנכ"ל שירן חזר לאבן קיסר. שירן ניהל את החברה ב־2009־2016, כולל בתקופת ההנפקה והשיא; ב־2023 חזר אליה, כשהיא במצב שונה והשוק אחר. אחד המהלכים הראשונים שלו היה תוכנית רה־ארגון גלובלית, שכללה גם את סגירת המפעל הוותיק של החברה בקיבוץ שדות ים ופיטורי 150 העובדים.
המטרה המרכזית הייתה להתמודד עם אתגרים תפעוליים ולשפר את התזרים. בהמשך נסגר מפעל נוסף בארה"ב, ולפני שנה החברה הודיעה על סגירת עוד מפעל בישראל, באזור התעשייה בר־לב בצפון, ועל פיטורי 200 העובדים בו. נכון לרבעון השני המהלכים האלה מתחילים לבוא לידי ביטוי, גם אם חלקית ובקצב איטי.
במחצית הראשונה השנה, ההכנסות התכווצו ב־7.7% ל־185 מיליון דולר אך הרווח הגולמי עלה ב־4.7% ל־43 מיליון דולר. מנגד, ההפסד התפעולי והנקי גדלו לעומת התקופה המקבילה - 29.6 מיליון דולר ו־36.7 מיליון דולר, בהתאמה.
אבן קיסר צמצמה את שריפת המזומנים ורשמה תזרים שלילי של 4.9 מיליון דולר מפעילות, לעומת 25 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
