כשתומר כהן נכנס לתפקיד מנכ"ל וולט ישראל, ב-1 באוקטובר 2024, הוא כינס את העובדים והודיע: "בכוונתי ללמוד לפני שאני מקבל החלטות". אבל הצהרות לחוד ומציאות ישראלית לחוד. אחר הצוהריים הודיע דובר צה"ל כי צפויה מתקפת טילים מאיראן וכהן קיבל את ההחלטה הראשונה: לסגור את האפליקציה.
כשאיומים נשמעים על סבב נוסף מול איראן - הנושא שוב רלוונטי. "אנחנו לצערי כבר מאוד מיומנים בזה", הוא מספר לגלובס בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. "כשאומרים להיכנס למרחבים מוגנים, אי אפשר יותר לבצע הזמנות בוולט. שום הזמנה לא שווה סיכון של חיי אדם".
● הוא היה ב"כנופיית החנונים" של נתניה. היום הוא מטפל בצוואר הבקבוק שיצר ה-AI
● "המנהל שלי צחק עליי בגלל שבכיתי. היום אני מלמדת מנהלים איך להפגין רגשות"
● הכסף באירופה כבר לא מספיק לכולם, והזעם משתולל
מאז הוא היה צריך לקבל עוד לא מעט החלטות ובינתיים נדמה שהנתונים מדברים בעד עצמם. וולט, שהחלה את דרכה בישראל לפני שמונה שנים כאפליקציית שליחויות ממסעדות באזור תל אביב, הפכה מזמן למעצמה, כזו שרשות התחרות שמה עליה שבע עיניים. היא משרתת שלושה מיליון לקוחות פעילים ובשנתיים האחרונות כהן הוביל אותה לצמיחה בכל החזיתות: 8,000 בתי עסק הפכו ל־13 אלף, 1,200 עובדים צמחו ל-2,000 ו-20 אלף שליחים ל-30 אלף.
זה המון לקוחות ולשליחים יש חופש איזו הזמנה לקחת. עד כמה זה מלחיץ?
"זה מלחיץ מאוד. אני פותח את היום בלי לדעת כמה שליחים יעלו לזמינות וגם שליח שזמין ורואה הזמנה - לא חייב לקחת אותה. אני גם לא יודע איזה בית עסק יכריז שהוא פתוח להזמנות, ואני לא יודע איזה לקוח ייכנס ויגיד: 'אני רוצה עכשיו'. זו חברה מורכבת לניהול, זו חברת טכנולוגיה, לא שליחויות. אבל הקושי עושה לי טוב. הוא משאיר אותי חד כל הזמן".
המתחרה תן ביס היא גם חברת טכנולוגיה?
"כן, אבל הטכנולוגיה שלנו טובה יותר - ומשם ההצלחה. אנחנו מכסים 90% משטח המדינה, יותר מ-300 ערים ויישובים. יש עדיין אזורים שבהם אנחנו לא קיימים. בחברה הערבית יש הרבה מקומות שאנחנו בתהליך השקה, גם בחברה החרדית. בבני ברק כבר יש מי שמזמין וולט באדיקות ואני חושב שיש לנו פוטנציאל שם, אבל עוד לא סיימנו לפצח איך מנגישים את הטכנולוגיה לכל החברה החרדית".
מה החסמים והאתגרים בחדירה לחברה החרדית והערבית?
"יש מאפיינים ייחודיים שדורשים מענה. בחברה הערבית למשל, אחוז ניכר מהפעילויות קורות במזומן. התוכנית היא שבקרוב אפשר יהיה לשלם במזומן בחברה הערבית. בחברה החרדית, הסמארטפונים הם אירוע. בבני ברק ובבית שמש הרבה מההזמנות מתבצעות באמצעות סמארטפונים, ואפשר להזמין וולט גם דרך המחשב. אנחנו תמיד עושים התאמות, למשל עסקים שמקבלים סטמפה של כשרות או שבבית שמש אנחנו לא פעילים בשבת".
בחברה הערבית מחכה לכם תחרות חזקה, למשל אפליקציית האאט הפופולרית.
"אני מת על תחרות. אנחנו רואים שכניסה שלנו מעוררת את השוק. זה לא משנה אם הם ערבים, יהודים, חרדים או חילונים - הלקוחות הם אנשים חכמים שרוצים לקבל את התמורה הגדולה ביותר לכסף שלהם. התפקיד שלנו הוא לתת להם את הערך הגדול ביותר, ואם נעשה את זה - הם יבחרו בנו".
ובכל זאת, אתם מרוכזים בגוש דן ובמרכז?
"יש תפיסה, כי התחלנו בתל אביב, שזו חברה מאוד תל אביבית בהווייה, אבל כיום גוש דן הוא בסך הכל 40% מההזמנות שלנו. אנחנו חברה כל-ישראלית".
אם מפלחים את ההזמנות לפי אזורים, יש הבדלים בהעדפות?
"דפוסי ההזמנה מאוד דומים אבל יש דברים מעניינים: בצפון מזמינים יותר פיצות, במרכז זה המבורגר ובדרום זה שווארמה. המוצר הכי מוזמן בוולט הוא חלב, ובכלל היום 40% מהפעילות היא לא במסעדות, אלא בעולם הריטייל: סופרים, והרבה דברים שלא קשורים לאוכל - אלקטרוניקה, עיצוב הבית ולייף סטייל, עשה זאת בעצמך, צעצועים, ציוד משרדי, אינספור קטגוריות. זו האסטרטגיה ואנחנו עושים צעדים אקטיביים ומשקיעים באופן דרמטי כדי שההיצע יהיה בפלטפורמה".
"מה שנשאר זו רווחיות קטנה"
וולט פועלת תחת המטריה של ענקית המשלוחים האמריקאית דורדאש שרכשה אותה ב-2021 תמורת 7 מיליארד אירו. כיום דורדאש נסחרת במדד S&P 500 בשווי של כ־78 מיליארד דולר ופועלת ב-40 מדינות עם מותגים שונים. ברבעון השלישי של 2026 הציגה דורדאש רווח נקי של 466 מיליון דולר, גידול של 91% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ושולי רווח נקי של 13.6%. רוחה של החברה העולמית משפיעה גם על מדיניות העמלות בישראל.
אתם גובים עמלה מהעסקים (עד 27%) ומהצרכנים דמי משלוח. נשמע כמו מודל עסקי מצוין, מה אפשר לומר על הרווחיות שלכם?
"אנחנו חלק מחברה ציבורית, ורק מה שמפורסם בדוחות אני יכול להגיד. המייסד והמנכ"ל של דורדאש אמר שהוא רוצה 'להרוויח פני על כל דולר'. כלומר, מה שנשאר לוולט הוא רווחיות קטנה, חד-ספרתית נמוכה. האיזון בין השליחים שצריכים להרוויח טוב, לבין המסעדה שצריכה ליהנות משורת רווח מכל הזמנה, לבין וולט, הוא איזון מאוד עדין, ואני חושב שאנחנו מצליחים לעשות אותו טוב".
אם בכל זאת נתעקש על הרווחיות שלכם, כוולט ישראל?
"אחזור על העיקרון: אנחנו רוצים להרוויח מעט מאוד על כל הזמנה, מתוך הבנה שאם נצליח להיות פופולריים בהזמנות, זה יצטבר למשהו משמעותי".
אם נשאל בעלי עסקים קטנים, שעליהם אתם נסמכים, איך הם רואים אתכם, אני מניחה שרבים יגידו שאתם קורעים אותם בעמלה.
"בשורה התחתונה זה משתלם להם. מסעדה לא צריכה להוסיף עלויות: היא כבר משלמת על המקום, על העובדים ומכל הזמנה בוולט נשארת שורת רווח שמגדילה את הסך הכל. אם זה לא היה טוב לעסקים, הם היו עוזבים. אני נפגש עם עשרות עסקים כל הזמן ושואל לפרטי פרטים והתשובה חד-משמעית: זה טוב להם".
יש טענה שכשאתם גובים עמלה כל כך גבוהה, המחיר מגולגל אל המוצר ואתם תורמים ליוקר המחיה.
"זה לא נכון. יש לנו סעיף בהסכם שמחייב מסעדות לשמור בוולט על אותו מחיר שיש במסעדה. המשמעות היא שאין אינפלציה של המחיר בעולם המסעדות. יותר מזה: לפני שנה השקנו את וולט בנהריה ועשינו בדיקה - האם יוקר המחיה במסעדות בעיר, שלא הייתה בוולט שמונה שנים, עלה פחות מאשר בתל אביב? לא. עליות המחירים דומות".
אתם לא מונופול רשמי, אבל אתם מאוד דומיננטיים, ולפעמים עסקים מרגישים שאם הם לא נמצאים אצלכם - הם לא קיימים.
"כשהייתי בן 17 עבדתי בחנות צעצועים וכלי כתיבה של ההורים של אשתי בחיפה. אני יודע כמה קשה הם עבדו כדי להגיע לעוד קצת לקוחות. עוד אלף, עוד אלפיים, עוד 5,000 שקל בסוף החודש. זה ההבדל, לעסק קטן, בין ראש מעל למתחת למים. שיעור הרווח על הזמנה בוולט יכול להיות נמוך יותר, אבל שורת הרווח במספרים אבסולוטיים חד-משמעית גבוהה יותר, למי שעובד עם וולט ומצליח להרחיב את העסק באמצעותה".
"השנה הקשה בחיי"
כהן בן 38 אך נראה צעיר מכפי גילו. הוא נולד במעלה אפרים שבבקעה, ובגיל 14 עבר לפנימייה צבאית בחיפה. בגיל 16 הכיר את אשתו, ומאז הם ביחד. היום יש להם שלושה ילדים. בהמשך התגייס לצנחנים, שירת כקצין, נפצע קל ועבר לדובר צה"ל.
אחרי הצבא החל ללמוד משפטים ובמקביל עבד בכנסת, בהתחלה אצל ח"כ דני דנון ולאחר מכן כדובר מפלגת יש עתיד ובהמשך כראש המטה של יעקב פרי כשר המדע והטכנולוגיה. לאחר מכן דנון הציע לו להיות ראש מטה המשלחת הישראלית לאו"ם.
כהן היה שבע שנים בתפקידים בעולם הפוליטיקה והדיפלומטיה, אבל הוא מספר כי תמיד ידע שזו תחנת ביניים. "תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מנכ"ל במגזר העסקי הפרטי, אבל בפוליטיקה יש אפשרות לעשות דברים משמעותיים, ושם למדתי על מוקדי כוח ואיך עובדים אינטרסים".
יש רגע בחיים שהשפיע עליך בצורה יוצאת דופן, שאתה מגדיר כמכונן?
"אחי איתמר ז"ל שם קץ לחייו בגיל 21, כשאני הייתי בן 19. זו הייתה השנה הקשה בחיי, חוויתי אבל עמוק, תוך כדי התקדמות בתפקידי פיקוד בצנחנים. כשסיימתי את השנה הזאת ועלינו לקבר, היה רגע שבו הבנתי את כל מה שצריך להבין על החיים: תחושת פרופורציה עמוקה עם הבנה שלא כל דבר שאנחנו עושים הוא חיים ומוות וזה גרם לי להיות אופטימיסט חסר תקנה.
"כמנכ"ל, להיות אופטימי זה כמעט כוח-על, כי אתה מאמין שאפשר להצליח - גם אם יש משבר. אתה מבין שזה לא חיים ומוות וזה גורם לך לקבל החלטות טובות יותר. אז בצורה כמעט קוסמית, הרבה מאוד ממי שאני היום הושפע מלכתו של איתמר".
לפני שמונה שנים החל את הקריירה העסקית כמייסד ומנכ"ל Jobit, חברת השמה לדור ה-Y. "החזון היה לעזור לחבר'ה צעירים לנהל את הקריירה, משהו שעד היום אני מאוד מאמין בו. שנתיים לאחר מכן המשקיעים, קבוצת TLC ויואב בן יקר, מי שנתן לי את ההזדמנות הגדולה, ביקשו ממני להגיע ל־BUYME ולהיות מנכ"ל", מספר כהן. במהלך השנתיים האלו, כהן שנשאר עם מניות מיעוט בחברה הצליח להעביר אותה לרווחיות, ולאחר שעבר לביימי התמזגה ג'ובאיט כחלק מהפעילות של חברת האם TLC. "חמש שנים התעסקתי אך ורק במתנות ולפני שנתיים וחצי פנו אליי מוולט".
אבל כהן לא קפץ מיד על ההצעה. "אמרתי להם שאני לא בטוח שאני רוצה עוד פרק כמנכ"ל שכיר. כבר התחלתי בהקמת סטארט-אפ בתחום של ביטוח בריאות לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, והייתי בשיחות מתקדמות עם משקיעי הון סיכון.
"אמרתי להם שאני מאוד אוהב לבנות דברים חדשים, גם כמנכ"ל. הם החתימו אותי על הסכם סודיות וסיפרו לי על התוכניות להמשך. יומיים אחרי זה נכנסתי לחברה".
הסוכן שמזהה מה חסר בסופר
וולט היא חברה בינלאומית שנוסדה ב־2014 ובסיסה בהלסינקי. בישראל החלה את פעילותה ב-2018 בתל אביב, ומשם כאמור התרחבה. מה שהחל כמשלוחי אוכל ממסעדות התרחב לתחומים נוספים תחת המנכ"לית הקודמת, ליאור אשכול, שקודמה לאחראית על הפעילות האסטרטגית בהנהלת וולט העולמית.
וולט פועלת ב-40 שווקים בעולם, מה מייחד את ישראל?
"לפני שבועיים אחד משלושת הבכירים בדורדאש העולמית הגיע ליומיים כדי להכיר את הפעילות הישראלית וסיכם כך: 'וולט ישראל היא חממה טכנולוגית ויזמית בתוך תאגיד גלובלי ענקי'. הוא אמר שהעובדים לא מחכים שמישהו יגיד להם מה לעשות - הם פשוט עושים. יש פה חדשנות דרמטית, גם טכנולוגית וגם עסקית, וזה לא קורה במדינות אחרות".
איזו חדשנות למשל?
"מוצר שהשקנו השנה שנקרא וולט בנפיטס, הפתרון שלנו לתקציבי הסעדה שמעסיקים נותנים לעובדים. ההצלחה גרמה לכך שעכשיו מתכוננים להשקה שלו בכל העולם. ההשפעה שלנו על המוצר דרמטית. אפילו השם נהגה בישראל".
הרעיונות נולדים אצלכם, או שדורדאש מנחיתה אותם ואומרת: "אנחנו רוצים שתהיו הראשונים"?
"אנחנו תורמים להחלטות, וכמובן שכשבונים מוצר כל כך גדול ומשקיעים בו כל כך הרבה, ההחלטות מתקבלות בהסתכלות גלובלית, אבל אנחנו מאוד משפיעים עליהן. מה שמיוחד בישראל זה שהיא גם יוזמת בעצמה וגורמת לצוותי המוצר והטכנולוגיה הגלובליים לפתח מוצרים מתוך צרכים שהיא רואה.
"דוגמה נוספת היא סוכן AI שפיתחנו שיושב על כל ההזמנות של הסופרים, וכשהוא מזהה שמוצר מסוים לא הגיע ללקוח, או שיש בו חוסר - הוא חוסם את המוצר באפליקציה. למעשה אנחנו עוזרים לסופרים לנהל את המלאי בנקודת הקצה. זה הקטין דרמטית את מספר הפעמים שבהן את לא מקבלת את מה שהזמנת".
אתם מתריעים מול הסופר על חוסרים במלאי שלו עצמו?
"כן, אנחנו חוסמים את המלאי, כך שאי אפשר להזמין את המוצר, ומתריעים לסופר: 'חסר לך, תשים את זה על המדף - ותוכל להמשיך למכור'. אנחנו מפתחים שכבות על גבי הטכנולוגיה של וולט, והדברים האלה יוצאים החוצה".
"מקווה לצאת בהכרזה בקרוב"
בשלהי הקורונה הקימה החברה גם את וולט מרקט, רשת סופרמרקטים מקוונת שפועלת מתוך מחסנים המיועדים למשלוחים בלבד. כדי להפעיל את הרשת, במקביל למתן שירותי משלוחים לרשתות מזון מתחרות באפליקציה - קיבלה החברה פטור מיוחד מרשות התחרות. אלא שבפברואר השנה הודיעה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כי לא תחדש את הפטור במתכונתו הקיימת, מחשש לפגיעה בתחרות, ואילצה את וולט למכור את הרשת. ההחלטה עוררה סערה בענף, ושמותיהם של רוכשים פוטנציאליים החלו לעלות בזה אחר זה.
יותר מ־20 גורמים התעניינו בתחילה ברכישת וולט מרקט, אך כעת נותרו במרוץ שלושה מתחרים בלבד: אורי מקס, מבעלי השליטה במקס סטוק, וקרן אייפקס פרטנרס; אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי ומנכ"לי גוד פארם שבבעלות קבוצת רמי לוי; ואנשי העסקים עו"ד תור רוזנברג וגבי טרבלסי. קבוצת פז פרשה מהמרוץ בשבוע שעבר.
וולט מרקט הוא שירות הכולל 30 סניפים, מכניס יותר מ-650 מיליון שקל בשנה. עם זאת, לפי נתונים שנחשפו בגלובס, מוקדם יותר השנה, הוא גם מפסיד יותר מ-60 מיליון שקל בשנה. בנוסף, שיעור הצמיחה השנתי בהכנסותיו עבר את ה־40% בשנה שעברה, ושירות המשלוחים מכסה כבר יותר מ-60% מהמדינה (זאת לעומת 30% ב-2022).
איפה עומדת המכירה?
"יש מספר מאוד מצומצם של קונים שנמצאים בשלב מאוד מתקדם. לצערי אני לא יכול להרחיב. אבל אני כן אגיד מה מנחה אותנו: למצוא קונה שיידע לקחת את מה שבנינו ולהמשיך לשמור על חוויית לקוח, שתגרום לאנשים להמשיך להזמין. אני מקווה שבקרוב נוכל לצאת בהכרזות".
אחרי המכירה יישאר לכם קשר לרשת?
"בוולט פועלים רוב הסופרמרקטים הגדולים בישראל. אם הרוכש יבחר בזה, וימשיך לפעול על האפליקציה, הקשר יהיה כמו עם כל אחד מבתי העסק האחרים שפועלים אצלנו".
"הלקוחות הצביעו ברגליים"
לפני כשנה השיקה החברה את וולט בנפיטס ונכנסה לשוק ההסעדה לעובדים, שעד אז נשלט בידי תן ביס וסיבוס. המהלך גרם לטלטלה ו־500 חברות כבר הצטרפו לשירות. העמלה בתשלום בבתי העסק עצמם עומדת על כ-4.5% לעומת 6%-7% אצל המתחרים (במשלוחים העמלה עדיין עומדת על עד 27%). מתברר ששיעור ניכר מהעובדים עדיין יוצא לאכול וכהן תולה חלק מההצלחה בגובה העמלות.
"העמלה שאנחנו גובים מעסקים בוולט בנפיטס נמוכה בערך ב-40% מהמתחרות, וזה חד-משמעית עזר לנו. 2.5%-3% האלה, במספרים מוחלטים, הם שמיים וארץ לעסקים קטנים. אבל זה לא הדבר היחיד.
"עברה פחות משנה, ומי שמרוויח הם הלקוחות. יש מלחמה אמיתית בין השחקנים בשוק שמייצרת הצעות ערך טובות יותר ללקוח, מחייבת אותנו לתת שירות הרבה יותר טוב וגורמת לכך שמושקע יותר כסף בטכנולוגיה. תחרות זה דבר נהדר".
העמלה תישאר נמוכה?
"אין לנו שום תוכניות להעלות את העמלה. אנחנו חושבים שהמספר הזה מייצר את האיזון העדין בין הצורך שלנו לבנות חברה בריאה לבין הצורך של בתי העסק להצליח להשאיר משהו בשורה התחתונה".
בינואר 2025 השקתם את וולט פלוס: פטור מדמי משלוח תמורת תשלום חודשי קבוע. התחלתם ב-49 שקלים ואחרי הרבה ביקורות הורדתם ל-29 שקלים. תמחרתם ביתר בהתחלה?
"אני לא חושב שהתמחור היה ביתר בהתחלה. בפברואר האחרון, סביב המלחמה, ראינו שהצורך של אנשים להזמין עולה, כי הם חייבים להיות בבית, וחשבנו שיהיה נכון לבדוק את האופציה של הורדת מחיר לכמה חודשים. ראינו שהלקוחות הצביעו ברגליים והצטרפו בהמוניהם. וולט פלוס הוא הצלחה אדירה, עם מאות אלפי מנויים".
השליחים ותביעת המיליונים
אחת הסוגיות הבוערות שהונחו על שולחנו של כהן היה מודל ההתקשרות של וולט עם השליחים. אלו דרשו כי החברה תכיר בהם כעובדים שכירים, על כל המשמעויות הסוציאליות הנלוות לכך (הפרשה לפנסיה, ימי חופשה ומחלה, פיצויי פיטורים, זכאות לדמי אבטלה ועוד) - אבל וולט התנגדה וגם 26 ישיבות גישור לא הצליחו להכריע את הכף.
לבסוף, בספטמבר האחרון במסגרת תביעה ייצוגית של השליחים נגד החברה, הוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים הסכם פשרה, לפיו וולט תשלם באופן חד-פעמי סכום של 34.3 מיליון שקל, שיחולק בין חברי הקבוצה, 82 אלף שליחים שפעלו מאז 2018 - ומודל ההתקשרות הקיים יישמר.
שאלנו שליח למה הוא לא מעדיף להיות שכיר ולקבל זכויות סוציאליות, והוא שאל: "מה זה זכויות סוציאליות?".
"למדינת ישראל יש כלים שנועדו לטפל בדיוק בזה. עצמאי שנותן שירות אמור באופן עקרוני להפריש לעצמו לפנסיה ולדברים נוספים. בתביעה הייצוגית הגענו להסכמה עם המגשרים, וזה עכשיו בתהליכי אישור: מודל שבו אנחנו נעודד ונתמרץ שליחים שפועלים על הפלטפורמה להפריש לעצמם זכויות סוציאליות, ונפריש חלק גם אנחנו".
קראתם לזה "עצמאי פלוס".
"בדיוק. עולם העבודה משתנה, והחוקים נכתבו בשנות ה-60 או ה-70. אנחנו רואים את זה בכל העולם: כלכלת הגיג קיימת, בועטת, ותמשיך לבעוט. הפתרון הוא לא להגיד 'אנחנו הולכים רק עם מה שהיה נכון בעבר'".
זו לא בעיה רק בישראל, גם שליחים אחרים בעולם רוצים להיות שכירים. למה לא?
"75% מהשליחים פועלים 20-30 שעות בחודש ומרוויחים כ-100 שקל לשעה. אלו אנשים שעושים משהו מרכזי אחד ורוצים הכנסה נוספת. אם לא נאפשר לחופש הזה להמשיך, היכולת שלנו לשמור על האיזון תיעלם, ולא נוכל להמשיך לקיים את וולט במתכונת הנוכחית".
בוא נדבר על שירות הלקוחות. חלק מהפניות עוברות לנציגים בחו"ל, בהודו, גיאורגיה ועוד. אין מספיק עובדים בארץ?
"לפני שנה וחצי התמודדנו עם משבר שירות. הגדרנו לעצמנו זמן מענה של 60 שניות. ניסינו לגייס עוד ועוד עובדים, ולא הצלחנו. אז כן, חסרים עובדים. אנחנו מעסיקים פה בסוף 1,200 איש, אבל צריך להגדיל את היכולות שלנו באמצעות AI, שמאפשר כלי תרגום טובים, עם עובדים שנמצאים מחוץ לישראל. זה פתר את משבר השירות, והיום אנחנו עומדים בזמן המענה הנדרש. לא היינו יכולים לעשות את זה אם היינו ממשיכים לנסות להגדיל את המוקדים בישראל".
אז השלב הבא הוא מענה ללקוחות ב־AI?
"כבר היום אנחנו מנסים להכניס אוטומציות מבוססות AI. הזמנת מהסופר והחמאה לא הגיעה - למה את צריכה לדבר עם בן אדם כדי לקבל זיכוי? אני מאמין לך. אני יודע מהמערכות שלי שאת מזמינה מאיתנו ובדרך כלל לא פונה סתם, שזה לא אירוע של הונאה".
"חוסכים מיליארד דקות בשנה"
איפה עוד אפשר לחדש ולגדול?
"אני רוצה שכל הקניות של הישראלים יתחילו בוולט. בעבר המתחרה הכי גדול שלי היה המקרר. תחשבו על זה: במקום להזמין אוכל, אתה יכול להוציא דברים מהמקרר ולהכין. היום, המתחרה של וולט הוא כל המדפים בבית. אני רוצה שעל כל דבר שנמצא לכם בבית, קודם כל תבדקו אם אפשר לקנות אותו באפליקציה.
"אנחנו מייצרים משאב שאי אפשר לקבל ממנו עוד: זמן. בשנה האחרונה חסכנו, או יצרנו אם תרצו, למעלה ממיליארד דקות ללקוחות שלנו. במקום למצוא חניה, לאסוף את כל המוצרים, לעמוד בתור, לשים אותם בשקיות ולהעלות הביתה - קיבלת עוד חצי שעה עם הילדים".
בטור בגלובס ב-2020, כמנכ"ל ג'ובאיט, כתבת שצעירים לא צריכים לשאול מה הם רוצים ללמוד, אלא מה הם רוצים לעשות בחיים. אז מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"לפני עשור ישבתי עם נייר ושרטטתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. היה משפט אחד ברור: אני רוצה להיות מנכ"ל של חברה טכנולוגית שעושה אימפקט אמיתי בעולם האמיתי. בספר המחזור כתבו עליי 'תומר יהיה מנכ"ל של קניון'. וולט היא סוג של קניון".
"השליחים לא מתוגמלים לפי זמן ההגעה"
השבוע עלתה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למתקפה נגד וולט. בפנייה חריפה למשטרת ישראל דרשה הרלב"ד לפתוח בחקירה נגד החברה ונגד המנכ"ל כהן עצמו, בגין הפרה מתמשכת של תקנות התעבורה ובגין עבירות תעבורה חמורות שמבצעים השליחים. הרלב"ד אף דרשה להוציא צו לסגירת פעילותה של וולט בישראל על מנת להביא להפסקת ההפרות.
לפי התלונה, הרשות קיימה שיח והתכתבות עם וולט בדרישה לגיבוש תוכנית פעולה, אולם המענה שניתן אינו מספק, כש"בחלק מהנושאים הוצגה נכונות לבחון צעדים או לגבשם בעתיד, ללא מועדי ביצוע, יעדים מדידים ומנגנוני מעקב מוגדרים". לטענת הרלב"ד, וולט עומדת בהגדרה של מפעל החייב בהפעלת מערך בטיחות (עסק שמפעיל לפחות 40 כלי רכב, על שמו או כמפעיל בלבד) והיא דורשת לחייב את וולט למנות קציני בטיחות. לעמדתה, הגדרת השליחים כעצמאים או שותפים אינה פוטרת את וולט שכן יש לה "מעורבות תפעולית ממשית בהפעלת כלי הרכב".
במה וולט צריכה להשתפר?
"בהרבה דברים. אחד הדברים זה שליחים ובטיחות בדרכים. יש אנשים ייעודיים שעוקבים אחרי זה, והתחלנו להשמיש כלי AI שיודעים לזהות שליחים שיש עליהם הרבה תלונות. איך אני יודע ששליח מתנהל בצורה לא תקינה? בדרך כלל כי לקוח פונה אליי ואומר 'השליח הזה חתך אותי בכביש'. השקנו גם מוקד וואטסאפ ייעודי לדיווח. אנחנו מוציאים מהפלטפורמה עשרות רבות של שליחים בכל חודש, שגילינו שפעלו בצורה לא תקינה. מי שעשה עבירה לא יהיה יותר שליח בוולט".
השליחים כנראה מרגישים בלחץ להביא את המשלוח מהר.
"הם לא מתוגמלים לפי כמה זמן לוקח להם להגיע".
בהודעה שפרסם כהן לעובדי החברה לאחר התלונה ושהגיעה לידי גלובס נכתב בין היתר כי "בחודש ספטמבר פנתה אלינו הרלב"ד בנושא בטיחות השליחים. ראינו בפנייה הזדמנות לשיתוף פעולה ולהיעזר בידע ובניסיון המקצועי של הרשות. כבר במכתב הראשון שלנו ביקשנו לתאם פגישה כדי להציג את הפעילות הקיימת, לשמוע, ללמוד ולבחון יחד כיצד אפשר לעשות יותר. לצערי, למרות הרצון בעבודה משותפת, עד היום לא התקיימה הפגישה שביקשנו".
מוולט נמסר: "לצערנו, הרלב"ד הפכה את סוגיית בטיחות השליחים למסע יחסי ציבור לשיקום תדמיתה. וולט משקיעה משאבים רבים ופועלת כל העת לשיפור הבטיחות בדרכים בקרב הציבור והשליחים, כפי שהציגה גם בתוכנית מפורטת לרלב"ד, ואף ביקשה להיפגש עם נציגיה כדי לקדם את הנושא, אך בקשתה לא נענתה. מצופה היה שהרלב"ד תתמקד בקידום פתרונות מקצועיים ומעשיים, ולא בהפניית משאביה נגד מי שפועלים לקידום אותה מטרה".
