גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

אלגוריתם של חרדה: כך עובד המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

"ביום שישי הזה יהיה מה שכולם אומרים", אמר השבוע ראש עיריית דימונה בני ביטון בראיון ליוסי בן עטר ב"כאן מורשת", בהתייחסותו לאפשרות של התלקחות מחודשת מול איראן. לטענתו, המידע הגיע אליו "ממקורותיו". אלא שמאחורי ההתבטאות החריגה הזו ומאחורי שורה אינסופית של קונספירציות, ספקולציות צבאיות ו"ידיעות מידענים" שמציפות את קבוצות הווטסאפ, ערוצי הטלגרם וחשבונות האינסטגרם מאז 7 באוקטובר, לא מסתתרת בהכרח הדלפה ביטחונית או מלחמת תודעה מתוחכמת - אלא במקרים רבים מודל עסקי פשוט ורווחי.

● הפקודה הסודית נחשפת: התוכנית של חיל האוויר לחטיפת מטוס
● המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

בעידן שבו חרדה ציבורית מתורגמת ישירות לכסף, מפעילי קבוצות וערוצי "חדשות" ברשתות החברתיות גילו שהפחד הוא המוצר הנמכר ביותר בשוק. הפצת בהלה מייצרת שיתופים בהולים, מזניקה את החשיפה ומביאה קהל שבוי.

איך עובדת "תעשיית הפאניקה" הזו מאחורי הקלעים, מי גוזר קופון על השמועות וכיצד קורה שדווקא נבחרי ציבור מעניקים חותמת כשרות מסחרית לכך?

איך מייצרים פאניקה ומוכרים קופונים

"תעשיית השמועות" פועלת לפי תבנית קבועה ומחושבת שנועדה ללחוץ על נקודות התורפה הרגשיות והביטחוניות של הציבור הישראלי. ההודעות המופצות מנוסחות לרוב בטון סמכותי ומסתורי - תחת כותרות כמו "גורמים בכירים מוסרים", "הודעה שמושתקת בתקשורת" או "תכינו את הממ"דים" - וכוללות מפרט עשיר של תרחישי קיצון. החל ממועדים מדויקים כביכול למתקפות טילים מאיראן, דרך שמועות על קריסת מערכות הגנה או הפסקות חשמל יזומות ועד לסיפורים בדויים על גיוסי מילואים חשאיים, פגיעות בתשתיות אסטרטגיות או שמות של בכירים שנפגעו לכאורה.

כדי לשוות לתוכן מראה אמין, המפיצים משלבים לעיתים קרובות סרטונים ישנים מזירות אחרות בעולם, הקלטות קוליות אנונימיות שמתחזות ל"קצין בכיר" או ל"גורם במד"א" וצילומי מסך ערוכים שנראים כהודעות רשמיות. התוכן הזה לא נשאר בחלל ריק, אלא מוטמע בתוך פיד שוטף שמשלב בין חדשות אמיתיות לבין בדיות מוחלטות, מה שמקשה על הקורא הממוצע להבחין בין דיווח מאומת לבין מניפולציה.

מיד לאחר או בצמוד לאותה "התרעה דרמטית" שגורמת לגולשים לחזור לעמוד שוב ושוב, מופיעים הפרסומים המסחריים: קישורים לרכישות, הצעות להשקעות פיננסיות, קופונים, הימורים או קידום של עמודים ומוצרים שונים. כך, החרדה הביטחונית המיידית משמשת כפיתיון שמושך עשרות אלפי עיניים אל המסך ברגע נתון ומאפשר למפעילי הערוצים למקסם את החשיפה לפרסומות ולגזור רווחים ישירים מכל גל של בהלה.

בני ביטון, ראש עיריית דימונה / צילום: איל יצהר

הוואקום הביטחוני שמזין את הרשתות

לדברי עידן רינג, חוקר תקשורת וסמנכ"ל חברה וקהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, המודל הכלכלי הזה משגשג דווקא בגלל ואקום המידע והעמימות הביטחונית.

"יש היום הרבה מקורות פסאודו־חדשותיים (תכנים, אתרים, או סרטונים שמתחזים לחדשות אמיתיות, ת"ש) לא אמינים שמפיצים מידע ויראלי", הוא מסביר. "אלו ערוצים שהאינטרס שלהם הוא שייחשפו הרבה אנשים לעמוד, כי יש להם פרסומות והם מקבלים כסף על סמך החשיפה. הם מעלים אינדיקציות לא בדוקות, סרטונים ישנים או שגויים לחלוטין - גם אם הם ביימו ידיעה כזאת או לקחו גרעין של אמת והפכו אותו לידיעה - כי הם מבינים שזה מביא הרבה טראפיק".

רינג מסביר כי הזירה המרכזית שבה הפאניקה מתורגמת לכסף היא הטלגרם, ששיעור השימוש בו בישראל נחשב מהגבוהים בעולם, לאחר שזינק בכמעט 50% מאז 7 באוקטובר. על פי איגוד האינטרנט הישראלי, 67% מהציבור הבוגר משתמש בטלגרם על בסיס יומיומי, גרעין קשה של גולשים שמזין את ערוצי ה"ללא צנזורה" ומייצר בהם תנועה ערה. גם אפליקציית ווטסאפ זוכה כמובן לחשיפה רבה, כאשר 99% מהישראלים משתמשים בה, וכך גם אינסטגרם (82%).

"אנשים פונים לרשתות החברתיות, בדגש על טלגרם, כי הם רוצים לקבל מידע כביכול לא מסונן ולא מצונזר ובפועל הם מקבלים מידע שהוא לא אחת שקרי, שגוי או משובש, ושמאחוריו עומדים פעמים רבות אינטרסים מסחריים", מסביר רינג. "כמעט כל ערוץ טלגרם שבכותרת שלו כתוב 'ללא צנזורה' מנסה לספק את הסחורה הזאת ולרוב מספק סחורה מקולקלת. המשתמש לוקח צילום מסך, מפיץ למשפחה 'אל תיסעו לחו"ל או תישארו בבית בשבת' - ומשם זה מתפשט כמו שריפה בשדה קוצים".

לצד המניע העסקי, רינג מצביע גם על הפסיכולוגיה האנושית שמזינה את המכונה הזו. "אנחנו פועלים מתוך הטיית אישוש. כשאני חושש או מפחד שהולך לקרות משהו, אני מחפש בטלגרם מידע שיאשש את החשש הזה ובסוף מישהו יספק לי אותו", הוא מסביר. "חלק גדול מההפצה נעשה באופן אורגני על ידי אנשים תמימים שחושבים שהם עוזרים לבני משפחה או לשכנים ומזהירים אותם, או שפשוט רוצים להיות הראשונים שמפיצים את המידע, ובפועל תורמים להפצה של מידע שגוי".

אולם מנתוני חברת יפעת ויגו, המתמחה בניטור וניתוח השיח ברשתות החברתיות, עולה מגמה מפתיעה בהלך הרוח הציבורי. "מניתוח מיליוני שיחות בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה מעניינת", מסביר יהונתן בגס, מנכ"ל החברה. "מצד אחד יש פיקים גדולים ועלייה משמעותית בשיח ברשת סביב שמועות נקודתיות על מערכה קרבה עם איראן, אך עם זאת מדד הפחד סביב מתקפה איראנית נמוך מאוד". לדבריו, את הפחד מחליפה כיום תחושת מיאוס: "אנו עדים יותר לכעס ציבורי סביב מפיצי השמועות, לצד חוסר סבלנות לסיטואציה, שאפילו עשוי להתבטא ברצון מסוים שהמערכה כבר תתרחש כדי שנוכל 'לגמור עם זה'".

מרוץ אחר טראפיק על חשבון האמת

התיאור של תעשיית הדיסאינפורמציה ותופעת הפצת החדשות הכוזבות מקבל חיזוק כשבוחנים את המציאות בשטח. בשיחות עם מפעילי ערוצי טלגרם בולטים בישראל, המנהלים פלטפורמות חדשותיות עם מאות אלפי עוקבים, מצטיירת תמונה קודרת, שלפיה האמת והדיוק העובדתי נמחקים פעמים רבות לטובת מרוץ אחר תשומת לב ציבורית.

לדבריהם, התופעה חורגת בהרבה מגבולות הטלגרם ומאפיינת ערוצים רבים באינסטגרם, בטיקטוק ובפייסבוק. פלטפורמות אלו, שמתקשות מטבען להתחרות במהירות הדיווח ובמשאבי העומק של מערכות חדשות מבוססות, בוחרות בנתיב עוקף אמינות. "אין להם יכולת או סבלנות לספק דיווחים רלוונטיים ומאומתים בזמן אמת", מסביר מפעיל אחד מערוצי הטלגרם המובילים. "הפתרון הקל והנפוץ הוא לייצר בהלה, להמציא או להעצים כותרות פיקטיביות, והכל במטרה להגדיל את החשיפה, לייצר טראפיק גבוה, ובהתאם לכך להגדיל את הכנסות הפרסום והמונטיזציה שלהם".

בזירה הצפופה של קבוצות ווטסאפ וערוצי טלגרם עצמאיים, המצב חמור עוד יותר. מפעיל ערוץ ותיק נוסף מתאר כי "רוב מוחלט, להערכתי כ־95% מהערוצים, מבוססים על פייק משווע ועל מידע שמועתק בצורה עיוורת". לדבריו, המערכת פועלת במתכונת של פס ייצור בשיטת "העתק־הדבק", שבה מתערבבים מניעים כלכליים עם חוסר אחריות מקצועית: "חלק מפיצים את הדיווחים הכוזבים במודע ובזדון כדי להשיג השפעה. חלקם בני נוער וילדים שזורקים לרשת כל בדל מידע לא בדוק שמגיע אליהם ואחרים פשוט מזהים את הפוטנציאל של יצירת היסטריה מלאכותית בשביל צפיות".

המודל הזה, לדבריו, מייצר אפקט דומינו: "דינמיקה שבה ערוץ תבהלה מרכזי אחד מייצר פוסט כזב ראשוני ועשרות ערוצים קטנים ממהרים להעתיק אותו בלי לבדוק מילה. בתוך דקות ספורות, הפייק רץ כאש בשדה קוצים ברחבי הרשתות, הופך לנחלת הכלל, ומתקבע כתמונת מציאות מעוותת בתודעה הציבורית".

תוכן מסחרי לצד הודעות בהלה / צילום: צילום מסך מטלגרם

מיליארדים בפרסומות ואכיפה שלא קיימת

התופעה הזו אינה המצאה ישראלית, אלא חלק ממודל כלכלי גלובלי מתועד היטב שזכה לכינוי "כלכלת הדיסאינפורמציה". מחקר רחב של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שפורסם בכתב העת המדעי Science, הוכיח כי ידיעות כוזבות - ובמיוחד כאלו המעוררות רגשות עזים כמו פחד, הפתעה או זעם - מתפשטות ברשתות החברתיות פי שישה מהר יותר מידיעות אמת ומגיעות להרבה יותר משתמשים.

עבור מפעילי ערוצים שמתפרנסים מתנועת גולשים, המשמעות המסחרית ברורה: דיווח מאוזן ואחראי מייצר עניין מוגבל, בעוד ש"התרעה דרמטית" משמשת כמכפיל כוח אלגוריתמי שמזניק את החשיפה בתוך דקות.

התנועה הוויראלית הזו מתורגמת במהירות לכסף גדול. דוח של NewsGuard, ארגון אמריקאי המעריך ומדרג את האמינות והשקיפות של אתרי חדשות ומידע ברחבי העולם, חשף כי תעשיית הפרסום הדיגיטלית מזרימה מדי שנה כ־2.6 מיליארד דולר לאתרים וערוצים שמפיצים מידע כוזב וקונספירציות. המנגנון פועל כמעט באופן אוטומטי: ככל שעמוד או ערוץ מושכים יותר עיניים ומייצרים יותר מעורבות (תגובות ושיתופים), כך עולה ערך שטחי הפרסום שלהם.

במקרים רבים, מפעילי עמודים מנצלים משברים ביטחוניים כדי לצבור עשרות אלפי עוקבים חדשים בתוך ימים ספורים, ולאחר שהגל שוכך - הם ממנפים את הקהל השבוי למכירת פרסומות, קידום מוצרים או הפניית גולשים לקבוצות מסחר והשקעות.

ברמה המקומית, הפעילות הזו משגשגת בזכות ואקום משפטי ורגולטורי מובהק. בעוד שכלי התקשורת הממוסדים בישראל כפופים לכללי האתיקה העיתונאית, לצנזורה הצבאית, לחוק איסור לשון הרע ולרגולציה מחמירה על פרסומות ותוכן שיווקי, ערוצי הטלגרם וקבוצות הווטסאפ פועלים באזור דמדומים משפטי. דוחות מבקר המדינה שעסקו בהתמודדות עם מבצעי תודעה ודיסאינפורמציה כבר התייחסו לפער המהותי שבין היקף ההפצה ברשתות לבין היעדר כלי אכיפה ופיקוח אפקטיביים.

בפועל, מפעילי ערוצי הפייק נהנים מאנונימיות כמעט מוחלטת ומחוסר אחריות משפטית: אין עליהם חובת גילוי נאות כשהם משלבים פרסומות סמויות בתוך פיד החדשות, אין פיקוח על קידום של מוצרים מפוקפקים או הימורים בלתי חוקיים לצד דיווחים ביטחוניים ואין שום מנגנון שמחייב אותם לפרסם תיקון או התנצלות לאחר שהפיצו שמועה שגרמה לבהלה בציבור. במציאות שבה האכיפה כמעט אינה קיימת והרווח הכספי מיידי, התמריץ לייצר פאניקה רק הולך וגדל.

כשהשמועות הופכות לנשק אסטרטגי מדינתי

לצד האינטרס המסחרי של מנהלי הערוצים, פועלים בזירה גם שחקנים גיאופוליטיים ומדינתיים שעבורם השמועות הן כלי נשק אסטרטגי לכל דבר. לדברי פרופ' רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית ולוחמת מידע באוניברסיטת אריאל, בניהול מערכה מודרנית שום פרט אינו ספונטני והשמועות ברשת הן חלק מקמפיינים של הונאה והרתעה שנועדו להשיג מקסימום אפקט במינימום עלות.

"כשהנושא הוא מלחמה, שום דבר לא קורה במקרה", הוא מדגיש. "בחלק מהמקרים, איראן משתמשת במה שמכונה 'לוחמת מידע', לרבות פרסום הונאות, דבר שהצליח מאוד ב־7 באוקטובר ומנסים לחזור על ההצלחה הזו גם עכשיו. היא מבצעת גם לוחמה פסיכולוגית שנועדה לשכנע, לייאש, למנוע ולהרתיע".

לדברי פרופ' שלייפר, השימוש ברשתות החברתיות כזירת התגוששות אינו נחלתו של צד אחד בלבד, אלא משחק מסוכן שבו כל שחקן מנסה להוציא את יריבו משיווי משקל - לעיתים תוך סיכון ממשי של מיסקלקולציה (טעות בחישוב). "אתה רוצה שהצד השני יהיה עסוק, שיהיה טרוד בעניינים אחרים ולא יוכל להתפנות ללחימה", הוא מסביר, ומוסיף כי התשתית הטכנולוגית של ימינו מעצימה את הסכנה.

עוד כתבות

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

ליאורה עופר, יו''ר ובעלת השליטה במליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מודה בדוחות: מוכרת דירות בעיקר במבצעים כדי לא להוריד מחירים

חברת הנדל"ן המניב של ליאורה עופר רשמה עלייה של 3% בהכנסות התפעוליות נטו (NOI) לסכום של 421 מיליון שקל ● הרווח הנקי צלל ב-20% עקב פחות שיערוכים חיוביים ● בגזרת הדירות: מליסרון מסבירה כי "מרבית ההתקשרויות התבצעה במתכונת של מבצעי מכירה 20:80 או 85:15"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות חדות בוול סטריט לאחר ההנפקה של אנתרופיק

המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, עכשיו מתמתן ● AMD יורדת בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים ● מניות הסייבר מזנקות בהובלת פאלו אלטו ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

טראמפ, שי ג'ינפינג ופוטין בפסגה בסין / צילום: ap, Ding Lin/Xinhua

"הרבה נושאי שיחה": הפגישה ההיסטורית בין טראמפ, שי ופוטין

לראשונה נפגשו נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין בפסגה משולשת סגורה ● על הפרק: המלחמות באוקראינה ובאיראן, המתיחות המסחרית בין המעצמות, עתיד הבינה המלאכותית והניסיון לבלום מרוץ חימוש גרעיני חדש