גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אלמנטרי ווטסון!", היה שרלוק הולמס נוהג לומר, כאשר ידידו ווטסון היה מגלה קטע קטן מתוך תעלומה גדולה שהבלש האגדי היה עסוק בפתרונה.

"אלמנטרי, ביבי!", היתה תגובתנו, כאשר ראינו את תמונתו של רה"מ נוהג בקטר הרכבת, כשהוא קובע חד משמעית, כי הסעה המונית ברכבת בכל הארץ היא הפיתרון היחיד לפקקים.

השבוע יהיה השבוע של הרכבת משום שבעקבותיהם של האדון והגב' נתניהו, אמורים לגלות את הפיתרון האמיתי לקטסטרופה התחבורתית של מדינת ישראל גם חברי ועדת הכספים, ואחריהם 50 אנשי עסקים מהצמרת הכלכלית הפרטית, ובסוף השבוע יוכל גם שר האוצר יעקב נאמן לטעום מהמעדן האמיתי של ההסעה ההמונית.

ב-95' הסיעה רכבת ישראל כ-400 אלף נוסעים בחודש, ובשנה שעברה כבר גדל הממוצע החודשי ל-500 אלף. בלי פירסומת וכמעט בלי תוספת תקציב, נוספים מדי יום עוד נוסעים לרכבת. בין הקריות וחיפה כבר פועלת רכבת פרברים "ניסיונית", שמסיעה אלפי נוסעים ב-40 רכבות ליום! מדוע צריך היה להגיע לחורף 98' כדי להפעיל רכבת פרברים בין חיפה והקריות? מסילה הרי נמצאת שם מימי הבריטים, וכמה צריך להשקיע כדי לקנות קרונות שיספקו אלטרנטיבה לפקק של הצ'ק פוסט?

אבל בתקציב המדינה ל-98' נרשמו לזכות רכבת ישראל רק 120 מיליון שקלים, שבקושי מספיקים לשמור על רמת הפעילות הנוכחית. אבל אחר כך הופיעו על מסכי הטלוויזיה המובטלים מאופקים, ורה"מ נחלץ להבטיח השקעות בתשתית, וכך הועברו עוד 100 מיליון שקלים לפיתוח קו הרכבת לבאר-שבע.

במדינת ישראל ההכרח הוא אבי כל ההשקעות, וכאשר הולכים הכבישים ונסתמים, מגלים בימים אלה פרנסי המדינה סוף סוף את הרכבת. רה"מ, שר האוצר וחברי ועדת הכספים, מצטרפים לשעה קלה ל-25 אלף הנוסעים שהרכיבו את הממוצע היומי בשנת 1997. אלה הגיעו לרכבת בשיטה של נוסע מביא נוסע. תשאלו את המאושרים שעולים בכל בוקר באשדוד וברחובות לרכבת החוסכת מהם את הסיוט שבין גשר ראשון ועד מחלף השבעה, מה דעתם על הפיתרונות התחבורתיים האחרים. וזה עוד לפני הפעלתה של רכבת מהירה והכפלת המסילה.

בתוכנית הקטנה של רשות הרכבות מתוכננת השקעה של 815 מיליון שקלים עד שנת 2000, מחציתה בפיתוח ושיקום מסילות והשאר בציוד ובקרונות חדשים. ואם לא יניחו מקלות בגלגליה של התוכנית הקטנה, תקושר ת"א בתוך שנתיים במערכת קווי רכבת עם באר שבע, ראש העין, ראשל"צ וירושלים. על פי התוכנית הקטנה הזאת, תזכה עיר הבירה של מדינת ישראל, אם ירצה השם, גם לקו רכבת לצורכי נסיעה יום-יומית ולא רק לשעשועי משפחות ביום שלג ירושלמי. בכל יום יסעו בין ירושלים ות"א 56 רכבות (במקום 2 כיום), בין ת"א וראש העין (שיהיה שלב א' לקו ת"א-כפר סבא), ובין ראשל"צ לת"א 56 רכבות (לעומת 0 כיום), ובין לוד לרחובות לת"א 56 רכבות (במקום 25 כיום).

פיתוח הרכבת והכפלת המסילה אינם כרוכים באישורים בירוקרטיים ובמאבקים ממושכים נגד אירגונים ירוקים. רק צריך להקצות תקציבים לא גדולים ולבצע! פשוט וקל. מהיום להיום!

בסופו של דבר, ובעיקר בסופו של השבוע הזה, יגלו מקבלי ההחלטות, כי הפיתרון הנכון לבעיות התחבורה בארץ היה מונח מתחת לפנס, אבל איש לא התכופף להרימו. הרכבת הוא פיתרון כל כך הגיוני, פשוט לביצוע וזול, שצריך רק גישה יהודית טיפוסית של עם קשה עורף, החייב לשקוע בפקקים לפני שיגישו לו הצעת חילוץ בדמותם של קטר אחד ותריסר קרונות.

הטיפול הממשלתי בנושא הרכבת מזכיר ל"הכל מספרים" את הפעלת שידורי הטלוויזיה בארץ. בהתחלה מנעו את הכנסת המכשירים. אחר-כך, כשהמציאות חייבה כבר את הפעלת השידורים הם בוצעו בצבע, אבל דאגו למחוק אותו כדי שיופיעו על המסכים בשחור לבן. וכך נולדו המחיקון והאנטי-מחיקון, עד שבסופו של דבר איפשרו לנו להצטרף למשפחת העמים.

לנתניהו ולנאמן יש הזדמנות בלתי רגילה לפתח בתוך שנתיים (עד הבחירות הבאות!) את המכשיר האמיתי שיחלץ את עם ישראל מהפקקים, ואסור שההזדמנות הזאת תוחמץ.

אלמנטרי ביבי! *« גדעון אבידן «אלמנטרי, ביבי!*« *« גדעון אבידן «אלמנטרי, ביבי!*«