גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התכוף: זקוקה למזומנים ומהר

החברה תצא מחר בהנפקה שבה תנסה לגייס 21.2 מיליון שקל באג"ח להמרה ובאופציות * חלק מתמורת ההנפקה נועד להחזר הלוואות לבנקים

"אנחנו מנפיקים עכשיו כי אפשר, לא בגלל שאנחנו צריכים את הכסף", את המשפט הזה ניתן היה לשמוע כמעט מכל מנהל של חברה, שיצאה בחודשים האחרונים בהנפקה. כמעט מכל מנהל, כי בחברת התכוף פני הדברים שונים. מהתשקיף של התכוף מתקבל הרושם, שלחברה ושלמנהליה דווקא מאוד חשוב לגייס עכשיו, ולא בגלל שאפשר, אלא כי החברה זקוקה למזומנים - ובדחיפות.

לכאורה, אין פסול בביצוע הנפקה כשחברה זקוקה למזומנים. גיוס הון מהציבור זול יותר, בדרך כלל, מהדרכים האחרות שעומדות בפני המנהלים. אלא שלמקרא התשקיף עולות תהיות רבות, אולי רבות מדי, שרק לחלקן ניתן היה לקבל הסבר ממנהלי החברה. התכוף, בכל אופן, תצא מחר בהנפקת אג"ח להמרה ואופציות, שבה היא תנסה לגייס 21.5 מיליון שקל.

המכרז יהיה על הריבית, כשריבית המקסימום נקבעה לשיעור גבוה יחסית, של %5.75 בשנה. כפי שנראה בהמשך, עלות ההון לחברה בריבית המקסימום תהיה גבוהה מאוד, ייתכן שאף יותר מעלותה של הלוואה בנקאית, ובכל זאת ההנפקה יוצאת לדרך ובתנאים הללו.

התשקיף מעלה, כאמור, תהיות רבות. ראשית, השיעבודים. מעט מאוד חברות שיצאו השנה בהנפקת אג"ח, טרחו לשעבד נכסים כביטחון לרוכשי האג"ח. התכוף היא אחת מיוצאות הדופן. החברה תעמיד לטובת בעלי האג"ח שלוש בטוחות. המעניינת מכולן היא פיקדון של 5.3 מיליון שקל, שאותו תפקיד החברה מתוך כספי ההנפקה, ותשעבד אותו לטובת בעלי האג"ח.

פיקדון מסוג זה לא יכול לשמש את החברה בדרך כלשהי. מדובר בכסף שירבוץ בפיקדון בין ארבע לחמש שנים, ושישמש לתשלום הראשון והשני על חשבון הקרן של איגרות החוב.

השאלה המתבקשת היא, מדוע לגייס את הסכום הזה בכלל? מה התועלת שתצמח לחברה מגיוס כספים שבהם היא לא תוכל לעשות שימוש; ועוד יותר - אם אכן הריבית במכרז תיקבע לשיעור גבוה, הרי שבהחלט ייתכן ששכרה של החברה ייצא בהפסדה - הריבית על הפיקדון עלולה להיות נמוכה מעלות הגיוס של הכספים.

גדי חזות, מנהל הכספים של התכוף, אומר שבכל מקרה התכוונה החברה לייעד חלק מכספי ההנפקה להפקדה בפיקדון, וכי השיעבוד על הפיקדון נעשה על פי דרישת הנאמן והחתמים. חזות מקווה גם כי האג"ח יומרו בסופו של דבר, והוא מוסיף כי בשטר הנאמנות קיים מנגנון המשחרר כספים מהפיקדון המשועבד, על פי קצב המרת האג"ח למניות. כדי שהאג"ח יומרו, יצטרכו מניות התכוף לטפס בשיעור משמעותי, שכן האג"ח מונפקות בפרמיית המרה של %74.

לצד הפיקדון, תשעבד החברה גם שני נכסי מקרקעין. שיעבוד אחד יהיה על נכס שמחזיקה החברה במפרץ חיפה; מדובר בקרקע בשטח של 10 דונם שעליו בנויים מבנים בשטח של 590 מ"ר וסככות בשטח כולל של כ-4.3 אלף מ"ר.

שמאי המקרקעין מוטי זייד העריך את הנכס כולו ב-3.3 מיליון דולר. החלק העיקרי בשומה זו הוא כמובן הקרקע, שהוערכה לפי 220 אלף דולר לדונם, כולל פיתוח. לא רחוק מהנכס של התכוף ממוקם נכס מקרקעין אחר, ששייך לחברת קינד הבורסאית.

לא בכדי אנו מציינים עובדה זו: גם הנכס של קינד שועבד בזמנו לטובת מחזיקי האג"ח של החברה, שאותן מתקשה קינד לפרוע, וגם לתשקיף של קינד צורפה הערכת שמאי שקבעה אז את שווי הקרקע בנכס, ב-190 אלף דולר לדונם כולל פיתוח.

אלי קינד, בעל השליטה בקינד, מתקשה למצוא לנכס שוכרים וגם למוכרו אינו מצליח. זייד בתגובה אומר שאין להשוות בין הנכסים, למרות שהם סמוכים. ראשית, הנכס של התכוף פונה בחזיתותיו הן לכביש ראשי והן לכביש פנימי, ואילו לנכס של קינד יש חזית לכביש הפנימי בלבד.

שנית, בשומה לנכס של קינד ההערכה לקרקע מהווה רק שמינית מהנכס כולו, לעומת שני שלישים מהנכס של התכוף; ושלישית, אומר זייד, הרי שגם אם עושים השוואה יש לקחת בחשבון, כי בסיכום חמש השנים האחרונות היתה עלייה בערך הקרקע; לפיכך, הוא מציין כי הערכה של 230 אלף דולר לדונם היא שמרנית.

השומה של זייד, 3.3 מיליון דולר, היא ברוטו. בנטו, לאחר ניכוי מס, מוערך הנכס של התכוף ב-7.8 מיליון שקל.

הנכס השני שמשועבד, הוא קרקע בשטח של 12.9 דונם, השייכת לחברה הבת של התכוף, ואשר ניתן יהיה לבנות עליה מבני תעשייה בשטח כולל של 12.9 אלף מ"ר. גם לנכס זה סיפק זייד שומה, בגובה 100 אלף דולר לדונם, דהיינו 1.2 מיליון דולר לנכס כולו. בנטו, לאחר ניכוי מס, מסתכם שווי הנכס ב-3.5 מיליון שקל.

סך השיעבודים שמעמידה התכוף לטובת בעלי האג"ח מסתכם ב-16.5 מיליון שקל - %77 בלבד מהיקף האג"ח שהיא תנפיק.

נקודה תמוהה נוספת עולה ממבנה ההנפקה של התכוף. החברה תנפיק כמות גדולה של אופציות, במחיר מימוש של 2.5 שקל. מדובר באופציות בתוך הכסף, שכן מחיר מניות התכוף בבורסה עמד הבוקר על 2.6 שקל. מבין ההנפקות שבוצעו בתקופה האחרונה, נדיר היה למצוא אופציות המונפקות בתוך הכסף.

הנפקה בדרך זו מגדילה אמנם את סיכויי המימוש של האופציות (החברה תגייס 9 מיליון שקל נוספים אם ימומשו כל האופציות); היא גם מעלה את שווי האופציות בחבילה המונפקת ומקטינה בכך את הריבית על האג"ח.

מצד שני הדבר מרמז, כי מנקודת מבטם של בעלי החברה החברה נסחרת כבר כיום במחיר מלא לשנים הקרובות, שכן הם מוכנים להידלל בשווי השוק הנוכחי של החברה.

והדילול יהיה משמעותי. כיום מחזיקה משפחת מהרשק ב-%45.4 ממניות התכוף. מימוש מלא של האופציות, ללא המרה כלשהי של האג"ח, יוריד את אחזקותיהם ל-%32.2 בלבד. יובל מהרשק, מנכ"ל החברה, מודע לדילול המשמעותי ומציין, כי "אכן זו בעיה, מדובר בהקרבה מסוימת עבור ההנפקה". עם זאת, הוא אינו מסביר מדוע לא נקבעה פרמיית מימוש חיובית לאופציות.

גם הוצאות ההנפקה של התכוף גבוהות מהרגיל בהנפקות מעין אלה. הוצאות ההנפקה יסתכמו בלא פחות מ-%12 - שיעור חריג להנפקה בהיקף מסדר גודל זה, במיוחד נוכח העובדה שהיא אינה כוללת מניות. בתוך ההוצאות הללו נכללים 330 אלף שקל, שתקבל חברת אפריל ניירות ערך, שבבעלות זוהר פייגנבאום, ואשר שימשה יועץ להנפקה. עמלת ייעוץ של 380 אלף שקל נוספים יקבלו גם פועלים שוקי הון והבינלאומי חיתום (יחד), המשמשים גם כמנהלי החיתום בהנפקה.

ואם בחתמים עסקינן, הרי שגם בפרק הדן בהם עולה נקודה תמוהה: שישה מתוך 23 החתמים הודיעו, כי הם יזמינו לעצמם ניירות ערך במלוא ההיקף אשר לו הם התחייבו במסגרת הסכם החיתום. חתם נוסף הודיע, כי הוא יזמין חלק מהיקף זה. בסך הכל הודיעו החתמים מראש כי הם ירכשו %32 מהיקף האמיסיה. חתמים נוהגים אמנם להזמין מפעם לפעם כמויות מסוימות מניירות הערך שהם מבטחים, אבל הודעה מוקדמת על רכישה במלוא היקף ההתחייבות החיתומית נדירה למדי.

ולבסוף, ייעוד ההנפקה. גם כאן חריגה התכוף בנוף הבורסאי, והיא מודיעה על ייעוד מוגדר למרבית כספי ההנפקה. לצד הפיקדון שישועבד, מייעדת החברה 2.5 מיליון שקל להחזר הלוואה לזמן קצר מהבנק הבינלאומי, שכאמור משמש חתם בהנפקה, ו-2.5 מיליון שקל להחזר הלוואה לזמן קצר מבנק לאומי.

עוד 2.5 מיליון שקל ישמשו להשקעה במפעל החדש שבונה החברה באזור התעשייה ציפורית; ו-2.5 מיליון שקל מיועדים לבניית מבני התעשייה על הקרקע המשועבדת בבאר שבע. 3.7 מיליון השקלים הנותרים אינם מיועדים לפי שעה למטרה ספציפית.

התכוף הונפקה לבורסה לראשונה בשנת 81'. הקבוצה עוסקת במיגוון של פעילויות תעשייתיות בתחום המתכת. התכוף עצמה עוסקת בייצור של מיכליות ושל נגררים; כבאיות, כלי רכב לפיזור הפגנות וכלי רכב ממוגנים; ייצור ארגזים למשאיות הובלה מסוגים שונים; וביצוע של עבודות מתכת כבדה לפי מכרזים.

החברות הבנות עוסקות בתחומים משלימים. חברת נצר סירני, שנרכשה בתחילת השנה לאחר שעמדה בפני פשיטת רגל כשהיתה אצל בעליה הקודמים - קיבוץ נצר סירני - עוסקת בייצור נגררים ואמבטיות להובלה מסוגים שונים, וכן במובילי טנקים עבור משרד הביטחון. התכוף שותפה גם בשיעור של %48 בשותפות מת"ר, ששותפיה האחרים הם חברת מפעלי תובלה מקבוצת כי"ל (%26) והחברה להנדסה עמית (%26). למת"ר מפעל בבאר שבע לשיפוץ ולהרכבת קרונות רכבת מסוגים שונים.

חברה בת חדשה בקבוצה, בשם יו.פי.וי.סי, עוסקת בתכנון, ייצור והרכבת דלתות וחלונות מפי.וי.סי. חברה זו נמצאת בשלבי חדירה לשוק, והיא בינתיים קיבלה עבודות בפרויקט כפר הים שבונה מריו לזניק; ובמלון גני שולמית באילת, שנבנה מחדש לאחר שנהרס ברעידת האדמה שפקדה את העיר. חברה בת חדשה נוספת עומדת להתחיל בבניית מבני תעשייה בבאר שבע, על הקרקע המשועבדת לבעלי האג"ח.

בעבר היתה פעילותה של התכוף מבוססת במידה רבה על השוק הצבאי. בסוף שנות ה-80' היוו המכירות למשרד הביטחון %70 מסך המכירות של החברה, והיקף זה ירד ל-%11 בלבד במחצית הראשונה של 97'. עם זאת, לחברה תלות ברשות הכבאות: %26 מהמכירות במחצית הראשונה של השנה היו ללקוח זה, והקיצוצים שמתכנן משרד האוצר לבצע בתקציב המדינה בוודאי שלא יכולים לעזור בתחום זה. -לחברה פעילות ענפה, איפוא, אבל הדבר מקבל ביטוי קטן מאוד בנתוני הרווחיות שלה. עד שנת 95' הציגה החברה צמיחה במכירות, ושנת 95' גם היתה חריגה מבחינת הרווחים. אבל ב-96' חלה צניחה במכירות, שישתפרו כנראה השנה. כפי ניתן לראות בטבלה, רווחיות החברה זעומה: במחצית הראשונה של 98' הסתכם הרווח הנקי ב-278 אלף שקל בלבד, ממחזור של 34.8 מיליון שקל.

הרווחיות הזעומה נובעת מהענף שבו פועלת החברה - ענף שבו רווח גולמי של %15 מהמכירות נחשב לנאה - ומרמת גבוהה של הוצאות הנהלה וכלליות קבועות: השינוי בהוצאות אלה לאורך השנים מזערי, והחברה מתקשה לעבור את נקודת האיזון במכירות, כך שיושג רווח נקי ראוי לשמו. מנהלי החברה גם לא אופטימיים במיוחד: "שנת 97' היא שנת מיתון ותעשיית המתכת מרגישה זאת", אומר גדי חזות, ומוסיף: "אני לא בטוח ששנת 98' תהיה טובה מהשנה הנוכחית".- «מאת שלמה פרידמן «התכוף: זקוקה למזומנים ומהר «החברה תצא מחר בהנפקה שבה תנסה לגייס 21.2 מיליון שקל באג"ח להמרה ובאופציות * חלק מתמורת ההנפקה נועד להחזר הלוואות לבנקים

עוד כתבות

עורכי־דין בבית משפט/ צילום: תמר מצפי

גם השופטים מצטרפים למאבק: 100 שופטים בדימוס חתמו על "קול קורא" נגד "הפגיעה בשלטון החוק"

בכך, מצטרפים גם השופטים לעורכי-דין בכירים ואנשי אקדמיה שיצאו בקריאות דומות במהלך הימים האחרונים

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

משבר במו"מ הקואליציוני: מסתמן שליברמן לא ייכנס לממשלה

(עדכון) ● ליברמן מסרב לפשרות בנוגע לחוק הגיוס וכרגע נראה שהוא מחוץ לממשלה ● נתניהו יתקשה להקים קואליציה של 60 ח"כים

שריפות ענק בכפר אוריה, גיזו, ויער הנשיא

נתניהו בחפ"ק השריפות: קיבלנו סיוע ממצרים והצעה לסיוע מהפלסטינים

ראש הממשלה: "המשימות שלנו הם קודם כל הצלת חיים. זה אומר שאנחנו מפנים אנשים מבתיהם, וזה דבר קשה מאוד וקורע לב אבל הדבר נדרש"

אובך באילת / צילום: רשות שדות התעופה

שיא צריכת חשמל בימי שישי נשבר היום בצהריים

אחרי שבקיץ נשבר השיא לקיץ (12,921 מגה וואט) ובחורף נשבר השיא עד כה, היום בצהריים נשבר שיא הצריכה לחודש מאי ושיא הצריכה לימי שישי בכלל - צריכת החשמל הגיעה ל-12,036 מגה-וואט

אילוסטרציה: shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט: נאסד"ק צנח ב-1.6% והנפט צלל בכ-6%

החרפת הטון לגבי התנהלות המשא ומתן בשיחות הסחר מכבידה על המדדים ● באירופה הדאקס צנח ב-1.8%, הקאק איבד שיעור דומה ● דרישות האבטלה הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב בשבוע החולף הסתכמו ב-211 אלף ● טבע ננעלה בשפל של 17 שנים

קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק

חשד למקרה חצבת באוניברסיטה העברית

(עדכון) ● במייל שנשלח לעשרות אלפי הסטודנטים הלומדים בקמפוס הר הצופים שבאוניברסיטה העברית נכתב כי "יש חשד שסטודנט הלומד בחוגים לגיאוגרפיה וארכיאולוגיה לתואר ראשון חלה במחלת החצבת" ● באוניברסיטה העברית אישרו את הדברים והוסיפו במדויק היכן שהה הסטודנט בימים האחרונים

יעקב ליצמן, משה גפני / צילום: אמיר גוטפריד, תמר מצפי

ראשי יהדות התורה: לא ביקשנו שתהיה כאן מדינת הלכה

עדכון ● יו"ר מפלגת ישראל ביתנו בפוסט בפייסבוק: "זה לא במקרה שבפעם הראשונה מאז קום המדינה, מי שניצח בבחירות בצורה משכנעת לא מצליח להקים ממשלה" ● ליצמן וגפני בתגובה: "לצערנו ליברמן אינו דובר אמת בנושא חוק הגיוס"

שריפות ענק בכפר אוריה, גיזו, ויער הנשיא

מסתמן: השריפות הגדולות לא פרצו בגלל מדורות; אש במספר מוקדים

חוקרי אגף הדליקות במערך הכיבוי מעריכים כי השריפות הגדולות שפרצו אתמול באזור כרמיה שבנגב המערבי ובקיבוץ הראל סמוך לירושלים נגמו כתוצאה מכשל חשמלי באחד מכבלי חברת חשמל ● נסיבות ההתלקחות בבן שמן עדיין בחקירה ● בתים פונו בשריפה נוספת שפרצה סמוך לבית עזרא

פורשה קאיין / צילום: יחצ

משתמש ברכב החברה לצרכים אישיים? שלם מס מלא

כך קבע היום ביהמ"ש העליון במסגרת פסק דין העונה לשאלה האם נוסחת החישוב שנקבעה בתקנות מס הכנסה ניתנת לפרשנות ולהפחתת מס לפי נסיבות השימוש ברכב

ניקולא סרקוזי / צילום: Jean-Christophe Verhaegen, רויטרס

כך הצילה החסינות הצרפתית את שיראק וסרקוזי | המשרוקית

זיוף בחירות, מימון מדיקטטורים, מעילות בדיור הציבורי וקבלת תרומות אסורות מטייקונית • אלה רק חלק מההאשמות נגד נשיאי צרפת לשעבר, שיראק וסרקוזי, שהתבררו באיחור בגלל חוק החסינות הצרפתי ● המשרוקית של גלובס

אווירת רמאדן / צילום: יותם יעקובסון

לילות רמדאן: בואו לגלות את הרחוב המוסלמי המקומי

טיולי רמדאן נערכים בימים אלה בכפרים ובערים מוסלמיות ברחבי הארץ, וחשים את הדופק הלא מוכר של הרחוב המוסלמי ● מבקרים במסגדים, בשווקים ובבתים פתוחים

ראשת ממשלת ברטיניה, תרזה מיי / צילום: רויטרס

דרמה בבריטניה: תרזה מיי הודיעה כי תתפטר מראשות הממשלה ב-7 ביוני

הודעת ההתפטרות העמיקה מיי את המשבר הפוליטי בממלכה המאוחדת, והציבה את הפרישה מהאיחוד האירופי שוב על מסלול אי-ודאות ● לפי רוב ההערכות המועמד המוביל להחלפת מיי הוא שר החוץ הבריטי לשעבר – בוריס ג'ונסון

אילון מאסק, מייסד טסלה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

אלון מאסק במייל לעובדים: מצפים לשיא מסירות של רכבים ברבעון

מייל ששלח המנכ"ל מאסק לעובדים חושף כי החברה מצפה לשיא מסירות ברבעון ● מוקדם יותר אדם ג'ונאס מבנק ההשקעות מורגן סטנלי, שנחשב כמי שמאמין בטסלה, העריך כי טסלה היא יותר "סיפור של מצוקת אשראי מאשר סיפור הצלחה"

דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר

אחרי אמדוקס וקורנית: ישראלית נוספת על כוונת השורטיסטים

להערכת האנליסטים של Spruce Capital ורינט צריכה לרדת ב-60%-70%  ● לדעתם העלייה האחרונה במניית ורינט אינה בת קיימא, בין היתר משום שהחברה נמצאת בפיגור של שנים מול המתחרות בעולם הענן

ספינת המגן הראשונה מסוג סער 6, ״אח״י מגן״ / צילום: דובר צה"ל

בצל פרשת הצוללות: הושקה ספינת המגן סער 6 בגרמניה

את קיום הטקס המתוכנן בגרמניה חשף "גלובס" בשבוע ● דובר צה"ל: "לספינות הסער 6 אמצעים ויכולות שוברי שוויון באמצעותן יוכלו הספינות לתמוך במאמץ מבצעי התקפי במסגרת ההגנה המרחבית"

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

הסטארט-אפ הישראלי NSLComm ישגר לוויין לחלל עם השירות החדש של אמזון

אמזון הודיעה על השקתה הגלובאלית של AWS Ground Station, רשת תחנות קרקע ללוויינים ● המוצר התחיל לעבוד עם 7 לקוחות ראשונים לשירות, בהם הסטארט-אפ הישראלי NSLComm שגייס עד היום 15 מיליון דולר מ-JVP ומשקיעים נוספים

סניף יינות ביתן בישפרו סנטר / צילום: שוקה כהן

יינות ביתן תכניס דיילות שירות לסניפיה

מדובר בשירות בתשלום שיינתן לחברות מזון או טואלטיקה שירצו להציג מוצרים חדשים ולחלק דוגמיות לצרכנים ● המהלך יוצא לדרך השבוע בארבעה סניפים של יינות ביתן עם המותגים יינות תבור, המותג גבינות צוריאל, החטיפים של שטראוס וגלידה מוצ'י של יבואנית המזון וילי פוד

אריה דרעי / שלומי יוסף

מינהל התכנון יעבור למשרד הפנים בראשות אריה דרעי - וזה דווקא צעד טוב

מינהל התכנון בדרכו כנראה למקומו הקודם במשרד הפנים, וזאת מכיוון שלדרעי כוח כפול מבחינת המנדטים מזה של כחלון ● על אף שהדבר נעשה במסגרת סחר-מכר פוליטי כוחני ויצרי ולא במסגרת של קבלת החלטות מושכלת ומקצועית, נראה שמדובר בצעד נכון ● פרשנות

שריפות ענק בכפר אוריה, גיזו, ויער הנשיא

נערכים להשתלטות על השריפות: האתגר הגדול - הרוחות והשרב מחר

(עדכון)  אחרי שיותר מ-3,500 אזרחים פונו מבתיהם בעקבות השתוללות האש סמוך לקיבוץ הראל ובמבוא מודיעים, שירותי הכבאות והמשטרה נערכים לקראת מחר - אז צפוי מזג האוויר השרבי להגיע לשיא ● כוחות הכיבוי עדיין פועלים בשטח להשיג שליטה באש

דוד (דודי) אבגי, מייסד ומנכ"ל חברת SafeCharge / צילום: יח"צ

מנכ"ל החברה של טדי שגיא מדבר על מאחורי הקלעים של האקזיט הענק

דוד אבגי, מייסד ומנכ"ל חברת טכנולוגיית התשלומים SafeCharge, שתימכר ב-889 מיליון דולר לחברה הקנדית Nuvei, מספר ל"גלובס" על החברה שהקים עם טדי שגיא ● "אחת הסיבות לעסקה זו הטכנולוגיה, ולכן עובדי הפיתוח בישראל ובבולגריה צריכים להיות רגועים"