בחודשיים האחרונים התפתח בחברת ההיי-טק ראדא מאבק שליטה מהמרתקים שנראו בשוק ההון. מצד אחד עומדת ההנהלה הקיימת, בראשות המנכ"ל מזה 17 שנים, חיים ניסנזון, שחושש מניסיון להדיח אותו. מהצד השני ניצבת קבוצת משקיעים הולנדיים, שהפכה לפני זמן קצר לבעלת המניות הגדולה בחברה, עם %21 מהמניות. בראש הקבוצה עומד רינק קמר, החושש שהשקעה של 4 מיליון דולר בראדא עלולה לרדת לטמיון.
בתווך מצויים בעלי מניות נוספים ו-200 עובדי החברה, שגויסו אף הם למאבק. ובמלחמה כמו במלחמה, כל צד מפעיל את מירב האמצעים שבידו.
המאבק בראדא מזכיר במשהו את קרב ההגנה של הנהלת סאיטקס מהשנה שעברה נגד דוידי גילה. גם שם הזהירו מנהלי החברה כי הנה בא משקיע פיננסי שמעוניין לגזור קופון מהיר. שלא איכפת לו אם בדרך תתפרק החברה. להבדיל מהצלחת ההנהלה בסאיטקס לבלום את גילה, סופו של המאבק בראדא כלל אינו ברור.
הכל התחיל לפני שנה. ראדא, יצרנית מערכות לתחקור קרבות אוויר ובדיקת מטוסים, נקלעה למצוקת מזומנים - תופעה שכיחה בחברה, עקב מאמצי הפיתוח והמעבר של מוצריה משימוש צבאי לשוק האזרחי. למזלה, נקלע בדרכה אותו משקיע הולנדי, שמוכן היה לספק לה את המימון הדרוש תמורת הזכות להפוך בשלב מאוחר יותר לבעל מניות בחברה.
רינק קמר הוא דמות ידועה בהולנד. הוא מנהל גופי השקעות גדולים שנוהגים בדרך כלל להשקיע בחברות אירופיות ציבוריות, בשנים האחרונות בעיקר במדינות מזרח אירופה.
מעט לפני שנתקל ניסנזון בקמר, חתמה ראדא על עיסקה גדולה בהיקף של 15 מיליון דולר, לאספקת מערכת תחקור קרבות אוויר מתוצרתה לחיל האוויר ההולנדי. המערכת נחשבת לייחודית, ונמצאת גם בשירות חיל האוויר הישראלי.
קמר קיבל, לדבריו, המלצות חמות על מוצרי ראדא מידידיו בהולנד, והתלהב מהאפשרות להשקיע בחברה. בשלב הראשון, פברואר 96', נתן לחברה הלוואה בסך מיליון דולר. כאשר פנה אליו ניסנזון בחודש מאי בבקשה להלוואה נוספת, נעתר מיד. שתי ההלוואות היו ניתנות להמרה למניות החברה, ובסך הכל איפשרו להולנדים שייצג קמר לקבל %21 ממניות ראדא.
שיעור ההמרה היה אטרקטיבי במיוחד - כ-%25 מתחת למחיר המניה בבורסה (ראדא נסחרת בוול-סטריט לפי שווי של 30 מיליון דולר). בעל המניות הגדול בראדא באותה עת היה ניסנזון עצמו, שהחזיק ב-%6 מהמניות, כך שההולנדים קיבלו למעשה את האופציה להפוך תוך חצי שנה לבעלי המניות הגדולים בראדא.
עולים על אזרחי
ראדא קמה בשנת 68' כתשובה לאמברגו הצרפתי שלאחר מלחמת ששת הימים. חיל האוויר הישראלי, שסבל אז ממחסור במערכות תחזוקה למטוסים הצרפתיים שלו (כמו המיראז' והאוראגן), נאלץ למצוא פתרונות חלופיים. ראדא הפכה תוך זמן קצר לספקית העיקרית של ציוד בדיקה למטוסי חיל האוויר הישראלי.
בשנות השמונים התבססה פעילותה של החברה על אספקת מכשירי בדיקה למטוסי הכפיר, והיא ציפתה לרווחים גבוהים משיתופה בפרויקט הלביא. על בסיס זה הנפיקה החברה את מניותיה לראשונה בארה"ב, בשנת 85'.
סגירת פרויקט הלביא, לקראת סוף העשור הקודם, היוותה מכה קשה לחברה. רבים העריכו שהגיעה לסוף דרכה. המנכ"ל, ניסנזון, חשב אחרת. בניגוד לחברות אחרות שלא הצליחו להסתגל לירידה בביקושי הצבא, ראדא הצליחה לבצע מהפך. בהדרגה הסבה את קו המוצרים שלה, כך שיתאים לשימושים במטוסים אזרחיים.
ההולנדים מעלים הילוך
ההסבה ארכה זמן רב. בחמש השנים האחרונות נדרשה החברה להשקיע כ-25 מיליון דולר בפיתוח והעמדת קו מוצרים מסחרי. גיוס הכספים למימון הפיתוח האזרחי גרם לדילול חלקם של בעלי המניות הגדולים וניסנזון בראשם.
למעשה התקיימו בראדא זה מספר שנים התנאים להשתלטות עוינת, אולם דבר זה לא התרחש. גם רינק קמר, כשהשקיע בראדא, ראה לדבריו רק את הפוטנציאל המסחרי שלה ולא את מבנה השליטה הרעוע. רוב הקשר שלו עם החברה התבצע באמצעות מנהל המכירות של ראדא באירופה. ניסנזון שמח כמובן לקבל את הכסף. הוא לא ניסה לברר מה או מי עומד מאחורי המשקיע ההולנדי.
קמר: "מההתחלה ידענו שאנחנו עומדים להמיר את ההלוואה ולהפוך לבעלי מניות. אות לכך ניתן בספטמבר, כשהמרנו את ההלוואה הראשונה ל-%5 מהמניות. את ההלוואה השנייה, ששייכת לקבוצת משקיעים נוספת שאני מייצג, יכולנו להמיר למניות רק ב-27 בנובמבר. כשהתקרב התאריך המיועד פניתי לניסנזון ואמרתי לו שכיוון שאנו הופכים לבעלי המניות הגדולים בחברה, אני מעוניין למנות שני דירקטורים מטעמי. ביקשתי ממנו להעלות את הנושא באסיפת בעלי המניות הקרובה".
ניסנזון מתאר את הדברים אחרת: "לא ידענו שההולנדים מתכוונים להמיר את ההלוואה השנייה למניות. בפעם הראשונה נודע לנו על כוונה זו ב-19 בנובמבר, כשקמר אמר לי בטלפון שהם עומדים להמיר את ההלוואה למניות. שאלת מינוי הדירקטורים מטעמם כלל לא עלתה אז".
מלחמת ששת הימים
ניסנזון קבע אסיפת בעלי מניות שנתית ל-20 בדצמבר. באסיפה, כך נקבע, יוכלו להצביע על מינוי הדירקטורים כל מי שהחזיקו במניות עד ה-21 בנובמבר, שישה ימים לפני המועד בו יכלו ההולנדים להמיר את ההלוואה השנייה, המזכה אותם ב-%16 נוספים ממניות ראדא.
כשנודע להולנדים כי לא יוכלו להשתתף בהצבעה בכוחם המלא, החל האמון שנתנו בניסנזון להיסדק. "לא קיבלנו תשובה ברורה מדוע נקבע התאריך כך שלא נוכל להצביע באסיפה עם כל המניות שבידינו", אומר קמר. "חזרנו על הבקשה למנות דירקטורים מטעמנו. חשבנו שהנוכחות שלנו בדירקטוריון נחוצה. האנשים שאני מייצג הם אנשי עסקים ידועים באירופה והם יכולים לעזור לחברה בכל הנוגע לשיווק המוצרים או גיוס כספים נוספים. לא היתה לנו כל כוונה לסלק את ניסנזון, אלא לעבוד לצידו".
ניסנזון לא היה מוכן לקבל את דעתו של קמר. הוא טען שההזמנות לאסיפה כבר נשלחו ואין ביכולתו לשנות את התאריך או את סדר היום. באסיפה עמדו להתמנות שני דירקטורים חדשים הנחשבים למקורבים של ניסנזון, כמו יתר חברי הדירקטוריון.
החשדנות גוברת
"באותו זמן", אומר קמר, "התחלנו לחשוד שניסנזון מנסה למנוע מאיתנו לקבל ייצוג בדירקטוריון החברה. ניסינו לברר מה נעשה בכסף שהשקענו ולא הצלחנו לקבל תשובה מספקת. עדיין לא איבדנו את האמון. הצענו לניסנזון למנות לחברה מנהל פיננסי חדש ולהחליף את רואה החשבון, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע מזה וראה בכך פגיעה במעמדו".
ניסנזון מדבר על הבעת חוסר אמון מוחלט בו כמנכ"ל החברה ועל ניסיון להצר את צעדיו. ההולנדים, שחששו כי ניסנזון מתכנן מחטף באסיפה הכללית בה ימונו רק דירקטורים מטעמו, פנו לבית המשפט בישראל בבקשה לדחות את האסיפה ולאפשר להם להצביע עם כל מניותיהם (%21).
ניסנזון מגייס את העובדים
מה שהחל כוויכוח על זכויות הצבעה באסיפה הכללית, גלש מהר מאוד למישור האישי. לעיתונות הגיעו קטעי עיתונים הולנדיים, מהם עלה כי קמר היה לכאורה מעורב בעבר בכמה פרשיות בעלות רקע פלילי בארה"ב ובהולנד, שבעטיין אף היה עצור במשך מספר חודשים בארה"ב. יש לציין כי למרות שתחילה הורשע קמר על-ידי בית המשפט, הרי שלאחר מכן זוכה.
בינתיים גייס ניסנזון לעזרתו את עובדי מפעל ראדא בבית-שאן. הללו הוציאו מכתב גלוי לעיתונות, בו הודיעו כי ייאבקו בכל מי שינסה להביא לסגירת המפעל.
עברו כמה ימים נוספים, וניסנזון הפסיק את עבודתו של מנהל המכירות באירופה, רנדיפ גרוואל, בו חשד כי הוא משתף פעולה עם קמר ומוסר לו מידע על הנעשה בחברה.
קמר לא נשאר חייב. באמצעות נציגיו בישראל טרח להבהיר בתקשורת שהוא עומד ללמד את ניסנזון שיעור בניהול חברה ציבורית. "הפעולות של ניסנזון הוכיחו לנו שהוא לא מבין מהי החובה שלו כלפי בעלי המניות של החברה", הוא הסביר.
"אנחנו רק חשבנו איך לעזור לחברה, ולא היתה לנו שום כוונה לנהל אותה. אני משקיע פיננסי, ולא איש של ניהול וטכנולוגיה. אבל הוא הפנה לנו עורף והחל לספר לכולם איזה מין נוכל אני ואיך אני הולך להרוס את החברה".
ניסנזון: "בהתחלה, כשהם הלוו את הכסף, המוצרים היו מצוינים, ההנהלה היתה מוצלחת והכל נראה בסדר. כשקמר החל לתבוע מינוי של מנהל פיננסי מטעמו והחלפה של רואה החשבון, התחלנו לחשוד בכוונות שלו. הרי הוא בסך הכל משקיע פיננסי, שבא לעשות סיבוב על המניה והחברה לא ממש מעניינת אותו. התחלנו לחשוב שהוא מתכוון להשתלט על החברה ולמכור אותה הלאה ברווח. ברור לנו שאין לו כל יכולת לנהל את החברה בעצמו".
קמר: "בהתחלה בכלל לא חשבנו שצריך להחליף את ניסנזון. להיפך, חשבנו שהוא אחראי למוצרים הטובים של ראדא, שבזכותם באמת נכנסנו להשקעה בחברה. אנחנו עדיין מאמינים שיש לחברה מוצרים מצוינים, אבל הפעולות האחרונות של ניסנזון הוכיחו לנו שהוא לא מבין את תפקידו. לא יכול להיות שהוא יתעלם לחלוטין מבעלי המניות וינהל את החברה כמו חנות המכולת הפרטית שלו.
"הוא איים שאם הוא יעזוב, החברה תתרסק. הטיעון הזה רק עובד לרעתו ומוכיח שהחברה מנוהלת לא נכון אם היא תלויה רק באיש אחד. האיומים שלו לא עשו עלינו שום רושם. יצרנו קשר עם כל מיני אנשים שמכירים את ראדא או שעבדו בה פעם, ומהם הבנו שהחברה מסוגלת לתפקד יפה מאוד גם בלעדיו".
בעלי המניות בדילמה
בשלב זה החלו הצדדים לנהל קרב על לבם של יתר בעלי המניות. הללו מצאו את עצמם בדילמה. מחד, ניסנזון מזוהה עם החברה, עם המהפך שעברה ועם היכולת הטכנולוגית שלה. בינתיים הוא גם זוכה לתמיכת העובדים. עם זאת, כבר כמה שנים שהרווחיות הנמוכה של ראדא גורמת למניות החברה לדשדש.
מצד שני, קשה להם לתמוך ברינק קמר, שתואר על-ידי ניסנזון כנוכל שאין לבטוח בו. כמו ניסנזון, גם הם חוששים שקמר הולך לעשות תרגיל פיננסי ולצאת מהחברה ברווח גדול. חלק מהם החלו להתעניין מיהו אותו משקיע הולנדי אלמוני שהפך לפתע לשותף הגדול שלהם בחברה. קמר ונציגיו יצרו מצידם קשר עם בעלי המניות, במטרה לקבל את תמיכתם לקראת האסיפה המתקרבת. בינתיים זכה קמר בניצחון ראשון - בית המשפט החליט לדחות את האסיפה למועד לא ידוע, מבלי שקבע בינתיים את עמדתו לגבי הצבעת ההולנדים.
לשני הצדדים ניתנה ארכה, והם לא בזבזו רגע. ניסנזון העריך שיש לו יתרון, מאחר שהוא מוכר לרוב בעלי המניות, אולם חלקם דווקא מקווים למאבק שליטה שיעורר את המניה הרדומה.
ראובן וגשל, מחזיק מניות בראדא: "כבר שנתיים שאנחנו שומעים מניסנזון שאו-טו-טו החברה מתחילה לפרוץ קדימה, ושום דבר לא קורה. בעבר ביקשתי פרטים על השכר שלו, אבל לא קיבלתי ממנו שום פירוט. כשבן אדם לא מוכן לעמוד בביקורת הוא רק יוצר סביבו חשדות. נכון, הדירקטוריון של החברה תמיד מאשר לו את כל הפעולות, אבל זה לא אומר שום דבר. גם הפנסיה של ארנסט יפת התקבלה באישור הדירקטוריון".
"בסך הכל מגיע לניסנזון הרבה קרדיט על המהפך שעברה ראדא", אומר בעל מניות אחר. "החברה אכן שינתה את פניה ויש לה כיום פוטנציאל אמיתי. אבל ניסנזון חייב להבין שכדי שהחברה תתרומם הוא חייב שותפים נוספים לידו".
בשלב זה המצב בראדא נזיל. ניסנזון עשוי ליהנות מעזרתו של זיו נדיבי, טייס אף-15 לשעבר, המתגורר בארה"ב. נדיבי, ששיתף פעולה עם ראדא בחברה בת שנמכרה, מימש לאחרונה אופציות ל-%5 ממניות החברה וההערכה היא כי ייחלץ לעזרת שותפו הוותיק.
ייתכן שבעלי מניות בראדא, החוגגים את קרב השליטה, שמחים מוקדם מדי. החברה עלולה להיפגע מהמאבק שזולל את הכסף שנותר בקופתה. ניסנזון גייס לצורך המערכה את משרד עורכי הדין "סקאדן ארפס", אחד היוקרתיים בארה"ב, וספק אם החברה תוכל לעמוד במעמסה הזו לאורך זמן. שני הצדדים אומרים שהמאבק שלהם נעשה רק על מנת שראדא תתנהל יותר טוב, אך הם עלולים לגלות שלא נשאר להם דבר לנהל.
מחר (ה') אמור בית המשפט לפסוק בוויכוח לגבי זכויות ההצבעה של ההולנדים, אולם המצוקה בה נתונים שני היריבים הובילה בימים האחרונים לניסיונות הידברות, במטרה למצוא פשרה. ניסנזון, שהבין כנראה שבעלי מניות רבים נוטים לצידו של קמר, העביר בשבוע האחרון הצעה לפיה יהיה מוכן לשלב בדירקטוריון נציג אחד מטעם ההולנדים, ויאפשר להם להצביע עם מלוא המניות שבידיהם באסיפה הכללית, לכשזו תתקיים סוף סוף. ההערכה היא שרבים הסיכויים כי קמר ייענה להצעה ומאבק השליטה יסתיים. «מאת עמי גינזבורג «חיים ניסנזון מנסה ליירט את "המפציץ ההולנדי" «ראדא, יצרנית מערכות לתחקור קרבות אוויר, מצאה את עצמה כשדה קרב בין המנכ"ל הוותיק לקבוצה ההולנדית, שהפכה לא מזמן לבעלת המניות הגדולה בחברה. מחר אמור ביהמ"ש לפסוק לגבי שאלת זכויות ההצבעה של ההולנדים באסיפה, אבל כיום מעריכים כי יש סיכוי לפשרה