הקשר של מנהל נתיב, יעקב קדמי (50), עם הארגון החל לפני 28 שנה. האיש שניצב היום במוקד הביקורת הקשה של מרים בן-פורת, החל את דרכו בישראל במלחמה נגד נתיב, העומדים בראשו ומדיניות הטיפול שלו ביהודי בריה"מ.
ב-1970, עוד לפני שעלה לארץ ממוסקבה בגיל 22, היה שמו - אז, יאשה קזאקוב - אחד המפורסמים בארץ ובעולם, שעשה הרבה כותרות בתקשורת. הוא נמנה על פעילי העליה הקולניים, ושבועיים לפני עלייתו, התפרסם לאחר ששרף את הדרכון הרוסי שלו בכיכר האדומה. הק.ג.ב התיר לו לצאת לישראל, כמו שנהג אז עם עושי הצרות.
נוכחותם בארץ של פעילי העליה נשמרה בסוד בהוראת מנהל נתיב דאז, צבי נצר, שנהנה מהגיבוי של רה"מ המנוחה, גולדה מאיר. הצנזורה, באישור ועדת החוץ והבטחון, אסרה כל פירסום על העליה בתקשורת הישראלית.
קזאקוב, דב שפרלינג ועוד כ-10 צעירים שהתמקמו בדירה פרטית ברמת אביב, החליטו לשבור את קשר השתיקה. הם גייסו את יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, היום ח"כ יונה יהב, אשר יחד עם סגנו, אבי פלסקוב ז"ל, נפגש איתם בחשאי. קזאקוב שיכנע אותם, שמדיניות נתיב שגויה, ורק רעש תקשורתי יסייע לפתיחת שערי בריה"מ ליהודים.
יהב החליט לגייס את הקמפוסים למאבק נגד הצנזורה. אחד המגוייסים היה דוד קוליץ (היום התעשיין, ואז עורך "פי האתון"). קוליץ ועמיתיו ריאיינו את קזאקוב ושפרלינג. הצנזורה פסלה את הראיונות. "פי האתון" הדפיס בעמודו הראשון כתם שחור עם חותמת הפסילה של הצנזורה.
יהב אירגן הפגנות בקמפוסים. קזאקוב ושפרלינג השמיעו את מחאתם. מנהלי נתיב זימנו את יהב, ואיימו להדיח אותו מתפקידו או לגייסו לצה"ל כדי להשתיקו. הח"כים דאז גד יעקבי ושולמית אלוני הגישו שאילתות מביכות. גולדה מאיר זימנה לשיחת הבהרה את יהב וחבריו. בעקבות השיחה הודח נצר מהנהלת נתיב, מדיניות הארגון השתנתה והצנזורה רוככה.
קזאקוב יצא בינתיים לניו-יורק ועשה כותרות בשביתת השבת ליד מרכז האו"ם. נציגים של נתיב ניסו לשווא לשכנע את הכתבים האמריקניים לא לתת בו אמון, והחשידו אותו כאילו הוא סוכן הק.ג.ב.
מאוחר יותר, כאשר נוכחה הממשלה בצידקתו והפירסום נהפך לנשק העיקרי של נתיב, נגד שלטונות בריה"מ, גוייס קזאקוב עצמו לנתיב, שינה את שמו ליעקב קדמי, ולבסוף התמנה כמנהל הארגון. «מאת צבי לביא «יעקב קדמי: האיש שהביא לשינוי הגדול במדיניות נתיב « «מאת צבי לביא «יעקב קדמי: האיש שהביא לשינוי הגדול במדיניות נתיב «