בימים אלה מונחות הקורות בגשר נחל זוהר, בפתחו של הכביש החדש ההולך ונסלל במקום. הכביש, המכונה "עוקף מלונות ים המלח", ישרת את התנועה הבין עירונית העוברת במקום, ואשר עד כה עברה בכביש המנדטורי בסמוך לים המלח ובתי המלון.
תוואי הכביש, באורך 7 ק"מ, נמצא בשיפולי ההרים מעל ים המלח, וניבט ממנו נוף מרהיב עין. הכביש, ברמת שירות ובטיחות גבוהים, יפחית את נפח התנועה העוברת בצמוד לבתי המלון. קטע קצר מהכביש, באורך של כ-120 מטר, עובר על גבי גשר מעל נחל זוהר. מדובר בקניון עם טופוגרפיה וגיאולוגיה קשים, מה שחייב תכנון גשר ובו שני נציבים בגובה 36 מטר, כל אחד בקוטר 4 מטר. הנציבים הוקמו באמצעות תבניות מתרוממות. עלות הקמת הגשר כ-10 מיליון שקל.
לאורך הכביש הוקמו 16 מעבירי מים, כמתבקש בכביש החוצה ואדיות רבים ועובר בשטח מבותר טופוגרפית. עלות הקמת הכביש, ללא הגשר, הגיעה לכ-12 מיליון שקל, ובמימון משתתפת גם חברת מפעלי ים המלח.
את הכביש סללה עבור מע"צ חברת בירי בראשי והוא תוכנן על ידי משרד מהוד. הגשר מוקם על ידי אופקים השקעות ותוכנן על ידי יצחק שטרן. בנושאי תחבורה וסביבה.
בשבוע האחרון שהה פרופ' ווייטלג בישראל כאורח החברה להגנת הטבע והמרכז לתרבות בריטניה. הוא נפגש עם ראשי חברת כביש חוצה ישראל, מנכ"ל משרד התשתיות גיורא רום, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה נחמה רונן, ראשי מנהלת ההסעה ההמונית בת"א, ראשי לשכת המהנדסים, המכון לתחבורה, ראשי רכבת ישראל, ראשי תוכנית אב לתחבורה בירושלים וצוות דשא (דמותה של ארץ).
ביום ה', בעת פתיחת מחלף בן שמן, הקימה החברה להגנת הטבע מול אזור הטקס כיתת לימוד, בה הרצה פרופ' ווייטלג לאנשי אירגוני הירוקים, והסביר איך נפלו כבישים דומים ברחבי העולם. להלן כמה מהדוגמאות והנתונים אליהן התייחס:
1. בעוד שבשנות ה-70 וה-80 נחשבו כבישים מהירים לפתרון הנפלא לבעיות התחבורה של החברה המודרנית, הרי שכבר בתחילת שנות ה-90 נמצא במדינות המתפתחות, כי כבישים אלה לא רק שלא פתרו או הקלו על המצוקה התחבורתית, אלא רק גרמו להחרפתה. בשנים האחרונות, הנטייה במדינות המערב הינה להעביר את תקציבי הפיתוח התחבורתי מבינוי דרכים לחיזוק מערך התחבורה הציבורית. מדי שנה מקוצץ התקציב המוצא על בניית כבישים בכל אחת ממדינות מערב אירופה.
2. בשנת 1989 החליטה ממשלת בריטניה להקצות 20 מיליארד ליש"ט לבינוי כבישים חדשים במשך 10 השנים הקרובות. בשנת 1996 החליטה ממשלת בריטניה לקצץ את הסכום המיועד לפיתוח כבישים ל-6 מיליארד ליש"ט בלבד (קיצוץ של כ-%70) ולבטל 120 כבישים שכבר היו בשלבי תכנון. זאת בעקבות קבלת המלצותיו הממלכתיות של דו"ח SACTRA - ועדת היגוי קבועה להערכת כבישים בינעירוניים, שקבע כי בניית דרכים חדשות אינה מהווה גורם מסייע בפיתרון בעיות התחבורה.
3. הכביש המהיר שתוכנן בין בושהום (BOSHUM) ודורטמונד בגרמניה, בן 75 ק"מ, אשר אושר לבנייה ואשר בתים ומפעלי תעשיה שעברו לאורך נתיבו כבר פונו ופיצויים שולמו לתושבים, לא נבנה, לאחר שבשנת 1993 החליטה ממשלת גרמניה לבטלו בשל לחץ עז מצד תושבים ואירגוני סביבה. הנימוקים: זיהום אוויר, כניסת תחבורה לערים, רעש ופגיעה בריאות הירוקות.
4. מחקר שנערך בברלין בשנת 1990 מצא, כי גם בעיר בה ההשקעה בתחבורה ציבורית הינה גבוהה יחסית, הסיבסוד הממשלתי למכוניות עדיין גבוה פי 5 מזה המושקע בתחבורה הציבורית.
5. במחקר שנערך ב-BUCHAN באנגליה נמצא, כי בתום 30 שנה מיום סלילת כביש האגרה, ההוצאה הציבורית עליו הינה כפולה מזו שהיתה אם הכביש היה נבנה באופן ציבורי רגיל.
6. מחקרים שנערכו ביפאן מוכיחים, כי ניתן ליחס חלק משגשוגה הכלכלי לעובדה, שיפאן מציגה את האחוז הנמוך ביותר בעולם המפותח של השקעה בכבישים ביחס לתל"ג. יפאן מנצלת את עובדת היותה מדינה קטנה וצפופה, בכדי לפתח מערכות הסעה חדשות המחליפות את מקום התחבורה הפרטית. פרופסור ווייטלג מאמין, כי ישראל, בהיותה מדינה בעלת מאפיינים דומים של שטח גאוגרפי קטן, צפיפות גבוהה במרכזי אוכלוסין וטכנולוגיות מתקדמות, יכולה גם היא ליהנות מיתרונות דומים.
7. בשנת 1996 בוטל הכביש המהיר 65M בהרי צפון אנגליה. הכביש, שהיה אמור להשתרע על 60 ק"מ ועבר תהליך תכנוני שנמשך 8 שנים, בוטל בשל החלטת ממשלת בריטניה שלא לממנו, היות והוא עתיד לגזול משטחי הטבע הפתוחים של המדינה, ואי קטן וצפוף כמו בריטניה אינו יכול להרשות לעצמו מותרות מסוג זה.
8. הוכח זה מכבר, כי זיהום האוויר שמקורו בפליטת מכוניות גורם לפגיעה ברקמות הריאות ולמחלות דרכי הנשימה. מחקרים שנערכו בארה"ב ובבריטניה מצביעים, כי מדי שנה מוצאים את מותם כ-20,000 איש בארה"ב ו-70,000 איש בבריטניה כתוצאה מזיהומי כלי רכב בלבד. מחקר דומה טרם נערך בישראל אך בהתאמה של נתונים אלו לישראל ניתן להעריך, כי מדי שנה מוצאים את מותם כ-700 איש כתוצאה מזיהומים אלה.
9. מחקר שנערך בבריטניה ובעקבותיו אף התפרסם ספר שזכה לתהודה רבה, הראה, כי בעוד שבשנת 1970 הגיעו %70 מילדי בריטניה לבית הספר באופן עצמאי, ללא ליווי מבוגר, הרי שבשנת 1990, באותם אזורים בדיוק, הורשו רק %9 מהילדים להגיע לבית ספרם באופן עצמאי. סקר מדוקדק שנערך בקרב ההורים העלה, כי הסיבה לכך היא חששם של ההורים מפני סכנת המכוניות בדרכים.
ווייטלג ציין, כי בשנות פעילותו בתחום התחבורה ראה כבר הרבה תוכניות רעות לבניית כבישים חסרי תועלת, אבל התוכנית של כביש חוצה ישראל היא מהגרועות שבהן: "אין סיבה שמדינה מפותחת כישראל, לקראת סוף האלף השני, תאשר תוכנית שכזו, שאבד עליה כלח מבחינה תכנונית ותחבורתית, שלא תפתור את בעיות התחבורה של המדינה, ולעומת זאת תעשה שימוש לרעה במשאבי הטבע המעטים של המדינה ובתקציב הפיתוח התחבורתי המוגבל. אני ממליץ בחום לממשלת ישראל לעצור ולחשוב שנית. מנסיוני בכל רחבי העולם אני יכול להעיד, שמעולם לא קרה אסון כשכביש נעצר".
דובר חברת כביש חוצה ישראל אמר בתגובה, כי לאחר פגישה בין ראשי החברה לפרופ' ווייטלג התברר, שמקורות המידע שלו על כביש חוצה ישראל מאוד מצומצמים ומתמצים בעיקר בהודעות לעיתונות. "אנו תמהים איך אחד שלא יודע כלום על המצב בארץ, בא להרצות לנו איך צריך להיות כאן", אמר הדובר. לעצם הטענות אמר הדובר, כי כולן מוכרות לחברה ונשקלו בתהליכי קבלת ההחלטות. « «מע"צ מסיימת את העבודות בכביש עוקף מלונות ים המלח «