בפני עיריה המעונינת לשנות את פני אחד השטחים בתחום שיפוטה, עומדות שתי אפשרויות. הראשונה, להגיש תוכנית חדשה ולפצות את בעלי הנכסים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הייעוד החדש. הדרך השנייה היא להפריע לפעילות השוטפת המתבצעת בנכסים הנראים בעיניה לא ראויים להימצא במקום.
מטבע הדברים, השיטה השנייה היא זו המוצאת את דרכה לתקשורת. כך קרה עם בעלי העסקים בשכונת הארגזים בעיר תל אביב, אשר התלוננו בשנים האחרונות על הטרדות מצד העיריה. כך קורה גם במקרה של מפעלי הבטון ברעננה.
באזור התעשייה של רעננה פועלים מזה 25 שנה שני מפעלי בטון. מפעל טרנס בטון בבעלות מיכאל זיגנרייך ומפעל רדימיקס (רדימיקס מוחזקת על ידי ייצוא ומשקיעים אנגליים).
לפני כשנתיים החליטה עיריית רעננה, כי הבטונים לא מתאימים לה. היא רוצה היי-טק ומסחר באזור התעשייה. תוכניות העיריה נתגלו באופן פומבי, כשהעיריה הגישה תוכנית לשינוי תוכנית מתאר לאזור התעשייה, בה מוגדרים העקרונות החדשים.
אלא ששני המפעלים הבינו שהקרקע בוערת, הרבה לפני שעיריית רעננה החלה להציף את המפעלים בפקחים. במקביל הגיעו למקום פקחים של המשרד לאיכות הסביבה. התלונות היו מגוונות. בהתאם לדרישות אשר הוגשו על ידי הפקחים, השקיע מפעל טרנס בטון מאות אלפי שקלים בשיפור תהליכי העבודה. במקביל הוגשה תביעה נגדם ונגד מפעל רדימיקס.
המלחמה של עיריית רעננה בשני המפעלים לא הסתיימה בפקחים ותלונות. לאחרונה חייבה העיריה את שני המפעלים בארנונה חריגה. שיעור העלאת הארנונה קבוע בתקנות ההסדרים במשק. שר הפנים הוא הגורם המחליט באיזה שיעור יוכלו העיריות להעלות את מחיר הארנונה. כל העלאה חריגה חריגה חייבת להיות מאושרת על ידי שר הפנים. גם ידיו של האחרון כבולות בתקנות שונות, אשר אינן מאפשרות להעלות את שיעור הארנונה ככל העולה על רוחו.
שיעור הארנונה בו החליטה עיריית רעננה לחייב את מפעל טרנס בטון, עומד על למעלה מ-721 אלף שקל לשנת 97'. בהשוואה לשיעור הארנונה בשנת 96' מדובר בהעלאה של מאות אחוזים. בשנת 96' חוייב המפעל ב-80 אלף שקל.
אם מפרקים את הסכום הזה לתחשיב של עלות למ"ר, הרי שבשנת 97' הותר על ידי משרד הפנים לחייב את שטחי התעשייה ברעננה ב-93 שקל למ"ר. החיוב אשר נשלח בפועל עומד על 92.64 דולר למ"ר.
ניתן היה להניח, כי אם עיריית רעננה החליטה לשלוח בכל זאת דרישת תשלום גבוהה כל כך, הרי ששר הפנים אישר באיזה שהוא אופן את ההעלאה. אלא שעיריית רעננה שלחה את הדרישה למפעל בלי לקבל את אישור שר הפנים. יש לציין כי בקשה לאישור הדרישה החריגה נשלחה לשר הפנים, אולם בשלב זה לא אושרה ולא נדחתה הבקשה. להערכת משפטנים, הבקשה לא תתאשר. אם תתאשר, מובטחת על ידי באי כוחם של טרנס בטון, משרד עורכי הדין יובב פפר, עתירה לבג"צ.
"את מה שקורה", אומר זיגנרייך, "אפשר להשוות לאל קפונה המצמיד אקדח לרקה וחייבים להיכנע לו. העירייה נוקטת בשיטה גסה. יש לנו כל הזמן הטרדות. העיריה טוענת, שכבר שנים היא מבקשת מאיתנו לשפר את המצב ואנחנו לא עושים זאת. אנחנו השקענו מאות אלפי שקלים במילוי הבקשות. בכל פעם הם באים ומוצאים עוד בקשה. הם אמרו לנו בריש גלי, שבטון לא מתאים להיי-טק אותו הם מתכננים בסביבה.
"אנחנו מפרנסים 100 משפחות. המפעל טוב ובריא. אני לא רוצה להתפרנס מהשכרת שטחים להיי-טק. אני רוצה להישאר תעשיין. הם טוענים כי באו איתנו במשא ומתן. זה לא ממש נכון. לא הציעו לנו אתר חלופי. הציעו לנו הגדלת אחוזי בנייה על השטח, או פטור מסויים מאגרות בנייה".
בעקבות הדרישה לתשלום הארנונה שלחו באי כוחם של מפעל טרנס בטון, מכתבים לשרי הפנים והאוצר. תלונה דומה נשלחה למבקרת המדינה. שני השרים טרם הגיבו. ממשרד מבקרת המדינה הודיעו כי יפתחו בבדיקת הנושא.
בהתייחסם לתוכנית המתאר החדשה המוצעת באזור התעשייה, נשלחה התנגדות לוועדה המקומית. זיגנרייך מבטיח למצות את התהליכים החוקיים בהתגדות לתוכנית הבנייה.
גם אם תתאשר תוכנית המתאר החדשה, אשר תאלץ את מפעלי הבטון להתפנות בתוך חמש שנים מיום אישורה של התוכנית, עיריית רעננה תצטרך כנראה לתת את ההסברים לשיטת הפעולה בה נקטה, לפחות בפני מבקרת המדינה.
מעיריית רעננה נמסר: "כל מאמצי העיריה לכפות על חברת טרנס בטון לשמור על החוק ולכבדו עלו בשנים האחרונות בתוהו.
המפעל מהווה מטרד אקולוגי קשה לסביבה, עד שהעיריה נאלצה לאחרונה אף להגיש נגדו תביעה משפטית. ההחלטה להעלות את הארנונה אושרה במועצת העיר, כחלק ממדיניות העיריה לפעול נגד מפעלים המהווים מטרד אקולוגי וגורמים לנזקים בריאותיים. כמקובל על פי החוק, הועבר צו הארנונה לאישור משרד הפנים ואנחנו ממתינים לאישורו".
בתגובה לשאלה האם קיים ליקוי אשר מפעל טרנס בטון נדרש לתקן ולא ביצע זאת, נמסר על ידי עיריית רעננה: "התביעה המשפטית נגד טרנס בטון נמשכת מאז חודש מאי 94', בגין חריגה מתנאי הרישיון שמחייב המשרד לאיכות הסביבה.
"מבדיקות חוזרות ונשנות של נציגי המשרד לאורך השנים נמצאו ליקויים רבים בהם: פליטות אבק; אבק מרחף פי 1.5 עד 2 מהמותר; חומרי גלם הגולשים מעבר לתאי אחסנה; שטח מפעל לא נקי; גושי בטון בסביבה. היקוות שלוליות ועוד. בנוסף פניות של מפעלים מהסביבה בגין לכלוך, ענני אבק ומפגעים סביבתיים קשים"!. « «רעננה: יש ארנונה ויש מפעלי בטון «מנהל מפעל בטון בעיר: "השיטה גסה. כמו אל קפונה שמצמיד אקדח לרקה ולא משאיר ברירה". עיריית רעננה: "המפעל מהווה מטרד אקולוגי קשה"