תיסן וקרופ הם שניים מתאגידי המתכת והתעשייה הגדולים בעולם. עוד עובדה המשותפת להם היא עברם בזמן השלטון הנאצי ומלחמת העולם השנייה, אשר כלל תמיכה במפלגה הנאצית (שתי החברות), והעסקה נרחבת של עובדי כפייה (בעיקר קרופ).
הדמויות הבולטות בהקשר זה הן גוסטב ואלפרד קרופ, אב ובנו, אשר עמדו בראש האימפריה המשפחתית בשנות ה-30 וה-40. בהנהגתם, תרמה המשפחה עשרות מיליוני מארקים לאדולף היטלר ולמפלגה הנאצית, וכן העבירה כספים ל"חוג ידידי היינריך הימלר", למימון "מטלות מיוחדות של האס.אס". תמיכה זו נבעה הן מהזדהות אידיאולוגית, והן מהרווחים שנבעו לקונצרן מחידוש חימושה של גרמניה בידי היטלר.
האנציקלופדיה של השואה מציינת: "במלחמת העולם השנייה גרפו מפעלי קרופ רווח עצום מכיבושי הגרמנים במזרח, בהעסיקם כ-100 אלף עובדי כפייה, ביניהם יהודים, פולנים ושבויי מלחמה רוסים, ב-57 מחנות עבודה ומחנות ריכוז. מספר העובדים שמתו משיטות הניצול האכזריות במפעלי קרופ נאמד ב-80-70 אלף". בין היתר, הועבדו עד מוות אסירים יהודים מאושוויץ במפעל של הקונצרן.
גוסטב קרופ נחשב בעיני בעלות הברית לפושע מלחמה בכיר, אך לא הועמד לדין בשל מצבו הבריאותי. אלפרד נדון ב-1948 ל-12 שנות מאסר ולהחרמת כל רכושו הפרטי, אך הוא נחון כעבור שלוש שנים בלבד, רכושו הוחזר לו והוא שב לנהל את קונצרן קרופ.
קונצרן תיסן בלט פחות בפעילותו הפרו-נאצית, ולא ידוע על העסקה נרחבת של עובדי כפייה במסגרתו. עם זאת, כמו התעשייה הגרמנית בכלל ותעשיית הפלדה והמתכת בפרט, היה לקונצרן תיסן תפקיד מרכזי בחימושה של גרמניה ובניהול המלחמה.
בשנה שהסתיימה בספטמבר 1996, הגיע מחזורו של תיסן ל-38.6 מיליארד מארק, והרווח הנקי - ל-298 מיליון מארק. מחזורו של קונצרן קרופ בשנת 1995 הגיע ל23.5 מיליארד מארק, והרווח הנקי היה 379 מיליון מארק. פעילות חטיבות הפלדה של שני הקונצרנים מהווה כשליש מכלל הפעילות, והן סיכמו על מיזוג בעיסקת מניות בהיקף של 8 מיליארד דולר. «מאת איתמר לוין «תיסן וקרופ: עבר של תמיכה בנאצים «