ביום חמישי שעבר פירסמה ועדה בינמישרדית מיכרז לפיתוח וחכירה של מלון פאלאס ובית המכס בשכונת ממילא בירושלים, השוכנים בפינת הרחובות אגרון והמלך דוד. מבנה זה נחשב לאחד היוקרתיים והמעניינים ביותר בירושלים. בוועדה חברים נציגי מינהל מקרקעי ישראל, משרד התיירות, הרשות לפיתוח ירושלים והחשב הכללי, שיחליטו על הזוכה במיכרז. מיכרז זה הוא חלק מפרוייקט נרחב שעיקרו הסבת בניינים היסטוריים, שברובם נתפסו על ידי משרדי ממשלה, לבתי מלון, כאשר משרדי הממשלה יעברו לקריות ממשלה הנמצאות בבנייה בירושלים ובשאר חלקי הארץ.
התוכנית כוללת את שיפוץ מלון פאלאס, בו שוכן כיום משרד המסחר והתעשייה, והשבת ייעודו לבית מלון, פינוי בית המכס והריסתו ובניית אגף נוסף בגב המלון המשוחזר.
במלון פאלאס המשוחזר מתוכננים 100 חדרים, באגף החדש מתוכננים 120 חדרים, ובמבנה שיוקם במקום בית המכס מתוכננים 120 חדרים נוספים או 60 דירות סטודיו למגורים. ליזם שיזכה במיכרז ניתנה האופציה לבחור בין שתי החלופות. באם יבחר בחלופת המלון, יחבר גשר עילי, שיימתח מעל הרחוב, בין שני חלקי המבנה; באם יוחלט לבנות דירות, לא ייבנה הגשר.
מתחת לאגף החדש מתוכננת חנייה ל-200 מכוניות וכן בריכת שחיה, חדר כושר, מטבח, מחסנים ועוד. באוצר מאמינים, שהמיכרז יעורר התעניינות רבה כחלק מעניין עולמי כללי בבניית בתי מלון במבנים היסטוריים, כפי שהדבר נעשה בספרד, בצרפת וגם במלון אמריקן קולוני בירושלים.
יואל אופיר, מנהל מינהלת קריות ממשלה ובתי משפט, סגן בכיר לחשב הכללי: "ב-92', כאשר אושרה תוכנית קריות הממשלה על ידי שר האוצר דאז, בייגה שוחט, נסללה הדרך לבניית מבני משרדים חלופיים. כיום ישנו אישור לבניית כ-190,000 מ"ר של משרדי ממשלה בכל רחבי הארץ, בתל אביב, באר שבע, ירושלים וחיפה וכן 90,000 מ"ר של בניינים בהם יאוכלסו בתי משפט".
הרעיון להחזיר למלון פאלאס את ייעודו המקורי כבית מלון, צץ כבר ב-81' כחלק מתוכנית להסב מבנים היסטוריים, שהפוטנציאל שלהם לא מומש, לבתי מלון. במשך השנים פנו יזמים רבים לאוצר בבקשה לחכור את המלון ללא מיכרז, ולהקים על חשבונם את בניין משרד המסחר והתעשייה, אך אנשי המשרד התנגדו לרעיון והמתינו לפתרון הכולל. כאשר הוחלט על בניית המשרדים החדשים בקריית הממשלה, הסכים משרד התעשייה ומהמסחר למעבר.
על פי תנאי המיכרז, ימשיכו עובדי משרד התעשייה והמסחר לעבוד במבנה עד 2002, עת יעברו למשכנם החדש. בתקופה זו ישלם המשרד ליזם שיזכה במיכרז כמיליון דולר לשנה עבור השימוש בנכס.
מלון פאלאס הוקם ב-1929 על ידי המועצה המוסלמית העליונה, כאשר המופתי, חג' אמין אל חוסייני, פיקח באופן אישי על הבנייה, ולפי עדויות מאותם ימים ביקר בכל יום באתר. הבניין נבנה על פי תוכנית של אדריכל טורקי, והקבלן שבנה את הבניין היה ברוך קטינקה. מנהל העבודה שלו היה מרדכי טילקין. באותם ימים נחשב המלון לפאר הטכנולוגיה: שירותים צמודים, מים חמים, בידה, מיטות אפיריון וטלפון בכל חדר, אך למרות זאת המלון מעולם לא נחשב להצלחה כלכלית, והשייח'ים הערבים, להם ציפו יוזמי המלון, העדיפו להשתכן במלון דוד המלך הסמוך שנחנך שלוש שנים אחר כך.
ב-1933 הפקיעו הבריטים את המבנה מידי הווקף המוסלמי, והפכו אותו לבניין משרדים. בתום המנדט השתלטו על הבניין משרדי הממשלה הישראלית. בתחילה שוכן במקום אגף היערנות וכשנה אחר כך עבר אליו משרד המסחר והתעשייה.
לבניין בית המכס הסמוך היסטוריה מפוארת קצת פחות. הוא נחשב למבנה שאין לו ערך ארכיטקטוני מיוחד. במבנה שכנו משרדי הבולשת הבריטית, והוא היה יעד לתצפיות והאזנות מצד כל המחתרות, שנעזרו בקבלן היהודי להשגת תוכניות החשמל שלו כדי לקיים האזנות לנעשה בחדרים. ב-44' פוצץ המבנה על ידי האצ"ל, אך שוקם אחר כך על ידי ממשלת ישראל. מבנה זה מיועד להריסה.
ב-83', כאשר הוחלט לשקם את מלון פאלאס, הופקדה מלאכת התכנון בידי האדריכל דוד קרויאנקר, שמלווה את התוכנית עד היום. ב-96' הוחלט לצרף לתוכנית גם את בניין המכס, כדי להגדיל את כלכליות הפרוייקט והאטרקטיביות שלו בעיני יזמים פוטנציאליים, שיתבקשו להשקיע סכומים רבים בשיפוץ מלון פאלאס.
קרויאנקר: "היחודיות של הבניין מתבטאת במסת בינוי כללית ובפרטים ארכיטקטוניים מרשימים. חזיתות הבניין מורכבות מקשתות רחבות, החוזרות על עצמן בקצב קבוע לאורך קומת הקרקע. חזית הקומות העליונות מורכבת מחלונות דמויי פרסה ומרפסות מסוגננות. החלונות מעוצבים בסגנון ניאו מורי, שהיה נפוץ בספרד במאה ה-16.
"חלל הכניסה הראשית תוכנן כאטריום מהודר, והוא מתנשא לגובה ארבע קומות ומואר מלמעלה על ידי פתח תאורה גדול בצורת מתומן. משני צידי החלל מתנשא גרם מדרגות אלגנטי, עם מעקות הנתמך על ידי עמודים עגולים. גלריה פתוחה מקיפה את החלל בכל אחת משלוש הקומות, ולהם תקרה מעוטרת בתבליטי חרס ומנורות זכוכית. בהתאם לתוכנית יישמר המבנה ההיסטורי של המלון, בעוד שכל מבני העזר שדבקו בו ייהרסו.
"האגף הנוסף שייבנה בסמוך יהיה בגובה מלון פאלאס, שלוש הקומות העליונות ייבנו במדורג. כמו כן ייבנה פיר מעלית מעוגל. בניין המכס הסמוך המיועד למלונאות או למגורים, גם הוא יותאם מבחינה ארכיטקטונית ובחזיתו תיבנה ארקדה הזהה לזו שבחזית מלון פאלאס. גם בבניין זה תותר בניית תשע קומות עיליות בבנייה מדורגת, וגובה הבניין לא יחרוג מגובה בניין הילטון הסמוך. בקומת הקרקע מתוכננים שימושים מסחריים".
במשרד החשב הכללי צופים שהמיכרז יעורר עניין רב בקרב משקיעים בארץ ובחו"ל בשל הפוטנציאל הרב שבו, יופיו הארכיטקטוני, עברו ההיסטורי, ומיקומו במרכז ירושלים, במרחק הליכה מפרוייקט ממילא, העיר העתיקה ושער יפו