גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיזון בין חברה קדישא למשפחות הנפטרים

דרכי האיזון בין הוראות סותרות * בשאלת האם למשפחות הנפטרים זכות לקבוע את הכיתוב על מצבות יקיריהם הונחו על כף המאזניים כבוד האדם של הנפטר וקרובי משפחתו, מול חופש הדת של אנשי חברה קדישא הנשמעים לפסק ההלכה * העליון בחר בדרך של איזון

בפסק דין, שניתן ביום 6.7.99 על ידי בית המשפט העליון בשאלת זכותם של בני משפחה בעניין הכיתוב המותר להם על מצבות יקיריהם, בבתי קברות בפיקוחה של חברה קדישא, הועלתה סוגיה שהיא ביסוד שיטת המשפט בישראל, וחורגת מעבר לעניין הנדון. תחילה נציג את העקרון בסוגיה זו, ולאחר מכן נשלים דברי ביקורת קצרים.

בספר החוקים שלנו הוראות, צווים, כללים, הגדרות, היתרים, סייגים, הגבלות, איסורים, ועוד כהנה וכהנה. חלקם הוראות ספציפיות. למשל, האיסור לנהוג מעל מהירות מסויימת. גבול המהירות נקבע על פי סוג הדרך: דרך עירונית, דרך עירונית שמוצב בה תמרור מגביל, דרך שאינה עירונית, דרך שאינה עירונית שמוצג בה תמרור מגביל, דרך בין-עירונית עם שטח הפרדה בנוי, דרך מהירה וכיוצא באלה. מדובר, איפוא, בנורמות ברורות וחד-משמעיות.

אבל יש גם נורמות כלליות, כעין סטנדרטים של התנהגות. למשל, החובה לקיים התחייבויות ולעשות שימוש בזכויות בדרך המקובלת ובתום לב. בייחוד בתחום הנורמות הערכיות הללו, יקרה לא פעם כי נורמה ערכית אחת מתנגשת בזולתה. אף יקרה שנורמה ערכית מתנגשת עם נורמה ספציפית.

בתי המשפט נדרשים לעשות סדר וליישב בין הנורמות הסותרות, כל אימת שהם באים להכריע בסוגיה שהכרעתה השיפוטית מחייבת בחירה בין הוראות דין, שההיצמדות לאחת מהן היא בבחינת כפירה והתעלמות מהאחרת. כאן נכנסת לתמונה תורת האיזונים בשיטת המשפט שלנו.

הנשיא אהרון ברק סיכם את הגישה המתחייבת, על פיה בפרשה שעסקה, כאמור, בכיתוב על מצבות: ע"א 6024/97 פרדריקה שביט (עוה"ד גלי בר אל, אורי רגב) נגד חברה קדישא גחש"א ראשל"צ (עו"ד יאיר שילה).

הפסק הוא ארוך במיוחד, ונחלקו בו הדעות בין מ. חשין וא. ברק, מזה, לבין י. אנגלרד, מזה. חוות הדעת העיקרית היא של מישאל חשין, אך במחלוקת שנפלה בין חשין לבין אנגלרד, הכריע אהרון ברק, בכך שצירף דעתו לדעת חשין, ואגב כך ניתנה לו הזדמנות לנסח את עקרונות האיזון בין נורמות שאינן מתיישבות זו עם זו.

על פי שיטתו של ברק, עיקרי הדוקטרינה הזו הם פשוטים: על בית המשפט להעמיד את השיקולים הנוגדים על מאזני המשפט. עליו לאזן בין הערכים והעקרונות המתנגשים. עליו להכריע באיזון על פי משקלם של השיקולים הנוגדים בנקודת ההכרעה. על פי השקפתו של ברק, זוהי תורת האיזון הנוהגת במשפט ציבורי שלנו. רק במקרה אחד סירב בית המשפט העליון, בדעת רוב, להיזקק לתורת האיזונים. היה זה כאשר על כפות המאזניים הונח עצם קיומה של המדינה (ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט(3) 365).

כאשר נתבקשו השופטים העליונים להחיל גישה זו על דבר אופיה של המדינה כמדינה דמוקרטית, סירבו לכך (ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה, פ"ד לט(2) 225). אכן, מאז קום המדינה עוסקים שופטינו באיזון בין ערכים ואינטרסים נוגדים. זהו "תהליך של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המאזניים של בחירתם לאחר שקילה, של אלה אשר, לאור הנסיבות, ידם על העליונה" (השופט אגרנט בבג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871, 879). כחוט השני עוברת בתפישתנו החוקתית והיוריספרודנטלית התפישה, כי:

"בחייה המאורגנים של החברה אין 'הכל או לא כלום'. יש 'תן וקח', ואיזון בין האינטרסים השונים" (בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים והמשטרה, פ"ד לד(2) 169, 178).

ביסוד תפישה זו עומדת ההכרה, כי הערכים והעקרונות - והחירויות הנגזרות מהם - אינם בעלי אופי מוחלט. לערכים, לעקרונות ולחירויות אין משקל "מוחלט". משקלם הוא תמיד יחסי. מעמדם נקבע ביחס לערכים, עקרונות וחירויות אחרים עימם הם עשויים להתנגש (ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מז(5) 189, 205).

תורת האיזון הוחלה על ידי בית המשפט העליון במקום שאחד הערכים או העקרונות היה קשור בחופש הדת או הרגשות דתיים. כך, למשל, בכל מקרה בו התנגשו רגשות הדת בחופש הביטוי, נערך איזון בין הערכים המתנגשים (בג"ץ 351/72 קינן נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד כו(2) 811; בג"ץ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיוס אינק נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22).

בדומה, כאשר הערך בדבר רגשות הדת (בשמירת השבת) התנגש באינטרס הציבור (באספקה סדירה של דלק, או בהגשמת חופש התנועה), נערך איזון בין הערכים המתנגשים (ראו: ע"פ 217/68 יזרמאקס בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כב(2) 343, 364). אכן, רגשות הדת וחופש הדת הם ערכים וחירויות בעלי חשיבות רבה. עם זאת, אין הם ערכים או חירויות מוחלטים. תמיד יש לערוך איזון בינם לבין הערכים והחירויות המתנגשים בהם. עמד על כך השופט זמיר, בציינו:

"הרגשות הדתיים אינם זוכים להגנה מוחלטת. אין חוק המקנה הגנה מוחלטת לזכות כלשהי או לערך כלשהו. הזכויות והערכים, יהיו אשר יהיו, הינם יחסיים. מכאן, בהכרח, שגם ההגנה עליהם היא יחסית. כך גם ההגנה על הרגשות הדתיים" (בג"ץ 7128/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(2) 509, 521).

ובפרשה אחרת ציין השופט ברק: "חופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן, עד כמה שהוא מוצא מכוח האמונה אל פועל המעשה, אינו חופש מוחלט... חופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן הוא חופש יחסי. יש לאזן בינו לבין זכויות ואינטרסים הראויים אף הם להגנה" (בג"ץ 292/83 נאמני הר הבית, עמותה, נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים, פ"ד לח(2) 449, 455).

בגישה זו נקט השופט אלון, כאשר איזן בין דרישות סותרות באשר לסדרי התפילה ברחבת הכותל המערבי (בג"ץ 257/89 הופמן נ' הממונה על הכותל המערבי, פ"ד מח(2) 265, 274).

במקרה הנדון, בדבר הזכות לכיתוב על מצבה על פי רצון המשפחה, הונח הערך בדבר חופש מדת, שהוא היבט של כבוד האדם. כיצד ייעשה האיזון במקרה זה? הניתן לאזן בין ערכים ועקרונות המתנגשים בגדריה של חירות אחת? התשובה של ברק היא בחיוב. לא פעם אוזנו היבטים שונים של חירות אחת. כך, למשל, כאשר חופש הביטוי - שלשיטתו של ברק נגזר מכבוד האדם - מתנגש עם רגשות דת, שאף הוא נגזר מכבוד האדם (בג"ץ 243/81 חברת יקי יושע בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד לה(3) 421; בג"ץ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיוס אינק' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22, 38).

בדומה, נעשה כך כאשר חופש הביטוי - שכאמור נגזר על פי גישתו מכבוד האדם - מתנגש עם חופש התנועה בתוך המדינה, שאף הוא נגזר לשיטתו מכבוד האדם (בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים, פ"ד לד(2) 169). בדוגמה זו ההתנגשות הינה בין שני היבטים של חופש הביטוי. כך נעשה גם כאשר השם הטוב (הנגזר מכבוד האדם) מתנגש עם חופש הביטוי (שאף הוא נגזר, לשיטתו של ברק, מכבוד האדם) (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840).

אכן, במצבים של התנגשות בין ערכים ועקרונות בגדריה של חירות אחת - כמו במצבים של התנגשות בין חירויות שונות - הדרך לפתרון הקושי אינה זו של "הכל או לא כלום", אלא של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים. אין, איפוא, לומר, כי בהתנגשות בין חופש הדת לבין החופש מדת, ידו של אחד מהם תמיד על העליונה. לו כך, היתה נשלל מאחת משתי החירויות האלה מעמדה החוקתי.

הדרך הראויה היא זו של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים בגדריה של חירות אחת. במסגרת איזון זה יש לשאוף לכך, כי "גרעינה" של כל אחת מהחירויות הללו יישמר, וכי הפגיעה תהיה רק "במעטפת" שלה (כדאי להזכיר בהקשר זה את סעיף 19(2) לחוקה הגרמנית הקובע, כי "בשום מקרה אין לפגוע במהות של זכות יסוד"). כן יש להתחשב בעוצמת הפגיעה ובמהותה. ההכרעה עצמה צריכה להיעשות מתוך שיקולים של סבירות, הגינות וסובלנות.

במקרה הנדון, על כף אחת של המאזניים הונח כבוד האדם של הנפטר וקרובי משפחתו, המבקשים לכתוב על המצבה כיתוב לועזי. חירות זו מגינה עליהם מפני פגיעה ברגשותיהם. היא שומרת עליהם מפני כפייה דתית. חירות זו נפגעת באופן קשה, ממשי ומהותי, אם אין מאפשרים להם לקבוע על גבי המצבה של הנפטר כיתוב של שם או תאריך לידה בשפה בה יחפצו.

על הכף השנייה של המאזניים מונח חופש הדת של אנשי חברה קדישא הנשמעים לפסק ההלכה. כן מונחים על כף זו כבודם של נפטרים והרגשות של קרוביהם, אשר השימוש בלשון זרה על גבי מצבות בבית הקברות - אף שאינן המצבות של יקיריהם - פוגע בהם. אף פגיעה זו יש להתחשב בה. אף היא חלק מכבוד האדם של הנפטר וקרוביו.

כיצד לאזן בין שיקולים מתנגשים אלה? דעת הרוב היתה, כי בנסיבות המקרה ידה של הכף בה מצויים הנפטר וקרובי משפחתו המבקשים לקיים כיתוב לועזי על המצבה, על העליונה.

במקרים רבים נדרשים השופטים להכריע בשאלה מהי נקודת האיזון בין הנורמות המתנגשות, ובעצם לעשות סדר בין הוראות חובה והיתרים, או בין חובות סותרות, והכל לגבי המקרה המסויים והנתון הצריך הכרעה.

אך ניתן גם לומר, כי הצגת ההכרעה בין שתי נורמות סותרות, כפי שהוצגה לעיל, וכפי שנהוג להציגה, אינה מדוייקת די צורכה. בעצם, אין הדבר דומה לנקודת איזון בין שתי נורמות שכל אחת מושכת לכיוון שלה. מה שנעשה הוא הכרעה, בכל מקרה לגופו, איזו נורמה גוברת על רעותה.

בשורה של פסקי דין הוחלט, כי עקרון חופש הביטוי גובר על נורמה אחרת. בעניין אבנרי נגד שפירא, שהזכרנו לעיל, היתה "תחרות" בין שתי נורמות שסתרו זו את זו: הנורמה הערכית של חופש הביטוי, מזה, והנורמה הספציפית של תקנות סדרי הדין, המחייבת גילוי מלא של המסמכים וראיות, מזה. השופט ברק החליט, כי הנורמה הערכית היא הגוברת.

בעניין פסק הדין המפורסם של "קול העם" נגד שר הפנים החליט השופט אגרנט, כי חופש הביטוי גובר על הוראות פקודת העיתונות. זהו פסק דין שאין חדלים להזכירו, אך בשעתו, כאשר ניתן, לא זכה לתשומת לב. מכל מקום, ההיזקקות למושג "נקודת איזון" עשויה להטעות. מדובר בשיקולי העדפה של נורמה אחת על פני רעותה.

בפסק הנסקר, שהוא עילת רשימתנו זו, אשר ניתן ביום 6.7.99, נשללה העדפה של נורמה דתית על פני נורמה "חילונית". בכך טמונה בעיה. יהודי מאמין אינו מוכן בשום נסיבות להשלים עם נסיגתה של הנורמה הדתית מפני הנורמה החילונית. כבכל התנגשות בין נורמות, לא תיתכן נקודת איזון בין הנורמה הדתית לבין הנורמה החילונית. על אחת מהן לגבור על רעותה. אין המדובר בנקודת איזון בין שני כוחות נורמטיביים שכל אחד מושך לכיוון שלו, אלא בהחלטה מה הנורמה המועדפת, הראויה לגבור על זולתה.

הזכרנו את הנורמה הערכית של חופש הביטוי, ובמובן מה, בפרשה הנזכרת, יש גם היבט של זכות זו. הרי כיתוב על מצבה הוא אחד הביטויים של חופש הביטוי. אהרון ברק סובר, כי כיום זכות חופש הביטוי נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. רבים מסתייגים מדעתו זו. על כל פנים, חירות הביטוי הוכרה כזכות-על בשיטת המשפט שלנו הרבה קודם לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הזכות הזו עומדת לקבל את מעמדה כזכות יסוד באחד מחוקי היסוד שכנסת זו מתכוונת לחוקק.

כיום יש כבר מי ששואלים מה טעמם של חוקי יסוד, נוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה קואליציה נוטלת על עצמה לשנות חוקי יסוד כדי לקדם את האינטרסים השלטוניים שלה, אך זו כבר סוגיה בפני עצמה, שטמון בה הרבה מעבר לדברים שהושמעו לאחרונה בוויכוח הציבורי ובאמצעי התקשורת.

החשוב לעניינו הוא, כי לשיטתו של ברק, כפי שהוצגה בפסק הדין הנסקר ובפסקים אחרים, "במצבים של התנגשות בין ערכים ועקרונות... הדרך לפתרון הקושי אינה זו של "הכל או לא כלום", אלא של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים". פרשת הכיתוב על המצבות רק מוכיחה, כי התייחסות כזו לדוקטרינת האיזון, בעצם, לוקה בניסוחה זה.

המערערת, פרדריקה שביט, זכתה בכל מבוקשה, ואילו חברה קדישא יצאה בלא כלום. האיזון מתבטא בשיקולים, שכתוצאה מהם ניתנה הכרעה שיפוטית, שהעדיפה בעליל נורמה ערכית אחת על פני זולתה. ניתן לומר, שהשיקולים הם מחוייבי איזון, אך התוצאה אינה בנקודת איזון כלשהי, אלא בזכייה בכל או בהיפוכה.

לרשות השופטת אין מפלט מפני בחירה בין נורמות מתחרות ולעיתים סותרות, לצורך יישומן על מקרה קונקרטי המסור להכרעתם. הבחירה צריכה להיעשות על פי כללי הפרשנות המשפטית. כללי פרשנות שונים מביאים לתוצאות שונות. דוקטרינת האיזונים מבקשת להתעלות מעל לכללי הפרשנות. אך בסופו של דבר - ממש כמו בראשיתו - אין מלאכת השופט אלא מלאכת פרשנות של החוק ויישום הוראת החוק הספציפית על הראיות שבפני השופט.

לטעמנו, יש בשמה של תורת האיזונים כדי להטעות, לא כל שכן המושג "נקודת איזון" בהקשרה. הנכון הוא, כי לשום נורמה משפטית, לא נורמה על-חוקתית ולא נורמה ערכית, או כל נורמה אחרת, אין תוקף טוטאלי או יישום מוחלט. בתי המשפט הם אלה המחליטים מתי נורמה גוברת על רעותה. כל נורמה יכולה לסגת בפני נורמה אחרת. שיקולי השופט ייעשו על פי עקרונות הפרשנות. עקרונות אלה רבים ונרחבים דיים. אחד מעקרונות הפרשנות היא הפרשנות התכליתית, והיא משתלבת בעקרון היחסיות של הנורמות המשפטיות. עקרון היחסיות של הנורמות המשפטיות משקף ביתר נאמנות את הרעיון שביסוד תורת האיזונים.

עקרון היחסיות משמעו, כי לשום נורמה משפטית אין מעמד המקנה לה יישום מוחלט, טוטאלי וחסר התחשבות בנורמה אחרת. הדוקטרינה של יחסיות הנורמות המשפטיות ראויה לבוא במקום תורת האיזונים, לא משום שוני בהנמקות ובתוצאותיהן, אלא מפני הרצון לקיים דיוק ועקביות בניסוח.

כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ, פקס: 03-7523311, טל' 03-7523310)

עוד כתבות

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

שאול אולמרט / צילום: איל יצהר

״כשירדתי מאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך": שאול אולמרט מסכם תקופה בפלייבאז

שמונה שנים לאחר שהקים את פלייבאז, שאול אולמרט התפטר בשבוע שעבר מתפקיד המנכ"ל ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיו ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומנהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

זהירות, דיקטטורה: צוקרברג חשף את קו ההגנה החדש שלו

בנאום מיוחד על חופש הביטוי הציב עצמו מנכ"ל פייסבוק בעמדת המבוגר האחראי שפונה לעולם ומזהיר – אם לא תחדלו לריב כמו ילדים ולתת לטהרנות ולצדקנות לאכול כל חלקה טובה, הסינים ישתלטו על האינטרנט ויהרסו אותו ● האם צוקרברג באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים? ● פרשנות

 מאזדה 3 סדאן / צילום: יחצ

שאיפות פרימיום: מאזדה 3 החדשה זכתה לשדרוג מרשים ביחס לדור היוצא

מאזדה 3 מתברכת בשלדה מהנה לנהיגה, בתא נוסעים איכותי, ובביצועים מכובדים • אבל תג מחיר שאפתני מציב אותה במיקום בעייתי מול ההיברידיות והקרוס-אוברים האופנתיים

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בוריס ג׳ונסון אחרי התבוסה בפרלמנט: ״אנסה להעביר את הסכם הברקזיט שוב בשבוע הבא״

הפרלמנט הבריטי הצביע בעד עיכוב נוסף בפרישה מהאיחוד האירופי ● חברי הפרלמנט הצביעו בעד תיקון שיאלץ את רה"מ לבקש עוד הערב מבריסל הארכה נוספת של שלושה חודשים ● ג'ונסון: "החוק לא מחייב אותי לכך" ● במקביל לדיון התקיימה הפגנה מחוץ לפרלמנט שבה השתתפו מאות אלפי בני אדם

קשים מפלסטיק / צילום: Shutterstock

מקשיות לחליפות חלל - כמה אתם שולטים בחדשות?

מה מגדלים בשטחים המוחכרים מירדן, איזו מניה שברה שיאים ומה שמו של ההאקר הרוסי? 10 שאלות שיבחנו כמה אתם מעודכנים

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

וויטני וולף הרד, מנכ"לית אפליקציית הדייטים באמבל/ צילום:Kristen Kilpatrick

באפליקציית הדייטים באמבל רק נשים יכולות ליזום היכרויות. האם זה צעד הראשון לשיוויון מגדרי?

וויטני וולף הרד, מייסדת ומנכ"לית אפליקציית הדייטים באמבל שבה רק נשים יכולות ליזום היכרויות, חושבת ששינוי הרגלי החיזור הוא הצעד הראשון בדרך להפלת הפטריארכיה

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

משחק ווידאו פורטנייט / שאטרסטוק

פורטנייט - בריאתו מחדש של מותג מצליח

פורטנייט הורידה את השאלטר ללא כל התראה ויצרה אי-ודאות המוני בקרב מיליוני המשתמשים שלה ● המהלך הזה מעיד על הבנה מעמיקה של קהל היעד שלה ● דעה

ראש ממשלת בוריס ג'ונסון בהצבעת הפרלמנט אתמול / צילום: Jessica Taylor, רויטרס

דיון מכריע בפרלמנט הבריטי: האם לאשר הסכם ה"ברקזיט"

זוהי הפעם הראשונה שהפרלמנט הבריטי יושב בשבת מאז המלחמה עם ארגנטינה ב-1982 ● הסיכויים שהעסקה תאושר גברו בשעות האחרונות, אחרי שקבוצת האולטרה-שמרנים בתוך המפלגה השמרנית, שקראו ל"ברקזיט" נוקשה יותר והתנגדו לעסקה של תרזה מיי, הודיעו כי יתמכו בעסקה של ג'ונסון

נחום ביתן/ צילום: תמר מצפי

נחום ביתן ממשיך לממש נכסים: מוכר סניף לרשת קינג סטור 

קינג סטור תרכוש ב-2 מיליון שקל סניף של יינות ביתן בעיר כרמיאל ● העסקה בין הצדדים נחתמה אתמול וכוללת סניף בשטח של 3,000 מ"ר

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מאיר שמגר – לוחם חירות ישראל כל חייו

ההגדרה שעמה נכנס לעולם המשפט השופט מאיר שמגר , נשיא בית המשפט העליון שהלך הבוקר לעולמו, היא גם זו שמגדירה אותו בצורה המדויקת ביותר: לוחם חירות ישראל ● אכן שמגר היה, לאורך כל חייו, לוחם חירות ישראל ● עם נקודה בין שתי המילים האחרונות ובלעדיה

חוגגים עליות ב-NYSE  / צילום: רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות: טבע זינקה ב-12%, IBM נפלה לאחר ירידה במכירות זה הרבעון החמישי ברציפות

מדד הנאסד"ק טיפס ב-0.4%, הדאו ג'ונס הוסיף 0.1% לערכו ● ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה ● נעילה הססנית בבורסות אירופה לאחר שהמחוקקים בבריטניה מטילים ספק בעסקת ברקזיט ● מורגן סטנלי עקף את התחזיות לרבעון

הג'וקר/ צילום: באדיבות טוליפ-אינטרטיי

צפוי להפליא ולא אמין להחריד: ג'וקר קלף לא ממש מנצח

מבחינה טכנית, "ג'וקר" הוא סרט מרשים במיוחד ● מבחינה תוכנית, הוא קליפה ריקה

ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס

המס על הוואטסאפ הצית הפגנות זעם בלבנון

המס עצמו כנראה יבוטל אבל ההפגנות לא שוככות ● ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי ביטל את ישיבת הממשלה שאמורה הייתה לדון בהצעת התקציב לשנה הבאה, והקציב לקואליציה שלושה ימים לפתור את המשבר ● מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה: "נגד מסים חדשים, אבל לא תומך בהתפטרות של הממשלה"