גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיזון בין חברה קדישא למשפחות הנפטרים

דרכי האיזון בין הוראות סותרות * בשאלת האם למשפחות הנפטרים זכות לקבוע את הכיתוב על מצבות יקיריהם הונחו על כף המאזניים כבוד האדם של הנפטר וקרובי משפחתו, מול חופש הדת של אנשי חברה קדישא הנשמעים לפסק ההלכה * העליון בחר בדרך של איזון

בפסק דין, שניתן ביום 6.7.99 על ידי בית המשפט העליון בשאלת זכותם של בני משפחה בעניין הכיתוב המותר להם על מצבות יקיריהם, בבתי קברות בפיקוחה של חברה קדישא, הועלתה סוגיה שהיא ביסוד שיטת המשפט בישראל, וחורגת מעבר לעניין הנדון. תחילה נציג את העקרון בסוגיה זו, ולאחר מכן נשלים דברי ביקורת קצרים.

בספר החוקים שלנו הוראות, צווים, כללים, הגדרות, היתרים, סייגים, הגבלות, איסורים, ועוד כהנה וכהנה. חלקם הוראות ספציפיות. למשל, האיסור לנהוג מעל מהירות מסויימת. גבול המהירות נקבע על פי סוג הדרך: דרך עירונית, דרך עירונית שמוצב בה תמרור מגביל, דרך שאינה עירונית, דרך שאינה עירונית שמוצג בה תמרור מגביל, דרך בין-עירונית עם שטח הפרדה בנוי, דרך מהירה וכיוצא באלה. מדובר, איפוא, בנורמות ברורות וחד-משמעיות.

אבל יש גם נורמות כלליות, כעין סטנדרטים של התנהגות. למשל, החובה לקיים התחייבויות ולעשות שימוש בזכויות בדרך המקובלת ובתום לב. בייחוד בתחום הנורמות הערכיות הללו, יקרה לא פעם כי נורמה ערכית אחת מתנגשת בזולתה. אף יקרה שנורמה ערכית מתנגשת עם נורמה ספציפית.

בתי המשפט נדרשים לעשות סדר וליישב בין הנורמות הסותרות, כל אימת שהם באים להכריע בסוגיה שהכרעתה השיפוטית מחייבת בחירה בין הוראות דין, שההיצמדות לאחת מהן היא בבחינת כפירה והתעלמות מהאחרת. כאן נכנסת לתמונה תורת האיזונים בשיטת המשפט שלנו.

הנשיא אהרון ברק סיכם את הגישה המתחייבת, על פיה בפרשה שעסקה, כאמור, בכיתוב על מצבות: ע"א 6024/97 פרדריקה שביט (עוה"ד גלי בר אל, אורי רגב) נגד חברה קדישא גחש"א ראשל"צ (עו"ד יאיר שילה).

הפסק הוא ארוך במיוחד, ונחלקו בו הדעות בין מ. חשין וא. ברק, מזה, לבין י. אנגלרד, מזה. חוות הדעת העיקרית היא של מישאל חשין, אך במחלוקת שנפלה בין חשין לבין אנגלרד, הכריע אהרון ברק, בכך שצירף דעתו לדעת חשין, ואגב כך ניתנה לו הזדמנות לנסח את עקרונות האיזון בין נורמות שאינן מתיישבות זו עם זו.

על פי שיטתו של ברק, עיקרי הדוקטרינה הזו הם פשוטים: על בית המשפט להעמיד את השיקולים הנוגדים על מאזני המשפט. עליו לאזן בין הערכים והעקרונות המתנגשים. עליו להכריע באיזון על פי משקלם של השיקולים הנוגדים בנקודת ההכרעה. על פי השקפתו של ברק, זוהי תורת האיזון הנוהגת במשפט ציבורי שלנו. רק במקרה אחד סירב בית המשפט העליון, בדעת רוב, להיזקק לתורת האיזונים. היה זה כאשר על כפות המאזניים הונח עצם קיומה של המדינה (ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט(3) 365).

כאשר נתבקשו השופטים העליונים להחיל גישה זו על דבר אופיה של המדינה כמדינה דמוקרטית, סירבו לכך (ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה, פ"ד לט(2) 225). אכן, מאז קום המדינה עוסקים שופטינו באיזון בין ערכים ואינטרסים נוגדים. זהו "תהליך של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המאזניים של בחירתם לאחר שקילה, של אלה אשר, לאור הנסיבות, ידם על העליונה" (השופט אגרנט בבג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871, 879). כחוט השני עוברת בתפישתנו החוקתית והיוריספרודנטלית התפישה, כי:

"בחייה המאורגנים של החברה אין 'הכל או לא כלום'. יש 'תן וקח', ואיזון בין האינטרסים השונים" (בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים והמשטרה, פ"ד לד(2) 169, 178).

ביסוד תפישה זו עומדת ההכרה, כי הערכים והעקרונות - והחירויות הנגזרות מהם - אינם בעלי אופי מוחלט. לערכים, לעקרונות ולחירויות אין משקל "מוחלט". משקלם הוא תמיד יחסי. מעמדם נקבע ביחס לערכים, עקרונות וחירויות אחרים עימם הם עשויים להתנגש (ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מז(5) 189, 205).

תורת האיזון הוחלה על ידי בית המשפט העליון במקום שאחד הערכים או העקרונות היה קשור בחופש הדת או הרגשות דתיים. כך, למשל, בכל מקרה בו התנגשו רגשות הדת בחופש הביטוי, נערך איזון בין הערכים המתנגשים (בג"ץ 351/72 קינן נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד כו(2) 811; בג"ץ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיוס אינק נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22).

בדומה, כאשר הערך בדבר רגשות הדת (בשמירת השבת) התנגש באינטרס הציבור (באספקה סדירה של דלק, או בהגשמת חופש התנועה), נערך איזון בין הערכים המתנגשים (ראו: ע"פ 217/68 יזרמאקס בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כב(2) 343, 364). אכן, רגשות הדת וחופש הדת הם ערכים וחירויות בעלי חשיבות רבה. עם זאת, אין הם ערכים או חירויות מוחלטים. תמיד יש לערוך איזון בינם לבין הערכים והחירויות המתנגשים בהם. עמד על כך השופט זמיר, בציינו:

"הרגשות הדתיים אינם זוכים להגנה מוחלטת. אין חוק המקנה הגנה מוחלטת לזכות כלשהי או לערך כלשהו. הזכויות והערכים, יהיו אשר יהיו, הינם יחסיים. מכאן, בהכרח, שגם ההגנה עליהם היא יחסית. כך גם ההגנה על הרגשות הדתיים" (בג"ץ 7128/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(2) 509, 521).

ובפרשה אחרת ציין השופט ברק: "חופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן, עד כמה שהוא מוצא מכוח האמונה אל פועל המעשה, אינו חופש מוחלט... חופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן הוא חופש יחסי. יש לאזן בינו לבין זכויות ואינטרסים הראויים אף הם להגנה" (בג"ץ 292/83 נאמני הר הבית, עמותה, נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים, פ"ד לח(2) 449, 455).

בגישה זו נקט השופט אלון, כאשר איזן בין דרישות סותרות באשר לסדרי התפילה ברחבת הכותל המערבי (בג"ץ 257/89 הופמן נ' הממונה על הכותל המערבי, פ"ד מח(2) 265, 274).

במקרה הנדון, בדבר הזכות לכיתוב על מצבה על פי רצון המשפחה, הונח הערך בדבר חופש מדת, שהוא היבט של כבוד האדם. כיצד ייעשה האיזון במקרה זה? הניתן לאזן בין ערכים ועקרונות המתנגשים בגדריה של חירות אחת? התשובה של ברק היא בחיוב. לא פעם אוזנו היבטים שונים של חירות אחת. כך, למשל, כאשר חופש הביטוי - שלשיטתו של ברק נגזר מכבוד האדם - מתנגש עם רגשות דת, שאף הוא נגזר מכבוד האדם (בג"ץ 243/81 חברת יקי יושע בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד לה(3) 421; בג"ץ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיוס אינק' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22, 38).

בדומה, נעשה כך כאשר חופש הביטוי - שכאמור נגזר על פי גישתו מכבוד האדם - מתנגש עם חופש התנועה בתוך המדינה, שאף הוא נגזר לשיטתו מכבוד האדם (בג"ץ 148/79 סער נ' שר הפנים, פ"ד לד(2) 169). בדוגמה זו ההתנגשות הינה בין שני היבטים של חופש הביטוי. כך נעשה גם כאשר השם הטוב (הנגזר מכבוד האדם) מתנגש עם חופש הביטוי (שאף הוא נגזר, לשיטתו של ברק, מכבוד האדם) (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840).

אכן, במצבים של התנגשות בין ערכים ועקרונות בגדריה של חירות אחת - כמו במצבים של התנגשות בין חירויות שונות - הדרך לפתרון הקושי אינה זו של "הכל או לא כלום", אלא של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים. אין, איפוא, לומר, כי בהתנגשות בין חופש הדת לבין החופש מדת, ידו של אחד מהם תמיד על העליונה. לו כך, היתה נשלל מאחת משתי החירויות האלה מעמדה החוקתי.

הדרך הראויה היא זו של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים בגדריה של חירות אחת. במסגרת איזון זה יש לשאוף לכך, כי "גרעינה" של כל אחת מהחירויות הללו יישמר, וכי הפגיעה תהיה רק "במעטפת" שלה (כדאי להזכיר בהקשר זה את סעיף 19(2) לחוקה הגרמנית הקובע, כי "בשום מקרה אין לפגוע במהות של זכות יסוד"). כן יש להתחשב בעוצמת הפגיעה ובמהותה. ההכרעה עצמה צריכה להיעשות מתוך שיקולים של סבירות, הגינות וסובלנות.

במקרה הנדון, על כף אחת של המאזניים הונח כבוד האדם של הנפטר וקרובי משפחתו, המבקשים לכתוב על המצבה כיתוב לועזי. חירות זו מגינה עליהם מפני פגיעה ברגשותיהם. היא שומרת עליהם מפני כפייה דתית. חירות זו נפגעת באופן קשה, ממשי ומהותי, אם אין מאפשרים להם לקבוע על גבי המצבה של הנפטר כיתוב של שם או תאריך לידה בשפה בה יחפצו.

על הכף השנייה של המאזניים מונח חופש הדת של אנשי חברה קדישא הנשמעים לפסק ההלכה. כן מונחים על כף זו כבודם של נפטרים והרגשות של קרוביהם, אשר השימוש בלשון זרה על גבי מצבות בבית הקברות - אף שאינן המצבות של יקיריהם - פוגע בהם. אף פגיעה זו יש להתחשב בה. אף היא חלק מכבוד האדם של הנפטר וקרוביו.

כיצד לאזן בין שיקולים מתנגשים אלה? דעת הרוב היתה, כי בנסיבות המקרה ידה של הכף בה מצויים הנפטר וקרובי משפחתו המבקשים לקיים כיתוב לועזי על המצבה, על העליונה.

במקרים רבים נדרשים השופטים להכריע בשאלה מהי נקודת האיזון בין הנורמות המתנגשות, ובעצם לעשות סדר בין הוראות חובה והיתרים, או בין חובות סותרות, והכל לגבי המקרה המסויים והנתון הצריך הכרעה.

אך ניתן גם לומר, כי הצגת ההכרעה בין שתי נורמות סותרות, כפי שהוצגה לעיל, וכפי שנהוג להציגה, אינה מדוייקת די צורכה. בעצם, אין הדבר דומה לנקודת איזון בין שתי נורמות שכל אחת מושכת לכיוון שלה. מה שנעשה הוא הכרעה, בכל מקרה לגופו, איזו נורמה גוברת על רעותה.

בשורה של פסקי דין הוחלט, כי עקרון חופש הביטוי גובר על נורמה אחרת. בעניין אבנרי נגד שפירא, שהזכרנו לעיל, היתה "תחרות" בין שתי נורמות שסתרו זו את זו: הנורמה הערכית של חופש הביטוי, מזה, והנורמה הספציפית של תקנות סדרי הדין, המחייבת גילוי מלא של המסמכים וראיות, מזה. השופט ברק החליט, כי הנורמה הערכית היא הגוברת.

בעניין פסק הדין המפורסם של "קול העם" נגד שר הפנים החליט השופט אגרנט, כי חופש הביטוי גובר על הוראות פקודת העיתונות. זהו פסק דין שאין חדלים להזכירו, אך בשעתו, כאשר ניתן, לא זכה לתשומת לב. מכל מקום, ההיזקקות למושג "נקודת איזון" עשויה להטעות. מדובר בשיקולי העדפה של נורמה אחת על פני רעותה.

בפסק הנסקר, שהוא עילת רשימתנו זו, אשר ניתן ביום 6.7.99, נשללה העדפה של נורמה דתית על פני נורמה "חילונית". בכך טמונה בעיה. יהודי מאמין אינו מוכן בשום נסיבות להשלים עם נסיגתה של הנורמה הדתית מפני הנורמה החילונית. כבכל התנגשות בין נורמות, לא תיתכן נקודת איזון בין הנורמה הדתית לבין הנורמה החילונית. על אחת מהן לגבור על רעותה. אין המדובר בנקודת איזון בין שני כוחות נורמטיביים שכל אחד מושך לכיוון שלו, אלא בהחלטה מה הנורמה המועדפת, הראויה לגבור על זולתה.

הזכרנו את הנורמה הערכית של חופש הביטוי, ובמובן מה, בפרשה הנזכרת, יש גם היבט של זכות זו. הרי כיתוב על מצבה הוא אחד הביטויים של חופש הביטוי. אהרון ברק סובר, כי כיום זכות חופש הביטוי נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. רבים מסתייגים מדעתו זו. על כל פנים, חירות הביטוי הוכרה כזכות-על בשיטת המשפט שלנו הרבה קודם לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הזכות הזו עומדת לקבל את מעמדה כזכות יסוד באחד מחוקי היסוד שכנסת זו מתכוונת לחוקק.

כיום יש כבר מי ששואלים מה טעמם של חוקי יסוד, נוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה קואליציה נוטלת על עצמה לשנות חוקי יסוד כדי לקדם את האינטרסים השלטוניים שלה, אך זו כבר סוגיה בפני עצמה, שטמון בה הרבה מעבר לדברים שהושמעו לאחרונה בוויכוח הציבורי ובאמצעי התקשורת.

החשוב לעניינו הוא, כי לשיטתו של ברק, כפי שהוצגה בפסק הדין הנסקר ובפסקים אחרים, "במצבים של התנגשות בין ערכים ועקרונות... הדרך לפתרון הקושי אינה זו של "הכל או לא כלום", אלא של איזון בין הערכים והעקרונות המתנגשים". פרשת הכיתוב על המצבות רק מוכיחה, כי התייחסות כזו לדוקטרינת האיזון, בעצם, לוקה בניסוחה זה.

המערערת, פרדריקה שביט, זכתה בכל מבוקשה, ואילו חברה קדישא יצאה בלא כלום. האיזון מתבטא בשיקולים, שכתוצאה מהם ניתנה הכרעה שיפוטית, שהעדיפה בעליל נורמה ערכית אחת על פני זולתה. ניתן לומר, שהשיקולים הם מחוייבי איזון, אך התוצאה אינה בנקודת איזון כלשהי, אלא בזכייה בכל או בהיפוכה.

לרשות השופטת אין מפלט מפני בחירה בין נורמות מתחרות ולעיתים סותרות, לצורך יישומן על מקרה קונקרטי המסור להכרעתם. הבחירה צריכה להיעשות על פי כללי הפרשנות המשפטית. כללי פרשנות שונים מביאים לתוצאות שונות. דוקטרינת האיזונים מבקשת להתעלות מעל לכללי הפרשנות. אך בסופו של דבר - ממש כמו בראשיתו - אין מלאכת השופט אלא מלאכת פרשנות של החוק ויישום הוראת החוק הספציפית על הראיות שבפני השופט.

לטעמנו, יש בשמה של תורת האיזונים כדי להטעות, לא כל שכן המושג "נקודת איזון" בהקשרה. הנכון הוא, כי לשום נורמה משפטית, לא נורמה על-חוקתית ולא נורמה ערכית, או כל נורמה אחרת, אין תוקף טוטאלי או יישום מוחלט. בתי המשפט הם אלה המחליטים מתי נורמה גוברת על רעותה. כל נורמה יכולה לסגת בפני נורמה אחרת. שיקולי השופט ייעשו על פי עקרונות הפרשנות. עקרונות אלה רבים ונרחבים דיים. אחד מעקרונות הפרשנות היא הפרשנות התכליתית, והיא משתלבת בעקרון היחסיות של הנורמות המשפטיות. עקרון היחסיות של הנורמות המשפטיות משקף ביתר נאמנות את הרעיון שביסוד תורת האיזונים.

עקרון היחסיות משמעו, כי לשום נורמה משפטית אין מעמד המקנה לה יישום מוחלט, טוטאלי וחסר התחשבות בנורמה אחרת. הדוקטרינה של יחסיות הנורמות המשפטיות ראויה לבוא במקום תורת האיזונים, לא משום שוני בהנמקות ובתוצאותיהן, אלא מפני הרצון לקיים דיוק ועקביות בניסוח.

כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ, פקס: 03-7523311, טל' 03-7523310)

עוד כתבות

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה ● נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור ● האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?● שתי דעות

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: נתניהו מכשיר ממשלה צרה בתמיכת ערבים מבחוץ

יו"ר ישראל ביתנו אמר היום בישיבת סיעת מפלגות כי "נתניהו נוהר לכיוון המפלגות הערביות, וזה יעלה למשלם המסים הרבה מאוד כסף" ● ליברמן התייחס למאמרי הדעה של נתן אשל שקראו לשיתוף-פעולה בין הימין והציבור הערבי, ואמר: "מאמרים אלה לא יכולים להתפרסם ללא ידיעת ראש הממשלה"

בצלאל סמוטריץ' בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: ליאב פלד

לקראת בחירות: חברי מרכז האיחוד הלאומי אישרו הרשימה

חברי מרכז האיחוד הלאומי אישרו מחדש ברוב גדול את רשימת מועמדי המפלגה לבחירות לרבות בצלאל סמוטריץ' בראש המפלגה ● במקביל אישרר מחדש המרכז את ההסכמים הפוליטיים ככתבם וכלשונם אשר נחתמו עם מפלגות הבית היהודי ועוצמה יהודית לריצה משותפת

מתנגדים לפתיחת מרלו"ג של אמזון בארה"ב / צילום: SHANNON STAPLETON, רויטרס

התושבים מתנגדים: מרלו"ג? לא בחצר האחורית שלי

מרכזים לוגיסטיים נחשבים לסחורה חמה בענף הנדל"ן כי הם משתלמים למשקיעים, לעסקים, לצרכנים ולרשויות המקומיות ● אלא שלאחרונה קמה להם התנגדות, בארץ ובעולם, מצד תושבים שלא רוצים אותם קרוב לבית שלהם, מחשש שייצרו רעש רב ועומס בכבישים

בנימין נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח-לעמ"

חוסר השקיפות של נתניהו מול ועדת ההיתרים: מה יש לו להסתיר?

ועדת ההיתרים לא יכלה להסתפק בהצהרות ההון שנתניהו העביר למבקר המדינה, כי לדבריה, הן אינן שלמות ● התנהלותו של רה"מ מול ועדת היתרים לאורך כל הדרך נגועה בחוסר שקיפות, שמעלה חשש שלנתניהו יש מה להסתיר ● פרשנות

אורית אלסטר  / צילום: רמי זרנגר,

נמשכת שרשרת עזיבות הבכירים בבנק דיסקונט: גם אורית אלסטר הודיעה על עזיבה

בעוד שהדירקטוריון מתחיל היום את ההליך לאיתור המנכ"ל הבא או הבאה של הבנק, במקומה של לילך אשר טופילסקי, הודיעה סמנכ"לית וראש החטיבה העסקית הוותיקה בבנק "כי בכוונתה לסיים את כהונתה ולפרוש מהבנק לאחר כ-20 שנות עבודה בבנק"

מימין: דרור פלדהיים ויואל בר-אל, מייסדי טראקס / צילום: יח"צ

טראקס רוכשת את שופקיק תמורת 200 מיליון דולר במזומן

מפתחת טכנולוגית ניהול המלאי בחנויות רכשה את שופקיק האמריקאית המפתחת פלטפורמת הטבות ללקוחות ● טראסק מתכננת להגדיל את צוות העובדים בישראל מ-250 ל-350 עובדים בשנה הקרובה

מוצרי הנייר של חברת שניב / צילום: מצגת החברה,

שניב תרשום רווח הון של כ-10 מיליון שקל ממכירת נדל"ן

יצרנית מוצרי הנייר חתמה על הסכם למכירת מחסן ההפצה שלה באופקים, המשמש גם כמשרדי ההנהלה, תמורת כ-18.5 מיליון שקל ● החברה מקימה באופקים מבנה חדש בשטח של כ-12 אלף מ"ר אליו תועבר פעילות הייצור, האחסנה וההפצה, בהשקעה מוערכת של כ-60 מיליון שקל

ארנון בר–דוד/ צילום: תמר מצפי

יו"ר ההסתדרות לרה"מ: המעורבות שלך נחוצה למניעת סגירת שדה דב

יו"ר ההסתדרות שלח מכתב דחוף לראש הממשלה במטרה לעצור את סגירת שדה דב, שאמורה להתבצע שבוע הבא ● "שעת האפס שקרבה מאמתת אותנו עם ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות למהלך"

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה ● "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים

קו המלונות בתל אביב / צילום: תמר מצפי

למרות האירוויזיון: ירידה של 2% במספר הלינות בת"א במאי 2019

לפי התאחדות המלונות, 2.28 מיליון לינות נרשמו בחודש החולף בבתי המלון בארץ, מתוכם כ-1.2 מיליון לינות של תיירים (עלייה של 3% לעומת מאי אשתקד) וכ-1.1 מיליון לינות של ישראלים (ללא שינוי מהשנה הקודמת)

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

יציבות בוול סטריט; הזהב דוהר לשיא של 6 חודשים

המדדים המובילים בארה"ב נסחרים ללא שינוי מהותי בציפייה לפסגת ה-G20 בהמשך השבוע ● המיזוג בין בריסטול מאיירס לסלג'ן מתעכב ברקע לדרישות רגולטוריות ● הבורסה באיסטנבול עלתה ב-1.2% ברקע לתבוסה של ארדואן ● נעילה מעורבת באירופה, הדאקס איבד 0.6% ● הנפט מעל ל-58 דולרים לחבית

מריו דראגי./ צילום:  רויטרס Vincent Kessler

מי יחליף את מריו דראגי? משחק הפוקר האירופי מתקרב לנקודת הכרעה

בתחילת השבוע הבא יתכנסו מנהיגי האיחוד האירופי כדי להחליט על שורת מינויים, ביניהם מחליפו של נשיא הבנק האירופי המרכזי, אשר יפרוש מתפקידו ב-1 באוקטובר ● הבחירה נעשית מאחורי דלתות סגורות, בעסקאות רבות אינטרסים ורוויות פוליטיקה ● שישה מועמדים בולטים, ואף לא אישה אחת, ניצבים נכון לעכשיו על קו הזינוק

שרי רייט־פילו, דבי קנדל, מליסה בינפלד ונעמי מרילס / צילום: טל שפירא,

מיועצים משפטיים למותג רשת: מי למדו לשפר את הרושם הדיגיטלי

וגם: עו"ד פנינת ינאי מונתה ליועצת המשפטית של לשכת המסחר ישראל-אפריקה

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

שיא ישראלי חדש לחברת הנדל"ן מגה אור: מוכרת נכס במודיעין בתשואה של 5%

מדובר בנכס אשר החברה יזמה ומושכר בחלקו הגדול לטווח ארוך לדואר ישראל הנחשב לשוכר אטרקטיבי בזירה המקומית, למרות חוסנו הפיננסי המוטל בספק ● מגה אור צפויה לרשום בגין הנכס רווח הון נטו של 116 מיליון שקל, לאחר שרשמה בעבר רווח לפני מס של 110 מיליון שקל ● פרשנות

פרשמרקט / צילום: יחצ

רשת פרש מרקט הציבורית בדרך לרכוש את רשת סופר דוש מבת ים

פרשמרקט שהונפקה השנה בבורסה בתל אביב מנהלת משא ומתן מתקדם לקראת חתימה על עסקה הכוללת 4 סניפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

הממשלה אישרה את הקיצוץ התקציבי; הנגיד: "לממשלה הבאה לא תהיה ברירה, תצטרך להעלות את שעורי המס"

(עדכון) - הממשלה אישרה היום את צעדי ההתאמות לתקציב המדינה, במסגרתם תהיה הפחתה בסך 1.234 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה לטובת מימון פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים פ וטיפול בנפגעי שריפות ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה כי רמת הגירעון בישראל גבוהה מאד בהשוואה בינ"ל ● להערכתו, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר

אבי ניסנקורן ובנימין נתניהו/ צילום: כדיה לוי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניסנקורן: נתניהו לא מודאג מהגירעון כי "עסוק בדברים אחרים"

כך אמר יו"ר כחול לבן בדיון המיוחד שנערך בכנסת בנושא הגירעון ● לפיד הוסיף כי המדינה הגיעה לגירעון עמוק, כיוון שנתניהו "בישל דייסה. נתן לליצמן, נתן לסמוטריץ', נתן לדרעי, נתן לכל חבר כנסת שעשה רעש, נתן לכל מפלגה. נתן ונתן ונתן, למי לא נשאר? לציבור הישראלי"

עסקה / צילום: Shutterstock

מגה אור של צחי נחמיאס מכרה מרכז לוגיסטי לרמי אונגר

אונגר ירכוש את המכרז ב-470 מיליון שקל ● המכירה צפויה להניב למגה אור רווח של 116 מיליון שקל לאחר מס ותזרים מזומנים חופשי בהיקף של כ-410 מיליון שקל ● בווליו בייס טוענים שהעסקה "מדהימה" וכי זו "התשואה הנמוכה ביותר אי פעם שבה מימשה חברה ציבורית בישראל נכס מניב

תעבורת האינטרנט/ צילום: Shutterstock

השיטה המתוחכמת של החברות הסיניות "לחטוף" את תעבורת האינטרנט

שני אירועים חריגים שאירעו בחודשים האחרונים הובילו ל"השתלטות" של חברת צ'יינה טלקום הסינית על הרשתות שבהן עבר המידע לשירותי גוגל ולספקיות סלולר אירופיות ● פרופ' יובל שביט, שהקים חברה שמנסה למנוע "חטיפה" של תעבורת רשת, מסביר כיצד ניתן לבצע כך מתקפות סייבר, מה הקשר של האיראנים ואיך אפשר להתגונן