אברהם (רמי) טייבר ואחיינו אחי טייבר הופתעו, לדבריהם, אתמול (ג') בבוקר כאשר יאיר המבורגר, יו"ר חברת הביטוח הראל-המשמר ומבעליה, ביקש פגישה דחופה איתם. הם הופתעו שנית כששמעו מה מטרת הפגישה: משפחת המבורגר עומדת להשתלט על חברת הביטוח שלהם, עם או בלי הסכמתם, ובבקשה, אמר המבורגר הג'נטלמן, מוטב שתסכימו.
העיסקה שמציעה הראל פשוטה וברורה: החברה, המחזיקה כבר היום %19.5 ממניות ציון - %5 מתוכן קנתה אתמול מחוץ לבורסה - מוכנה לרכוש את כל היתרה, %80.5, בהשקעה כוללת של 65 מיליון דולר, פי שלושה משווי החברה לפי מחיר הבורסה של יום ב'. ה-%80.5 מחולקים כך: %48 לבני משפחת טייבר, %32.5 לציבור בבורסה.
חשבון פשוט מראה כי: א. כל מחזיקי המניות בציבור ישמחו למכור את המניות במחיר גבוה פי שלושה ממחיר השוק. ב. כשכולם ימכרו, תגיע הראל לאחזקה של 52 אחוז בציון, ודי בכך כמובן כדי לשלוט בחברה. זוהי דוגמא קלאסית, אחת הגדולות בבורסה שלנו, להשתלטות עוינת על חברה, בניגוד לרצון מייסדיה ובעלי המניות הגדולים.
מדוע צריכה בכלל הראל להציע את הצעת הרכש לציבור? מי הפריע לה לקנות את המניות בבורסה ומחוצה לה, במספר עיסקאות שקטות, ובוודאי במחיר יותר נמוך?
התשובה לכך נעוצה בנסיון ההשתלטות העוינת הקודם, של משפחת שנידמן על חברת משולם לוינשטיין. שנידמן קנה את המניות בבורסה ומחוצה לה, ללא פירסום הצעה רשמית. לוינשטיין טענה, שהעיסקה חייבה הצעת רכש. בית המשפט, באחת מהחלטותיו בנושא, תמך בגישה זו. מכאן ואילך, כל השתלטות עוינת מחוייבת במחשבה תחילה גם על הצעת רכש. "גלובס": איך הנחתם לשליטה בציון להישמט מידכם? איך קרה שירדתם מתחת לקו ה-50 אחוז?
אברהם (רמי) טייבר, יו"ר החברה: "החברה נוסדה ב-1935 בידי משקיעי חוץ ובנק בלגיה-פלשטיין. ב-1940, לאחר שהגרמנים כבשו את בלגיה, נכנס הבנק לפשיטת רגל, ונכסיו הוצעו למכירה. חיים וישראל טייבר, אבי ודודי, קנו את המניות. מאז, היתה השליטה בחברה בידי שתי המשפחות ויורשיהן. ב-1982 הנפקנו את מניות ציון בבורסה, ואחת הסיבות לכך היתה רצונם של כמה מהיורשים למכור את מניותיהם. באותה הנפקה קנתה הראל %14.5 מהמניות. בשנים האחרונות מכרו כמה מהיורשים את חלקם, וכך ירדנו אל מתחת ל-50 אחוז.
- האם העברת הבעלות על החברה קשורה בדרישת המפקחת על הביטוח שתפרשו מהחברה בגלל הרשעתכם במשפט קרטל חברות הביטוח?
טייבר: "אינני רואה כל קשר" (אם בית המשפט העליון יקבל את עמדת המדינה, יהיה על הטייברים לפרוש מראשות החברה).
- האם תסכימו למכור את מניותיכם להראל?
טייבר: "עוד לא חשבנו על כך. עלינו להתייעץ. המניות בידי כמה בני משפחה - לי יש %20.2, לאחייני אחי טייבר %10.8, לאחותי ברכה איתן %6.8, והיתרה בידי כמה בעלי מניות קטנים.
בני משפחת טייבר חייבים כמובן להביא בחשבון, כי נכונותה של הראל לשלם בעד המניות פי שלושה מערכן היא בתוקף רק עד 22 באוגוסט. הם יוכלו למכור את מניותיהם ב-38.9 מיליון דולר. לאחר מכן, לא יציע להם איש, גם לא חברת הראל, מחיר כה גבוה, וספק אם המשפחה תגלה ענין במניות אלו, כיוון שכבר תהיה לה השליטה בציון. לכן, סביר להניח, שבני המשפחה ינצלו בסופו של דבר את ההצעה הנדיבה וימכרו את המניות.
התוצאה תהיה, ככל הנראה, פרישתם מענף הביטוח. אגב, גם אם אין כוונה לכך, הדבר יעשה למיותר את המשך הדיון בבית המשפט העליון.
חשוב לזכור, כי העיסקה טעונה אישור המפקחת על הביטוח והממונה על הגבלים עיסקיים. אם לדון לפי התקדים האחרון, תוכל הראל לקבל את האישור: המפקחת והממונה אישרו לפני חודשים ספורים לכלל ביטוח, השניה בגודלה בענף, לקנות את עילית, שחלקה בשוק כ-%2. גם לאחר הרכישה, תהיה הראל רחוקה מהתקרה שהיתוו המפקחים הקודמים על הביטוח, שלא לתת לאף חברה להיות יותר מ-%25 מההענף.
הראל וציון הן, במידה ידועה, שני הפכים: ציון, בעבר אחת החברות המובילות בשוק הביטוח, הצטמקה בהדרגה - יחסית לענף כולו - ואשתקד היוותה, בנתוני פרמיות, רק %3.8 מהשוק. הראל, הצעירה, בת פחות מעשרים שנה, מהוה כיום %12.4 מהשוק. ברגע ששתי החברות יהיו ביד אחת, הן יחלשו על %16.2 משוק הביטוח, ויהפכו לקבוצת הביטוח השלישית בגודלה בענף, פחות ממגדל וכלל ביטוח, אבל יותר מהפניקס.
הראל-המשמר היא כיום חברה גדולה פי שלושה עד פי ששה מציון, תלוי לפי איזה קנה מידה. סך הכנסות הראל מפרמיות ודמים בכל הענפים עמדו אשתקד על 2.66 מיליארד שקל, לעומת כ-860 מיליון שקל בציון, כלומר הראל גדולה פי שלושה ויותר. הרווח נטו בהראל-המשמר היה אשתקד 52.3 מיליון שקל, כמעט פי ששה מרווחי ציון. ההון העצמי של הראל גדול פי חמישה ויותר מזה של ציון. עם זאת, התשואה על ההון בהראל גדולה רק במעט לעומת ציון.
אין ספק, שאחת הסיבות לגידול המהיר של הראל היא הדינמיות והרב- גוניות בפעילותה: הראל נחשבת לקבוצה מובילה בביטוחי בריאות, בין היתר בזכות חברת הביטוח הוותיקה שילוח, שאותה רכשה בעבר. חברה בת אחרת, סהר, היא השלישית בגודלה בענף ביטוח רכב, ונלחמת בביטוח הישיר על ידי חוזים קולקטיביים גדולים, בעיקר עם עובדי המדינה. הראל היא בעלת השליטה בחברת ביטוח הבריאות דקלה, ושותפה גם בחברת התקשורת טל-עד, בברוקרים בבורסה, בחברת מכוני הבריאות הילה, בבית המשרדים בית הראל בר"ג ובפארק תעשיתי ביבנה. אשתקד קנתה %15 מסוכנות הביטוח מדנס, עם אופציה לגידול ל-%25.
ציון, לעומת זאת, נשארה בענף הביטוח. יש לה השקעה רצינית אחת בנדל"ן, בית המשרדים בית ציון בתל אביב, וגם בו היא עשויה לאבד בשנים הקרובות את השוכר העיקרי, בנק הפועלים. החברה התקשתה להתמודד מול הביטוח הישיר, למרות נסיון מענין שעשתה, לשווק ביטוח רכב במחירים מוזלים ללקוחות המוגדרים כטובים.
ציון סובלת מבעיה המעיקה מאוד על החברות הקטנות שיעור גבוה של הוצאות, בעיקר בשל הצורך להשקיע סכומים גדולים במיחשוב. הוצאות הנהלה וכלליות עמדו אשתקד בציון על %14.4 מהפרמיה ברוטו, כפול משיעור ההוצאות בסהר, מקבוצת הראל, %7.2. שיעור ההוצאות המקובל בחברות הגדולות בענף הוא %9-%12. כל אחוז נוסף פירושו פגיעה של מליוני שקלים ברווח, ואכן ציון הפסידה אשתקד כ-15 מליוני שקלים באלמנטרי.
ההשתלטות הצפויה היא, לכן, מהלך נוסף בשרשרת המיזוגים והעיסקאות בענף - שמשון עם מעוז וסלע, כלל עם עילית, הדר עם נגה - הנובעת משיעור ההוצאות הגבוה. עיסקת הראל-ציון היא עוד צעד לקראת ריכוז הפעילות בענף הביטוח בארבע-חמש קבוצות גדולות