אתמול (ג'), בשעות הערב, הגיע לסיומו אחד "הסיבובים" המוצלחים שידע שוק ההון המקומי בשנים האחרונות. חברת מקס השקעות מקבוצת ספנות והספקה, שבשליטת שלמה רודב ורוני גת, מכרה את מניותיה בקונצרן החברה לישראל (%19.2 בזכויות ההצבעה ו-%18.3 בהון) לבנק לאומי ברווח נקי של 118 מיליון שקל.
תמורת המניות שילם הבנק 512.5 מיליון שקל, מחיר המשקף שווי של 660 מיליון דולר לחברה לישראל, %10 מעל מחיר השוק. המניות הנמכרות, שחלקן הארי רשום בעלויות היסטוריות מגוחכות כמעט, הניבו רווח עצום.
חברת קירור והספקה, המחזיקה %70 ממניות מקס, תרשום רווח הון נטו של 83 מיליון שקל ברבעון השלישי של 1999, ואילו ספנות והספקה, חברת-האם של קרור (המחזיקה %10 נוספים במקס), תרשום רווח נקי של 64 מיליון שקל.
בנק לאומי, הרוכש, מעורב גם בצד המוכר. בדצמבר 1998 רכש הבנק %20 ממניות חברת נימפיאה, בעלת השליטה בספנות והספקה (%76.4). ביתרת %80 ממניות נימפיאה מחזיקים רודב וגת. הבנק פירסם היום (ד') הודעה, לפיה הגיע להסכמה עם בעלת השליטה בחברה לישראל, קבוצת האחים עופר, לפיה תוענק לבנק זכות למנות דירקטור בחברה לישראל, וכן זכות הצטרפות במקרה של מכירת השליטה בקונצרן, בתנאים ובתמורה מסויימים.
עבור בנק לאומי, המוגבל בהשקעה של עד %20 בתאגידים ריאליים, ההשקעה בחברה לישראל היא המשמעותית ביותר שביצע בשנים האחרונות. כיום, מחזיק הבנק בעיקר אחזקות ריאליות "היסטוריות" במניות לאומי ביטוח (%25), אפריקה-ישראל (%16) וכור (%5.5) וכן מספר השקעות חדשות, בהיקפים קטנים יחסית, דוגמת אלו שנעשו בחברות גמביט ודור כימיקלים.
ההשקעה בחברה לישראל תכניס את הבנק למספר חברות מובילות בתחומי הכימיקלים, האנרגיה והספנות, ובראשן, החזקת הקונצרן במניות השליטה בכימיקלים לישראל, שתחתיו פועלות מספר חברות תעשייתיות מהריווחיות במשק - מפעלי ים המלח, ברום ורותם.
החזקות בולטות נוספות יש לקונצרן הממוקד, המנוהל בידי יוסי רוזן, בשיתוף פעולה עם המדינה - חברת הספנות צים, שסובלת בשנים האחרונות מהתחרות העולמית הקשה ובמונופול זיקוק הדלקים בתי הזיקוק. אחזקות משמעותיות פחות יש לחברה לישראל בחברת הטכנולוגיה טאואר סמיקונדקטור, בתחומי המלונאות והנדל"ן.
השליטה בחברה לישראל נמכרה בחודש ינואר ע"י ארווין אייזנברג לקבוצת האחים עופר, בתום מהלך דרמטי שהחליף עיסקה מתוכננת למכירת מניות אייזנברג לקונצרן הקנדי פוטאש. משפחת עופר שילמה 330 מיליון דולר תמורת %53 ממניות הקונצרן, מחיר ששיקף שווי של 620 מיליון דולר לחברה לישראל, שווי נמוך מזה לפיו מוכרים רודב וגת את מניותיהם.
רודב וגת פרצו לתודעת המיגזר העיסקי בתחילת שנת 1996, כאשר רכשו מידי החברה לישראל את מניות השליטה בקבוצת ספנות והספקה. השניים, בשנות ה-40 לחייהם, היו מוכרים עד אז בעיקר בשל פעילותם בקבוצת אייזנברג, בה שימשו כמנהלים בכירים (וזכו לכינוי "נערי אייזנברג"). רודב וגת עזבו את הקבוצה בתחילת שנות ה-90 ופנו לעסקים פרטיים, תוך שיתוף פעולה עם חברת קראון קורפוריישן היפאנית (ממנה נפרדו לפני כשנתיים).
רכישת השליטה בספנות והספקה, שמומנה רובה ככולה באשראי בנקאי, קידמה את השניים לחזית המיגזר העיסקי. עיסקה זו השתלבה בשורה של עיסקאות ממונפות, שהעבירו באותה תקופה ולאחריה חלק נכבד מפעילות המיגזר העיסקי לידי בעלי הון חדשים, שהבולטים בהם: לב לבייב, משפחת דנקנר, יצחק תשובה, אהרון דוברת ויצחק שרם.
ספנות והספקה, באמצעות חברת-הבת קירור והספקה, היתה ועודנה חברת אחזקות הפועלת בתחומי הנדל"ן והמזון. כ"בונוס", קיבלו רודב וגת גם את החזקת החברה במניות החברה לישראל. ספנות והספקה, באמצעות החברה-הנכדה מקס (ש-%20 ממניותיה מוחזקות בידי ח.ל מימון מקבוצת החברה לישראל), החזיקה במועד העברת השליטה ב-%12 מהחברה לישראל, החזקה אותה התכוונו גת ורודב לממש מיידית, ולהחזיר באמצעותה חלק מהאשראי ששימש אותם לרכישת השליטה בספנות.
תוכניותיהם של השניים השתנו, עם פטירתו של שאול אייזנברג בתחילת 1997. גת ורודב החליטו להעמיק את השקעתם בחברה לישראל, תוך פזילה למאבק ירושה אפשרי בין ארווין אייזנברג לאחיותיו, בה ישמשו כלשון מאזניים ואולי אף יהפכו לחלק מגרעין השליטה בקונצרן. בשנים 1998-1997 רכשה מקס מניות החברה לישראל בעלות של יותר מ-100 מיליון שקל, השקעה שסווגה לרכוש השוטף של ספנות והספקה, והניבה לה רווחי הון נאים בשנתים הקודמות.
העברת השליטה בחברה לישראל לידי משפחת עופר, שמה קץ לסכסוך במשפחת אייזנברג וגם לתקוותם של גת ורודב להשתלב בגרעין השליטה. במקום זאת, הם מנצלים עתה עד תום את העלייה החדה בשערן של מניות החברה לישראל ואת מגבלות חוק הבנקאות, שהפך את אחזקתם הפיננסית בחברה לישראל תפורה למידותיו של בנק לאומי.
הרווח השמן של ספנות והספקה, יחולק וודאי תוך זמן קצר בין בעלי המניות, ורודב וגת בראשם. בשנים 1998-1996 חילקה החברה דיבידנדים בסכום של 90 מיליון שקל, ולאחרונה הודיעה על הפחתת הון בסכום של 42 מיליון שקל, סכום שגם אותו ניתן יהיה לחלק בעתיד בין בעלי המניות.
גם לאחר שחילקה את כל רווחיה הצבורים, נסחרת ספנות והספקה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר, הדומה לשווי בו רכשו גת ורודב את השליטה בחברה. ספנות והספקה פועלת בתחום מחסני הקירור, פיתוח נדל"ן וכן באחזקת חברות, שהעיקרית שבהן היא יצרנית המשקאות המשגשגת יפאורה.
בשנים האחרונות, ניסו רודב וגת לשלב את ספנות במספר עיסקאות גדולות, ובין היתר שיתפו פעולה עם דייוויד פדרמן בהתמחרות מול מיכאל שטראוס בעלית, שהסתיימה בהעברת השליטה בעלית לשטראוס. לאחרונה, הציעו רודב וגת לרכוש את מניות השליטה בחברת האנרגיה פז, הצעה שנדחתה ע"י בעלי המניות בראשות צדיק בינו.
« מאת שי שלו « "נערי אייזנברג" יוצאים מהחברה לישראל עם 83 מ' שקל « שלמה רודב ורוני גת קיוו להשתלב בגרעין השליטה של החברה לישראל, אך השתלטות האחים עופר הביאה אותם להעדיף ולצאת ברווח נאה