גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך אפשר לזהות את הבהלה לזהב (היי-טק) בבורסה הישראלית? צריך רק להציץ במניותיהן של קרנות ההון סיכון הציבוריות. כל ההתפוצצות בתחום חלחלה גם למניותיהן, והתיזה פשוטה: בכל תיק השקעות של קרן תימצא, מן הסתם, איזושהי חברה שתונפק, בין אם בגיוס הון פרטי ובין אם בציבורי, ותשביח את שווייה של הקרן. ואכן, לאחר לא מעט שנים בהן נמנמו מניותיהן של קרנות ההון סיכון, הן זוכות כעת לעדנה ולביקושים גדולים.

מי שהאיץ את כל התופעה הוא יצחק תשובה. במהלך חכם ואגרסיבי הוא רכש לעצמו, למעשה, קרן הון סיכון מן המוכן. באמצעות חברת גרין, שלד בורסאי לשעבר, רכש תשובה אחזקות כמעט בכל הקרנות הנסחרות בבורסה, לבד מתעוזה. תשובה אולי לא מבין בהיי-טק, אבל במקרה הזה מספיקים חושים עסקיים מחודדים. המהלך של תשובה הפך אותו למר היי-טק הציבורי. הוא מחזיק, באמצעות גרין, אחזקות בעשרות חברות היי-טק, וחלקן הלא קטן עומד לפני הנפקה.

גם הציבור גילה, במקביל לתשובה, את הפוטנציאל החבוי בקרנות, והקפיץ את שוויין בעשרות אחוזים. למעשה, השקעה בקרנות הנסחרות בבורסה היא הדרך היחידה של הציבור לקחת חלק בחגיגת ה-הייטק. "גלובס" החליט למפות את הקרנות שנסחרות, לבדוק איפה הן מושקעות ובכמה, ולגשש אצל אחדים ממנהלי הקרנות לגבי ההצלחות הבאות שלהן, להערכתם.

בועז משעולי, אאורה: "לוחות הזמנים בעולם ההיי-טק נעשו קצרים"

- בועז משעולי, מה החברות הפוטנציאליות להערכתך בתיק של אאורה?

"החברות המשמעותיות ביותר לגבי אאורה הן אלו שבהן אחוזי ההשקעה גבוהים. נכון שמדברים על הנפקה קרובה של פרנדלי משינס או של טק אימאג' שיוסי ורדי שותף בה, אך לאאורה יש אחוז קטן בחברות אלה. החברות המשמעותיות מבחינתנו הן ורסאמד וסקייליין, הנמצאות כבר בשלב של בשלות להנפקה. לינקסט, וופקון וטרימוס נמצאות עדיין בעיצומו של הפיתוח".

- ההשקעה בשלוש החברות האחרונות שציינת בוצעה ממש בשבועות האחרונים.

"נכון. אבל לוחות הזמנים היום בעולם ההיי-טק נעשו קצרים. לחברה כמו מיראביליס הספיקו 14 חודשים מיום הקמתה עד יום מכירתה. הקצבים הם מהירים מאוד בתחומים החמים, והאפשרות לביצוע 'אקזיט' (מימוש) תוך שנה, לפי שווי של מאות מיליוני דולרים, היא בהחלט סבירה. החברות האלו עוסקות בתחומים חמים. קשה לומר מי תפרוץ מהר יותר, אך אני מאוד מאמין בשלושתן.

מספיקה הצלחה של חברה אחת כדי להכפיל את שווייה של אאורה".

- השוק בו פועלת לינקסט הוא אכן בעל פוטנציאל, אך היא מתחרה בו עם ענקים.

"נכון. לינקסט פועלת בשוק תוכנות הלינוקס, שבו המספרים כמעט דמיוניים. שוק הלינוקס מתחרה בעיקר במיקרוסופט, בהיותו אלטרנטיבה לתוכנות שלה. בשוק זה מתחרה לינקסט עם חברות כמו רד-האט וואלינוקס, שלא היו קיימות כלל לפני שנתיים שלוש, והיום נסחרות לפי שווי של מיליארדי דולרים. הערכים שהן מקבלות נובעים מכך שהן הגורם העיקרי שיכול לקחת חלק מההכנסות והרווחים של מייקרוסופט. מצד שני, העוצמה שהשוק הזה פיתח גורמת לכך שמייקרוסופט לא יכולה לקנות אותן.

"השוק הזה צמא לפתרונות. היום, רוב שרתי האינטרנט רצים על תוכנות של לינוקס. היתרון של לינקסט הוא הפיתוחים שהיא מספקת לבניית תוכנות ולמדידת השיפורים שמושגים בתוכנות אלו".

- מה לגבי וופקום?

"וופקום מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת אינטגרציה של מכשירים ניידים, כמו סלולר ופאלם פיילוט, עם האינטרנט. טכנולוגיה כזו יוצרת הזדמנות לחברות הסלולר שביצעו כבר השקעות בתשתית להרחיב את מקורות ההכנסה שלהם, וכאן בדיוק נכנסת וופקום לתמונה. היא מייצרת פתרון שלם ומעניקה שירותי בילינג, ניהול, ארגון מידע, יצירת דאטה, שירותים שקיימים על האינטרנט אך צריך להעבירם למסכים הלא סטנדרטיים של המכשירים הניידים".

- באיזה שלב נמצאת החברה?

"אני צופה שתוך שנה מוצרי וופקום יחלו להימכר. נראה שתוך שנה היא גם תגיע לבשלות להנפקה".

- מה קורה בחברות הבשלות יותר, כמו ורסאמד וסקייליין?

"ורסאמד, שפיתחה מנשם רפואי, החלה כבר למכור לאחר שעברה את מסלול הייסורים של רשויות הבריאות האמריקאיות. החברה קיבלה פניות מכל החברות המובילות בתחום בבקשה לשווק את מוצריה".

- וסקייליין?

"סקייליין עוסקת בתחום מאוד מעניין של מיפוי תלת-ממדי. עד עכשיו אנו משתמשים במפות המסורתיות רק בגלל מגבלות טכנולוגיות, והפיתוח של סקייליין פותח אפשרויות מגוונות בתחומי התיירות, שהיום מאוד שימושיים באינטרנט. כדי להבהיר את שווייה של סקייליין אני יכול לציין את MapQuest, שנקנתה על ידי AOL ב-1.4 מיליארד דולר.

"הפוטנציאל טמון גם בכך שהיישום של סקייליין הוא אחד הדברים שהאינטרנט מחפשת, מכיוון שהוא מעצים את החוויה האינטרנטית. בעזרת הטכנולוגיה של סקייליין אפשר לטייל ברחובות פאריס, או לראות את ביתך מזוויות שונות. כל זאת, תוך התגברות על בעיית רוחב הפס".

- או.קיי, והלאה?

"סקייליין כבר עברה את שלב הסטארט-אפ, ויש לה כבר כמה שיתופי פעולה חשובים כמו זה עם קודאק, שבו תמפה את ארה"ב, וכן עם טויוטה ועם פוג'יטו שעימה תמפה את יפן. כמו כן נבחרה הטכנולוגיה של סקייליין לעמוד השער של אתר האולימפיאדה ושל מירוץ פאריס דקר".

אלי בר, מופת: "הדבר הראשון שמעניין אותנו זה האנשים"

קרן ההון סיכון מופת הוקמה על ידי שמואל פוגל, נשיא ומנכ"ל DSI בינואר 93'. יד ימינו ב-DSI, חמי פרס, שהתמנה למנהל הקרן ושימש בתפקיד כ-3 שנים, עומד כיום בראש קרן הון הסיכון פולריס. מאז עזיבתו מנהל את מופת אלי בר, שהגיע מחברת טלדטה תקשורת שמוזגה לתוך ADC האמריקנית.

הקרן הצליחה עד היום להגיע ל-exit (מימוש) ב-11 חברות, מתוך 35 השקעות שביצעה עד היום. מנגד, חודשים האחרונים היא ערכה מספר הפחתות השקעה בחברות מאכזבות יחסית ומחיקה מלאה אחת - תיעוש אלקון.

- אלי בר, מה ההצלחות הגדולות של מופת?

"בין ההצלחות הגדולות ישנה נטרו, שהונפקה בנאסד"ק ובה אנו מחזיקים %2. היינו בין המשקיעים הראשונים בחברת אורכית וגם הצלחנו בווקלטק ופארדיים שהונפקו בנאסד"ק, ובוויקון שהונפקה בפאריס. כמו כן, הצלחנו בנייסקום, סקורפיו, בשני מחשבים ובחברות נוספות שנמכרו לגופים אסטרטגיים".

- ומהן ההבטחות הבאות שלכם?

"יש הרבה כאלו. השקענו בחברת פרפקטו שעוסקת בתחום האבטחה. בתחום זה מופת מרגישה מאוד נוח. אני בא מרקע של חיל המודיעין. השקענו בחברה כבר בשלב ה'טרום-סיד' (שלפני שלב הזרע) ולאחרונה היתה הנפקה בשווי של 90 מיליון דולר לפני הכסף".

- מתוכננת שם הנפקה?

"אני לא חושב שמדובר על הנפקה בעתיד הקרוב".

- ומה עוד?

"חברה מעניינת נוספת היא מורקום. מדובר בבחור ישראלי שבא אלינו בשלב הסיד. החברה עוסקת ב-WEB ON TV, כולל וידאו לפי דרישה. למעשה, מדובר בניהול לוח השידורים וביכולת לגלוש דרך הטלוויזיה באינטרנט. הגיוס האחרון במורקום התבצע לפי שווי של 40 מיליון דולר. התחום מאוד מאוד חם. כל בוקר יש בשורות בתחום הזה, למשל מיזוג הענק בין טיים וורנר ואמריקה און-ליין. זה רק עניין של זמן עד שתבוא הצעה למכור או להנפיק. אבל יחסית, מדובר בחברה צעירה, בשלב של טרום מכירות.

"השקעה נוספת שביצענו כבר בתחילת הדרך, היא אניגמה. מדובר בחברה ותיקה שגייסה לאחרונה 18 מיליון דולר, כמעט לפי 100 מיליון דולר, וצפויה למכור בשנת 2000 בלמעלה מ-20 מיליון דולר. לאחרונה, רכשה החברה קו מוצרים מחברה אמריקנית ציבורית בתחום, והיא בכיוון הנכון.

"אניגמה מתמחה בפיתוח מערכות איחזור מידע עבור תעשיית ההוצאה לאור האלקטרונית. מוצר הדגל שלה מיועד להפקה של כותרים אלקטרוניים בתוך אסופה של מסמכים במגוון פורמטים. ההפצה יכולה להתבצע באמצעות דואר אלקטרוני, בתקליטורים או ברשת האינטרנט. המוצר מאפשר לערוך את התכנים מהמקורות השונים במהירות לקובץ אחיד ולהפיצם. הוא מיועד לחברות גדולות בתחום ההוצאה לאור וההפצה, וכן לחברות תעשייתיות גדולות המעוניינות לתעד מסמכים טכניים ומפרטים הנדסיים בפורמטים שונים למסמך אחיד".

- ובאניגמה יש תכנון לאקזיט?

"אין תכנונים ויעדים לאקזיט, אבל ההבשלה היא רק עניין של החלטה והערכות".

- אבל בבריזקום כבר מתוכננת הנפקה.

"כן. בבריזקום התהליכים לקראת אקזיט נמצאים בתנועה. מדובר בהנפקה בנאסד"ק".

- לאחרונה התרוצצו שמועות שלפיהן כי השווי להנפקה יהיה כ-400 מיליון דולר, גבוה מההערכות המוקדמות.

"אני הייתי מעדיף להיות זהיר בסכומים".

חברה בולטת נוספת בפורטפוליו של מופת היא אלדט, העוסקת בפיתוח מערכות שיווק אלקטרוניות לניהול מחירים לשוק הקמעונאי. המערכות מבוססות על תקשורת אלחוטית בטכנולוגיית אינפרה אדום.

- איך אלדט מתקדמת?

"מדובר בחברה ותיקה שעלתה על פסים מסחריים. היא הולכת ומבשילה, ולפני כשבעה חודשים רכשה חברה ציבורית אמריקאית בשם PSC, בתמורה ל-%20 ממניות אלדט. במקביל, נחתם בין השתיים הסכם לשיווק מוצרי אלדט".

- נראה שבניגוד לקרנות אחרות, ההשקעות בחברות אינטרנט פחות מלהיבות אתכם.

"הנטייה שלנו עד היום היתה להסתכל על היתרונות הטכנולוגיים של ישראל, ולא על חברות שמה שמאפיין אותם היא איזושהי תפיסה שיווקית מיוחדת. לכן לא השקענו ברעיונות שיווקים בתחום האינטרנט אלא חיפשנו יותר את היתרון הטכנולוגי".

- מעבר לטכנולוגיה ורעיון טוב, מה אתם מחפשים בהשקעות?

"בטח כבר אמרו לך מנהלי קרנות אחרים. הדבר הראשון שמעניין זה האנשים. כ-%70 מהחברות התחילו עם רעיון אחד ושינו לרעיון אחר. ההצלחה היא לא בהכרח ברעיון המקורי, ויש צורך ביכולת לשנות ולהשתנות תוך כדי תנועה ולהסתגל במהירות לסביבה חדשה, והיכולות האלו תלויות באנשים. שלוש רגליים נחוצות להצלחה, הרגל הכבדה היא אנשים והמשלימות הן טכנולוגיה ושיווק".

מאיר דיין, אינוונטק: "פון-אור יכולה להנפיק לפי מאות מיליוני דולרים"

- מאיר דיין, יו"ר אינוונטק, מה השלאגרים שלכם?

"אקטיבנייס, למשל, שחתמה לאחרונה על הסכם עם אחת מחברות הקטלוגים הגדולות בארה"ב. בעקבות ההסכם שווה אקטיבנייס, העוסקת במסחר באינטרנט, פי 5 ממה שהשקענו. אקטיבנייס פיתחה טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לעוסק במסחר באינטרנט לשמר את הקשר עם הלקוחות.

"כיום, במציאות הווירטואלית, לקוח שמשנה את כתובת האי-מייל שלו הוא לקוח אבוד. הטכנולוגיה של אקטיבנייס מאפשרת מעקב אחרי הלקוח, שעלות גיוסו היא כ-200 דולר, ולכן טכנולוגיה כזו שווה עד 200 דולר ללקוח. אם מכפילים את זה במספר לקוחות המסחר האלקטרוני, מגיעים למספרים מאוד גדולים".

- חברה נוספת שמעניינת?

"פון-אור, שחתמה לאחרונה על הסכם מהותי עם מוטורולה. אם החברה היתה יוצאת להנפקה היום, ההנפקה היתה מתבצעת לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים".

פון-אור, אנו מזכירים, מפתחת ומייצרת חיישנים אופטיים בטכנולוגיה מוגנת פטנט, וחתמה לאחרונה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מוטורולה העולמית. על פי ההסכם, תמכור פון-אור למוטורולה ב-4 השנים הקרובות את מוצריה בתחום הדיבוריות לרכב, כך שישתלבו במוצר הסופי שמוטורולה מייצרת ומשווקת. היקף ההזמנות המינימלי המינימלי הוא 100 מיליון דולר, ועשוי להגיע ל-150 מיליון דולר.

הטכנולוגיה של פון-אור - שפותחה על ידי אלכס פריצקי, אסיר ציון לשעבר שעלה לישראל ב-88' - מבוססת על קליטת אות מאיפנון של קרן אור הפוגעת במשטח אופטי. החיישן של פון-אור מסוגל להזין את הקרן ולקלוט את האור המוחזר ממרחק של יותר מקילומטר, ללא צורך במקור כוח או הגברה. החיישן אינו ניתן לגילוי, ויש לו תכונה מובנית של כווניות. פירוש הדבר הוא, שכל עוד המיקרופון מכוון לדובר רק קולו נשמע, ואילו רעשי הרקע מופחתים למינימום.

הטכנולוגיה של פון-אור ניתנת ליישום במיקרופונים, במדי לחץ, במדידות מרחק זעירות, בטלפונים ניידים, במיקרופונים לבמה, במכשירי קשר פנים וב... דיבוריות לטלפונים סלולריים (מוטורולה). מאיר אמר עם חתימת העיסקה כי "מוטורולה הכירה בכך שהחיישן האופטי של פון-אור מתאים לשימוש בערכות רכב, והיא לוקחת לעצמה את הזכות להפיץ את המוצר שלנו ולהשתמש בו".

אבי קרבס, תעוזה: "סגנטק היא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של הקרנות"

- אבי קרבס, תעוזה, מי הלהיטים שלכם?

"אני מאד מאמין בחברות כמו נובה, נ.א.ס.ס או סגנטק. אך מטבע הדברים אני מנוע מלתת הערכות או לפרט את תוכניותיהן של החברות האלה. אני יכול לומר רק שבנ.א.א.ס, למשל, יש התעניינות גדולה מאוד מצד לקוחות פוטנציאליים".

- ובכל זאת, מה אתה יכול לומר על סגנטק?

"את סגנטק אני מגדיר כאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של הקרנות. סגנטק, שעוסקת בתחום התוכנה לתעשיית הסמיקונדקטורים, קיבלה בחודש האחרון הזמנות בהיקף של 8 מיליון דולר, שזה גדול יותר מהיקף המכירות השנתי שלה. החברה מוכרת כבר שנתיים, ועכשיו היא חווה את פריצת הדרך הגדולה שלה".

- זה מריח הנפקה?

"לדעתי, סגנטק תהיה בשלה בעוד כשנה. צריך לזכור שאז תעוזה תהיה הנהנית העיקרית, בגלל אחזקתה הגבוהה בחברה (%48). הנהנים האחרים הם אירופה ישראל (בשליטת מוטי זיסר - ד.צ.) וחברות זרות. לפני כשנה ביצע בנק להשקעות אמריקאי הערכת שווי של סגנטק, והעניק לה שווי של 250 מיליון דולר".

- מדברים על הנפקה קרובה של נובה בוול-סטריט לפי שווי של 250 מיליון דולר.

"אני לא רוצה להגיב על כך, ואומר רק שנובה היא חברה בעלת פוטנציאל אדיר. כיום מוכרת נובה כבר ב-30 מיליון דולר בשנה, והצפי הוא הכפלת מכירות בשנה הבאה".

- יש עוד אקזיטים מתוכננים בשנה הקרובה?

"בפוקסבורו, העוסקת בבקרה לתעשייה הכימית, אנחנו שותפים עם פוקסבורו העולמית שהיא חברת ענק בתחום. לפוקסבורו העולמית יש אופציה לרכוש את פוקסבורו לפי שווי של 40.8 מיליון דולר, ועל פי הערכות, האופציה הזו תמומש".

- נראה שהפורטפוליו שלכם מורכב מחברות בשלות יחסית. יש לכם תוכניות לבצע השקעות בחברות צעירות יותר?

"בהחלט. בחלק גדול מן החברות שלנו יקרו דברים מאד מעניינים השנה. כדי לדאוג גם לטווח הארוך יותר, אנו בוחנים כרגע השקעות חדשות בתחום טכנולוגיית המידע".

- איך זה שתשובה עוד לא הגיע אליכם?

"אני לא יודע מדוע יצחק תשובה לא הגיע אלינו, ולא, לא היה לנו שום קשר איתו. אני יכול רק להעריך שהסכם הניהול ארוך הטווח שלנו עם חברת הניהול מונע ממנו רצון לרכוש מניות, תוך ידיעה שאין לו יכולת לזכות בשותפות בניהול".

- אתם גם כמעט הקרן היחידה, פרט למרתון, שעדיין עובדת תחת תנאי ענבל.

"הסיבה שאנחנו עובדים תחת תנאים אלה היא, שבזמן הקמת הקרן השוק חשב שהתחום מסוכן ודורש ערבות מדינה. אנחנו היינו הקרן הראשונה, ואחרינו הוקמה מרתון. הקרנות שהוקמו מאוחר יותר הבינו שכבר ניתן להסתדר ולגייס כספים גם בלי ערבות המדינה.

"עם ערבות בשיעור של %80 על ההשקעות, ענבל מגבילה את פעילות הקרן בצורה הרסנית. בין התנאים אפשר למצוא מגבלות רבות: השקעה בחברות ישראליות בלבד; חברות שעוסקות ב-%80 מפעילותן במחקר ופיתוח ואשר קיבלו אישור של המדען הראשי או של הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב; אסור לקרן להשקיע ביותר מ-%49 ופחות מ-%10 בחברה; היא לא יכולה לקבל מניות של חברה זרה; היא יכולה לנהל את מזומניה רק באג"ח מדינה; והיא לא יכולה לגייס עוד כספים.

"כתוצאה ממגבלות אלו, אנחנו מאבדים עסקאות בהיקפים גדולים. היו לנו הזדמנויות למימוש השקעות תמורת מניות של חברות זרות שנסחרות בחו"ל, היו לנו הזדמנויות לגיוסי הון ועוד. עד עתה גייסנו 22 מיליון דולר, שהושקעו. אנחנו מנסים להיפטר מתנאים אלה אך מתקשים לקבץ את %75 מבעלי החברה הדרושים לשם אישור העניין. אנו עובדים על זה, ואני מקווה שנצליח".

יצחק צורן, מרתון: "לא להתמקד בהשקעות סחירות"

מרתון, שהוקמה בשנת 93' על ידי היזם קובי ריכטר שעזב אותה לטובת עסק מצליח כמו מדינול, מנוהלת כיום על-ידי יצחק צורן, לשעבר מנכ"ל חברת אלישרא מערכות ואיתורית, שנמכרה למוטורולה לאחר התמוטטות אדאקום.

- מה ההצלחות הגדולות של מרתון?

"עד היום שלוש חברות שהשקענו בהן הנפיקו בוול-סטריט. ב-BOS מכרנו כמעט הכול. בידינו 222 אלף אופציות הפוקעות בעוד חודשים ספורים, לפי מחיר מימוש של 7 דולר".

- מניית בי.או.אס בסביבות 9.5 דולר. תממשו?

-"כן, יש סיכוי רב שנממש. זה דורש, כמובן, את אישור מועצת המנהלים. חברה נוספת שיצאה להנפקה היא אראל תקשורת, שלאחרונה זוכה לכותרות בעיתונים. הקרנות של סורוס רכשו בה %5 ואתמול דווח שגם אמפ"ל רכשה כ-%5. מדובר בחברה עם פוטנציאל טוב והנהלה טובה. יצחק ורחל גרוס, המנהלים את אראל, הם זוג בלתי רגיל. רחל ממש יוצאת מהכלל, גברת הברזל. היא גם מפעילה את אראל-נט. יש לנו כ-150 אלף מניות בחברה. בשלב זה איננו מתכוונים לממשן".

- והשלישית היא אופטיבייס. ברמת המחירים הנוכחית לא שווה לממש?

"בחודשים האחרונים, מאז אמצע נובמבר, מכרנו כ-200 אלף מניות בשערים בין 15 דולר ל-30 דולר. נותרו בידינו 150 אלף מניות. אנחנו חושבים שבתור חברה ציבורית שקיבלה כסף ממשקיעים עלינו להשקיע בהתאם למטרות שלשמן הוקמנו ולא להתמקד בהשקעות סחירות. את כספי המימושים אנחנו מגלגלים כמנוף לדיבידנדים או להשקעה נוספת".

- נדמה לי שעד היום לא חילקה מרתון דיבידנדים?

-"המשקיעים בדרך כלל מעדיפים שהכסף יחזור להשקעות, מכיוון שאם יחולקו דיבידנדים למשקיעים תצטרך מרתון לשלם גם לחברת הניהול, בהתאם להסכם עמה. מעבר לכך, למשקיעים יש EXIT בכל רגע". - ולהבטחות הבאות?

"יש לנו כמה השקעות מעניינות. ננומושיין היא חברה חדשנית עם שימושים מהפכניים. אנחנו גם מחזיקים באי.אר.לן. מדובר ב'בינימין' שלנו. זאת חברה קטנה וצעירה הפועלת בתקשורת אלחוטית על גלי אינפרא אדום. המוצרים מאפשרים, למשל, התחברות לרשת בתקשורת אלחוטית מהירה ואמינה. היתרון שלה הוא בקצב מהיר ובמחירים שמתחת ל-100 דולר. לחברה אין מתחרים במהירות וברמת המחיר. יש בשוק מערכות אלחוטיות פחות מהירות הדורשות מערכות נלוות ומסובכות".

- החברה הגיעה כבר לפסים מסחריים?

"כרגע אנחנו מוכרים בכמה נקודות, בעיקר לניסויים ולהטמעה של המוצרים, גם באירופה וביפן. מיפן כבר קיבלנו הזמנות רציניות.

"אחזקה נוספת היא אייסיס, שבה השקענו לפני כשנה כ-1.1 מיליון דולר תמורת כ-%11. אייסיס עוסקת בפיתוח אוטומטי של ממשקים בין רכיבי חומרה ותוכנה. החברה מפתחת מוצרים המיועדים לכל צוותי התכנון של המעבדים הנדרשים לשלב את התוכנה בחומרה. המוצרים 'יודעים' שבפיתוח התוכנה הממשקים (DRIVERS) צריכים להיעשות באופן אוטומטי".

- נראה שביחס לקרנות אחרים אתם קצת רדומים?

-"השקענו עד היום ב-14 חברות. זה לא מעט. אנחנו מקדישים זמן רב לסיוע לחברות הקיימות ולשיפורן. יש לנו קו שנקבע כל שנה על ידי מועצת המנהלים למספר ההשקעות החדשות, ואנחנו מיישמים קו זה". - גם נראה שאתם לא בדיוק אוהבים אינטרנט.

-"אנחנו מתעניינים בדברים הקשורים לטכנולוגיה באינטרנט וגם כמה מהחברות בפרוטפוליו שלנו קרובות לזה. אבל איננו מאמינים בהשקעה באתר מסחרי פרסומי. אנחנו משקיעים בדברים טכנולוגיים".

לא תשקיעו בחברה כמו CLUB KASPAROV, אתר המפעיל מועדון למתעניינים בשחמט?

-"לא. אנחנו מחפשים חדשנות".

כך או אחרת, ל"גלובס" נודע שחברה נוספת של מרתון עומדת להנפיק. מדובר בסלטרוניקס, שבה מחזיקה מרתון %18, הנמצאת במגעים עם חתמים להנפקת מניותיה באירופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר. סלטרוניקס מבקשת לגייס כ-10 מיליון דולר תמורת כ-%20 מהון מניותיה.

סלטרוניקס מפתחת ומשווקת מערכות להשמה אוטומטית של רכיבים מיוחדים על לוחות של מעגלים מודפסים (P.C.B), המאפשרות גמישות רבה בתפעול קו ההשמה על ידי התקנת זמני ההתאמה והחלפה של כוח האדם שהיה דרוש להשמת הרכיבים המיוחדים. מוצרי החברה משתלבים בכל קו השמה קיים.

מרתון השקיעה בסלטרוניקס כ-1.2 מיליון דולר תמורת כ-%18 מהון מניותיה, דהיינו, לפי שווי של כ-6.7 מיליון דולר. צורן סירב להתייחס לדברים ואמר שלאין הוא נוהג להגיב על כוונה להנפקת חברות בתיק של מרתון. *« מאת דפנה צוקר ואבישי עובדיה «קרנות הון הסיכון הציבוריות - כורי הזהב *« איך הפכו קרנות הון הסיכון הציבוריות ללהיט בבורסה, במה הן משקיעות ומי יהיו השלאגרים הבאים שלהן