גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד'

איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

לפעמים נדמה שכולנו אינטרנט. כל הסטרט-אפים, כל הגיוסים, כל המשקיעים, כולם-כולם רק אינטרנט. תחומים אחרים, מעניינים לא פחות, אינם זוכים כרגע לעדנה או לכיסוי תקשורתי מסיבי, אבל לפעמים זה רק עניין של טרנד. הנה, התחום הרפואי מתחיל, אט אט, לזכות באהדת המשקיעים.

אם תשלבו טכנולוגיה רפואית ביישומי אינטרנט, תקבלו מתכון בטוח ללהיט. זו כנראה הסיבה לאחת ההשקעות המעניינות שהתבצעו כאן מתחילת השנה. ל"גלובס" נודע כי מדטרוניק, חברת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם, השקיעה בסטרט-אפ ישראלי, איתמר מדיקל, 20 מיליון דולר לפי שווי מכובד של 105 מיליון דולר אחרי הכסף. איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בלתי חודרני לזיהוי ואיתור מוקדם של בעיות בכלי הדם שמובילות להתקפי לב. משהו מקביל למכשיר א.ק.ג, רק הרבה יותר פשוט.

ולחברת הענק האמריקאית. יש שיתקשו לזכור מי זו מדטרוניק - היא לא שם "חם" כמו סיסקו או לוסנט - אבל זו חברה עם 4.4 מיליארד דולר מכירות ושווי שוק של כ-57 מיליארד דולר. יתר על כן, למדטרוניק קשר ישראלי עקיף: היא מתחרה בולטת של בוסטון סיינטיפיק בשוק הסטנטים (Stunts) הרפואיים. את הסטנטים של בוסטון סיינטיפיק מייצרת חברת מדינול הישראלית, בשליטת יהודית וקובי ריכטר.

הסטנטים הם מעין קפיץ מתכת קטנטן, דמוי צילינדר, המוחדר לעורק המוביל אל הלב על גבי בלון צנתור. הסטנט נצמד לדופן העורק ושומר עליה מפני קריסה, תוך שהוא מאפשר זרימה חופשית של דם אל הלב. בחלק מהמקרים עשוי הסטנט לחסוך ניתוח מעקפים מסובך ויקר.

מדובר בהשקעה שנייה של מדטרוניק באיתמר מדיקל. הענק האמריקאי השקיע בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר. את איתמר מדיקל, שאמורה להתחיל למכור רק בשנת 2001, ייסדו גיורא ירון, יו"ר הדירקטוריון, ששימש בעבר כמנכ"ל אינדיגו ונשיונל סמיקונדקטורס; וד"ר מרטין גרסטל, סגן היו"ר, ששימש כמייסד-שותף בחברת התרופות אלזה.

על שני אלה אפשר להוסיף את יועצי החברה, הכוללים את פרופסור בארי זארט, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת יל; פרופסורים דיוויד ווייט ופיטר גנץ מהפקולטה לרפואה בהרווארד; פרופסור אלן רוזנסקי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה גרעינית ובדיקות לב במאמץ מאוניברסיטת קולומביה, ורשימת בעלי השם עוד ארוכה.

בעלי המניות אחרי ההנפקה כוללים את מדטרוניק - %20; גיורא ירון - %25; מרטין גרסטל - %15; פרופסור דני גור, מנתח הלב המפורסם, ומעבדת השינה במרכז הרפואי על שם שיבא - %12.5 כל אחד; ביתרה מחזיקים ההנהלה, היועצים ועובדי החברה.

הסטרט-אפ הישראלי, המנוהל על ידי ישראל שרייבר, פיתח טכנולוגיה הקרויה Periphrial Aretrial Tonometry Pat) PAT, מתח עורקים פריפריאלי). הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי אות בגוף האדם, המספק מידע על מצבם הקליני של חולים במגוון תחומים רפואיים, לרבות קרדיולוגיה (מחלות לב, למשל), רפואת שינה ומדידות לחץ דם.

האות המתקבל ניתן לשידור באמצעות האינטרנט, ומשתלב במגמה של העברת מקסימום טיפול בחולים מחוץ לבית החולים, כדי לייעל ולהקטין את ההוצאה על טיפולים רפואיים.

איתמר מדיקל פיתחה חיישן שיועד במקור לעקוב אחרי לחץ הדם של מטופלים הסובלים מהפרעות שינה. החיישן מזהה בעיות במערכת כלי הדם והלב, גם אם הנבדק עצמו אינו מבחין בסימפטומים כלשהם של המחלה.

אנחנו מקווים שהסיפור של החברה לא מרדים אתכם בשלב הזה, אבל כדאי לדעת כמה נתונים מדהימים: שליש מהאוכלוסייה סובל מהפרעות שינה, וכ-%10 סובלים מהפרעות כרוניות, בהן תסמונת דום נשימה. הסובלים מתסמונת זו עלולים להפסיק לנשום פעמים רבות במהלך הלילה, ומתעוררים בגללה מאות פעמים בזמן השינה.

התוצאה היא תפוקה נמוכה בעבודה, מעורבות גדולה פי 7 בתאונות דרכים ותאונות עבודה, וצריכת שירותי רפואה כפולה מזו של יתר האוכלוסייה. זאת ועוד, פועל יוצא של הפרעות שינה הוא לחץ דם גבוה, שמוביל לבעיות כלי דם, שמובילות למחלות לב.

ואיך מגלים הפרעות שינה? הדרך היחידה היא לגשת למעבדת שינה ו"לבלות" שם שני לילות. ה"בילוי" הזה כולל חיבור ל-16-14 אלקטרודות בכל חלקי הגוף. התענוג הזה לא רק עולה כסף, הוא גם אורך זמן. הבדיקה כרוכה בהמתנה של 6-3 חודשים ועולה 1,800-1,500 דולר ללילה. וזה לא הסוף - הטיפול עצמו עולה בממוצע כ-1,500-1,000 דולר, וסך ההוצאה של כל הענף נאמדת בכ-7 מיליארד דולר לשנה. בהחלט לא כסף קטן.

הטכנולוגיה שפיתחה איתמר מדיקל חוסכת את כל התהליך שתואר כאן. המוצר של החברה מורכב מ"אצבעון", המחובר למכשיר דמוי שעון. המכשיר מסוגל לשדר לקופסא ייעודית או למחשב נייד באמצעות תקשורת אלחוט. וכך אין צורך ללכת למעבדה - אפשר לישון בבית, וההבדל היחיד הוא שהאצבעון יושב, כשמו, על האצבע. זהו. הנתונים, כאמור, יכולים להיות מועברים לבדיקה באמצעות רשת האינטרנט.

כדי להמחיש את הפוטנציאל של התחום, בואו נעבור למספרים: כ-%8 מסך הסובלים מהפרעות שינה מאובחנים ככאלה, כאשר מחלות מוכרות יותר, כגון אסטמה ולחץ דם, זוכות לשיעור אבחון של %66 מסך החולים.

ומה לגבי מחלות לב? כאן המספרים ממש מבהילים:

בארה"ב נערכות מדי שנה כ-6 מיליון בדיקות מאמץ באמצעות א.ק.ג, בעלות של כ-300 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון נבדקים מדי שנה באמצעות מצלמה גרעינית, בעלות ממוצעת של 1,500-1,000 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון בדיקות בשנה נערכות באמצעות אולטרה סאונד, תחת מאמץ.

מדי שנה נערכים כ-0.5 מיליון צינתורים בעלות של כ-3,000 דולר לטיפול.

כ-4.5 מיליון איש נבדקים בפעם הראשונה, במסגרת אבחון, בין אם חשו ברע או במסגרת בדיקה שנתית. 4.5 מיליון נוספים נבדקים במסגרת מעקב ובקרה על חולים מאובחנים, בדיקות חוזרות וכולי. על פי ההערכות, באירופה המספרים זהים לארה"ב, אך עלויות הטיפול נמוכות בכ-%50.

ובכל זאת, למרות ההוצאה האדירה על בריאות, יעילותם של התהליכים הללו מוטלת בספק. שכן, עלותו הישירה של התקף לב למערכת הבריאות האמריקאית היא 50 אלף דולר. במילים אחרות, עד כמה שזה נשמע רע, חברות הביטוח הרפואי בארה"ב יעדיפו שחולים ימותו לפני שהאמבולנס יגיע. זה פשוט יותר זול להן.

מחלות לב הן גורם המוות מספר אחד בעולם, הרבה יותר מסרטן ואיידס, והן גם זוכות למודעות גבוהה. יתר על כן, למחלות לב ועורקים יש גם "פתרונות". כלומר, הבעיה העיקרית נמצאת באבחון המחלה - הכנסת החולה לטיפול במועד. זו הסיבה שהמערכת הרפואית מגלה, שכחצי מיליון איש מדי שנה חולים במחלות לב רק לאחר שהם לוקים בהתקף לב, וזה לרוב מאוחר מדי.

על פי ההערכות, איתמר מדיקל צפויה להשתלב ביוזמות ה-E-HEALTH של מדטרוניק. מדובר במיזם משותף של החברה האמריקאית עם יבמ, המובילה בתחום חומרת מחשבים ומיקרוסופט, המובילה בתחום התוכנה, שיעסוק באספקת שירותי רפואה באמצעות האינטרנט.

מדטרוניק גם השקיעה לאחרונה 100 מיליון דולר בהקמת אתר משותף עם פורטל האינטרנט הרפואי המוביל WEB-MD/Healtheon, שיעסוק באספקת מידע רפואי לרופאים ולמטופלים באינטרנט.

מטרתן של ההשקעות הללו היא לייעל את תחום השירותים הרפואיים בארה"ב באמצעות האינטרנט. החברות מעוניינות להפוך את נושא הטיפול הרפואי לשירות "ניהול החולה" על בסיס מנוי חודשי, וכך לייצר לעצמן זרם הכנסות קבוע. זה אומר שמדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט, יוכלו לדעת על בעיות שונות אצל החולה, למשל אי-תקינות בקוצב הלב, עוד לפני שמתעוררים הסימפטומים, וסביב זאת לבצע "פרסונליזציה" של החולה.« מאת אליאב אללוף « מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד' « איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

עוד כתבות

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

מנורה נכנסת לעסקי הנדל"ן של לוזון: "הבת שלי כעסה, 'ממתי אנחנו מוכרים מניות'"

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל