גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד'

איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

לפעמים נדמה שכולנו אינטרנט. כל הסטרט-אפים, כל הגיוסים, כל המשקיעים, כולם-כולם רק אינטרנט. תחומים אחרים, מעניינים לא פחות, אינם זוכים כרגע לעדנה או לכיסוי תקשורתי מסיבי, אבל לפעמים זה רק עניין של טרנד. הנה, התחום הרפואי מתחיל, אט אט, לזכות באהדת המשקיעים.

אם תשלבו טכנולוגיה רפואית ביישומי אינטרנט, תקבלו מתכון בטוח ללהיט. זו כנראה הסיבה לאחת ההשקעות המעניינות שהתבצעו כאן מתחילת השנה. ל"גלובס" נודע כי מדטרוניק, חברת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם, השקיעה בסטרט-אפ ישראלי, איתמר מדיקל, 20 מיליון דולר לפי שווי מכובד של 105 מיליון דולר אחרי הכסף. איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בלתי חודרני לזיהוי ואיתור מוקדם של בעיות בכלי הדם שמובילות להתקפי לב. משהו מקביל למכשיר א.ק.ג, רק הרבה יותר פשוט.

ולחברת הענק האמריקאית. יש שיתקשו לזכור מי זו מדטרוניק - היא לא שם "חם" כמו סיסקו או לוסנט - אבל זו חברה עם 4.4 מיליארד דולר מכירות ושווי שוק של כ-57 מיליארד דולר. יתר על כן, למדטרוניק קשר ישראלי עקיף: היא מתחרה בולטת של בוסטון סיינטיפיק בשוק הסטנטים (Stunts) הרפואיים. את הסטנטים של בוסטון סיינטיפיק מייצרת חברת מדינול הישראלית, בשליטת יהודית וקובי ריכטר.

הסטנטים הם מעין קפיץ מתכת קטנטן, דמוי צילינדר, המוחדר לעורק המוביל אל הלב על גבי בלון צנתור. הסטנט נצמד לדופן העורק ושומר עליה מפני קריסה, תוך שהוא מאפשר זרימה חופשית של דם אל הלב. בחלק מהמקרים עשוי הסטנט לחסוך ניתוח מעקפים מסובך ויקר.

מדובר בהשקעה שנייה של מדטרוניק באיתמר מדיקל. הענק האמריקאי השקיע בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר. את איתמר מדיקל, שאמורה להתחיל למכור רק בשנת 2001, ייסדו גיורא ירון, יו"ר הדירקטוריון, ששימש בעבר כמנכ"ל אינדיגו ונשיונל סמיקונדקטורס; וד"ר מרטין גרסטל, סגן היו"ר, ששימש כמייסד-שותף בחברת התרופות אלזה.

על שני אלה אפשר להוסיף את יועצי החברה, הכוללים את פרופסור בארי זארט, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת יל; פרופסורים דיוויד ווייט ופיטר גנץ מהפקולטה לרפואה בהרווארד; פרופסור אלן רוזנסקי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה גרעינית ובדיקות לב במאמץ מאוניברסיטת קולומביה, ורשימת בעלי השם עוד ארוכה.

בעלי המניות אחרי ההנפקה כוללים את מדטרוניק - %20; גיורא ירון - %25; מרטין גרסטל - %15; פרופסור דני גור, מנתח הלב המפורסם, ומעבדת השינה במרכז הרפואי על שם שיבא - %12.5 כל אחד; ביתרה מחזיקים ההנהלה, היועצים ועובדי החברה.

הסטרט-אפ הישראלי, המנוהל על ידי ישראל שרייבר, פיתח טכנולוגיה הקרויה Periphrial Aretrial Tonometry Pat) PAT, מתח עורקים פריפריאלי). הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי אות בגוף האדם, המספק מידע על מצבם הקליני של חולים במגוון תחומים רפואיים, לרבות קרדיולוגיה (מחלות לב, למשל), רפואת שינה ומדידות לחץ דם.

האות המתקבל ניתן לשידור באמצעות האינטרנט, ומשתלב במגמה של העברת מקסימום טיפול בחולים מחוץ לבית החולים, כדי לייעל ולהקטין את ההוצאה על טיפולים רפואיים.

איתמר מדיקל פיתחה חיישן שיועד במקור לעקוב אחרי לחץ הדם של מטופלים הסובלים מהפרעות שינה. החיישן מזהה בעיות במערכת כלי הדם והלב, גם אם הנבדק עצמו אינו מבחין בסימפטומים כלשהם של המחלה.

אנחנו מקווים שהסיפור של החברה לא מרדים אתכם בשלב הזה, אבל כדאי לדעת כמה נתונים מדהימים: שליש מהאוכלוסייה סובל מהפרעות שינה, וכ-%10 סובלים מהפרעות כרוניות, בהן תסמונת דום נשימה. הסובלים מתסמונת זו עלולים להפסיק לנשום פעמים רבות במהלך הלילה, ומתעוררים בגללה מאות פעמים בזמן השינה.

התוצאה היא תפוקה נמוכה בעבודה, מעורבות גדולה פי 7 בתאונות דרכים ותאונות עבודה, וצריכת שירותי רפואה כפולה מזו של יתר האוכלוסייה. זאת ועוד, פועל יוצא של הפרעות שינה הוא לחץ דם גבוה, שמוביל לבעיות כלי דם, שמובילות למחלות לב.

ואיך מגלים הפרעות שינה? הדרך היחידה היא לגשת למעבדת שינה ו"לבלות" שם שני לילות. ה"בילוי" הזה כולל חיבור ל-16-14 אלקטרודות בכל חלקי הגוף. התענוג הזה לא רק עולה כסף, הוא גם אורך זמן. הבדיקה כרוכה בהמתנה של 6-3 חודשים ועולה 1,800-1,500 דולר ללילה. וזה לא הסוף - הטיפול עצמו עולה בממוצע כ-1,500-1,000 דולר, וסך ההוצאה של כל הענף נאמדת בכ-7 מיליארד דולר לשנה. בהחלט לא כסף קטן.

הטכנולוגיה שפיתחה איתמר מדיקל חוסכת את כל התהליך שתואר כאן. המוצר של החברה מורכב מ"אצבעון", המחובר למכשיר דמוי שעון. המכשיר מסוגל לשדר לקופסא ייעודית או למחשב נייד באמצעות תקשורת אלחוט. וכך אין צורך ללכת למעבדה - אפשר לישון בבית, וההבדל היחיד הוא שהאצבעון יושב, כשמו, על האצבע. זהו. הנתונים, כאמור, יכולים להיות מועברים לבדיקה באמצעות רשת האינטרנט.

כדי להמחיש את הפוטנציאל של התחום, בואו נעבור למספרים: כ-%8 מסך הסובלים מהפרעות שינה מאובחנים ככאלה, כאשר מחלות מוכרות יותר, כגון אסטמה ולחץ דם, זוכות לשיעור אבחון של %66 מסך החולים.

ומה לגבי מחלות לב? כאן המספרים ממש מבהילים:

בארה"ב נערכות מדי שנה כ-6 מיליון בדיקות מאמץ באמצעות א.ק.ג, בעלות של כ-300 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון נבדקים מדי שנה באמצעות מצלמה גרעינית, בעלות ממוצעת של 1,500-1,000 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון בדיקות בשנה נערכות באמצעות אולטרה סאונד, תחת מאמץ.

מדי שנה נערכים כ-0.5 מיליון צינתורים בעלות של כ-3,000 דולר לטיפול.

כ-4.5 מיליון איש נבדקים בפעם הראשונה, במסגרת אבחון, בין אם חשו ברע או במסגרת בדיקה שנתית. 4.5 מיליון נוספים נבדקים במסגרת מעקב ובקרה על חולים מאובחנים, בדיקות חוזרות וכולי. על פי ההערכות, באירופה המספרים זהים לארה"ב, אך עלויות הטיפול נמוכות בכ-%50.

ובכל זאת, למרות ההוצאה האדירה על בריאות, יעילותם של התהליכים הללו מוטלת בספק. שכן, עלותו הישירה של התקף לב למערכת הבריאות האמריקאית היא 50 אלף דולר. במילים אחרות, עד כמה שזה נשמע רע, חברות הביטוח הרפואי בארה"ב יעדיפו שחולים ימותו לפני שהאמבולנס יגיע. זה פשוט יותר זול להן.

מחלות לב הן גורם המוות מספר אחד בעולם, הרבה יותר מסרטן ואיידס, והן גם זוכות למודעות גבוהה. יתר על כן, למחלות לב ועורקים יש גם "פתרונות". כלומר, הבעיה העיקרית נמצאת באבחון המחלה - הכנסת החולה לטיפול במועד. זו הסיבה שהמערכת הרפואית מגלה, שכחצי מיליון איש מדי שנה חולים במחלות לב רק לאחר שהם לוקים בהתקף לב, וזה לרוב מאוחר מדי.

על פי ההערכות, איתמר מדיקל צפויה להשתלב ביוזמות ה-E-HEALTH של מדטרוניק. מדובר במיזם משותף של החברה האמריקאית עם יבמ, המובילה בתחום חומרת מחשבים ומיקרוסופט, המובילה בתחום התוכנה, שיעסוק באספקת שירותי רפואה באמצעות האינטרנט.

מדטרוניק גם השקיעה לאחרונה 100 מיליון דולר בהקמת אתר משותף עם פורטל האינטרנט הרפואי המוביל WEB-MD/Healtheon, שיעסוק באספקת מידע רפואי לרופאים ולמטופלים באינטרנט.

מטרתן של ההשקעות הללו היא לייעל את תחום השירותים הרפואיים בארה"ב באמצעות האינטרנט. החברות מעוניינות להפוך את נושא הטיפול הרפואי לשירות "ניהול החולה" על בסיס מנוי חודשי, וכך לייצר לעצמן זרם הכנסות קבוע. זה אומר שמדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט, יוכלו לדעת על בעיות שונות אצל החולה, למשל אי-תקינות בקוצב הלב, עוד לפני שמתעוררים הסימפטומים, וסביב זאת לבצע "פרסונליזציה" של החולה.« מאת אליאב אללוף « מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד' « איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

עוד כתבות

רפיח / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המחבלים שיצאו מהמנהרות ברפיח ללוחמים: "יצאנו החוצה כי אין לנו מים ואוכל"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● שני פלסטינים נפצעו בתקיפת פורעים יהודים ליד חברון ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ● עדכונים שוטפים

מימין: שרונה ודורון בלוגולובסקי, אסף פז, יינות של ויתקין / צילום: בועז לביא ושני צדיקריו

היקב האיכותי שעובר מתחת לרדאר: ויתקין הצליח להוציא יין מצוין אפילו מהכרמים של יין קידוש

שני גיסים שחלקו חיבה עמוקה ליין ולחקלאות החליטו ללכת בעקבות החלום ● יקב ויתקין שהקימו לא נולד כהעתק של מודלים זרים, אלא כיקב מקורי שמעמיק בשאלת הזהות של היין הישראלי

ג'יליאן מייקלס / צילום: Don FLood

הכוכבת האמריקאית שסבורה: "השנאה כלפי ישראל היא קופת מזומנים של משפיענים"

התמודדות עם עודף משקל בילדות הפכה את ג'יליאן מייקלס לאימפריית כושר ובריאות משגשגת - עם תפקידי מפתח בפריים טיים, אפליקציה עתירת משתמשים, סדרת רבי–מכר והון שמוערך ב–20 מיליון דולר ● בשנים האחרונות היא אחת הדמויות הבולטות במאבק באנטישמיות בארה"ב, ולאחרונה עוררה סערה כשעזבה את תוכנית האירוח שלה בעיצומו של ויכוח בנושא ● ראיון מיוחד

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

בודקים את המיתוס. הקרמבו הוא לא המצאה כחול לבן / צילום: אביעד לוי

הקרמבו הוא המצאה כחול־לבן? תחשבו שוב

הממתק החורפי נאחז היטב בישראליות, אבל שורשיו נמצאים בכלל בנכר ● כיצד הוא קיבל מקום משמעותי בתרבות ובדיאטת המדינה, ולמה הוא נמכר רק מנובמבר ועד פסח?

ההפגנה בכיכר הבימה בתל אביב / צילום: ליאור רוטשטיין

רבבות מפגינים בתל אביב בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית

צה"ל תקף באופן ממוקד ברצועת עזה, יעד התקיפה: עלאא' חדידי, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ● חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אם ערכה חמש צוואות שונות. איזו מהן תקפה בביהמ"ש?

יורשי חוכר מקרקעין נאלצו לפנות נכס אחרי 20 שנה ו-200 אלף שקל שקיבלו מדי חודש ● ביהמ"ש ביטל שתי צוואות שבני משפחת המנוחה ביקשו לקיים, וקבע כי דווקא הצוואה שאף אחד לא רוצה לקיימה - היא זו שתהיה בתוקף ● והאם המונח "פרידה" כולל גם את המוות? ● 3 פסקי דין בשבוע

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' עדי אייל / צילום: דנה אפרת לוגסי

הילד שסולק משני בתי ספר - והפך לפרופסור מצליח: "לא נתתי לזה לחלחל"

עם מי מדברים? עדי אייל, פרופסור למשפטים וכלכלה ומומחה לתורת המשחקים וגישור ● על מה מדברים? הרבדים הנסתרים במשא ומתן, למה בוויכוח שמתלהט לא כדאי להגיב מיד, ואיזה מנגנון הושאל מהכנסייה הקתולית לדיונים בהנהלה? ● פופקורן

ליטל לשם / צילום: באדיבות Protego

בילדות היא נדדה בין בסיסי צה"ל. היום היא מובילה קרן לחברות ביטחוניות

"החודש קרביין נמכרה ב–625 מיליון דולר. למרות שאני כבר לא שם, האקזיט משמעותי מאוד מבחינתי, כי לא מכרתי את המניות שלי בניגוד לאחרים" ● שיחה קצרה עם ליטל לשם, מייסדת קרן פרוטגו להשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות

רני פלאוט / צילום: רמי זרנגר

עם משקיעים חזקים ואישור מהרשות האמריקאית: הישראלי שהגשים את חלום המכונית המעופפת

הוא יעלה רק מיליון דולר, יחנה מאחורי הבית, לא ידרוש רישיון טיס ויחסוך את הפקקים ● הכלי האווירי שפיתח הסטארט־אפ הישראלי Air מתכנן לעשות מהפכה בתעופה הפרטית - וכבר קיבל אישור פורץ דרך מהרשויות בארה"ב ● "באוגוסט המטוסים שלנו עשויים לרחף בנתיבי האוויר של מסוקים וססנה" ● האם מה שנראה כמדע בדיוני עומד להתממש?

הפריצה ללובר. הגנבים החנו משאית עם סולם בשטח מת של מצלמות האבטחה המיושנות / צילום: ap, Alexander Turnbull

לא רק הלובר: גל פריצות למוזיאונים שוטף את צרפת

לפני כחודש נרעשה צרפת כשתכשיטי הכתר נשדדו מהלובר, אלא שזה רק קצה הקרחון ● מחירי הזהב שזינקו והאבטחה שנזנחה במשך שנים הנחיתו על המדינה לא פחות משמונה מקרי שוד מאתרי אמנות מרכזיים רק בחודשיים האחרונים, ואלה מצטרפים לגל שחווה אירופה כולה ● הוול סטריט ג'ורנל צלל אל מאחורי הקלעים של הפריצות הגדולות

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ערב הסעודית הציתה מרוץ אזורי חדש לגרעין אזרחי. האם לישראל יש סיבה לדאגה?

הכניסה הסעודית לתחום הגרעין האזרחי מסמנת שינוי עמוק במזרח התיכון ומקרבת את האזור לעידן שבו יותר שחקנים מחזיקים יכולות מתקדמות ● לצד הממלכה, גם טורקיה ומצרים מקדמות את תוכניות הגרעין שלהן ● כמה קצר המרחק בין העשרה אזרחית ליכולת צבאית, ומה ישראל יכולה לעשות בעניין?

לירן ליברמן / צילום: דוד גראב

הרבה מעבר לקוד קופון: כך צמח ענף המשפיענים בישראל ל-5 מיליארד שקל בשנה

הבינה המלאכותית הקפיצה את ביצועי שוק המשפיענים בשנה החולפת, וכיום כמעט כל המותגים הישראלים עובדים איתם ● לירן ליברמן, מנכ"ל יומנז הישראלית שבולטת בתחום, מספר בראיון איך השתמש בצ'אט GPT כדי להחליט איזו חברה לרכוש, מה השיעור שלמד בתחילת דרכו בגוגל, ואיך גורמים לחברה לצמוח ב-250% תוך שנה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

בור ההפסדים שנוצר בגלל הנפילה בקריפטו – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנפילות בשוק הקריפטו חשפו את ריבוי ההימורים המסוכנים בוול סטריט ● האם קרנות הגידור יצדיקו את העליות לאורך זמן ● הסיבה שהמשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול ● וגם: כך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי

המסעדן והמשקיע שעומדים מאחורי כמה מהמסעדות הטובות בישראל: "אין תשואה כזאת בשום מקום אחר"

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט ● המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים ● בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

מו''ל גלובס, אלונה בר און, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "גלובס פועל מרצון אמיתי להיות גורם שמסייע בחוסן של הכלכלה הישראלית"

בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים שתיערך היום, מו"ל גלובס אלונה בר און התייחסה לאתגרים עמם התמודדה החברה הישראלית בשנים האחרונות, וכן לאתגרים עמם התמודד העיתון ● בר און: "יצירת תוכן נקי שהוא לא מלא בסימני קריאה, ולפעמים יש בו גם סימני שאלה, הייתה קשה לעיכול לרבים"