גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד'

איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

לפעמים נדמה שכולנו אינטרנט. כל הסטרט-אפים, כל הגיוסים, כל המשקיעים, כולם-כולם רק אינטרנט. תחומים אחרים, מעניינים לא פחות, אינם זוכים כרגע לעדנה או לכיסוי תקשורתי מסיבי, אבל לפעמים זה רק עניין של טרנד. הנה, התחום הרפואי מתחיל, אט אט, לזכות באהדת המשקיעים.

אם תשלבו טכנולוגיה רפואית ביישומי אינטרנט, תקבלו מתכון בטוח ללהיט. זו כנראה הסיבה לאחת ההשקעות המעניינות שהתבצעו כאן מתחילת השנה. ל"גלובס" נודע כי מדטרוניק, חברת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם, השקיעה בסטרט-אפ ישראלי, איתמר מדיקל, 20 מיליון דולר לפי שווי מכובד של 105 מיליון דולר אחרי הכסף. איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בלתי חודרני לזיהוי ואיתור מוקדם של בעיות בכלי הדם שמובילות להתקפי לב. משהו מקביל למכשיר א.ק.ג, רק הרבה יותר פשוט.

ולחברת הענק האמריקאית. יש שיתקשו לזכור מי זו מדטרוניק - היא לא שם "חם" כמו סיסקו או לוסנט - אבל זו חברה עם 4.4 מיליארד דולר מכירות ושווי שוק של כ-57 מיליארד דולר. יתר על כן, למדטרוניק קשר ישראלי עקיף: היא מתחרה בולטת של בוסטון סיינטיפיק בשוק הסטנטים (Stunts) הרפואיים. את הסטנטים של בוסטון סיינטיפיק מייצרת חברת מדינול הישראלית, בשליטת יהודית וקובי ריכטר.

הסטנטים הם מעין קפיץ מתכת קטנטן, דמוי צילינדר, המוחדר לעורק המוביל אל הלב על גבי בלון צנתור. הסטנט נצמד לדופן העורק ושומר עליה מפני קריסה, תוך שהוא מאפשר זרימה חופשית של דם אל הלב. בחלק מהמקרים עשוי הסטנט לחסוך ניתוח מעקפים מסובך ויקר.

מדובר בהשקעה שנייה של מדטרוניק באיתמר מדיקל. הענק האמריקאי השקיע בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר. את איתמר מדיקל, שאמורה להתחיל למכור רק בשנת 2001, ייסדו גיורא ירון, יו"ר הדירקטוריון, ששימש בעבר כמנכ"ל אינדיגו ונשיונל סמיקונדקטורס; וד"ר מרטין גרסטל, סגן היו"ר, ששימש כמייסד-שותף בחברת התרופות אלזה.

על שני אלה אפשר להוסיף את יועצי החברה, הכוללים את פרופסור בארי זארט, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת יל; פרופסורים דיוויד ווייט ופיטר גנץ מהפקולטה לרפואה בהרווארד; פרופסור אלן רוזנסקי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה גרעינית ובדיקות לב במאמץ מאוניברסיטת קולומביה, ורשימת בעלי השם עוד ארוכה.

בעלי המניות אחרי ההנפקה כוללים את מדטרוניק - %20; גיורא ירון - %25; מרטין גרסטל - %15; פרופסור דני גור, מנתח הלב המפורסם, ומעבדת השינה במרכז הרפואי על שם שיבא - %12.5 כל אחד; ביתרה מחזיקים ההנהלה, היועצים ועובדי החברה.

הסטרט-אפ הישראלי, המנוהל על ידי ישראל שרייבר, פיתח טכנולוגיה הקרויה Periphrial Aretrial Tonometry Pat) PAT, מתח עורקים פריפריאלי). הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי אות בגוף האדם, המספק מידע על מצבם הקליני של חולים במגוון תחומים רפואיים, לרבות קרדיולוגיה (מחלות לב, למשל), רפואת שינה ומדידות לחץ דם.

האות המתקבל ניתן לשידור באמצעות האינטרנט, ומשתלב במגמה של העברת מקסימום טיפול בחולים מחוץ לבית החולים, כדי לייעל ולהקטין את ההוצאה על טיפולים רפואיים.

איתמר מדיקל פיתחה חיישן שיועד במקור לעקוב אחרי לחץ הדם של מטופלים הסובלים מהפרעות שינה. החיישן מזהה בעיות במערכת כלי הדם והלב, גם אם הנבדק עצמו אינו מבחין בסימפטומים כלשהם של המחלה.

אנחנו מקווים שהסיפור של החברה לא מרדים אתכם בשלב הזה, אבל כדאי לדעת כמה נתונים מדהימים: שליש מהאוכלוסייה סובל מהפרעות שינה, וכ-%10 סובלים מהפרעות כרוניות, בהן תסמונת דום נשימה. הסובלים מתסמונת זו עלולים להפסיק לנשום פעמים רבות במהלך הלילה, ומתעוררים בגללה מאות פעמים בזמן השינה.

התוצאה היא תפוקה נמוכה בעבודה, מעורבות גדולה פי 7 בתאונות דרכים ותאונות עבודה, וצריכת שירותי רפואה כפולה מזו של יתר האוכלוסייה. זאת ועוד, פועל יוצא של הפרעות שינה הוא לחץ דם גבוה, שמוביל לבעיות כלי דם, שמובילות למחלות לב.

ואיך מגלים הפרעות שינה? הדרך היחידה היא לגשת למעבדת שינה ו"לבלות" שם שני לילות. ה"בילוי" הזה כולל חיבור ל-16-14 אלקטרודות בכל חלקי הגוף. התענוג הזה לא רק עולה כסף, הוא גם אורך זמן. הבדיקה כרוכה בהמתנה של 6-3 חודשים ועולה 1,800-1,500 דולר ללילה. וזה לא הסוף - הטיפול עצמו עולה בממוצע כ-1,500-1,000 דולר, וסך ההוצאה של כל הענף נאמדת בכ-7 מיליארד דולר לשנה. בהחלט לא כסף קטן.

הטכנולוגיה שפיתחה איתמר מדיקל חוסכת את כל התהליך שתואר כאן. המוצר של החברה מורכב מ"אצבעון", המחובר למכשיר דמוי שעון. המכשיר מסוגל לשדר לקופסא ייעודית או למחשב נייד באמצעות תקשורת אלחוט. וכך אין צורך ללכת למעבדה - אפשר לישון בבית, וההבדל היחיד הוא שהאצבעון יושב, כשמו, על האצבע. זהו. הנתונים, כאמור, יכולים להיות מועברים לבדיקה באמצעות רשת האינטרנט.

כדי להמחיש את הפוטנציאל של התחום, בואו נעבור למספרים: כ-%8 מסך הסובלים מהפרעות שינה מאובחנים ככאלה, כאשר מחלות מוכרות יותר, כגון אסטמה ולחץ דם, זוכות לשיעור אבחון של %66 מסך החולים.

ומה לגבי מחלות לב? כאן המספרים ממש מבהילים:

בארה"ב נערכות מדי שנה כ-6 מיליון בדיקות מאמץ באמצעות א.ק.ג, בעלות של כ-300 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון נבדקים מדי שנה באמצעות מצלמה גרעינית, בעלות ממוצעת של 1,500-1,000 דולר לבדיקה.

1.5 מיליון בדיקות בשנה נערכות באמצעות אולטרה סאונד, תחת מאמץ.

מדי שנה נערכים כ-0.5 מיליון צינתורים בעלות של כ-3,000 דולר לטיפול.

כ-4.5 מיליון איש נבדקים בפעם הראשונה, במסגרת אבחון, בין אם חשו ברע או במסגרת בדיקה שנתית. 4.5 מיליון נוספים נבדקים במסגרת מעקב ובקרה על חולים מאובחנים, בדיקות חוזרות וכולי. על פי ההערכות, באירופה המספרים זהים לארה"ב, אך עלויות הטיפול נמוכות בכ-%50.

ובכל זאת, למרות ההוצאה האדירה על בריאות, יעילותם של התהליכים הללו מוטלת בספק. שכן, עלותו הישירה של התקף לב למערכת הבריאות האמריקאית היא 50 אלף דולר. במילים אחרות, עד כמה שזה נשמע רע, חברות הביטוח הרפואי בארה"ב יעדיפו שחולים ימותו לפני שהאמבולנס יגיע. זה פשוט יותר זול להן.

מחלות לב הן גורם המוות מספר אחד בעולם, הרבה יותר מסרטן ואיידס, והן גם זוכות למודעות גבוהה. יתר על כן, למחלות לב ועורקים יש גם "פתרונות". כלומר, הבעיה העיקרית נמצאת באבחון המחלה - הכנסת החולה לטיפול במועד. זו הסיבה שהמערכת הרפואית מגלה, שכחצי מיליון איש מדי שנה חולים במחלות לב רק לאחר שהם לוקים בהתקף לב, וזה לרוב מאוחר מדי.

על פי ההערכות, איתמר מדיקל צפויה להשתלב ביוזמות ה-E-HEALTH של מדטרוניק. מדובר במיזם משותף של החברה האמריקאית עם יבמ, המובילה בתחום חומרת מחשבים ומיקרוסופט, המובילה בתחום התוכנה, שיעסוק באספקת שירותי רפואה באמצעות האינטרנט.

מדטרוניק גם השקיעה לאחרונה 100 מיליון דולר בהקמת אתר משותף עם פורטל האינטרנט הרפואי המוביל WEB-MD/Healtheon, שיעסוק באספקת מידע רפואי לרופאים ולמטופלים באינטרנט.

מטרתן של ההשקעות הללו היא לייעל את תחום השירותים הרפואיים בארה"ב באמצעות האינטרנט. החברות מעוניינות להפוך את נושא הטיפול הרפואי לשירות "ניהול החולה" על בסיס מנוי חודשי, וכך לייצר לעצמן זרם הכנסות קבוע. זה אומר שמדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט, יוכלו לדעת על בעיות שונות אצל החולה, למשל אי-תקינות בקוצב הלב, עוד לפני שמתעוררים הסימפטומים, וסביב זאת לבצע "פרסונליזציה" של החולה.« מאת אליאב אללוף « מדטרוניק, ענק הציוד הרפואי, השקיע 20 מ' ד' באיתמר מדיקל לפי שווי של 105 מ' ד' « איתמר מדיקל מפתחת טכנולוגיות איבחון לבדיקות רפואיות דרך האינטרנט * מעריכים כי תשתלב במיזם משותף של מדטרוניק, יבמ ומיקרוסופט לאספקת שירותי רפואה מקוונים * מדטרוניק כבר השקיעה בחברה, לפני כשנה וחצי, כ-9 מיליון דולר

עוד כתבות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

אירופה במגמה חיובית; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הפוטסי עולה ב-0.2%, ומדד הדאקס עולה ב-0.4% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת: הקוספי בדרום קוריאה קפץ ב-1.8%, מדד הניקיי איבד מערכו כ-1% ● בהמשך היום יפורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​