בשנים האחרונות העברית תפסה ביטחון ועזבה את עמדות ההגנה לטובת נינוחות של מנצחים. כבר לא רואים בשטח גדודים של מגיני שפה המטהרים אותה מכל מילה בעלת ניחוח לועזי. יתרה מזאת, מאז פרוץ האינטרנט קשה מאוד להסתדר רק בעברית, מה שהופך שליטה גם באנגלית למתבקשת ואפילו חיונית, ומבהיר שדו-קיום בין השפות הוא הכרחי.
וכמו בכל חנייה של בית משותף, שבה יגורו בצוותא ג'יפ מצוחצח וסובארו משפחתית חבוטה, יש מקום לכולם - אבל לכולם גם ברור מי שווה יותר. דני שטג, בסירטון מתוך סידרת פרסומות לפיצה האט (%100 בורוש), מלגלג בחינניות על העילגות הישראלית בכל הנוגע לשימוש בשפות זרות.
באנגלית רצוצה הוא מנסה לברר אצל הנהלת פיצה האט העולמית מתי יוזלו מחירי הפיצות בישראל, וכשאומרים לו 'היום', הוא משיב בשמחה ים תיכונית - "סחתיין", ומיד גאה להראות לעם איך הוא יודע לתקן את עצמו "tank you" (כך לפחות זה נשמע).
שטג הכפרה היה שובר את השיניים אילו היה פותח לוח 'דרושים' בהיי-טק. לא רק שמות החברות, כתובת הדואר האלקטרוני שלהן ושמות התפקידים כתובים באנגלית (אם ASIC/VLSI זו בכלל אנגלית), גם הכותרות, ולפעמים אפילו הסלוגנים, נותנים הרבה כבוד ל-abc.
ייתכן שהאנגלית מהווה כאן חסם כניסה בפני מי שאינם בקיאים בעולם ההיי-טק, וזה עוד איכשהו משרת את המטרה של הלקוח. מה שנעשה עם הרבה פחות התחשבות או פילוח לכאורה של קהל היעד, הוא השימוש המתמיד בשפה זרה, גם למוצרים שלא כל מי שירכוש אותם, סיים בגרות של 5 יחידות באנגלית שפה קשה.
מכור מוצהר לאנגלית הוא המותג Orange של חברת Partner (שלמור אבנון עמיחי). מאז קמפיין ההחדרה שבו בורכנו לשלום בשלל שפות, כולל זו הקרתנית שכותבים בה מימין לשמאל, הפכה האנגלית לשפה הרשמית של אחד המפרסמים הגדולים במשק.
כך למשל לדיל הסלולארי החדש שלהם קוראים 'to go'. מתערבת אתכם על כל האופציות שלא קיבלתי מהחברה הנ"ל בהנפקה האחרונה, שלפחות the consumers some of לא יודעים מה זה to go, גם כשהם מהנהנים לקופאית לועסת מסטיק במזנון מהיר.
התחכמות נוספת, סטייל עולם האינטרנט, היא - BU. גם אם פיענחת אותה, אתה עלול לחטוף פיק ברכיים פילוסופי בניסיון לממש את הציווי הדרמטי הנ"ל, ביחוד כשהאביזר העומד לרשותך הוא טלפון סלולארי.
מזל שלמסלול המיועד לחיילים קוראים שם 'Orange חיילים'. ממש פרץ של פטריוטיות. אולי בגלל האיות המסובך יחסית של המלה soldier. אבל אל דאגה, הויז'ואל - זוג צעיר מתחבק, כשהגבר לבוש בגופייה אפורה, עם קצה של דסקית סקסית לצווארו, אינו מסגיר ולו רמז ירוק של מדי צה"ל.
ההוכחה שקהל היעד של אורנג' חי ונושם (בינתיים) בעברית, טמונה בעובדה שהשם הגנרי שהשתרש בארץ לטלפונים סלולאריים הוא דווקא הכלאה בין מילה עברית לאנגלית - פלא-פון.
גן אורנים (בוקאי שני) מוכיח שגם בעברית חזקה ומודגשת אפשר לשווק את עצמך כסמל סטאטוס.
בסידרה יפה וממוקדת של מודעות, שבנויות על אלמנט טיפוגראפי - אות אחת כל פעם, הם מוכרים לנו את המיקום שלהם, את האופציות השונות לחגיגה, את הקשר שלהם לחברות היי-טק, וכן הלאה.
הם ממצבים את עצמם כגן אירועים גאה בעצמו, שלא מתבייש להזכיר לקהל היעד האנין שלו, שהוא ממוקם במרחק שתי פניות ימינה מנתיבי איילון, ולא בדיוק בשדרות מדיסון. נקווה שלא יגיע היום בו הם יחליפו את שמם ל'Pine Garden', או כמיטב המסורת הצברית, ל- 'Garden of Oranim'.
לתגובות: freemind@barak-online.net
«טליה מירון-שץ «to go or not to go
«