היום כולם מדברים על טכנולוגיה וטכנולוגיה וטכנולוגיה. סטארט-אפ הוא מושג מאוד שכיח. אבל לפני כמה שנים תעשיית הון הסיכון עוד היתה בבתוליה. על קרנות הון סיכון בקושי כתבו ומניותיהן של קרנות הון הסיכון הציבוריות לא היו ממש אטרקטיביות. בשנתיים האחרונות הן הפכו למעשה לאופציה היחידה של הציבור להשתתף בחגיגת ההיי-טק. הן הבשילו על אש קטנה במשך שנים ועם השגשוג בנאסד"ק ושורה של מימושים בתיק ההשקעות שלהן, הן הפכו ללחמניות החמות של המשקיעים.
נכון, כל זה חטף קצת על הראש בשבועיים האחרונים, אבל מי שהשקיע במשך השנים האחרונות בקרנות הללו עשה קופה יפה. אחת מהן, מופת, נחשבת למוצלחת במיוחד. זו נוהלה בזמנו, עם הקמתה ב-93', על ידי חמי פרס (היום בפולריס) ושמואל פוגל, שמלווה את הקרן עד היום.
מופת גייסה 28 מיליון דולר מאז הקמתה ומחזיקה בנכסים בשווי של 150 מיליון דולר. את עיקר רווחיה השיגה מופת בתקופה האחרונה כאשר מימשה את אחזקתה בחברת נטרו, המפתחת פתרונות אלחוטיים לרשתות גישה מקומיות ועירוניות ברווח של כ-49 מיליון דולר לפני מס. נטרו, אגב, המשיכה לזנק לאחר המימוש ולכאורה מופת "פספסה" 40 מיליון דולר. אבל המפולת האחרונה בנאסד"ק הקהתה את תחושת ההחמצה לאחר שנטרו נפלה ביותר מ-%50.
גם השקעותיה הסחירות האחרות של מופת ספגו מהלומה. פארדיים, המפתחת תוכנה המאפשרת ניתוח מידע סייסמי, ובריזקום, הפועלת בתחום ה-Wireless, איבדו כ-%35 מהשיא. ויקון, הפועלת בתחום ה-Video Conferencing ונסחרת בבורסה בפריז, איבדה כ-%40 מהשיא.
אלי בר, מנהל-שותף במופת, אינו מוטרד במיוחד מהאירועים האחרונים בשווקים: "אני מסתכל על המתרחש, קורא את העיתונים ורואה תגובות של כל מיני אנשים", אומר בר, "אני חושב שהיכולת שלנו לקבוע מה יהיה בשוק הפיננסי היא מאוד מוגבלת מאחר שהתנהגות המשקיעים לקוחה מעולם הפסיכולוגיה, ופסיכולוגיה כידוע זה לא מדע מדויק.
"לכן זה לא יהיה נכון מצד כל גורם כלשהו לבוא ולנסות לקבוע מהן הסיבות הכלכליות של מה שקורה עכשיו בשוק. אבי ג'וזף כהן אמרה לא מזמן שצריך להקטין את החשיפה למניות ב-%5 ושבוע אחרי זה השוק כבר איבד %30. אין קשר בין התופעה הכלכלית, עליה הצביעה כהן, הכוהנת הגדולה, לבין ההתרחשות בשווקים. מדובר בהתנהגות לא כלכלית, אלא פסיכולוגית. צריך גם לזכור שיש גיבנת נוראית של אשראים, וזה כמובן יוצר לחץ על השוק".
- ובכל זאת, תמיד חוזרים לכלכלה.
"התנהגות השוק עכשיו מושתתת על תופעות סוציולוגיות ופסיכולוגיות ללא הישענות כלכלית. בחודשים האחרונים מדברים על התנהגות בועתית בשוק המניות האמריקאי וההנפקות שם יוצאות בערכים נוראיים, ללא קשר לפרמטרים כלכליים כלשהם. מדובר בתהליכים לא הגיוניים ולכן הגיע התיקון.
"אבל לצד זה צריך לזכור שמצב הכלכלה האמריקאית לא היה אף פעם טוב יותר. כל המדדים הבסיסיים כמו מדד הפרודוקטיביות, מספר מקומות העבודה והתפוקה מצביעים על כלכלה חזקה ואיתנה. למעשה, צריך בראש ובראשונה להסתכל על מדד הדאו ג'ונס, ולא על הנאסד"ק, שהתנהג באופן בועתי. הדאו מבטא את הכלכלה הקלאסית ומכיל חברות מצוינות. הסחיפה בו נובעת מהסוציולוגיה ולא מהכלכלה.
"מעכשיו תהיה סלקציה בין חברות טכנולוגיה טובות לבין כאלה שעלו על הגל. בסופו של דבר, החברות הטובות שיש מאחוריהן מודל עסקי נכון וטכנולוגיה חזקה - יצליחו. להבדיל, החברות שאינן מספקות רעיון טכנולוגי, אלא רעיון מעין שיווקי, המושתת על מודל עסקי מפוקפק, שהומצא תוך כדי הליכה קדימה, יפגעו ואף ייעלמו. בחברות מסוג זה התיקון הוא עמוק יותר, אך כמובן שזה מוצדק. הם קיבלו ניפוח בלתי-פרופורציונלי - בועתי מאוד. האחרות, המספקות מוצר לטכנולוגיה, קיבלו תיקון, שהוא דווקא בריא מאוד.
"אני אף פעם לא הצלחתי להבין איך אנשים נכנסים להשקעה בחברה ללא תשתית טכנולוגית, שערכה הוא 30 מיליארד דולר, ועוד מתכוונים לעשות שם כסף. מדובר בחברות שמלכתחילה נסחרו בערכים גבוהים בעקבות אותה תנועה בועתית ולכן התיקון שם הוא מתבקש".
- איזה סוג של חברות מנופחות בצורה מופרזת וצפויות להיפגע יותר?
"יש שני סוגים של חברות. הסוג הראשון הוא של חברות אינטרנט שנותנות פתרונות צרכניים שיווקיים, כמו אמזון. המודל העסקי שלהם עדיין לא מגובש והוא נלמד עם הזמן. אך לחברות מסוג זה כמובן שיש מקום בשוק. מדובר בחברות, שמספקות מוצרים במחיר זול יותר. הן חוסכות את פערי התיווך ונותנות שירות מצוין. הקבוצה השנייה היא של החברות שנותנות שירות בחינם - הצרכן נחשף למידע ו/או שירות בחינם. לחברות אלה אין עדיין מודל עסקי ברור וחובת ההוכחה לכדאיות הכלכלית עדיין רובצת עליהן. חברות מסוג זה תיפגענה באופן המשמעותי ביותר".
- מה עם חברות הטכנולוגיה האחרות. בריזקום, למשל, בה למופת אחזקה של %3, נסחרת בשווי של 800 מיליון דולר. זה לא מנופח?
"בריזקום היא מסוג החברות, שמספקות פתרונות טכנולוגיים ברורים ונחוצים. החברה פעילה בתחומי ה-Wireless ו-Wirelan. מדובר בחברה, שמוכרת בקצב גבוה, שלקחה טכנולוגיה והכניסה אותה לשווקים לוהטים של פתרונות גישה אלחוטיים".
- בריזקום הונפקה לפני כחודש, כך שחסימה על המניות שברשותכם תמה בעוד חמישה חודשים. במחיר הנוכחי, כ-25 דולר, אתה תממש?
"אני לא רוצה להתייחס עכשיו למה שנעשה בעוד חמישה חודשים. כמובן שאי אפשר לדעת. אבל תפקידה של קרן הון סיכון הוא לא להחזיק בפורטפוליו של ניירות ערך סחירים".
- אם הייתם יכולים לממש עכשיו - הייתם עושים זאת?
"זאת שאלה תיאורטית ואני לא רוצה להתייחס אליה מעבר למה שכבר אמרתי. מתפקידנו לא להחזיק פורטפוליו של ניירות-ערך סחירים. אבל מטבע הדברים מימוש של ניירות אלה תלוי במצב השוק".
- אתה מעריך שהתיקון יימשך?
"אני מאוד נזהר מלתת איזו שהיא דיאגנוסטיקה לגבי השוק. כרגע כל השוק נפגע, אך לא מסיבות כלכליות. בתוך המגמה הזאת יקבלו חברות, שהבסיס הכלכלי שלהם לא ברור תיקון מאוד משמעותי".
- ולמתרחש בוול-סטריט יש השפעה על תעשיית הסטארט-אפים?
"בתחום הסטארט-אפ המסננות מצטופפות. זה יקרה בכמה כיוונים. בשנתיים האחרונות יש תופעה של ריבוי גורמים, שנכנסים לשוק זה. גורמים, שבעבר היו שחקני משנה, הפכו היום להיות מובילים של גיוסי הון בסטארט-אפים. מדובר בגופים שלא מתמחים בהון סיכון, שנהנו מהכסף החדש שזרם לתעשייה זו בשנתיים-שלוש האחרונות. המשקיעים החלו להעז יותר, כמויות הכסף הלכו וגדלו ובמקביל היו יחסית הרבה הצלחות. אותה מסננת תפעל כעת בצורה דו-כיוונית. המייסדים יהיו קצת יותר סלקטיביים לגבי מקור הכסף. הם ירצו לקבל מהמשקיעים ערך מוסף נוסף, ולא רק כסף.
"הערך המוסף הוא טיפול יותר מקצועי וצמוד, שיאפשר לחברה להגיע לקו הגמר. בנוסף, גם המשקיעים יהפכו להיות זהירים יותר. בכל אופן, לקו הגמר תגענה פחות חברות מכפי שהגיעו עד היום, וזה אחד התיקונים בעקבות המתרחש בוול-סטריט. אבל זה ייקח זמן - לא מדובר על מחר בבוקר, אלא על מספר חודשים".
- אתה לא שותף לנבואות השחורות בנוגע לסטארט-אפים?
"בוודאי שלא. השוק מתאפיין בשתי מגמות - יש קשר ישיר בין רמת הסיכון לסיכוי. אבל לא כמו שרגיל לחשוב, כאשר רמת הסיכון קטנה, הסיכוי גדל - כך זה לפחות בתעשיית הסטארט-אפים. אם השקענו מיליון דולר, הסיכוי להוציא מיליון ורבע דולר הוא גדול מאוד, אך לא בשביל זה משקיעים בקרנות הון סיכון, ולכן אנחנו מוכנים להמר על הסיכוי ולהגדיל סיכון. כלומר להשקיע, לצורך הדוגמה, מיליון דולר ולהסתכן בכך שהשקעה תימחק, אך מאידך בעלת סיכוי לתשואה מדהימה. לכן לא מדובר בהפסקת הזרמת כספים, אלא בשינוי רמת הסיכון".
- אתה רוצה להגיד שתשואה של %25 היא פשוטה להשגה בתעשיית ההיי-טק?
"אם אתה משקיע בחברה יחסית טובה עם טכנולוגיה ברורה, יש סיכוי גבוה מאוד שתרוויח יפה. להוציא מיליון ורבע ממיליון דולר בהשקעה כזאת זה פשוט. החכמה כאמור היא להסתכן יותר ולהרוויח יותר.
"בכל אופן, המגמה השנייה המאפיינת את השוק היא ריצה לטווחים ארוכים. הקרנות בדרך כלל רצות ל-10-7 שנים. מגמות הביניים לא מבשרות על השורה התחתונה ועל ההצלחה של החברה. השאלה היא מה תעשה הקרן במשך 10-7 שנים ולאו דווקא בחודש אפריל 2000. ולכן זה שמסתכל על השוק בטווח הארוך לא מזהה הפסקת הזרמת כספים. המשקיעים הם בדרך כלל משקיעים לטווח הארוך. הכסף סגור ליותר מ-7 שנים.
"אני רוצה להתייחס לתעשיית קרנות הון הסיכון המקומית. הקרנות אינן מחולקות לציבוריות ופרטיות, אלא מחולקות לפי שלושה מדדים: אלו שטוענות לערך מוסף, אלו שיכולות לתת ערך מוסף ואלו שנותנות ערך מוסף. הדבר דומה למשחק כדורסל. אתה יכול לבחור את השחקנים, את המאמן, את המגרש ואת כל הנתונים האחרים, אך מהרגע שמתחיל המשחק אתה לא יכול להתערב. זה הסוג של אלה שטוענות לערך מוסף. השניים האחרים הם אלו שבמהלך המשחק עצמו משנים את הקבוצה, מתכננים מהלכים ומתערבים באופן שוטף במשחק. הם למעשה המאמן, ובהתאמה מדובר בעצם בבורד של החברה.
"קל להשוות את מועצת המנהלים למאמן כדורסל בזמן משחק וכשצריך הם יכולים למסור את הכדור ולקצר את הדרך לסל. אני מעריך שהמייסדים כנראה יחפשו סוג כזה של ערך מוסף. בארה"ב, אגב, מעסיקים מנהלים לשעבר בחברות טכנולוגיה בקרנות הון סיכון ומשתפים אותם בהתפתחות של הסטארט-אפ בכל הבחינות. מדובר למעשה בחונכים של החברה. בארץ יש כבר סימנים כאלו, אך עדיין זה לא התפתח.
"יש כאלה שחושבים שצריך רק לעקוב אחרי החברה ולקשור אותה לשוק הפיננסי מבלי להשפיע על הערכים התפעוליים בחברה. ככלל זה הצליח. למרות שלא ניתן לחברה ערך מוסף ישיר החברות האלה הצליחו, וזה כמובן לגיטימי לחלוטין. צריך לזכור שלפעמים ערך מוסף שכזה לא נדרש והחברות לא מעוניינות בו. אך לעיתים חברות מחפשות ערך מוסף מסוים. המייסדים יכולים לזהות ולאבחן מה כל קרן וקרן יודעת ולא יודעת לעשות. גם כאן מדובר בפעולה של סלקציה.
"לדעתי, תהיה מגמה של פחות כסף ויותר ערך מוסף. בעיקר יכולת להוביל לשוק, לעבוד ולתמוך בחברה באופן כללי ואחר כך באופן מדוקדק. מדובר בתמיכה במישור הכספי והמקצועי ויכולת בסופו של דבר להוביל את החברה מצד אחד של האוקיאנוס עד לצד השני - אירופה וארה"ב".
- ואיפה אתם בתעשייה הזאת?
"אנחנו מלווים את החברה, במידה שצריך מהשלב המוקדם. אנחנו נותנים ערך מוסף למייסדים באופן שהזכרתי מקודם. זרם עסקאות ההשקעה שלנו, מגיע ברובו, כ-%70, דרך אנשים, שהכרנו בעבר במסגרת חברות, שנמצאות בפורטפוליו שלנו או אנשים שהכרנו. לשמואל פוגל ולי ישנה נוכחות עסקית עוד לפני התקופה, בה אנו נמצאים בקרן מופת. פוגל ניהל במשך 14 שנה את קבוצת DSSI ואני שימשתי כסמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בטלדטה, ולפני כן פיקדתי על יחידה גדולה בחיל המודיעין. למשל, עמי מירון ממורקום היה פקוד של שמואל בצבא, ובגלל הקשר הזה הוא פנה למופת. דוגמה נוספת היא פרפקטו. מדובר בחברה, שצמחה מהיחידה, שעליה פיקדתי בצבא. הרגשנו מאוד נוח עם הרקע הזה.
"בערך כ-%20 מהדילים נוספים מגיעים מקרנות אחרות. אנשים רוצים שתהיה שותף איתם. צריך לזכור שהיכולת להביא כסף היא אין סופית. ואתה לא רוצה רק להתחלק בסיכון, אלא גם להרגיש נוח עם אנשים שאתה עובד איתם. התחושה הכללית היא שלחברות הראויות אין מגבלה כספית. הסלקציה היא באיזה מידה אתה מצליח להרכיב קבוצת משקיעים שיקחו אותה קדימה לשלב הבא".
- איך בעצם מעריכים סטארט-אפ?
"אנחנו עובדים לפי פרמטרים אמריקאיים. ההצלחות כמובן נמדדות על רקע היכולת לרכב על השוק האמריקאי וגם הערכת השווי נגזרת מכך. אם מדובר בסבבים מאוחרים, אז ההערכה היא יחסית פשוטה, יש היסטוריה לחברה. אם מדובר בסבבים ראשונים, יש לבדוק האם קיימות חברות דומות פחות או יותר, שנסחרות בשוק, מה הפוטנציאל העסקי של החברה, כמה כסף החברה צריכה בשביל הפיתוח והשיווק. במקביל, אנחנו דואגים שהמייסדים לא ידוללו. אנחנו רוצים שהמוטיבציה שלהם תישאר גבוהה מאוד ושהאינטרסים שלהם ושלנו יישארו זהים לאורך זמן".
- אתה יכול לתת דוגמא להשקעה שלכם מההתחלה ועד הסוף. נטרו, למשל?
"למופת יש 12 מימושים מוצלחים ונטרו היא סיפור ההצלחה הגדול שלנו. השקענו בה 650 אלף דולר ויצאנו עם כ-49 מיליון דולר. גדעון בן-אפרים, מייסד החברה, שהוא איש מקצוע מעולה, הגיע לארץ כדי לגייס כספים לסטארטאפ שלו. מופת השתתפה בגיוס הראשוני ולא התערבה כלל בהמשך. הסוף ידוע".
- דוגמא נוספת היא פרפקטו, בה אתם מחזיקים %12?
"הגיע אלינו בחור צעיר, בן 23-22, בשם ערן רשף, עם יכולות אדירות, אוטו-דידקטיות. מדובר בבחור שמוכר תוכנה מגיל 13 והוא עלה על רעיון מאוד יפה בתחום אבטחת המידע. כולם התמקדו בטיפול באבטחת הרשתות ויש אזור פרוץ לחלוטין שהוא אבטחת האפליקציה. חלק גדול מהאתרים על רשת האינטרנט ואתרים בארגונים פרוץ, לא מאובטח. חברת פרפקטו פונה לתחום זה ובעיקר לשוק המסחרי-ארגוני. רשף הגיע כבר בשנת 97' עם הרעיון התיאורטי. הוא בעצם הביא פיסת נייר בלבד. קבענו פרמטרים מסוימים והעברתי את הרעיון לאיש מקצוע, שבדק את המודל המתמטי. לימים הוא הצטרף לאחת מחברות הפורטפוליו שלנו, ומתפקד כסמנכ"ל של מרקדו.
"רשף שירת ביחידה, עליה פיקדתי, ומהר מאוד יכולתי לבדוק את היכולות שלו. המודל המתמטי שלו נראה מבטיח גם בעיני איש המקצוע ולכן נפגשנו עמו שוב. אמרתי לו שהתנאי להשקעה מבחינתי הוא שתהיה עוד קרן, שתשקיע יחד איתנו, ובנוסף שיצטוות אליו מישהו מבוגר יותר, בעל יכולות טכנולוגיות וניסיון. כבר בשיחה הזאת התברר שהם הולכים גם לוולדן. אחרי הביקור שם החלטנו, אייל קפלן, שותף בוולדן, ואנחנו, על השקעה משותפת ראשונה. סוכם שנשקיע מיליון דולר לפי ערך חברה של 5 מיליון דולר לאחר הכסף.
"באיזה שהוא שלב אינטל בארה"ב התחילה להתעניין בחברה. מאחר שהיה חשוב לנו שהיא תיכנס, החלטנו על הקטנת ההשקעה שלנו כדי שיהיה מקום לאינטל. בדרך זו למעשה כולם יצאו נשכרים. אינטל נכנסה בשווי דומה למרות שהשקיעה מספר חודשים אחרינו, ובעלי המניות לא דוללו".
- ואיפה הערך המוסף?
"אייל קפלן התמנה ליושב ראש החברה ואנחנו ליווינו את החברה מההתחלה. זה מתחיל בדברים הפשוטים - הסכמים עם בעל המניות החדש, השכרת מקום, ראיונות עם עובדים חדשים, תוכנית עסקית ועוד. למעשה, היינו החונכים של החברה מהרגע הראשון".
- אתה יודע שיש שמתלוננים על כך שקרנות הון סיכון 'חונקות' את המייסדים?
"לנו חשוב שהמייסדים לא יפגעו. המשא ומתן עם רשף היה מאוד קשה. הוא בחור ממולח מאוד. למעשה, כפינו על רשף להביא אדם נוסף ולדחות את כוונות הלימודים. רשף הביא את גילי רענן, מאותה יחידה, רק מספר שנים מבוגר יותר. הוא כבר הספיק לנהל צוותי פיתוח. רשף נתן לגיל חלק מהמניות ונסע לארה"ב לטפל בהתקדמות של החברה שם. במקביל, גיל שקד על פיתוח המוצר בארץ. ההשקעה הבאה בחברה היתה כבר לפי ערך של 12 מיליון דולר, ובה כבר השתתפו גופים זרים מכובדים. אז, למשל, נכנסה קרן סיקויה להשקעה בחברה.
"המוצר הושלם בשנת 98', ובמקביל פעלנו להחדרתו למספר גורמים בארץ כדי לקבל את תמיכת השוק. בכל השנים הללו היינו מעורבים בדומה לקרן וולדן. במקביל, הקמנו את הצוות בארה"ב וגויסה מנהלת אמריקאית. לפני שבעה חודשים הוחלט על גיוס הון נוסף. אייל קפלן הוביל אותו וגם גולדמן זאקס ואחרים השקיעו בחברה לפי שווי של 100 מיליון דולר".
- זה נראה כאילו פרפקטו היא הבייבי שלך?
"פרפקטו היא הבייבי שלנו. של כולנו. וולדן ומופת. זאת בדיוק השקעת סיד. אנחנו מתחילים מאפס ומלווים אותה. כאן קיים מיזוג של קבוצה צעירה, מוכשרת ופתוחה להנחיה, ומאידך קבוצת משקיעים, שידעה להוביל את החברה למצב של היום".
- ולסטארט-אפ הזה יש מכירות?
"בסוף 99' התחלנו למכור, והמכירות ממשיכות לגדול".
- ואקסיט?
"מוקדם עדיין לדבר, אבל פרפקטו היא אחת מהחברות הבשלות בפורטפוליו שלנו. בקבוצת הבשלות יש גם את מרקדו, סמארטלינק, פריסייס ואניגמה. כל הסבבים האחרונים שלהם היו סביב 100 מיליון דולר. בקבוצה השנייה יש חברות כמו אלדט, קורילייט ומיוטק. הם צעירות יותר ונבנות עכשיו, אך מתקדמות יפה. הקבוצה הראשונה רק צריכה לבחור את העיתוי לאקסיט מפני שאם נסתכל על הביצועים הם מאפשרים מהלך ציבורי או מכירה. אבל גם בקבוצה השנייה יש מועמדות להנפקה. כרגע שום דבר לא בטוח ואם פני השוק לא מאפשרים, מדובר בחברות שיודעות לשבת ולחכות להבשלה. אנחנו לא ננפיק בשל מצוקת מזומנים".
- זה נראה שפשוט הולך לכם. זה התחיל בנטרו, נמשך בבריזקום וגם במורקום, שנרכשה על ידי ליברייט האמריקאית. אבל, עדיין, אתם נסחרים בדיסקאונט?
"אנחנו נסחרים בדיסקאונט של כ-%30. שווי הנכסים שלנו הוא כ-150 מיליון דולר ומחיר המניה בשוק משקף שווי של 100 מיליון דולר. אל תשכח שחברות אחזקה נסחרות בדרך כלל בדיסקאונט של %15-%20. אנחנו מעריכים שכאשר הנאסד"ק יתייצב, וזה עניין של שלושה-ארבעה חודשים, מניית מופת תעלה - כי מה שאנו משקפים קשור באופן חד-חד-ערכי למדדים של הבורסה האמריקאית".
- אולי מדובר פשוט גם במזל?
"מזל תמיד צריך. יש המון מזל בתחום הזה. אבל זה לא רק עניין של מזל".
- יש השקעות מתוכננות על הפרק?
"בימים אלו אנחנו שוקדים על מספר השקעות חדשות. אנחנו באמצע משא ומתן ולכן אני לא יכול לפרט את השמות. מדובר בחברות שאנו מרגישים נוח עם תחום העיסוק שלהם".
- והנפקה במופת?
"כיום אנחנו חושבים על מודל אחר. אנחנו נקים כנראה קרן הון סיכון אחות למופת, שתגייס מהבעלים הקיימים כ-30 מיליון דולר, ותערוך גיוס בבורסה בהיקף של 50 עד 70 מיליון דולר".
- ולמה לא לגייס למופת עצמה?
"הפורטפוליו של מופת הוא מאוד יפה. והכנסה של כסף נוסף תדלל את הפורטפוליו ואת בעלי המניות. אם אתה מקים קרן אחות אתה לא פוגע בקרן הקיימת. בנוסף, הבעלים מרגישים לא נוח לערוך הנפקה במחיר השוק הנוכחי. לא רק שהם מדוללים, אלא נכנסים משקיעים בערכים לא הוגנים".
- איך תתחלק ההשקעה בסטארט-אפים בין שתי הקרנות?
"קרוב לוודאי שמופת תתרכז בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו והקרן החדשה תהיה הכלי המרכזי להשקעות חדשות".
- אתה מרוצה מהכניסה של תשובה למופת?
"כן. יש יציבות. אין מאבקים עם בעלי המניות כמו שהיה בעבר. תשובה ביחד עם בנק מזרחי שולטים ברוב המניות ובדירקטוריון. הקרן עצמה מחזיקה ב-%80 מחברת הניהול והיתר בידי שמואל פוגל ובידי".
- איך מקבלים החלטה ביחס להשקעה החדשה?
"אנחנו מביאים את ההשקעה בפני הבורד. הוא יושב כל פעם שצריכים ולא כמו בכל חברה רגילה אחת לשלושה חודשים. עד עכשיו הוא התנגד להשקעה רק פעם אחת. אבל גם אז זה היה תמוה ונבע מהמאבק של בעלי המניות. הם חיפשו למכור את מניותיהם בקרן והיה להם חוסר רצון בולט לבצע השקעות חדשות".
ובדיעבד זה התברר כהחמצה?
"אני לא רוצה להתייחס לזה יותר מדי. אני יכול להגיד שאפילו חברי חברת הניהול השקיעו בחברה הזאת. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בהשקעה מוצלחת".
- מה הרקע לתביעה המשפטית של בעלי חברת הניהול הקודמת, שסיימה את תקופת הניהול של הקרן בינואר 2000?
"חברת הניהול הקודמת ניהלה במשך 7 שנים את מופת, והיתה זכאית לעד %10 מהדיבידנד שיחולק. אבל בפועל לא חולק דיבידנד ובגלל אי בהירות בנושא חלוקת הרווחים הם רוצים את חלקם".« מאת אבישי עובדיה « קרן למופת « אלי בר, מנהל-שותף בקרן הון הסיכון מופת: "פרפקטו היא אחת מהחברות הבשלות בפורטפוליו שלנו. בקבוצת הבשלות ישנן גם מרקדו, סמארטלינק, פריסייס ואניגמה. צריך רק לבחור את העיתוי לאקסיט מפני שאם נסתכל על הביצועים, הם מאפשרים מהלך ציבורי או מכירה. כרגע שום דבר לא בטוח ואם פני השוק לא מאפשרים, מדובר בחברות שיודעות לשבת ולחכות להבשלה"