בבקשה לבית המשפט שהגיש נגד אלדד תמיר ואבי פישמן, מציג את עצמו אבי רואימי כ"איש עסקים בינלאומי שעסקיו חובקי עולם". האמת היא שמעט מאוד ידוע על עברו של רואימי. מה שכן, בשלוש השנים האחרונות, מאז שב ארצה משהות ממושכת בחוף המערבי, השקיע רואימי הון עתק, מאות מיליוני שקלים, בעסקים מגוונים: בנקאות, נדל"ן, ביטוח וטקסטיל.
מהביוגרפיה שמשחררים מקורביו של רואימי (43) עולה, כי לאחר שירותו הצבאי עקר לארה"ב, שם ייסד את חברת אוטו-שייד, שהפכה לאחד היצרנים הגדולים של אביזרי רכב שאינם חילוף (ריפודים, כיסויי הגה, פחי פלסטיק וכו'). עיקר השגשוג בא לחברה מקרטון מתקפל המשמש להגנה מפני קרני השמש.
מכירת חלקו של רואימי באוטו-שייד, היא שאיפשרה, לדברי מקורביו, את ביצוע השקעות הענק שלו בישראל. נותרו בידיו, הם טוענים, נכסי נדל"ן של יותר מ-100 אלף מ"ר, בעיקר בלאס-וגאס.
בתחילת 97' שב רואימי ארצה, רכש דירת 4 חדרים בפרוייקט משכנות דוד בירושלים (תמורת מיליון דולר), ומאז הוא מתגורר בווילה ששכר בסביון. בד בבד, רכש רואימי %20 מחברת הביטוח עילית מידי בנק כרמל תמורת 2.5 מיליון דולר. עילית עברה אשתקד לשליטת כלל ביטוח, שרכשה את חלקו של רואימי.
ההשקעה הבאה, המשמעותית ביותר שביצע רואימי מאז שובו, נעשתה במניות בנק אוצר השלטון המקומי (שלטון), המשמש את המדינה להעביר כספים לרשויות המקומיות. בנק נישה, בעל רווחיות מובטחת ופוטנציאל להרחבת פעילות, המוגבל כיום, עקב מבנה ההון שלו, באפשרויות לגיוס כספים מהציבור.
רואימי, שהקדים לזהות את הפוטנציאל הטמון בהשתלטות על הבנק, יצר לעצמו מקדמה מבטיחה לקראת הפרטתו הצפויה. הוא מחזיק כיום כ-%40 מההון בשלטון, הנסחר לפי שווי של יותר מ-50 מיליון דולר, ומשתף פעולה עם בנק דקסיה, המחזיק %10 נוספים.
בשלהי השנה הקודמת, ביצע רואימי השקעה גדולה במניות הכשרת הישוב, שהידרדרו באותה עת בעקבות פרסום החשדות נגד בעל השליטה, עופר נמרודי. על פי פרסומים בתקשורת שלא הוכחשו על ידו, הגיע רואימי לאחזקה של יותר מ-%4 במניות הכשרה. את העליות שבאו לאחר מכן, ניצל רואימי, לדברי מקורביו, למכירת המניות ברווח של מיליוני דולרים.
סיבוב מהיר נוסף, של יציאה וכניסה מהשקעה, ערך רואימי בפרוייקט נדל"ן במתחם נחלת בנימין בתל-אביב, שנמכר לחברת דיגל של יהודה לוי ומבטח שמיר. את ההשקעה המשמעותית הבאה לאחר שלטון, ביצע בדצמבר 99', עת רכש רבע ממניות חברת הטקסטיל המשגשגת מאקפל מידי בעליה אריה וולפסון, תמורת 14 מיליון דולר. בניגוד לשלטון, השקעה שבוצעה ככל הידוע מההון העצמי של רואימי, את רכישת המניות במאקפל, המקנה לו חלק בגרעין השליטה, מינף באשראי.
תמיר-פישמן אמורה היתה לתת לרואימי בעיקר דריסת רגל בכלכלה החדשה, באמצעות קרנות הון סיכון והנפקות ההיי-טק בהן היא מעורבת. ככל הידוע, רואימי לא מעורב בהשקעות הייטק, למעט בחברה שפיתחה פטנט בתחום המעליות בה שותפה החברה הבורסאית נגה אלקטרוטכניקה. בבקשה לבית המשפט מציין רואימי, כי בשל השותפות המובטחת בתמיר-פישמן, דחה הצעה קוסמת של ד"ר מיכה אנגל, לשעבר אחראי תחום התקשורת בדסק"ש, לקחת חלק בחברת ההון סיכון הפרטית שהקים.« שי שלו « אבי רואימי: בנקאות, טקסטיל ונדל"ן