גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

- אבי קרבס, מנכ"ל תעוזה, הכיצד?

"על פי מגבלות חברת הביטוח הממשלתית ענבל, להן אנו כפופים, לא ניתן להשקיע בחברות שלא קיבלו את אישור המדען הראשי, וחברות אינטרנט לא הולכות כדי לקבל אישור כזה".

המגבלות שמטילה ענבל על פעילות תעוזה (כמו גם על פעילותה של קרן הון הסיכון אחרת, מרתון) מטילות עליה איסורים נוספים: איסור על גיוס הון, מגבלות על אופן השקעת הכסף, ולבסוף גם על צורת מימוש ההשקעות.

כל זה עומד להסתיים באוקטובר השנה, עם התפוגגות תוקפן של מגבלות ענבל (בחלוף 5 שנים ממועד השקעת 75% מכספי הקרן). קרבס מבטיח כי לאחר הסרת הכללים אנו צפויים לחזות בשינויים מהותיים בדפוסי פעילותה של הקרן החיפאית, הרדומה משהו, שכבר תקופה ארוכה לא ביצעה השקעה חדשה (למעט גיוסי הון של השקעות ותיקות).

תעוזה, שעד עד היום הוציאה שני אקזיטים (וויבאקסס, מפתחת טכנולוגיה אלחוטית דיגיטלית לגישה לאינטרנט, שנמכרה ללוסנט, ונובה, מפתחת מערכות המדידה לתעשיית המוליכים למחצה, שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק), נסחרת בשווי של 60 מיליון דולר, 160% מעל ההון העצמי. בעלי המניות בקרן טרם זכו לראות דיבידנד, הגם שאשתקד הניבה לה מכירת וויבאקסס רווח של 40 מיליון שקל.

חברת הניהול של הקרן נשלטת בידי תאגיד הענק האמריקאי פיירצ'יילד. על פי הסכם הניהול, שנחתם לתקופה של 10 שנים, גובה חברת הניהול מהקרן 3.7 מיליון שקל כדמי ניהול לשנה.

תעוזה היא קרן הון הסיכון הראשונה, שהוקמה בישראל כחברה ציבורית. קרבס: "כבר ב-87' היה בידי הון ראשוני וחבורה של יזמים מהתעשייה, והתכוונו להקים קרן הון סיכון, אך המפולת בבורסה האמריקאית ביטלה את תכניותנו.

"ב-92' הצלחתי להגשים את התכנית, הרבה בזכות המדינה. באותם ימים נושא הון הסיכון היה בחיתוליו, והיה זר לציבור הרחב. כדי לעזור לתעשייה ולעודד את הציבור להשקיע בקרנות העניקה המדינה ערבות למשקיעים מקרב הציבור שישקיעו בקרן, ועשתה זו ע"י ענבל, המעניקה ערבות בגובה 80% מהשקעה, אך גם מטילה מגבלות רבות על פעילות הקרן".

קרבס טוען כי המגבלות הפריעו לפעילות הקרן החל משלב גיוס ההון הראשוני: "יכולנו לגייס פי ארבע מהסכום שגייסנו, 100 מיליון שקל, אך ענבל הגבילה את הגיוס ואוסרת גיוסים נוספים. מגבלה זו חנקה את פעילותנו במשך שנים ארוכות, ומנעה מאיתנו ביצוע השקעות. היום יש לנו מזומנים בקופה, אך לא תמיד יהיה כך. אופציית גיוס ההון הכרחית לפעילותה של קרן השקעות".

בשלב ההשקעה תפסו המגבלות משנה תוקף והפכו את חיי הקרן לכמעט בלתי-אפשריים על רקע ענף הון הסיכון הדינמי של ימינו. תמצית המגבלות היא: השקעה רק בחברה הרשומה בישראל (רוב הסטארט-אפים נרשמים כיום בארה"ב), השקעה רק בחברות שקיבלו את אישור המדען הראשי (לא מתעסק, כאמור, באינטרנט), איסור השקעה של פחות מ-10% או יותר מ-49% בהון של חברה בודדת (מגביל השתתפות בגיוסים מתקדמים, הנעשים לפי שווי גבוה), התחייבות שכל הייצור יהיה בישראל, השקעה עם קרן נוספת תחייב את כפיפותה של האחרונה לכללי ענבל בהשקעה ספציפית זו ועוד.

קרבס מוחה: "אולי לפני 8 שנים עוד אפשר היה לחשוב שאפשר לחיות עם איסור השקעה בחברה זרה, אך היום זה ממש בלתי-אפשרי. לנהל את תעוזה תחת מגבלות ענבל זה להשתתף במירוץ הון הסיכון עם אזיקים ברגליים ויד קשורה מאחור".

בשלב האקזיט מטילות המגבלות את הנוק-אאוט, איסור קבלת מניות של חברה זרה. "בואי ניקח, למשל, את מקרה כרומטיס", מציע קרבס, "כל סיפור ההצלחה הזה על כל שלביו משאיר את תעוזה בחוץ. כרומטיס רשומה בחו"ל, אין לה אישור מדען, היא לא היתה מתחייבת לבצע את ייצורה בארץ, וגם מניות לוסנט לא עומדות בקריטריונים".

- אך המכשלה העיקרית בכרומטיס לא היתה ענבל, אלא העובדה שהיא לא באה אליכם?

"נכון, אבל היו הרבה מאוד שכן באו, ובעיניים כלות נאלצתי לסרב להשקעה למרות שזיהיתי את הפוטנציאל הגלום. אני יכול לספר לך על שורה שלמה של סיפורי הצלחה, כ-10 חברות לפחות, שהתכנית העסקית שלהן היתה על שולחני ונאלצתי לדחותן בגלל תנאי ענבל, והיום הן הסבו לקרנות שכן השקיעו בהן אקזיטים תוך רווחים אדירים, הן מהנפקות ציבוריות בבורסות העולם, והן ממכירה לחברות גדולות".

- תן שמות.

לא, אבל אוכל לספר לך על חברה אחת, בה הוצע לנו להשקיע ב-93', ומחזור מכירותיה בשנתיים שקדמו לכך עמד על 4.02 מיליון דולר. כאן נכנס כלל נוסף, הדורש שסך מכירותיה של חברה לא יעלה על ארבעה מיליון דולר בשנתיים שקדמו להשקעה. כל הוויכוחים, הבקשות וניסיונות השכנוע שלנו לא עזרו לנו, ונאלצנו לדחות הצעה להשקיע מיליון דולר, תמורת 20% בחברה ששווה היום מאות רבות של מיליוני דולרים".

- זו הסיבה שראינו פחות אקזיטים מכיוון תעוזה?

נכון, אמנם היו לנו בתקופה האחרונה שני אקזיטים יפים (וויבקסס שנמכרה ללוסנט לפי שווי של 60 מיליון דולר, והנפקתה בנאסד"ק של נובה, שהשאירה את תעוזה עם מניות בשווי 35 מיליון דולר - ד.צ.), אך מגבלות המימוש מכבידות עלינו.

"תיקחי, למשל, את האקזיט של וויבאקסס. אני מעריך שאם היינו יכולים למכור את וויבאקסס בעסקת מניות היינו מקבלים תמורתה יותר. לחברה הרבה יותר קל לתת מניות מאשר מזומנים.

"גם בנובה, בה היה לנו 18% ערב ההנפקה, היינו זקוקים לשותף וכלל תעשיות אלקטרוניקה נכנסו ב-25% נוספים תחת מגבלות ענבל, רק בגלל שהחברה היתה כל כך טובה שהם הסכימו להגבלות.

"היום ישנן יותר מחברה אחת שעדיין נמצאות בפורטפוליו שלנו, שקיבלנו לגביהן הצעות מחברות זרות גדולות, למכור את חלקנו תמורת מניות, תוך רווחים גדולים, דבר שאנו מנועים לעשות. במקרה של חברה אחת ענבל מנסה לעזור, אך אני לא יודע אם תוכל".

- אמרת פעם שהאסטרטגיה שלכם הינה לייצור שיתוף פעולה אסטרטגי בחברות, בהן אתם משקיעים עם גופי ענק זרים. קשרים אלה לא תרמו לכם בפיתוח השקעות נוספות?

"נכון. בין החברות המשקיעות עימנו אפשר למצוא את הענק האמריקאי ג'ונסון את ג'ונסון בנ.א.ס.ס, את אפלייד מטיריאלס באורמיר, את פוקסבורו העולמית בפוקסבורו, את פיירצ'יילד וצ'רטרהאוז בסלתרוניקס ועוד.

"לא אחת נאלצנו לדחות הצעות שקיבלנו מחברות אלה להשקיע בסטארט-אפים זרים. אך אנו ממשיכים לעניין אותן ולסייע להן בהשקעות בארץ מתוך תקווה שהם יזכרו לנו זאת, ובעתיד הקרוב, לכשנשתחרר מהמגבלות, הן יחזירו לנו".

- מה ישתנה לאחר השחרור מהמגבלות?

"דבר ראשון בכוונתנו לערוך גיוס הון גדול. הגיוס יבוצע כנראה בשני שלבים, קודם גיוס פרטי ואחריו ציבורי. כבר היום יש התעניינות רבה מצד משקיעים שאנו פשוט נאלצים לדחות. במסגרת גיוס זה נקצה גם אופציות לעובדים שבכוונתנו לגייס, דבר שנמנע מאיתנו עד כה והיקשה עלינו לא אחת בגיוס עובדים".

אגב, לגבי עובדים קיימים, לא נתקלה תעוזה בבעיה: במארס השנה חילקה הקרן למנכ"ל קרבס (השותף גם בחברת הניהול של הקרן) וליועציה, בהם עו"ד יוסי גרוס ויונה אדמון, אופציות ששווי ההטבה הטמון בהן הוא 7.2 מיליון דולר.

קרבס ממשיך: "בשלב השני נגשים מספר השקעות מאד מעניינות שמונחות על שולחננו ושאינן עונות לקריטריונים של ענבל. כרגע נמצאת הקרן במצב הקרוב לאקזיט במספר גדול של חברות, ואני סבור שאנו צריכים להוסיף חברות צעירות נוספות".

אקזיט קרוב צפוי, להערכתו, בנ.א.ס.ס (38%), הפועלת בתחום השיקום הרפואי, וכבר החלה למכור. לפוקסבורו (19%), הפועלת בתחום הבקרה לתעשייה הכימית, יש אופציה לרכישתה על ידי פוקסבורו העולמית, שהיא חברת ענק בתחום, וזה לפי שווי חברה של 40.8 מיליון דולר. גם סלתרוניקס, המפתחת מכונות לתעשיית המעגלים המודפסים (20.7%) ובחברת התוכנה בתחום המיקרו אלקטרוניקה סגנטק (48%) צפוי אקזיט בקרוב. "כמו כן, נתחיל בפעילות מול חו"ל, שם יצרנו קשרים, הן עם השותפים האסטרטגיים שלנו בחברות הפורטפוליו והן עם שורה של קרנות הון סיכון, שביקשו לא אחת להשקיע עימנו במשותף.

"גם בסין יצרנו לאחרונה קשרים טובים, ולפני כשבוע הוזמנתי לביקור על ידי הממשלה הסינית, שבחרה אותי ליועץ כלכלי בכיר לענייני טכנולוגיה. גם קשר זה יכול לפתוח חלון הזדמנויות לתעוזה, שמנועה היום מלהשקיע במדינות זרות".

- נשמע שחיכית הרבה זמן. מדוע לא הקמת קרן נוספת, ללא ענבל?

"מחשבה זו חלפה בראשי מספר פעמים, אך אני סבור שאם הייתי מוציאה אל הפועל זה לא היה הגון כלפי ציבור המשקיעים בתעוזה, למרות שהתשקיף של תעוזה מאפשר לי זאת".

- ניסיתם בעבר להשתחרר מכללי ענבל.

"נכון, אבל היתה דרושה נוכחות של לפחות 75% מבעלי המניות. ניסינו לכנס פעמיים אסיפה כזו ולהגיע לנוכחות הנדרשת, אך הגענו רק ל-70%. הסיבה הינה שבחלק ממניות תעוזה מחזיקים ברוקרים, שבניגוד לקרנות נאמנות וקופות גמל אינם יכולים לייצג את המשקיעים עצמם באסיפות, וזה מנע את הפורום הדרוש".

- לאחרונה התקשר בנק לאומי למכירת מניות תעוזה שבידיו ליצחק תשובה. מה דעתך על השותף החדש, ומדוע, לדעתך, הוא התמהמה כל כך להגיע אליכם?

"לדעתי, מגיע לתשובה כל הכבוד. הוא יצר את המקרה היחיד שחברת השקעות מקבלת פרמיה על השקעותיה הסחירות. הוא מהיר החלטה ואני בטוח שאם יהיה שותף בתעוזה נסתדר. מה שאני לא בטוח זה אם הוא בכלל הגיע אלינו".

- עם סיומה של עסקת בל"ל הוא יחזיק יותר מ-10% בקרן, בעל המניות הבודד הגדול ביותר בקרן.

"לדעתי, ההצעה להשקיע בתעוזה הגיעה לתשובה מכיוון בל"ל, שביקש להגדיל את אחזקתו בגרין, והציע לשלם תמורתה במניות תעוזה. לבעלי המניות הקיימים בתעוזה ובחברת הניהול זכות סירוב ראשונה, ואני כבר הודעתי שברצוני לרכוש את המניות בחברת הניהול. להערכתי, תשובה לא יהיה בעל מניות בחברת הניהול.

"לגבי המחזיקים במניות הקרן, מכיוון שמדובר פה בהחלפת מניות שלא במחירי הבורסה, הם דורשים הבהרות לגבי כל העסקה. בכל מקרה, בעלי המניות הגדולים בקרן ובחברת הניהול הם משקיעים זרים אמידים מאוד, שאינם ממהרים למכור, מה שעונה על שאלתך מדוע תשובה טרם הגיע לתעוזה.

"לדעתי, הוא יודע שקשה להשיג חבילה גדולה של מניות תעוזה במחיר הבורסה. המשקיעים בקרן סבורים שהיא נסחרת בדיסקאונט, ובגלל הונם הרב יש להם סבלנות להמתין שהמחיר יעלה. רק לפני תקופה קצרה ניסה משקיע אחר לרכוש חבילת מניות גדולה ללא הצלחה. מצד שני, ברור שהכל עניין של מחיר, ואם תשובה יציע מחיר הגבוה משמעותית ממחיר השוק הוא ישיג שליטה. במחיר טוב, גם אני מוכר".