החלטה 441, פברואר 90' - יזמות על קרקעות חקלאיות לבניית נדל"ן מניב. שר החקלאות - אברהם כץ-עוז; מנהל המינהל - גדעון ויתקון.
עיקר ההחלטה: איפשרה התקשרויות בין יזמים, קיבוצים ומושבים להקמת נדל"ן מניב, בתשלום של 91%. מגבלות השליטה - 51% בידי המושב או החקלאי. בראשות מועצת מקרקעי ישראל עמד בזמן קבלת ההחלטה שר החקלאות אברהם כץ-עוז.
החלטה 533, מאי 92' - נחשבת להחלטה המשמעותית ביותר ומהווה מעין "פריצת דרך" בתחום הפשרת קרקע חקלאית. ההחלטה מאפשרת למושבים וקיבוצים יזמות על קרקעות חקלאיות, בעיקר לבניית מגורים. בראש מועצת מקרקעי ישראל שקיבלה את ההחלטה עמד שר השיכון אריק שרון.
עיקר ההחלטה: איפשרה התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות להקמת פרוייקטים של נדל"ן, בלי מגבלות תיכנון או אישור. שיעור התשלום - דמי חכירה מהוונים בשיעור של 51% משווי הקרקע לפי יעודה החדש. על דרך קבלת ההחלטה נמתחה ביקורת של מבקרת המדינה.
החלטה 611, אוקטובר 93' - שר השיכון - בנימין בן-אליעזר. יזמות על קרקעות חקלאיות במגבלת אישור מראש של המינהל.
עיקר ההחלטה: כמו החלטה 533, מלבד הצורך בפרה-רולינג של המינהל לעיסקה.
החלטה 640, אפריל 94' - הקפאת החלטות 533 ו-611.
עיקר ההחלטה: הקפיאה את החלטות 533 ו-611. הרקע - תחושת משרדי הממשלה, כי ההחלטות אינן מביאות להפשרת קרקע חקלאית לבנייה.
החלטה 666, ספטמבר 94'- מנהל המינהל - עוזי וכסלר. שינוי שיטת התימחור והיזמות על קרקע חקלאית.
עיקר ההחלטה: זכות יזום שינוי הייעוד עוברת למדינה. שיטת התימחור משתנה והופכת לפיצויים בשיעור של 29%-27% מערך הקרקע. ההחלטה מאששת החלטה 441. עקרונות ההחלטה מתקבלים בוועדת פוגל, המתמנה מיד לאחר הקפאת החלטות 533 ו-611. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד האוצר בתקופה זו, אהרון פוגל. החלטת הממשלה המאמצת את מסקנות ועדת פוגל התקבלה בחודש אוגוסט 94'.
החלטה 717, יוני 95' - הגבלת גודל הפרוייקטים לנדל"ן מניב על קרקעות חקלאיות.
עיקר ההחלטה: מחליפה את החלטה 441. מגבילה את גודל הפרוייקטים ל-250 דונם. שיעור השליטה של הקיבוץ או המושב משתנה מ-51% ל-26%. אופי השליטה משתנה, משליטה הבאה לידי ביטוי בהון ומנהלים, לשליטה הכוללת גם שליטה ברווחים.
החלטה 727, יולי 95' - מקבילה להחלטה 666.
עיקר ההחלטה: זהה להחלטה 666. התקבלה בעקבות עתירות אשר הוגשו בשל ניגוד אינטרסים של חברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שהשתתפו בקבלת החלטה 666.
החלטה 612, אוקטובר 93' - מאפשרת הקצאת קרקע לבנים ממשיכים מגיל 18 ומעלה (הרחבות) במושבים, במחיר מוזל של 51%.
החלטה 737, ינואר 96' - שינוי שיטת הקצאת הקרקעות להרחבות במושבים. כוללת גם הרחבות בקיבוצים.
עיקר ההחלטה: מחליפה את החלטה 612. מאפשרת הרחבות באמצעות הקצאת קרקע במושבים וקיבוצים. שיטת התשלום - 27% מתוך 91%. בניגוד לעקרונות החלטה 612, המינהל איננו מפקח על הקצאה לבנים ממשיכים.
בפסק דין של ביהמ"ש המחוזי בת"א, מפי השופט גבריאל קלינג באוקטובר 96', נאמר כי המינהל אינו יכול להתפרק מסמכויותיו לגבי הקצאות קרקע על ידי העברת סמכויות אלה לאגודה החקלאית.
דו"ח קדמון - הסדרת שימושים חורגים במבנים חקלאיים במושבים. הוגש למנכ"ל משרד החקלאות, יונתן בשיא, ביוני 94'. אומץ על ידי הממשלה באפריל 95' (החלטת ממשלה מספר 5180). נדון במועצה הארצית באוקטובר 95', נובמבר 95' ומארס 96'.
בהמלצות הסופיות של המועצה הארצית נקבע, כי ניתן יהיה לבצע שימוש חורג במבנים חקלאיים במושבים במשך שלוש השנים הקרובות, בכפוף למגבלות, כמו, למשל, עמידה בתקנות איכות הסביבה. עוד נקבע, כי למושבים יוכנו תוכניות מיתאר, בהן ייקבע עתיד השימושים החורגים במבנים החקלאיים בכל מושב לגופו של עניין. החלטה 703 של מועצת המינהל, הקובעת מדיניות דמי חכירה במבנים חקלאיים בהם נעשה שימוש חורג במושבים, התקבלה במארס 95'.
חוק אביטל להקפאת הליכים - הצעת חוק פרטית של ח"כ שמואל אביטל (עבודה) לתיקון (מס' 44) של חוק התיכנון והבנייה, שמטרתה הקפאת הליכים נגד חקלאים שעשו שימוש מסחרי במבנים חקלאיים.
13.12.94 - התקבלה במליאת הכנסת בדיון מוקדם כהוראת שעה. 20.2.96 - החלה עבודת החקיקה בוועדת הכלכלה, בלחץ ח"כ אביטל.
-20.2.96 אושרה בוועדה לקריאה ראשונה, בהתנגדות יחיד של ח"כ אברהם פורז (מרצ)
. -21.2.96 היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, מערער ומבקש זכות שימוע, ומתנגד להצעה.
4.3.96 - לאחר שמיעת היועץ המשפטי מחליטים להמשיך בחקיקה.
7.3.96 - התקבלה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה וחזרה לוועדת הכלכלה.
13.3.96 - אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, ובו בערב התקבלה במליאה בקריאה שנייה. ההצבעה בקריאה השלישית נדחתה לפגרה, ביוזמת ח"כ פורז.
הצעת אביטל נדחתה בקריאה השלישית בכנסת, שבוע לפני בחירות 96'.
רישום זכויות וחוק היובל - הצעת החוק הפרטית של ח"כ אלי גולדשמידט (עבודה) לעיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, זכות חכירה לדורות על המשבצת החקלאית, יחד עם הצעתה הפרטית של ח"כ ענת מאור (מרצ) ל"חוק היובל", לעיגון בעלות לחקלאים על אדמות המגורים בשנת היובל להקמת המדינה.
16.1.96 - הצעת ח"כ גולדשמידט התקבלה במליאת הכנסת בדיון מוקדם, בתמיכת שר השיכון, פה אחד (0:44).
הצעת ח"כ מאור התקבלה בדיון מוקדם, בניגוד לעמדת הממשלה.
30.1.96 - ועדת הכספים החלה להכין במשולב את שתי ההצעות לקריאה ראשונה.
20.2.96 - הוועדה דוחה הצעת פשרה של מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, עוזי וכסלר, שהציע זכות חכירה על חצר המגורים במושב ובקיבוץ (השטח המוניציפלי-קהילתי) תמורת הסרת החוק.
29.2.96 - הוועדה מחליטה: זכות החכירה על כל המשבצת החקלאית. היו"ר, גדליה גל, מודיע, כי הקריאה השנייה והשלישית תהיה בכנסת הבאה.
4.3.96 - אושר בוועדה לקריאה ראשונה נוסח משולב ברוח הצעת גולדשמידט.
12.3.96 - התקבלה פה אחד במליאה בקריאה ראשונה. הובטח המשך החקיקה בכנסת ה-14.
זכויות הקיבוצניק בדירה - הצעת החוק הפרטית של ח"כ חגי מירום (עבודה) לרכישת זכויות בדירה על ידי חבר קיבוץ. ב-29.5.95 הונחה על שולחן הכנסת (לא עלתה לדיון מוקדם ונגנזה לאחר התפזרות הכנסת).
הסדר הקיבוצים - ב-20.3.96 גובש הסדר הקיבוצים המשלים, וזאת עקב אי עמידה בהסדר הקיבוצים המקורי (הסדר המקורי הראשון נחתם ב-12.12.89 וכלל פריסת חובות, מחיקת חובות בסך 1 מיליארד שקל, מענקים וערבות הדדית חלקית). בבסיס ההסדר המשלים מצוי השימוש בפיצויים שהובטחו לקיבוצים בהפשרת קרקע חקלאית, והקיבוצים חולקו ל-4 קבוצות: קיבוצי בלון (עתירי חובות), קיבוצים בעלי חובות מצומצמים, קיבוצי נדל"ן (שערך קרקעותיהם גבוה) וקיבוצים שערך הנדל"ן שלהם אינו עשוי להגיע לשווי גבוה. במועד חתימת ההסדר המשלים היו הערכות, ששווי זכויות הקיבוצים בקרקע חקלאית שיופשרו לבנייה מגיע לכ-10 מיליארד שקל, אך בהסדר עצמו לא שולבו הערכות אלה. בהמשך נערך סקר קרקעות הקיבוצים.
ההסדר לא יושם בשל קשיים בקביעת שווי הקרקעות, קשיים שאיימו לפרק את ההסדר, בעיקר משום שלקיבוצים היתה זכות סירוב ראשונה, שאיפשרה להם לפדות את הזכויות. בגלל קשיים אלה גובש תיקון להסדר המשלים, מיום 11.4.99, ובו הוחלט כי לא ייקבעו את ערך הקרקעות ותבוטל אופצית היזמות העצמית של הקיבוצים. הקרקעות שהועמדו כמקור להסדר הן קרקעות שהופיעו ברשימה סגורה שגיבשו צוותי תכנון מטעם ועדת ההיגוי של ההסדר (הוועדה כללה את מנכ"ל האוצר, מנכ"ל ממ"י וראש מטה הסדר המושבים).
דמי חכירה לעסקים במושבים - ממשלת נתניהו, יולי 96', החליטה להעלות את דמי החכירה לעסקים במושבים לערכם הריאלי. בספטמבר 96' הגיש האוצר הצעה לעידכון לפי מקדם 6.5, אבל שר התשתיות, אריק שרון, התנגד לקיים דיון בנושא זה במועצת המינהל. ועדת רונן: שרון, המצהיר כי הקרקע שייכת לחקלאים המחזיקים בה, הקים ועדה לבחינת מדיניות ותיפקוד המינהל, בראשות ד"ר בועז רונן, המומחה למינהל, ובהשתתפות הכלכלן ד"ר צבי ליבר, והממונה על אשראי לבנייה בבנק הפועלים, ארנון רבינוביץ'.
ועדת רונן מתבקשת למסור המלצות ביניים לגבי הפשרת קרקע חקלאית במהירות, עד סוף 96', בין השאר בגלל עתירות התלויות בבג"צ בעניין זה.
אריק שרון, דצמבר 96', הצהיר, כי על חלקות א' של חברי מושבים (איזור בית המגורים) יש לאפשר בניית 5 יחידות צמודות קרקע.
מוסרת דו"ח ראשון. שרון מאמץ את ההמלצות.
8.4.97, ועדת רונן ועדת רונן - עיקרי ההמלצות: הורדת אחוזי הפיצוי במרכז הארץ בהפרת קקע חקאית ל-20%; העלאת אחוזי הפיצוי בפריפריה ל-40%; איסור בניית שכונות חדשות לצד המושבים (737); אשורבנייה בתוך תחומי המושבים, עד 5 יחידות בחלקה א', בתנאי של עמידהבהמלצות דו"ח קדמון; ביטול החלטה717 לבניית נדל"ן מניב בתחומי הקיבוצים והמושבים; הארכת חוזי החכירה ליזמים וקבלנים בשטחים עירוניים; המשך שיווק קרקע במיכרזי קרקע לא מתוכננת. בבחירת הזוכים לא ישוקללו מרכיבים תכנוניים; פתיחת האפשרות להזמין שומות חיצוניות בקרקעות מינהל; העברת בעלות בקרקעות מינהל בשטחים עירוניים לחוכרים.
-13.6.97 הממשלה מאמצת את החלטות ועדת רונן, למעט הפרק הדן בהפשרת קרקע חקלאית. ועדת בן מאיר - הממשלה ממנה ועדה בינמשרדית לבחינת הפרק החקלאי של דו"ח ועדת רונן. חברים בוועדה: מאיר בן מאיר, מטעם משרד התשתיות; איתי אייגס, מטעם משרד האוצר; דני קריצ'מן, מנכ"ל משרד החקלאות.
יולי 97' - הקרן הקיימת פועלת נגד יישום ההמלצה להעביר קרקעות לבעלות חוכרים בקרקעות המינהל.
אוגוסט 97' - מועצת מקרקעי ישראל מאמצת את המלצות ועדת רונן, ברוב של קול אחד בלבד.
ספטמבר 97' - הקשת הדמוקרטית המזרחית מתחילה לפעול בגלוי נגד שיעורי הפיצוי לחקלאים. בעיקר דורשת הקשת להפנות חלק מהמשאבים המתקבלים מהקרקעות לעיירות הפיתוח. באוקטובר מארגנת הקשת הפגנה רבת משתתפים באתר הבנייה של שכונת רמות רחל בירושלים, על אדמות מופשרות של הקיבוצים רמת רחל ומעלה החמישה.
אוקטובר 97' - מאיר בן מאיר מודיע לחברת מהדרין (שעתירתה בטענה לאפליה בפיצוי תלויה בבג"ץ), כי התקבלה דרישתה להשוות את אחוזי הפיצוי שיקבלו החקלאים הפרטיים לאחוזי הפיצוי המובטחים לאגודות שיתופיות. בעקבות ההודעה מבקשים שני הצדדים דחייה בדיון המשפטי, ובג"ץדוחה את הדיון בכל העתירות הקשורות בהחלטות להפשרת קרקע חקלאית, עד ל-31.12.97. נפתח מאבק לחצים בין בעלי האינטרסים השונים בוועדת בן מאיר, ובתנועות ההתיישבות מסתמן ניגוד עניינים בין ישובי הפריפריה לישובי אזורי הביקוש.
ינואר 98' - היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מעביר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, חוות דעת בנושא הפשרות הקרקע החקלאית. חוות הדעת קובעת, כי אין להעניק לחקלאים זכויות נוספות בהפשרת הקרקע החקלאית. הוא פוסל את המיסמך המשותף של משרדי החקלאות והתשתיות, המאפשר עיגון זכויות החקלאים בקרקע. רובינשטיין קובע עוד, כי החלטות הפשרת הקרקע החקלאית הן תמריץ ולא זכות.
פברואר 98' - הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, דוד מילגרום, שולח למנכ"ל משרד ראש הממשלה, משה ליאון, מיסמך בו הוא מאמץ את המלצות ועדת רונן. מילגרום דרש להפחית את שיעורי הפיצוי באופן הדרגתי מ-24% (לפי הצעת משרדי החקלאות והאוצר) ל-20% במהלך 5 שנים.
פברואר 98' - הממשלה מחליטה לאמץ את מיסמך ליאון לפיצוי של 24% במרכז הארץ, המוגבל לתקופה של 5 שנים. פיצוי זה יפחת באופן מדורג ל-20% בתום שלוש שנים. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות שר החקלאות, רפאל איתן, ובהיעדרו של שר התשתיות, אריאל שרון. הממשלה לא קיבלה את המלצת ליאון, לפיה הפיצוי בפריפריה לא יעלה על תקבולי המינהל משיווק הקרקע במקום, והחליטה לסבסד את הפער שיווצר באזורי קו העימות. הלובי החקלאי הודיע, כי יחדש קידום הצעת החוק של ח"כ שלום שימחון לעיגון זכויות החקלאים בקרקע.
פברואר 98' - בג"ץ. דוחה את כל העתירות בנושא החלטות הפשרת הקרקע החקלאית וקובע, כי מועצת מקרקעי ישראל תשמע את הטענות של כל הצדדים, לפני קבלת החלטה המבוססת על החלטת הממשלה.
פברואר 98' - הכנסת אמורה להצביע על הצעת החוק של שמחון בקריאה טרומית. הדרך השלישית והמפד"ל מודיעות, כי יצטרפו להצעת החוק. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש משמחון לנסות לגבש הצעה מוסכמת על הממשלה. שמחון נענה.
מארס 98' - החקלאים מודיעים, כי במסגרת המגעים עם הממשלה ויתרו על השוואת זכויותיהם לזכויות החוכרים העירוניים, אבל בהצעת החוק המתוקנת יש דרישה חדשה לביטול מיסי רכישה ושבח בקרקעות חקלאיות.
אפריל 98' - מנהל המינהל ברטי ברודו: המינהל איננו מפשיר קרקעות חקלאיות באופן אוטומטי. בניגוד לרושם המקובל מחוץ למינהל, מינהל מקרקעי ישראל מתנגד להפשרת קרקעות חקלאיות.
מאי 98' - מטה תנועות ההתיישבות החקלאית מחליט, כי אינו תומך בהפשרת קרקעות מסיבית, אלא בהפשרה לפי תיכנון לאומי, תוך שמירה על השטחים הפתוחים. מאי 98' - תנועת המושבים דורשת הפחתה של שיעורי דמי החכירה לעסקים לא חקלאיים במושבים. בין הגורמים העוסקים בקידום הצעת החוק של חבר הכנסת שלום שמחון, לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, קיימת הסכמה, לפיה כל החלטה שתתקבל לא תאפשר קבלת פיצויים בהפשרת קרקע לבעלי עסקים לא חוקיים.
ח"כ חגי מירום הגיש 3 הצעות חוק בעניין הקיבוצים. אחת מהן קובעת, כי חברי קיבוצים יוכלו לרשום את הדירות על שמם ויוכלו להוריש אותן לבן המשפחה. כל שנת חברות בקיבוץ תזכה ב-3% משווי הנכס.
פרשת בארותיים, אוקטובר 98' - בית המשפט העליון (כבית משפט לערעורים אזרחיים) ביטל את החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גבריאל קלינג, שביטלה את החלטה 737 בנימוק, שאסור היה למינהל להאציל לאגודות השיתופיות את סמכותו לקבוע מי זכאי למגרשים בשכונות החדשות. בית המשפט העליון קבע, כי למרות החלטה 737, הסמכות נשארה בידי המינהל, וחייב את המינהל למנוע עשייה שלא כדין בקרקעות המיועדות לשכונות אלה (ע"א 3962/97, 4007, 4014).
חוו"ד היועמ"ש רובינשטיין, פברואר 99' - בעקבות פסק דין בארותיים חיבר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת בה קבע, כי אסור למינהל לשווק קרקעות לשכונות החדשות במחירים מופחתים, והגדיר את תוצאת השיטה כעשיית עושר שלא כדין בקרקעות מדינה. היועמ"ש קבע גם: המינהל אינו יכול להסתפק בקבלת רשימה שמית של מומלצים ע"י האגודה בישוב, ועליו לפקח על הקריטריונים על פיהם נקבעים המועמדים. בהבהרה שפירסם בחודש מארס 99', הגביל היועמ"ש את גובה התשלום לאגודות השיתופיות כנגד דמי הפיתוח.
המינהל מיישם -הוראת אגף 51י', ליישום הוראת היועמ"ש, 7.3.99: בעקבות חוות הדעת של היועמ"ש, פירסם מינהל מקרקעי ישראל את הוראת אגף 51י' (אגף חקלאי). הוראה זו מיישמת את חוות הדעת של רובינשטיין. עיקריה: איסור גביית הפרש ערך הקרקע; איסור שיווק המגרשים באמצעות קבלנים ויזמים; הגבלת גביית הוצאות פיתוח, לרבות העמסת תשתיות על ופינוי, ל-100אלף שקל; הטלת חובת תצהיר של רוכש המגרש, במטרה לוודא, שהרוכש לא שילם לבעליה המקורי של הזכות (המושבניק) תשלום כספי כלשהו בתמורה לזכות לרכוש את המגרש; נקבע גם, כי לא תבוצע עיסקה עם מועמדים שאינם עומדים בכללים החדשים.
הצעת ההסדר החדש, מארס 99' - בחודש פברואר 99' החלו משרדי האוצר, המינהל והיועמ"ש, לגבש נוסח חדש להסדר הקרקעות החקלאיות. ההסדר פורסם בחודש מארס 99'. שני השינויים הבולטים מהמנגנונים הקיימים היו: חברי המושבים והקיבוצים יוכלו להוון את זכויות החכירה בארבעה מתוך חמשת הבתים שיוכלו לבנות בשטחי המגורים במושבים; לא ניתן יהיה להוון את הבית הראשי או את השטח החקלאי. שינויים נוספים: כוונה לעגן את ההסדר החדש באופן שיחליף את החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל. המינהל הזמין את הציבור להביע עמדתו. חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית ניהלו מסע הסברה נגד ההצעה. מרבית המגיבים התנגדו להצעה ולפיכך לא עלתה ההצעה לדיון בממשלה.
בג"ץשדה נחום, יוני 99' - עתירה שהגיש קיבוץ שדה נחום, באמצעות בא כוחו, עו"ד חגי שבתאי, נגד שינוי התנאים בהחלטה 737. במועד שינוי התנאים נמצא הקיבוץ בשלב מתקדם של הקמת שכונה חדשה. במסגרת הדיונים הראשונים, הנחתה השופטת טובה שטרסברג כהן את הצדדים למצוא את הדרך לפתרון הבעיה הנקודתית של הקיבוץ. מסיבה זו הקים מינהל מקרקעי ישראל ועדת חריגים (להלן הוראות מעבר 51י"ג). שדה נחום לא משך את עתירתו והיא נכנסה להקפאה (בג"ץ 3939/99).
הוראות מעבר 51י"ג, יוני 99' - משלימה הוראות חדשות לבניית שכונות חדשות במושבים לפי 737. הוראות אלו מיסדו הקמתה של ועדה מיוחדת לבחינת עיסקאות עבר חריגות. הקמת הוועדה היתה פועל יוצא של הצורך למצוא הסדר עם קיבוץ שדה נחום, והכוונה היתה שוועדת החריגים תטפל בכל המושבים והקיבוצים, שכבר פתחו בתהליך הקמת השכונות וסבורים כי הם חריגים.
בג"צ מושבי מבואות ירושלים, יולי 99' - עתירה שהגישו מושבי מבואות ירושלים, נגד שינוי הנהלים לבניית שכונות חדשות במושבים, באמצעות בא כוחם, עו"ד רנאטו יאראק, כנגד שינוי התנאים של החלטה 737 בהוראת האגף 51י' והוראות המעבר. המושבים טענו, כי אין מקום לשנות את התנאים (בג"ץ 4690/99).
הצעת חוג גרניט, דצמבר 99' - הצעה חדשה להסדר קרקעות, שיזם יו"ר מהדרין, יונתן בשיא, וגיבשו גורמים שונים במגיזר החקלאי (שכונו חוג גרניט). הרקע לגיבושה היה ההתנגדות הציבורית לתקבולים הגבוהים בהפשרת קרקעות חקלאיות. במקור הקטינה ההצעה בחצי את תקבולי המושבים והקיבוצים מהפשרת קרקעות, אולם בהמשך שונתה מתכונתה ולא גילמה הפחתה משמעותית בתקבולים. הציעה שני מנגנונים חדשים: להחליף שיטת המיסוי במס אחד בשיעור 70 עד 90 אחוזים מהשווי החדש של הקרקעות, ולהגביל את שיעור הפיצוי למקסימום אחיד. פקידי ממשלה בכירים עיינו בהצעה אולם לא הציעו להפוך אותה בסיס להסדרחדש.
בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית, ינואר 2000 - עתירה לבג"ץ שהגישו חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית (עמותת שיח חדש), בדרישה לבטל לאלתר את כל מנגנוני הפשרת הקרקע החקלאית ולהקפיא את כל העיסקאות. הם ביקשו לאחד עתירתם עם עתירות שדה נחום ומושבי מבואות ירושלים. באי כוחם, עורכי הדין אביגדור פלדמן וסמדר בן נתן, טוענים, כי מנגנוני הפשרת הקרקע אינם שיוויוניים ומהווים חלוקת עושר פסולה.
פרקליטות המדינה ביקשה מבג"ץ ארכה של חודשים אחדים לגיבוש הסדר חדש בקרקעות חקלאיות. הפרקליטות טענה, כי התנגדות הציבור להסדר שהציעו משרדי הממשלה בתקופת שר התשתיות אריאל שרון, הסירה את ההצעה מהפרק, ולפיכך נדרשת ארכה. ההודעה נמסרה במסגרת הדיונים בבג"ץ מהדרין (המבקשת להשוות את תנאי הפיצוי של החברות הפרטיות לתנאי הפיצוי של המושבים והקיבוצים). הודעת הפרקליטות נמסרה ביום בו הוגש בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית.
ועדת מילגרום, פברואר 2000 - ראש הממשלה, אהוד ברק, ממנה ועדה להצעת הסדר חדש בקרקעות החקלאיות, בראשות ראש אגף תקציבים באוצר, דוד מילגרום. בוועדה חברים ראש המינהל אבי דרכסלר, ראש מינהל התיכנון במשרד הפנים דינה רצ'בסקי (פרשה מהוועדה בתחילת הדיונים בגלל בעלות אישית על קרקע חקלאית), מנכ"ל משרד התשתיות יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, עו"ד אורית סון הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, וגבי גולן יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח.
הצוות התבקש לסיים את עבודתו עד מחצית אפריל 2000. מיד בתחילת עבודת הוועדה עתרו אירגוני החקלאים לבג"ץ בבקשה להאריך את תקופת הדיונים ופרקליטות המדינה הסכימה להארכה. מהדרין עתרה בדרישה שיובטח שיוויון לחוכרים הפרטיים. קבוצת מושבים וקיבוצים, המיוצגים על ידי עו"ד שרגא בירן, עתרה ב-16.4.2000 וביקשה להצטרף כצד בהליכי העתירה של הקשת המזרחית, תוך הצגת העמדה כי לחקלאים זכות קניין על כל האדמה שהם מחזיקים וכי אין להקפיא את מנגנוני ההפשרה.
דו"ח מבקר המדינה - מבקר המדינה פרסם ב-3.5 דו"ח (50ב) חריף במיוחד על אספקטים שונים של קרקע חקלאית - החל מספסרות קרקעות סביב החלטה 737, הקלות חריגות שניתנו לסקטור החקלאי במיסוי, השימוש החריג במים ליעדים שאינם חקלאיים, ואי אכיפת החוק נגד התופעה של שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עסקים.
ב-18.5 החליט בג"ץ לאחד את כל העתירות ולערוך דיון מיוחד בנושא הפשרת קרקע חקלאית. השופטים נזפו במדינה על שלא התייחסה לאפשרות של הסדרי ביניים עד לגיבוש עמדה סופית, ודרשו מהפרקליטות לגבש עמדה כוללת בנושא הסדרי הפשרת קרקע חקלאית עד חודש יולי.
ב-23.5 ביטל בג"ץ צו ביניים שניתן לטובת הסוכנות, במסגרת דרישה שהעלתה הסוכנות, בתקופת אברהם בורג כיו"ר, לקבל פיצוי על השקעותיה בהתיישבות בכל מקרה של שינוי יעוד קרקע חקלאית. ביטול צו הביניים פתח למינהל מקרקעי ישראל את האפשרות להחליף את החוזים המשולשים בחוזים דו-צדדיים עם המושבים והקיבוצים.
לקראת סוף מאי 2000 התפטר אבי דרכסלר מתפקידו כמנכ"ל ממ"י ודוד מילגרום הודיע על פרישתו מהאוצר בחודש ספטמבר. נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, קבע דיון בעתירות בפני הרכב מורחב של 7 שופטים, בראשותו, והמועד נקבע ל-26.6.2000.
הצעת חוק שמחון-כץ לעיגון זכויות - הכנסת אישרה ב-14.6.2000 בקריאה טרומית הצעת חוק של הח"כים שלום שמחון (ישראל אחת) וישראל כץ (ליכוד), לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, בדרך של חוזים ל-99 שנים, וביטול חוזי החכירה הקיימים המכילים את סעיף החזרת הקרקע למינהל בעת שינוי יעודה. זוהי יוזמת המשך להצעות חוק שהוגשו בכנסות הקודמות ונעצרו בהליכי החקיקה.
החלטת בג"ץ בעניין הפשרת קרקע חקלאית, אחרי הדיון שהתקייםב - 26.6.2000 :
"הדיון שהתקיים היום בפני בית המשפט התמקד בבקשה לצו ביניים שיאסור, בחריגים מסויימים, את ביצוע החלטות 717, 727 ו-737 של מינהל מקרקעי ישראל. הדיון הבהיר, כי הבקשה לצו ביניים מעוררת בעיות רבות וקשות, שהדיון בהן לא מוצה, וסביר שקיימות בעיות נוספות, הן מבחינה עקרונית והן במקרים מסויימים, שכלל לא נדונו בפני בית המשפט. מן הצד השני הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי הצוות הבינמשרדי שמונה לדון בהחלטות האמורות קיים דיונים באופן סדיר ותקין, וכבר סיים לשמוע את טענות הנוגעים בדבר. כעת, כך נאמר לנו, הצוות עוסק בגיבוש עמדתו, ולפי לוח הזמנים שהוכן על ידי צוות זה הוא אמור לגבש את עמדתו ולהציג אותה בפני צוות השרים עד סוף החודש הבא, על מנת שהעמדה אשר תתגבש תוצג בפני הממשלה לדיון והחלטה מיד לאחר מכן, כלומר, בחודש אוגוסט השנה. במצב זה, ובלי לנקוט עדיין עמדה בשאלה אם לגוף העניין ראוי יהיה להוציא צו ביניים כפי שנתבקש, החלטנו שלא להוציא צו ביניים בשלב זה.
"אנו מניחים כי מינהל מקרקעי ישראל, שעה שיעסוק בביצוע החלטות 717, 727 ו-737, יקח לתשומת ליבו, ויפנה את תשומת הלב של המעוניינים בדבר, כי החלטות אלה נמצאות כעת בדיון בפני צוות בינמשרדי, וקיימת אפשרות שהחלטות אלה אלה תשונינה.
"פרקליטות המדינה מתבקשת להגיע לבית המשפט הודעה משלימה בדבר התקדמות הדיונים וההחלטות שנתקבלו בעניין נשוא העתירה, לרבות בדבר הסדרי ביניים במידה שיהיה צורך בכך, וזאת עד ליום 15.9.00.
"לאחר עיון בחומר שבפנינו אנו מחליטים להוציא צו על תנאי כמבוקש בבג"ץ 244/00 (הקשת הדמוקרטית המזרחית) ובבג"ץ 1308/00, ולהקצות 60 יום לתשובה. עם קבלת ההודעה מטעם פרקליטות המדינה והתשובות לצווים על תנאי נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה".
10.7.2000 - הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שהגישו הח"כים שלום שמחון וישראל כץ להלבנת פעילות עסקית חריגה ולא חקלאית במושבים. מוצע לאמץ וליישם בחקיקה את מסקנות והמלצות דו"ח קדמון.
הח"כים עמיר פרץ ויאיר פרץ העבירו גם הם בסוף אוגוסט 2000 בקריאה טרומית הצעת חוק להלבנת הבנייה והשימושים הבלתי חוקיים במבנים על אדמה חקלאית. בוועדת הכספים עמד להיערך דיון ראשון על ההצעה הראשונה של עיגון הזכויות, אבל אירועי בחירת הנשיא החדש, משה קצב, גרמה לדחייה בדיון.
4.9.2000 - ועדת מילגרום מציגה בפני צוות השרים את מימצאיה, ללא המלצה בכתב. הוועדה ממליצה להפחית משמעותית את ההטבות בשינוי ייעוד הקרקע החקלאית ולהבטיח את זכויות החוכרים החקלאיים על חלקת המגורים. הכיוונים הנדרשים, קובעת הוועדה, הם ביסוס וחיזוק זכויות החקלאים במתחם המגורים ורישומן על שם הזכאי. הזכויות על הקרקע יוקנו למתיישב, לרבות חכירה לדורות והורשה, תמורת תשלום. זכויות החקלאי בקרקעות אלה יהיו דומות לזכויות המקובלות בדיור העירוני, בהתאמות הנדרשות.
27.10.2000 - פרקליטות המדינה מגישה כתב תשובה לעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית הדורשת לבטל את מנגנוני הפשרת הקרקע החקלאית. "הטענות המועלות על-ידי העותרים, נדונות על ידי הצוות המקצועי, אין מקום להיזקק לעתירה". כן ניתנת הערכה כי תוך 4 שבועות יינתנו ההמלצות לצוות השרים.
ועדת מילגרום, עיקרי ההמלצות, נמסרו ב-17.12.2000.
ההחלטות המרכזיות שהינן בתוקף כיום בנוגע לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית: - שינוי ייעוד שלא לצרכי החוכרים (החלטה 727) - באזור המרכז - 10%, באזור עדיפות ב' - 20%, באזור עדיפות א' - 31%. שינוי ייעוד לצורך הרחבת היישובים החקלאיים (החלטה 737) - באזור המרכז - 91% מהשווי, באזור עדיפות ב' - 51% מהשווי, באזור עדיפות א' - 31% מהשווי. - שינוי ייעוד לצרכי תעסוקה (החלטה 717) - באזור המרכז - 91% - 75 דונם, באזור עדיפות ב' - 51% - 100 דונם, באזור עדיפות א' - 31% - 150 דונם.
31.12.00 - הצעת החוק עיגון זכויות החקלאים עברה בוועדת הכספים עברה בקריאה ראשונה בכנסת בלילה שבין ה-1 ל-2 בינואר 2001, ברוב של 19 מול 7 . מגישי ההצעה הם חברי הכנסת שלום שמחון, ישראל כץ, צבי הנדל, אבשלום וילן, נחום לנגנטל, ענת מאור, יאיר פרץ (ראה הרחבה בידיעה נפרדת).
11.01.01 - במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מביעה הקרן הקיימת את התנגדותה להצעת החוק לעיגון זכויות חקלאים בקרקע, הכוללת הקניית זכות חכירה לבעלי הנחלות במושבים ובקיבוצים ל-4 תקופות בנות 49 שנה כל אחת. עמדת קק"ל נמסרה גם לראש הממשלה אהוד ברק ולמנהל המינהל מירון חומש.
קק"ל נימקה את התנגדותה בכך שהחקיקה מנוגדת לדבריה לאמנה בין המדינה לקק"ל (1961), שאסרה העברת בעלות על אדמות קק"ל לכל גורם שהוא. עם זאת, קק"ל הבהירה, שאינה מתנגדת עקרונית למתן זכויות לחקלאים בקרקע, אך הגוף המוסמך לעשות כן הוא מועצת מקרקעי ישראל, ואין לעשות זאת בהליך כפייתי של חקיקה בכנסת. (ראה הרחבה בידיעה נפרדת).
בעקבות המכתב, מוסר רובינשטיין לוועדת הכספים של הכנסת את חוות דעתו, שהצעת החוק סותרת את חוק יסוד מקרקעי ישראל וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בהיותה פוגעת בקניינה של קק"ל. ועדת הכספים משהה את הבאת החוק לקריאה שנייה ושלישית. (ראה הרחבה בידיעה נפרדת).
21.01.01 - יו"ר קק"ל, שלמה גרבץ, מודיע כי המשך החקיקה של חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע יביא לנקיטת אמצעים משפטיים מצד קק"ל, ולהפרדת אדמות המדינה מאדמות קק"ל. המשמעות שבאיום: פירוק מינהל מקרקעי ישראל.
19.08.01 - בג"ץ מוציא צו ביניים להקפאת החלטות 727,717 ו-737, תוך אימוץ הוראות המעבר של דו"ח מילגרום (ראה הנוסח המלא של ההחלטה והוראות המעבר במאמר נפרד)
15.11.01 - צו בג"ץ להקפאת הפשרת קרקע חקלאית נכנס לתוקפו. אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, התבקש להכין הצעה שתהווה בסיס לדיון בממשלה לקראת גיבוש עמדת המדינה לבג"ץ.
28.1.02 - רובינשטיין לבג"ץ: יש לבטל את החלטה 727 בנוגע להפשרת קרקע חקלאית.
5.2.02 - פרקליטת המדינה בבג"ץ הקרקעות החקלאיות: תומכת בביטול החלטות המועצה 717, 727, 737.
20.3.02 - מבקר המדינה: שרון איננו יכול להשתתף בדיוני מועצת המקרקעין על קרקע חקלאית.
12.5.02 - תנועות ההתיישבות משכו עתירתן נגד עמדת רובינשטיין בעניין הפשרת קרקע.
4.6.02 - "מבול" של שינויי ייעוד קרקע חקלאית בחודש וחצי שקדם למועד הקפאת העיסקאות; ההכנסות למינהל בתקופה זו: 725 מיליון שקל.
26.6.02 - בג"ץ מודיע, כי ההחלטה בעתירת הקשת המזרחית תפורסם ביום ה', 29.8.02.
26.8.02 - שר החקלאות, שלום שמחון אומר, כי ההצעה בדבר הפחתת הפיצוי לקיבוצים ולמושבים, צפויה לעבור ביום ראשון בממשלה. בכך למעשה, אומר שמחון, כי הממשלה תאמץ את מסקנות דו"ח ועדת מילגרום בכפוף למספר שינויים.
29.8.02 - בג"ץ קובע בעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית והחברה להגנת הטבע, כי ההחלטות שהתקבלו בדבר תשלום פיצוי בגין הפשרת קרקע חקלאית אינן חוקיות, בהיותן מנוגדות לעקרונות הצדק החלוקתי, וביטל את החלטות המינהל 717, 727, 737.
ספטמבר 2002 - ועדה בראשות היועמ"ש למינהל מקרקעי ישראל, עו"ד רחל זכאי-נוימן, התחילה בגיבוש נוסח להוראות מעבר שאמור לקבל אישור במועצת מקרקעי ישראל.
17.11.02 - הממשלה מקבלת החלטה על מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית, הצעת המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה.
מחליטים, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2508 מיום 10.9.02, לאמץ את הצעת מנכ"ל משרד רה"מ כדלקמן:
1. לקבל את המלצות הצוות הבינמשרדי לבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית ("ועדת מילגרום") בשינויים הנובעים מפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 99/3939 - קיבוץ שדה נחום נ. מינהל מקרקעי ישראל (יצוין, למען הסדר הטוב, כי פסק הדין האסור מאפשר לפעול על-פי המלצות ועדת מילגרום בנוגע להחלטות 717 ו-737. לא כן לגבי החלטה 727 שלגביה נדרשת עבודת מטה מחודשת. תוצאות עבודת המטה כאמור תובא בפני הממשלה).
2. מינהל מקרקעי ישראל יגבש הצעות החלטה על-פי האמור בסעיף 1 לעיל, ויגיש הצעות אלה לאישור מועצת מקרקעי ישראל.
3. לאמץ את המדיניות הנוגעת לביסוס זכויות וחובות החקלאים בעיבוד הקרקע, בהמשך לאמור בהמלצות "ועדת מילגרום", ולהנחות את מינהל מקרקעי ישראל לפעול במהירות וביעילות להענקת זכות חוזית לחוכר קרקע חקלאית בהתאם לדו"ח הוועדה.
4. באשר להחלטה 727 - מובהר כי נוכח החלטת בג"ץ בדבר בטלות החלטה 727, כל עוד לא תגובש מדיניות חדשה, חלים הכללים על-פי החלטה מס' 1 והחלטה מס' 343 של מועצת מקרקעי ישראל. היינו, קרקע שייעודה שונה, יבוא הסכם החכירה לידי גמר והקרקע תוחזר למינהל מקרקעי ישראל. עם החזרת הקרקע, יהיה המחזיק זכאי לפיצויים כקבוע בהחלטה מס' 343.
5. אין באמור לפגוע בהוראות מעבר אשר יגובשו בישיבתה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל.
החלטה 949, נדל"ן מניב - התקבלה בתאריך 4.2.2003 כתחליף להחלטה 717 שבוטלה בבג"ץ. נושא ההחלטה: החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצות יישובים חקלאיים. נקבע, שבגין ההקצאה ישולמו למינהל מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו יעוד באיזור בו מצוי היישוב, על פי מפת איזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה.
החלטה 959, הרחבות - התקבלה בתאריך 6.2.2003 כתחליף להחלטה 737 שבוטלה בבג"ץ. נושא ההחלטה: בנייה למגורים באגודות יישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית. נקבע, שבגין ההקצאה ישולמו למינהל מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג למגורים באיזור בו מצוי היישוב (91% במרכז הארץ), על פי מפת איזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת ההקצאה.
החלטה 969, התקבלה ביום 5.8.2003, כתחליף להחלטה 727. נושא ההחלטה: הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שייעודה שונה למטרה אחרת. ההחלטה מעניקה לחקלאי פיצוי לפי סוג הגידול ושטחו: 31,500 שקל לדונם מטע; 22,500 לדונם שלחין; 13,500 שקל לדונם אדמת בעל. כן ישנה תוספת פיצוי לותק. שר האוצר חתם על ההחלטה ב-11.12.2003.
החלטה 979, קביעת זכויות בחלקת הבנייה בנחלות ביישובים חקלאיים - התקבלה באוקטובר 2003. ההחלטה קובעת את זכויותיהם האישיות של חוכרים בקרקע חקלאית בכל סוגי ההתיישבות החקלאית. ההחלטה קובעת את השטחים בהם רשאי החוכר לבנות, את סוג והיקף הבנייה בשטחים אלה - למגורים, מבני משק ותעסוקה, את התמורה עבור הזכויות האמורות ואת ההוראות בדבר אפשרות העברת הזכויות. ההחלטה הקנתה בין היתר לבעלי נחלות במושבים אפשרות להיוון חלקת המגורים בשטח 2.5 דונם, עם זכויות בנייה של 375 מ"ר למגורים ו-500 מ"ר לתעסוקה בהיוון לפי 3.75% עם אפשרות לפיצול עוד מגרשים לבניית בתים בהיוון לפי 31%. בקיבוצים - הקיבוץ יוכל להוון שטחים המהווים מכפלה של 375 מ"ר בתקן הנחלות, ולהקצות לכל חבר זכויות לבית בשטח 160 מ"ר, כאשר היתרה תשווק על-ידי הקיבוץ. ההחלטה עוררה התנגדות עזה בקרב ראשי הערים ואנשי הסביבה, והוגשו נגדה עתירות לבג"ץ. שר האוצר, בנימין נתניהו, סירב לחתום על ההחלטה בטרם תאושר ע"י היועמ"ש מזוז
מפלגת העבודה, במסגרת המו"מ הקואליציוני לכניסה לממשלת שרון, מציבה כתנאי לכניסתה לממשלה את אישור החלטה 979 בממשלה. דרישה זו הגבירה את הלחץ על היועמ"ש להוציא את חוות דעתו
12.1.2005 - היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מכריע נגד החלטה 979, כלומר: ממליץ לשר האוצר, בנימין נתניהו, שלא להוסיף את חתימתו לחתימת אהוד אולמרט, ובכך למנוע את יישום ההחלטה. היועץ קובע כי מדובר בהטבות בלתי סבירות, שלא יעמדו בקריטריונים של צדק חלוקתי כפי שנקבע בבג"ץ הקרקעות, ומנחה את השרים להקים ועדה מקצועית שתגבש המלצות חדשות בתחום הזכויות האישיות של חברי המושבים והקיבוצים
בעקבות ביטול החלטה 979 ע"י מזוז, הוקמה ועדת הבר, בראשות הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, שתפקידה לגבש החלטה בעניין היוון חלקת המגורים במושבים ובקיבוצים, ברוח המלצת מזוז. בוועדה חברים מנהל המינהל יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד הפנים גדעון ברלב, מנכ"ל משרד המשפטים אהרון אברמוביץ, ונציג משרד החקלאות עו"ד שלמה בן-אליהו. הוועדה התבקשה להגיש מסקנותיה בתוך 90 יום - כלומר עד אפריל 2005
2.11.05 - הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית של ח"כ אפרים סנה, לפיה יוכרו זכויות הקניין של חברי קיבוצים ומושבים בקרקע. הצעת החוק נועדה להחליף את החלטה 979, שהוקפאה בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
בהצעת החוק נקבע, כי חברי קיבוצים יקבלו זכויות קנייניות במגרש עליו יוכלו לבנות עד 160 מ"ר. את הקרקע יקבל חבר הקיבוץ במחיר מהוון של 3.75% משוויה בשינוי ייעוד, בדומה לזכויות החוכר העירוני. לגבי המושבים נקבע, כי חבר בעל נחלה יהיה זכאי להקים שטח תעסוקה על 500 מ"ר וכן יקבל זכויות בנייה ל-3 יח"ד בשטח כולל של 375 מ"ר על 2.5 דונם בחלקה א'
6.12.05 - מוגשות המלצות ועדת הבר לבחינת הזכויות בחלקות המגורים במושבים ובקיבוצים http://www.mof.gov.il/karka2005-12.htm
הוועדה ממליצה לאפשר לחקלאים לחתום על חוזה חכירה לגבי חלקת המגורים בשטח של 2.5 דונם במושב ושני דונם בקיבוץ, ללא השבה בעת שינוי ייעוד, וזאת בשונה מהחוזה החל על יתר החלקה. שטח הבנייה בקיבוץ ובמושב יהיה עד 375 מ"ר. תשלום דמי החכירה עבור הנחלה למינהל יהיה 3.75% מערך הקרקע בחלקת המגורים.
עוד ממליצה הוועדה לבטל את הדרישה לרצף בין-דורי בחלקת המגורים ולאפשר פיצול חלקה, דבר שלא היה קיים עד כה. בעת הפיצול תידרש תוספת תשלום של 29.25% מערך הקרקע. פיצול יעשה רק כפוף לקיומה של תוכנית תקפה. גודל המגרש המפוצל וזכויות הבנייה במושב יופחתו משטח חלקת המגורים וממכסת היקף הבנייה הבסיסי של עד 375 מ"ר.
בקיבוץ יתאפשר שיוך יחידות הדיור לחברים בלבד. שטח המגרשים יהיה בהתאם לקבוע בתמ"א 35. לכל משפחת חברים באגודה תשויך יחידת דיור אחת בלבד, עם זכויות בנייה של 160 מ"ר לפחות. השיוך יתבצע ללא תשלום למינהל.
משפחה שתרצה להגדיל את היקף הבנייה תחויב בתשלום דמי היתר בשיעור 31% מערך הקרקע. משפחת חברים שהצטרפה או תצטרף לאגודה לאחר ספטמבר 2003 תהיה זכאית לשיוך יחידת דיור בתשלום של 29.25% (השלמה ל-33%) מערך הקרקע.
בנושא התעסוקה ממליצה הוועדה לאפשר הקמת מבנה תעסוקה של עד 500 מ"ר, רק אם אושרו בתוכנית תקפה או בהיתר חורג. את מבנה התעסוקה ניתן יהיה גם להשכיר. השימוש ייעשה תמורת היוון. אם בעל הנחלה שילם דמי חכירה מהוונים, יהיה פטור מתשלום זה.
11.12.05 - המלצות ועדת הבר מאושרות בישיבת הממשלה.
11.6.06 - כשלוש שנים לאחר קבלתה, מודיע המינהל לבג"ץ על הקפאת החלטה 969 (שהחליפה את החלטה 727). זאת, בעקבות עתירת עמותת אדמתי, המייצגת מושבים ותיקים, שטענה שהפיצוי לחקלאים הוא מגוחך ואינו מייצג את השקעתם בקרקע והשבחתה.
נקבע נוהל חדש: מנגנון של ועדת פיצויים בראשות השופט בדימוס עזרא קמא, שתחשב את הפיצויים המגיעים לחקלאי עבור הפשרת קרקע אך ורק לפי השקעתו בקרקע. הקריטריונים טרם התבררו, אך העיקרון של פיצוי לפי שווי השימוש החקלאי בקרקע התחלף בפיצוי לפי גובה ההשקעה בה - לפי דרישת החקלאים העותרים.
27.3.07 - מועצת מקרקעי ישראל מתכנסת לאחר הפסקה בת שנה, ומאשרת את המלצות ועדת הבר. בין ההמלצות שמאושרות: היוון חלקת המגורים בקיבוץ ובמושב (2 ו-2.5 דונם בהתאמה), אפשרות לפיצול החלקה תמורת השלמה ל-33% מערך הקרקע; אפשרות לבניית 500 מ"ר לתעסוקה תמורת תשלום דמי היוון מלאים. את ההחלטה תוקפים מכל הכיוונים ארגונים שונים, המבטיחים עתירה לבג"ץ.