גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גורמים רשמיים בעיריית ת"א-יפו, בדומה לעמיתיהם ברשויות טירה, טייבה וכפר קאסם, מציירים תמונה שונה מזו של הסוחרים היפואים. הם מדווחים על ירידה משמעותית במספר המבקרים ביפו ועל פגיעה ממשית בעסקים שונים. סגן ראש עיריית ת"א-יפו ותושב יפו, מיכאל רועה: "הסוחרים ביפו מבוהלים מהמצב שנוצר בעירם ולכן הם מנסים לגונן על עצמם באמירה שהעסקים כרגיל".

ראש האגודה למען ערביי יפו, עומר סיקסק, אומר, כי אצלו בחנות לחומרי בניין ביפו, העסקים מתנהלים כסידרם: "הלקוחות היהודים ממשיכים לפקוד את החנות כבימים כתיקונם, למרות ההפגנה האלימה שהיתה ברחוב יפת לפני כשבועיים. הפגיעה היא לא בעסקים אלא ביחסים בין יהודים לערבים ביפו".

בדומה לסיקסק, גם סלים אלגראבלי, בעל מוסכי "עשר" ביפו, אומר: "העסקים במוסך לא השתנו". לעומת זאת, מסעדת "אורגדה" שבבעלותו אינה רושמת פעילות קופה רגילה: "ניכרת ירידה במספר הסועדים, אבל לא בגלל שהמסעדה נמצאת ביפו אלא בגלל שהישראלים ממעטים לצאת לבילויים בכלל. הם לא מפחדים לבוא למסעדה שלי, פשוט מצב הרוח הכללי ירוד".

רועה אמר ל"גלובס", כי חלה ירידה של 90% במספר היהודים המבקרים ביפו: "מרבית עסקי המזון המהיר נפגעו קשות וניכרת פגיעה גם בענף הנדל"ן ביפו. למרות זאת, נראה כי בימים האחרונים הזעם מתחיל לחלוף ומספר המבקרים עלה במעט. כתושב יפו, אני לא חושש לגור שם ומאמין כי בטווח הארוך ישוב המקום להיות אטרקטיבי כפי שהיה בעבר".

טלל אבו-מנה, איש עסקים תושב יפו, טוען כי ענף הנדל"ן בעירו כלל לא נפגע. "אני משכיר ביפו דירות למגורים ליהודים ולאמריקאים. אף אחד מהדיירים שלי לא הביע חשש כלשהו מהמצב או ביקש לעזוב. נהפוך הוא, כשפירסמתי בימים האחרונים דירות להשכרה, ההיענות היתה גדולה מאוד".

בזמן שעסקי הנדל"ן של אבו-מנה שומרים על סטטוס-קוו לדבריו, המוסך שברשותו רושם הפסדים כספיים גדולים בעקבות המצב: "יש ירידה של למעלה מ-50% במספר היהודים המביאים את מכוניותיהם לתיקון במוסך שלי. אבל, למרות שנגרמו לי נזקים כספיים גדולים, אני לא מתכוון לבכות או להתחנף ליהודים שיבואו אלי. אני מאמין שהזמן הוא התרופה הטובה ביותר לפתרון הבעיה שלי ושל כולם ביפו".

עו"ד אחמד בלחה, חבר הנהלת עיריית ת"א-יפו, אומר, בדומה לעמיתו רועה, כי חלה ירידה גדולה במסחר ביפו: "חלק מהיהודים באמת חוששים להגיע ליפו וחלק חושבים שכך צריך לנהוג. לדעתי, שתי הקבוצות הללו טועות, כי החיים חזקים יותר מאיתנו. בסופו של דבר, האנשים יגיעו לכלל מסקנה שצריך לחיות זה עם זה".

במיגזר הערבי יש מי שחושבים שיהודים חדלו לבקר בשווקים הערביים מחשש לחייהם. אירועי הימים האחרונים, דוגמת הירי על שכונת גילה ותגובת צה"ל בירי בכפר בית-ג'אלה, גורמים ללא ספק לקונה הישראלי הפוטנציאלי להדיר רגליו מהשווקים הערביים אותם נהג לפקוד בימים כתיקונם.

אבל יש גם מי שחושב שמדובר בצעד מחאתי של היהודים. משהו בסגנון של "הערבים מכאיבים לנו, נכאיב להם בכך שלא ניתן להם פרנסה". ראש עיריית טירה, קאסם חליל: "התחושה אצלנו ברחוב היא, שהיהודים מעוניינים להחרים את הפרנסה שלנו. מאות העסקים ששגשגו בטירה עד תחילת המהומות נפגעו קשה, ובעלי עסקים כבר הפסידו מאות אלפי שקלים. אם המצב ימשיך כך, עסקים רבים ייאלצו להיסגר".

תחושת החרם נובעת גם מהעובדה שבימים האחרונים מופצים מנשרים הקוראים ליהודים לא לקנות סחורה ערבית. "אל תפרנסו אותם, אל תהפכו את מסחה ובידיא לקניון של יום שבת, אל תסעו לשוק בטירה, אל תסעו למוסכים של קלנסווה וטייבה, תשתדלו לא להעסיק קבלנים ערבים, אל תאכלו במסעדות הערביות ביפו", כך לשון המנשר.

בדומה לטירה, גם המסחר בטייבה נפגע. ראש עיריית טייבה, עסאם מסארווה, מדווח על עשרות מוסכים שנותרו ללא הקליינטים היהודים שנהגו לתקן שם את מכוניותיהם: "המוסכים בטייבה נתנו שירות ליהודים רבים, שהפסיקו להגיע מחשש לחייהם. לדעתי, אין להם מה לפחד אצלנו בטייבה. הפחד הזה קצת מוגזם כי אצלנו שקט.

"לא רק בעלי העסקים בטייבה נפגעו מן המצב. תושבי העיר סובלים ממחסור שירותים ואספקת מוצרים שונים. ספקים יהודים חוששים להיכנס לתוך תחומי טייבה, ולכן סחורות שנקנו על ידי תושבי טייבה לא מגיעות ליעדן. לדוגמא, ספק יהודי, החושש להיכנס לטייבה, לא מספק לנו מכונת צילום שרכשנו למשרדי העירייה".

ראש המועצה המקומית כפר קאסם, עיסא סמי, מדווח אף הוא על פגיעה בעסקים שבתחום המועצה: "מסעדות, מוסכים והשוק בימי שבת ספגו נזקים כספיים גדולים, וחלקם חושבים לסגור. ההפסדים נגרמים לא רק בגלל שהיהודים הפסיקו לבוא, אלא גם בגלל שלאוכלוסיה המקומית אין חשק לבלות ולקנות". לדבריו, חולקו מנשרים לא לקנות סחורה ערבית ביישובים היהודים הסמוכים לכפר קאסם.

פגיעה בעסקים עודדה סוחרים ערביים לסלול דרך להידברות עם הצד השני ולשם כך הוקמו לפני כשבוע אוהלי שלום בטירה ובטייבה. אמש, החליטו כ-60 סוחרים יפואים לחקות את היוזמה, שלטענת ראשי רשויות טייבה, טירה וכפר קאסם היתה מוצלחת. גם ביפו מוקם אוהל הידברות, במטרה להחזיר לציבור היהודי והערבי את האמון בדו קיום ביפו.