פסק-דין בבלי (בג"ץ 1000/92 בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221) שניתן
בפברואר 1995, הוא אחד מפסקי הדין המשוננים ביותר בפקולטאות למשפטים. משמעותו
כפולה: ראשית, הוא מחיל את חזקת השיתוף על הרכוש המשפחתי ומחלק אותו בין בעל
ואישה שחוק יחסי ממון בין בני-זוג אינו חל עליהם. אלא שחשיבותו הגדולה נעוצה
בניסיון של בג"ץ לאכוף את הלכת השיתוף על בתי הדין הרבניים בניגוד להשקפתם.
ניסיון זה נתפס כהתערבות של בית המשפט האזרחי בעבודת בית הדין הרבני שקיבל
מנדט לפסוק לפי ההלכה.
הניסיון לא ממש מצליח. בית הדין הרבני לא מכיר בחזקת השיתוף של בית המשפט העליון
(את פסק הדין כתב ברק, לצידו בהרכב היו שמגר ודב לוין). התוצאה: חווה בבלי
פונה בימים אלה, 16 שנה לאחר פסק הדין המונומנטלי ההוא, שוב לבג"ץ. בא-כוחה
עו"ד זאב ולנר כותב בעתירה: "מלאה כוס הטלטולים ועינוי הדין שעברו על העותרת.
כוחותיה ומשאביה כלו והמשיב מס' 3 (הבעל שמואל בבלי צ מ.ג.) מנצל מצב זה במטרה
להביא את העותרת לתנאי כניעה ולוויתור על זכויות שיש לה". חווה בבלי חוזרת
ומבקשת מבג"ץ לאכוף על בתי הדין הרבניים לפסוק לזכותה מחצית מהנכסים שנצברו
במהלך הנישואין.
זו העתירה השלישית. באוקטובר 1994 עתרה בבלי בשנית לבג"ץ (בג"ץ 5435/94). העתירה
התניעה מעט את בתי הדין הרבניים לפעולה, אבל לטענת ולנר, נאחזים הללו בתירוצי
פרוצדורה כדי לעגן את סרבנותם ואולי גם "לנקום" במרשתו על התקדים הגדול שחוללה
לפני 16 שנה: "ביה"ד אינו מפרט איזה עוול עשתה האישה שמגיע לה עונש כזה של
חוסר התחשבות בצרכיה המשפטיים האלמנטריים. האם העובדה שהאישה זכתה בטענותיה
בבג"ץ 1000/92 הופכת אותה למוקצה", תוהה ולנר.
אין ספק שעניינה של הגברת בבלי הפך לטסט-קייס מרכזי ביחסים שבין בג"ץ לבית
הדין הרבני. קייס שנועד לבחון ידו של מי על העליונה. בג"ץ מבקש לאכוף השקפה
דמוקרטית-שוויונית, כפי שמסביר פרופ' דניאל פרידמן: "חזקת השיתוף נועדה להבטיח
את עקרון השוויון בין בני הזוג, להגשים מטרות חברתיות, ערכי מוסר וערכים של
צדק חברתי".
אלא שלבית הדין הרבני אין כוונה לכוף ראשו. פרופ' רות גביזון מפקפקת ביכולת
האכיפה של בג"ץ במקרה זה: "ניסיון של בג"ץ לאכוף נורמות של תקינות על מוסדות
שניתנה להם אוטונומיה להפעיל הסדרים הלכתיים מעורר שילוב של מאבק אידיאולוגי
וכוחני. במאבק מסוג זה, הצלחתו של בג"ץ תלוייה במציאות פוליטית תומכת, שאינה
תמיד קיימת".
חווה בבלי בהחלט מצפה לראות ידו של מי תגבר. כבר 16 שנה היא ממתינה ועכשיו
היא חוזרת שוב למשבצת הראשונה, לבג"ץ.