גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

את שורשי הציונות ספג זיו הצעיר ממשפחתו. אמו, רבקה זיו, היתה ממקימות אירגון הנשים הציוני ויצ"ו. אשתו לימים, לילי, המשיכה את דרכה והיתה לאחת ממנהיגות התנועה. עם השנים הפכה למעורבת מאוד בפעילות למען מוזיאונים לאמנות בישראל ולמען התזמורת הפילהרמונית. מספרים על לורד זיו, כי כבר בגיל ארבע ביטא לראשונה את ציונותו, כאשר השתתף במפגש המוני במנצ'סטר, לציון הצהרות בלפור. בארץ ישראל ביקר לראשונה ב-1929, כשהיה בן 16. בפעם הבאה שהגיע ארצה, היה קולונל בכוח הארטילריה הבריטי במלחמת העולם השנייה, והוצב בירושלים למשך שנתיים. הוא המשיך לשרת בצבא הבריטי במשך מספר שנים נוספות וסיים את שירותו בהצטיינות, בזכות "שירותו יוצא הדופן בסיציליה". אביו של זיו הצעיר, לורד ישראל זיו הראשון, ודודו, סימון מארקס, היו מקורבים מאוד לד"ר חיים ויצמן. יש אומרים, שהיו ביניהם יחסי אמון אישיים, הרבה יותר מחברות. קשרי הקירבה הללו רקמו יחד את החזון של הקמת מכון מחקר לתחום מדעי החיים. ב-1934 הקימו ברחובות את מכון המחקר על שם דניאל זיו, לזכרו של אחיו של לורד זיו. כעבור 15 שנים הפך מכון המחקר הראשון מסוגו בישראל למכון ויצמן למדע. בהמשך כיהן לורד זיו במשך 9 שנים כיו"ר מועצת המנהלים הבינלאומית של המכון ולאחר מכן כנשיאו. במאי 1948, לאחר שסיים זיו את שירותו בצבא הוד מלכותו, חזר לישראל, והפך ליועץ הצבאי של בן-גוריון למשך שנתיים, כולל בימי מלחמת העצמאות. תפקידו העיקרי היה לארגן את האספקה הקריטית הנחוצה לצה"ל, צבא דל בציודו. שנים רבות לאחר מכן יצר זיו קשרים עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת, כיועץ לכלכלה המצרית ובמטרה לבנות את יחסי ישראל-מצרים. זיו חרט על דגלו את השאיפה לשפר את היחסים בין יהודים לערבים. במסגרת זו הקים ב-1988 את קרן מרקוס זיו, המעניקה פרסים לשיתופי פעולה בין יהודים לערבים.

למעלה מ-30 שנה הקדיש לורד זיו לחברה המשפחתית, מארקס אנד ספנסר. הוא החל את דרכו בה בשנת 1934, כצעיר בן 21, שלמרות קשריו המשפחתיים קיבל תפקיד זניח של שוליה.

משם התקדם עד שבשנת 1972 מונה ליו"ר החברה, תפקיד בו החזיק 11 שנים. שנים אלה היו השנים בהן התבססה הרשת בבריטניה ומחוצה לה, הרחיבה את מעגל המוצרים שלה וצברה מוניטין רב.

לורד זיו שם דגש אישי על פתיחת שערי החברה ליצרנים ויצואנים מישראל. מהדלת הפתוחה הזו נהנו חברות טקסטיל ישראליות רבות ובהן דלתא. בהמשך, לקח על עצמו זיו את תפקיד נשיא לשכת המסחר בריטניה-ישראל, וכדי לעודד יצוא ישראלי הכריז על פרס מרקוס זיו ליצוא. לפני מספר שנים יצא בבריטניה הספר "מרקוס זיו מדבר על ניהול". בספר, דיבר זיו על תובנות ניהוליות מימיו כיו"ר מארקס אנד ספנסר, וגם על הקשר עם חברות ישראליות:

"כאשר עשינו את הזמנת הניסיון, אמרתי לדב לאוטמן (דלתא): אני יודע שמחיר תחתוני הגברים שלך יהיה גבוה יותר מכל דבר אחר שאנו מוכרים, בגלל עלות הכותנה הסרוקה, אך אני מקווה שזה לא יהיה כל כך יקר עד שלא יהיה לזה שוק. "הפעם הראשונה שראיתי את התחתונים מוצעים למכירה היתה בחנות שלנו במנצ'סטר, בתצוגה נועזת. אמרתי למפקח הקומה: אני מניח שבמחיר כזה, אתה לא מוכר הרבה. להנאתי הרבה, השיב: אדוני היו"ר, זה מוצר שנמכר במהירות רבה מאוד; מרגע שלבשת תחתונים כאלה, לא תרצה ללבוש אחרים. אכן, התחתונים הוכיחו עצמם כהצלחה".

ב-1984 פרש זיו מתפקיד יו"ר מארקס אנד ספנסר, והתפנה לעיסוקים אחרים, בין השאר - ליו"ר חברת הבת הלונדונית של הבנק הבינלאומי. בישראל ובעולם ידעו להעריך את פעילותו העיסקית והאישית של לורד זיו. חברת מארקס אנד ספנסר צברה מוניטין וזכתה בפרסי תעשייה ושירות רבים. נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון, העניק לזיו ב-1979 פרס מיוחד כאות הוקרה לפעילותו בישראל. זיו החזיק בתואר חבר של כבוד במכון ויצמן, וב-1980 קיבל תואר לורד למשך חייו, כמו אביו.