למרות שהם עובדים בעולם ההפכפך של האינטרנט, לא צריך לדאוג לתעסוקתם. וזה לא
בגלל שאי אפשר להסתדר בלעדיהם, אלא שבגלל שהשירותים שהם מספקים ניתנים בדרך
כלל בחינם. לכן, גם אם היו מתפטרים מהם, כסף ממילא לא היו חוסכים.
אלה הם ה"מתנדבים" - קבוצה של מאות רבות, אם לא אלפי, עובדים המספקים שירותים
לאתרי אינטרנט ללא כל תשלום. ביניהם נמצאים מנהלי קהילות, צ'טים ופורומים,
הגולשים ברשת שעות ארוכות, מוחקים הודעות פוגעניות, מנתבים את השיחות לנושאים
רצויים, מעלים נושאים חדשות לבקרים, מטפחים "עתוני רשת" ספציפיים לפורומים
השונים, ובקיצור - משקיעים עשרות שעות עבודה מדי שבוע, מבלי לקבל אגורה שחוקה.
במקרה הטוב משלמים להם את קו הטלפון המיוחד ואת עלות ההתחברות לרשת. אך מעבר
לשעות הגלישה הרבות, נדרשים אותם מתנדבים לעבור השתלמויות מקצועיות, להשתתף
במפגשים של מנהלי פורומים, לארגן מפגשים פנימיים של משתתפי הפורום - ולהיות
נוכחים בהם. ביניהם נמצאים גם מספקי תוכן, או מה שהיה קרוי פעם עיתונאים -
כתבי ידיעות חדשותיות, מאמרים, ניתוחים, פרשנויות, ואפילו ספרות ושירה.
הקבוצה הזאת כוללת בתוכה גם מומחים למיניהם, בעלי שם ומוניטין, שמוכנים כנראה
לוותר על הכסף תמורת חשיפה ופרסום (העיקר שיכניסו את התמונה שלהם), וגם צעירים
בתחילת דרכם המקצועית, הרואים ב"סטאז'" שהם עושים דרך לפתח קריירה מזהירה בעולם
האינטרנט. כלומר, יש ביניהם גם כאלה שלא צריכים את הכסף, וגם כאלה שלא היו
מעיזים לבקש כסף.
שרי ברקוביץ, מנהלת פורום האוכל של אתר אורט פורומים, לגמרי שלמה עם המצב.
"מי שעושה את העבודה הזאת, צריך להיות בן-אדם שאוהב לתת", היא אומרת. "התנדבות
זה לא דבר זר לי - הייתי יו"ר האגודה למלחמה בסרטן במשך עשר שנים. אני גם ציירת
וגם בעלת משתלה, והעבודה הזאת נותנת לי המון סיפוק, כי כדי להיות מנהל פורום,
צריך לאהוב מאוד את הנושא וגם את האנשים". ברקוביץ מקדישה לפחות שעתיים ביום
לעבודתה באינטרנט, שכוללת לא רק את ניהול הפורום, אלא גם מפגשים בבתים ובמסעדות,
וכן את כל ההכנות הכרוכים באירועים האלה.
שקלת פעם לבקש כסף בשביל העבודה שלך?
"לא, זה לא אתר שהוקם לצורך הפקת רווחים, ולכן זה בכלל לא בא בחשבון".
לא כולם מגלים את נדיבות הלב של ברקוביץ. כך, למשל, מנהלת פורום בנושא תרבות
באחד הפורטלים הגדולים, ואישיות ידועה בפני עצמה, שביקשה לדבר בעילום שם, מודה
שהיא מגיעה לגבול סבלנותה. "גם אם אין כסף למשכורות, צריכים למצוא דרך לתגמל
מנהלי פורומים מצטיינים - לתת להם אופציות או לתת להם אחוזים בהכנסות הפרסום,
אבל לא יכול להיות, שאנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן לעבודה הזאת, ולא מקבלים
שום דבר חוץ מקו מחשב".
כמה זמן ביום את מקדישה לעבודה הזאת?
"לפחות שעתיים ביום, אבל זה יכול להיות גם חצי יום, ואם יש בעיות טכניות בקווים
- דבר שקורה הרבה - זה יכול להיות אפילו יותר מזה".
אז מה יוצא לך מזה?
"ראיתי בזה סוג של השקעה - התנסות במדיה שלא התנסיתי בה בעבר. ואכן, זה כובש.
יש בזה המון חופש מבחינת היכולת לדבר על מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה, וזה
נותן הזדמנות לפגוש כל מיני אנשים - גם צעירים וגם אנשים עם ותק בתחום שלי
- שלא הייתי פוגשת בפורום אחר. אבל לדעתי, התגמול שאנחנו מקבלים צריך להיות
דומה לתגמול שמקבלים עובדים בכל סוג אחר של סטארט-אפ".
ובכל זאת, יש גם מנהלי פורומים, שמקבלים תשלום עבור שירותיהם. כך למשל, ב-YNET
ובוואלה, נחשבים מנהלי הפורומים לפרילנסרים, והם מקבלים תשלום חודשי על עבודתם,
כמו כל פרילנסר אחר. "הסכום נקבע בהתאם לכישורים של האדם, אבל זה בהחלט לא
סכום סמלי", אומר ניר רפואה, מנהל הקהילות בוואלה. "למרות שיש רצון להתנדב,
אנחנו מעדיפים לשלם לאנשים ולהשקיע בהם, כדי שיתקדמו אצלנו ויישארו איתנו".
אגב, באתרי החדשות הגדולים והמסחריים, נהוג לשלם גם לכתבים. לעומת זאת, באתרים
הקטנים, אנשי התוכן עובדים, בדרך כלל, בהתנדבות.
גדי שמשון, מנהל התכנים ועורך ראשי בקבוצת סיגלר (בעבר העורך הראשי של נענע),
אומר ששני הצדדים אשמים במצב שהתפתח - גם העובדים וגם המעסיקים. "מצד אחד,
מנהלי הפורומים והצ'טים מוכנים לעבוד בהתנדבות, כי הם מקבלים את הסיפוק שלהם
בדרך אחרת. מצד שני, העבודה הזאת - למרות שהיא מחייבת התמקצעות - אינה נחשבת
עבודה מקצועית בעיני המעסיקים".
ב-IOL מעדיפים לדבר על "אינטרס הדדי". כפי שמסבירה שלי בלוך, מנהלת משאבי אנוש
בחברה: "אנחנו יוצרים במה מקצועית לאנשי מקצוע, והם מרוויחים מהפצת השם שלהם,
וגם לומדים מקצוע חדש". למרות שב-IOL לא משלמים למנהלי פורומים, אומרת בלוך,
"מספר הפניות, שאנחנו מקבלים מאנשים שמעוניינים להיות מנהלי פורומים, גדול
מיכולתנו להיענות להם".
את לא רואה בעייה בכך שלא משלמים לאנשים האלה?
"זה כמו כל תחום אחר שעושים בו סטאז'. אבל חוץ מזה, אנחנו כן מנסים לתמרץ מנהלים
טובים. כל כמה זמן, אנחנו בוחרים מנהל פורום מצטיין ונותנים לו הזמנה זוגית
למסעדה".
באתר של בועז רימר, "במה חדשה" ("המאגר המקוון הגדול בעולם של יצירה עברית"),
כולם עובדים בהתנדבות, בין היתר, כי אין ברירה אחרת. "גם אם רציתי לשלם להם,
אין לי כסף", הוא מסביר. "אבל מה שאני נותן זה יותר לכסף - זו במה ליוצרים".
באתר הנשים בננות עובדים באופן קבוע 25 כתבים וכתבות, כולם בהתנדבות. "אנחנו
בשום פנים ואופן לא עושקים את הכתבים שלנו", מדגישה שירלי צ'לצ'ינסקי, מייסדת
ועורכת האתר. "להיפך, אנחנו נותנים להם במה. היו לא מעט מקרים של צעירים, שהתחילו
פה, כי לא רצו לקבל אותם לעבודה בעיתונות הקונבנציונלית, ואחרי שצברו קצת ניסיון,
הצליחו לקבל תפקידים טובים בעיתונות ובטלוויזיה".
לא רק בישראל בנוייה תעשיית האינטרנט על מתנדבים. גם באמריקה הגדולה והיפה
מעדיפים לא לשלם, אם לא חייבים. אלא שמתנדבי האינטרנט בארה"ב מתחילים להרים
את הראש. סיפור השער האחרון של מגזין פורבס ASAP עוסק בדיוק בתופעה זו, הזוכה
לכותרת "האנשים הקטנים נגד אמריקה און-ליין". מתברר, כי בניגוד לייעוץ המשפטי
המפורש שקיבלה החברה עוד בשנת 1995, היא בחרה להמשיך להתבסס על מתנדבים, כדי
להפעיל את לוחות ההודעות ואתרי הפורומים שלה.
החודש ישמע בית המשפט הפדרלי המחוזי של ניו-יורק את תביעתם הייצוגית של מתנדבי
AOL לקבל כסף - על עבודתם בהווה, ועל זו שבעבר. בחודש ספטמבר תעלה הסוגיה בבית
המשפט הפדרלי המחוזי של קולורדו, והפעם תככב בתביעה הייצוגית חברת Electronic
Arts והחברה הבת Origin, המפעילות את אתר המשחקים הענקי www.ea.com. על התביעה
חתומים ארבעה מתנדבים, שהריצו בעבר משחקים על הרשת עבור החברה, אך מעריכים,
כי מספר התובעים עשוי להגיע ל-7,000!
מתברר, כי על פי החוק האמריקני, עשויים המתנדבים להיחשב כעובדים לכל דבר הן
בעיני משרד העבודה והן בעיני רשויות המס, אם הם משקיעים שעות עבודה ארוכות
עבור חברה, שמטרתה לעשות רווחים, ובמיוחד אם הם נדרשים לעבור הכשרה ולהשתתף
בפגישות צוות. חברות שונות, שגילו מודעות רבה יותר לנושא, ניסו להתחכם ולשלם
ל"עובדים" סכום סמלי, כדי למנוע פתחון פה עתידי. כך, למשל, www.epinions.com,
המספקת בין השאר ביקורות על סרטים, ששילמה לגולשים שכתבו עבורה ביקורות, סכומים
שונים לפי צפייה. עבור כ-100 אלף ביקורות עד היום, היא שילמה מיליון דולר.
האם צפוייה התקוממות של מתנדבי האינטרנט גם בישראל? "אין ספק, שפעם היתה תחושה
של התמרמרות בקרב העובדים האלה - תחושה שעושים כסף על הגב שלהם", משיב שמשון.
"אבל אני לא בטוח שזה עדיין נכון, כי כבר לא עושים כסף".
בכל מקרה, מעמדם של מתנדבי האינטרנט בעיני החוק הישראלי אינו חד משמעי. "השאלה
היא, האם קיימים יחסי עובד-מעביד, ואת זה צריך לקבוע בכל מקרה לגופו של עניין",
אומר עו"ד אוהד מייבלום, מומחה לדיני עבודה ממשרד איתן, פרל, דורון, לצר -
מבין המובילים בארץ בתחום האינטרנט. "יש כל מיני מבחנים - למשל, כמה פיקוח
יש על העובד, האם הוא משתמש בכלי עבודה שלו או של המעביד, האם הוא עובד מהבית
או מהמשרד של המעביד, ואף אחד מהמבחנים האלה אינו עומד בפני עצמו". למיטב ידיעתו,
מציין מייבלום, עד היום לא הוגשה שום תביעה בעניין בבית משפט בישראל.
כדי להגן על עצמם, אומרת עו"ד יעל דולב, יו"ר הוועדה לדיני עבודה בלשכת עורכי
הדין, נוהגים הפורטלים הגדולים להחתים את ה"מתנדבים" על סעיף הקובע, שאין יחסי
עובד-מעביד ביניהם. "אני גם מכירה מקרים, שבהם מחתימים את העובדים האלה על
התחייבות שלא לעבוד באתר מתחרה, דבר שעשוי להצביע על כך שהם אכן מייחסים חשיבות
ליחסים ביניהם".
גם ב-IOL, כנראה, מבינים שהמצב בעייתי. "יכול להיות שבעתיד, כשהעסק יהפוך להיות
יותר משגשג, נצטרך לחשוב על מודל אחר לתגמול אותם עובדים", אומרת בלוך. או
כפי שאומרת צ'לצ'ינסקי מבננות. "עוד לא מימשנו את היכולת הכלכלית שלנו - אבל
המגמה היא בהחלט לתגמל את העובדים כשנגיע לזה".