גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באותה ארשת קפואה וחסרת תנועה, ובשתי ידיים נוקשות תחת השולחן, הודיע השבוע על פרישתו של יו"ר הבנק, אבי ורטהיים, במסיבת העיתונאים שבה בישרו על התוצאות הכספיות הנאות של הבנק בשנת 2000. אבל כאשר נשאל על-ידי אחד העיתונאים שאלה לא נוחה, אולי משהו כמו, 'איך זה שרק לפני שבוע הודיעו בעלי השליטה בבנק שהחלפת יו"ר כלל אינה עומדת על הפרק?', הרים לפתע את שתי ידיו למעלה, במין עדות לסערת רגשות כבושה.

פרישתו של אבי ורטהיים היא עוד פרק במאבקי הכוחות בין השותפים בבעלות על הבנק, קבוצת עופר וקבוצת ורטהיים. על-פי הסכם השליטה בין שתי הקבוצות, כל שנתיים תהיה רוטציה בין הקבוצות על תפקיד היו"ר. זה מאפשר היום את החלפתו של ורטהיים, אחיינו של מוזי ורטהיים, שכבר מכהן בתפקיד שנתיים וחצי. החלפתו במי? לא כבר פנו הבעלים לשר האוצר לשעבר, עו"ד יעקב נאמן, חבר טוב של מדינה, וזה, ככל הידוע, אף נתן את הסכמתו. שם נוסף שהועלה היה זה של עו"ד צבי אפרת, המכהן כדירקטור בבנק. האיוש ייקבע בעוד שלושה חודשים, כאשר תיכנס הפרישה של ורטהיים לתוקף.

"אני מאשר שאני מאוד מעריך את נאמן, וגם מאוד מיודד איתו", אומר מדינה, "אבל נושא מינוי יו"ר אינו מענייני ולא אתערב בכך. אעבוד עם כל יו"ר שבעלי השליטה יחליטו למנות".

אומנם אבי ורטהיים אמר לפני שנה שהיחסים איתך "מדהימים", אבל לא תמיד עבדת בהרמוניה עם כל יו"ר או מנכ"ל שבעלי השליטה החליטו למנות. יעקב דיאור ודוד ברודט הלכו הביתה בגלל הקושי להסתדר עם אופי הניהול שלך.

"אני מאשר את דבריו של אבי ואני חושב שאכן היחסים בינינו טובים מאוד. לגבי האחרים, לא אתייחס במישור האישי לאף אחד מהם. לא עשיתי זאת בעבר, לא אעשה זאת היום ואני מקווה שגם בעתיד לא אצטרך לשפוט את אופיו של אף אחד. אני לא אשפוט גם את אופיי שלי. אני משתדל לעשות את עבודתי נאמנה. נכון שיש לי דרישות גבוהות מאנשים, אך הן לא גבוהות יותר משל הדרישות כלפי עצמי. ברגע שאני לא דורש מאנשים מה שאני לא דורש מעצמי, אני חושב שאני בסדר".

אתה נחשב מנכ"ל דומיננטי וריכוזי, ואומרים שהחלפת יו"ר הדירקטוריון ליו"ר לא פעיל כמו יעקב נאמן תבצר ותחזק את מעמדך.

"מעמדו של כל מנכ"ל הוא פונקציה של הישגיו והתוצאות העסקיות שהוא מצליח להשיג. כאשר הגוף מצליח, יש הערכה ותמיכה למנכ"ל. וכאשר אין הצלחה, המעמד חלש בהתאם. מעמדו של מנכ"ל הוא פונקציה של הצלחה ולא של שום דבר אחר".

פרישתו של אבי ורטהיים נראית כמו המשכה - אך לא קיצה - של פעולת שרשרת שהחלה במסדרונות בנק טפחות דווקא. שם הוחלט כי יחיאל בורוכוף, יו"ר הדירקטוריון עד לפני שבועיים, הנחשב מקורב למשפחת עופר, יסיים את תפקידו. מיד ביקשה לה משפחת עופר לפצות על אובדן הכוח על-ידי שחקן חיזוק משלה בחברה האם - בנק המזרחי. איך אתה מתפקד בתוך כל מאזני הכוח האלה בין בעלי השליטה?

"אני לא עוסק בנושא זה. כמנכ"ל, היחסים בין בעלי השליטה הם לא מענייני. אני יכול רק לומר שהיחסים בין בעלי השליטה כפי שהם משתקפים בעבודה הדירקטוריונית איתם, נעשים תוך שיתוף-פעולה טוב. לפחות מנקודת-הראות שלי בבנק המזרחי, אני רואה הרמוניה מלאה בתפקודם".

אני שמרן, אני מודה השבוע, מכל מקום, חיזק בוודאי מדינה את מעמדו אצל בעלי-הבית שלו. בצל הטלטלות בשוקי ההון, בצל מצעד אזהרות הרווח שמפרסמות חברות, ובצל האינדיקטורים הכלכליים המהבהבים באורות אדומים, פרסמו כל הבנקים הגדולים בארץ תוצאות כספיות נאות לגבי שנת 2000 - אבל לבנק המזרחי היו אולי יותר סיבות מאחרים להיות מרוצה.

המזרחי, שנחשב לחמישי בגודלו במערכת - או לרביעי יחד עם חברת-הבת, בנק טפחות, הגדול בתחום המשכנתאות - מדווח, כמו בנקים אחרים, על זינוק ניכר ברווחיו. הרווח הנקי של בנק המזרחי הסתכם בשנת 2000 ב-329 מיליון שקל - גידול של 3.7% .

"הפתעת העונה", מכנה את הבנק אהוד ניר, אנליסט בכיר בבית-ההשקעות נשואה זנקס, וזאת בשל "היותו בנק קטן שמשיג תשואות של בנק גדול", כהגדרתו. התשואה על ההון שהשיג המזרחי מגיעה ל-13.2%. לשם השוואה, הבנק הבינלאומי, שכמו המזרחי נחשב לבנק בינוני בגודלו, דיווח השנה על התשואה הגבוהה ביותר בעשר השנים האחרונות, שהגיעה ל-11.5%.

מדינה (62), חמש שנים וחצי בראש הבנק, מקפיד ללכת בין הטיפות ולהגדיל את הרווח בלי להגדיל את רמת הסיכון.

גישה זו ניכרת היטב בין השאר באחת מתוכניות-הדגל של הבנק, "אוברדראפט ללא ריבית". היא מיועדת לפלח לקוחות שמתנהלת עליו כיום תחרות קשה, הפלח הקמעונאי, והבנק הקדיש לפרסום התוכנית תקציבי-ענק. בתוכנית זו מקוזזות בכל חודש יתרות החובה של הלקוח מיתרות הזכות, ואם סיכום החודש מורה על יתרת זכות, הלקוח אינו משלם ריבית. צעד שיווקי מעניין, ובעיקר אינו מחייב את הבנק להרחיב, במסגרת הניסיון למשוך לקוחות, את גובהי האשראי שהוא מחלק.

גימיק נחמד.

"אובדראפט ללא ריבית זה לא גימיק. זה שירות מהפכני במערכת הבנקאות הישראלית, הזוכה להצלחה גדולה ומצליח להגדיל את בסיס הלקוחות הפרטיים המשתייכים לעשירונים הגבוהים".

להגדיל בלי להסתכן. נראה כי הדבר שמאפיין יותר מכול את הניהול שלך הוא שאתה מעדיף צעדים שטמון בהם סיכון נמוך, על-חשבון הסיכוי לרווח גבוה יותר.

"אני מודה שאני מנהל את הבנק בשמרנות. מי שאומר זאת צודק. אנו נוקטים בסיכונים מחושבים. ויתרנו על הכנסות ריבית מתוך הנחה שבחשבון כללי נצא מורווחים מהגדלת קאדר הלקוחות. אני דווקא כן חושב שזה צעד נועז, אך הוא נעשה בצורה מחושבת ומבוקרת".

"התקשורת אוהבת לחפש היבטים אישיים"

שנת 2000 היא השנה האחרונה, לאחר 18 שנה, שבה יידרש בנק המזרחי לבצע הפחתת עודף עלות בגין רכישת בנק טפחות. הפחתה זו נגסה בשנים האחרונות כ-1.1% משיעור התשואה על ההון. טפחות אומנם סיפק לא מעט רווחים לקבוצה כולה, אך בשיעור הולך ויורד.

טפחות הוא ציפור נדירה, ובעיקר לא מאולפת, בנוף חברות-הבת. הוא מתעקש לשמור על עצמאות חריגה, ויש המותחים ביקורת קשה על הקבוצה, שבמקום לנצל את הסינרגיה בין שתי הפעילויות היא יוצרת ומאפשרת תחרות בין שני הבנקים בנושאים כמו פיקדונות ותוכניות חיסכון.

"בנק טפחות", אומר מדינה, "אינו מתחרה של בנק המזרחי, ועיקר הכנסותיו הוא ממשכנתאות. אני מודע לכך שבהחלט יש מקום להרחיב ולהעמיק את שיתוף-הפעולה בין שני הבנקים, וזה יקרה בקרוב, בתהליך של הידוק שיתוף-הפעולה, שאליו נכנסים הבנקים בימים אלה. בחודשים הקרובים נלמד את הנושא יחד עם הנהלת טפחות, ואז נקבל החלטות לגבי האופן שבו ייעשה הדבר".

למה זה לא קרה קודם לכן, וזה קורה דווקא עכשיו? האם לשינויים הפרסונליים בדירקטוריון טפחות, שתמציתם עיבוי נציגות אנשי בנק המזרחי, יש קשר לכך?

"מינויו של היו"ר החדש בטפחות, ראובן אדלר, למשנה למנכ"ל בנק המזרחי, בהחלט לא יזיק, ויתרום לשיתוף-פעולה בין שני הבנקים. זה שינוי במבנה הארגוני, שהתבקש מהצורך למלא את הוראות בנק ישראל בכל הנוגע לפיקוח ובקרה של חברת-האם אחר חברת-הבת".

שינוי זה יעצים את ההשפעה שלך באופן אישי על בנק טפחות. כמה ממשניך וסגניך יושבים בדירקטוריון הבנק.

"אני לא חושב. התקשורת אוהבת לחפש היבטים אישיים. אלה הן השמצות. יש רצון לשתף פעולה ולהגיע לשיפור הישגים ברמת כל אחד ממוסדות הקבוצה".

רוצה לעלות בדירוג אומנם לבנק המזרחי אין תסביך גודל - כך עולה מדברי מדינה - אבל יחד עם זאת, הוא ישמח לעלות במעלה הדירוג ולהתמקם גבוה יותר.

"יתרון הגודל", הוא אומר, "חשוב מאוד לבנק, שכן ההוצאות מועמסות על היקף פעילות גדול יותר. אך לבנק בינוני יש יתרונות הנעוצים דווקא בקוטנו: גמישות ומהירות תגובה גבוהה יותר מזו שמכתיבה ההיררכיה הניהולית בבנק גדול.

"בנוסף, היום, הגודל מאבד במידה מסוימת מחשיבותו, כאשר יש בנקאות וירטואלית ובנקאות ישירה, המפחיתים מחשיבותו של מערך סניפים גדול. אני מעריך שבשנים הקרובות גודל דווקא עשוי להתברר כחיסרון יחסי, לנוכח העובדה שבנקים יצטרכו פחות סניפים. השינויים בסביבה העסקית הופכים בנק בינוני, שמנוהל נכון, למתחרה של בנק גדול בהישגים, כמו תשואה על ההון".

האם יש לכם שאיפות להתקדם בדירוג גודל הבנקים?

"כן. בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לגדול מעבר לגידול הממוצע של המערכת, ואנחנו רואים כמטרה אסטרטגית להגדיל את חלקנו בעוגת מערכת הבנקאות ולשפר את מיקומנו, מהבנק הרביעי בגודלו, למקום גבוה יותר בדירוג. אם ומתי נעשה זאת יגיד העתיד, אך זה ודאי לא יקרה בטווח המיידי".

אפשר לעלות בדירוג בדרך של מיזוגים. המפקח על הבנקים אינו שולל מיזוג של המזרחי עם הבינלאומי.

"בנק המזרחי לא פוסל בחינה בעתיד של אפשרות לרכוש מוסד בנקאי זה או אחר כדי להאיץ את פעילותו. אין עדיין משהו אופרטיבי, זו רק מוכנות עקרונית. נבחן כל אפשרות לגופה. בעיניי, הדרך הטובה ביותר לגדילה היא באמצעות הרחבת פעילות, כי כך ניתן לגדול בלי לשלם מחיר. אבל אם בעתיד תהיה אפשרות לרכוש פעילות בנקאית זו או אחרת, לא אפסול זאת".

בקרוב נפתח נציגות במקסיקו, ובמהלך השנה נפתח עוד שתיים-שלוש נציגויות נוספות".

בשנת 2000 אירעה בבנק המזרחי השביתה הארוכה אי-פעם במערכת הבנקאית, ובכלל נראה שיחסי-העבודה הם כנראה האיום הכי חמור על המערכת הבנקאית בישראל.

"מערכת הבנקאות עוברת תהליכי שינוי מהירים, הן בסביבה העסקית והן חידושים טכנולוגיים תכופים, שמחייבים את הבנקים להגיב במהירות כדי לשמר את חוזקם. כל אלה מלווים, מטבע הדברים, במתחים ביחסי-העבודה, וזו הסיבה הבסיסית להחרפת יחסי-העבודה במערכת הבנקאית בשנתיים האחרונות. בסך-הכול, זה אינטרס משותף של כולם להתמודד עם השינויים, והחוכמה היא למצוא את הדרך הנכונה, להגיע להבנות, ולעבור את הים הגועש של השינויים בהצלחה".

אתה באמת חושב שכך יהיה?

"אני מקווה. עד עכשיו העלינו את השכר לעובד בשיעור גבוה יותר מאשר עליית השכר בכלל המערכת. זה התאפשר רק הודות לשיתוף-הפעולה עם העובדים. התקשורת רואה רק אותם רגעים של עימותים בין הוועד להנהלה. היא לא רואה את רוב הזמן שבו יש שיתוף-פעולה פורה".

ניהלתם בעבר מגעים עם חברות כרטיסי-אשראי לכניסה לשותפות בחברת כרטיסי-אשראי. נראה שמגעים אלה הופסקו לאחרונה.

"נכון. קיבלנו הצעות מיותר מאשר גורם אחת בתחום כרטיסי-האשראי להיכנס לשותפות, והחלטנו אסטרטגית לא להצטרף, אלא להמשיך ולשווק את כל הכרטיסים. אין בכוונתנו להיכנס כבעלים של חברת כרטיסי-אשראי, וזו הפעם הראשונה שאני אומר זאת בצורה מוחלטת. המדיניות הזאת הוכיחה את עצמה, שכן לא סבלנו מהטלטלות שעבר שוק זה".

שוב גישה של להימנע מסיכונים?

"אני חושב שסיכון זה מחיר שמשלמים כדי להגיע להישגים. ואם אפשר להגיע להישגים תוך כדי מזעור הסיכונים, זו המדיניות הנכונה".

כן, אך מנגד אתה תלוי בחסדן של חברות כרטיסי-האשראי שיעבדו איתך?

"מעולם לא הזיק לנו שאנחנו לא בעלים של חברת כרטיסי אשראי. אני סבור שלבנק המזרחי יש בסיס לקוחות גדול, שמהווה נכס, והוא תמיד יהיה אובייקט מאוד מעניין לכל חברות כרטיסי-האשראי. אנחנו מחוזרים בשנים האחרונות על-ידי כל אחת מחברות כרטיסי-האשראי, ואין סיבה שזה ייפסק".

מה יקרה, להערכתך, עם ההתחלה הצפויה של התחרות, לא רק בשוק הוויזה, אלא גם בשוק הישראכרט-מאסטרקרד?

"התחרות בשוק כרטיסי האשראי תוחרף. זה יגרום לשחיקה נוספת בשיעור העמלות, ובסך-הכול, הציבור הרחב יצא נשכר מכך, וגם בנק המזרחי יצא נשכר מכך".

בין ההשקעות הריאליות של הבנק, בולטות מאוד השקעות בהיי-טק, כמו ההשקעה בקרן הון הסיכון מופת. האם לנוכח המשבר בהיי-טק יש שינוי במדיניות ההשקעות?

"לא, אנחנו נמשיך להגדיל את היקף ההשקעות הריאליות, גם בהיי-טק. רק לפני שנה החלטנו להחיות את החברה להשקעות, ובסך-הכול, גם אחרי נפילת השערים החריפה, הסיכום נטו בתחום ההשקעות בהיי-טק הוא חיובי. אפילו אחרי הירידות החריפות הן נשאו תשואה משביעת-רצון. ללא הירידות היינו עושים תשואות מטורפות.

"לא נקטין את שיעור ההשקעות שלנו בהיי-טק, כי אנחנו סבורים שהתעשיות המתוחכמות הן תעשיות העתיד של המשק הישראלי. לבנק אין שיקולים של הטווח הקצר, אלא שיקולים לטווח בינוני או ארוך".

הנפקה שתכננתם לבצע בשנה שעברה נדחתה בגלל המחירים ותנאי השוק. האם לא נוצר צורך דחוף בהנפקה זו?

"מטרת ההנפקה היא לתמוך בפיתוח המואץ של הקבוצה, אך לא היתה בכך דחיפות. בסיס ההון שלנו גדל מהרווחים. יחד עם זאת, אי-ביצוע ההנפקה גרם לכך שבשנת 2000 לא חילקנו דיבידנד. אני מעריך שבמוקדם או מאוחר ננפיק, ומה שקורה היום הוא רק עיכוב זמני. נכון שניתן להנפיק גם היום, אך השאלה היא המחיר, וכיום הוא נמוך מדי ואין כדאיות ביציאה להנפקה".

לא מתרגש מסיטי-בנק

איך להערכתך תשפיע כניסת הבנקים הזרים על בנק המזרחי?

"כניסת הבנקים הזרים מגבירה את התחרות במערכת, ואני רואה בכך ברכה רבה כי תחרות מחייבת יעילות, וזה לטובת כולם. בטווח הנראה לעין של השנתיים הקרובות יתמקדו הבנקים הזרים בשני תחומים: ניהול סינדיקציות להלוואות לגופים גדולים, ובנקאות פרטית למאיון העליון. בתחום הסינדיקציות הם יועילו לבנק כמו בנק המזרחי, כי אנו לא יכולים להוביל סינדיקים כאלה, אך בהחלט נוכל להשתתף. בבנקאות הפרטית זה איום, כי אחד היעדים האסטרטגיים שלנו זה הרחבת הפעילות בתחום זה".

האם אתה מאמין שסיטי-בנק יצליח לחדור לנתח משמעותי בתחום הבנקאות הקמעונאית, כפי שהוא הצהיר לאחרונה?

"אני סבור שלא נראה זאת בעתיד הקרוב. יש הבדל בין הצלחה כאן לבין הצלחת בנקים זרים במדינות שבהן היה חלל בתחום הבנקאות הפרטית, למשל יוון, שבה לא ידעו מה זה כרטיסי-אשראי עד הגעתו של סיטי-בנק. המערכת הבנקאית הישראלית מתקדמת, ואין צורך בבנק זר שיביא את בשורת הבנקאות של המאה העשרים. לכן אני לא מתרגש מהאיום של הבנקאות הזרה על הבנקאות הקמעונאית".

האם האינטרנט הוא פלטפורמה חשובה לבנקאות, או דבר חסר-משמעות כפי שהוגדר לאחרונה על-ידי גד מרקס, האחראי לנושא האינטרנט בבנק ישראל?

"אסור להגזים לכאן או לכאן. לפני שנתיים כבר היו שאמרו קדיש על הבנקאות הקונבנציונלית, ואילו היום יש האומרים שהבנקאות הישירה היא אירוע חולף ומה שהיה הוא מה שיהיה. אני חושב ששני הקצוות מוגזמים: הבנקאות הישירה תתפתח, ואפיקי ההפצה שלה יתפסו נתח גדול יותר לעומת האפיק הקונבנציונלי של הסניפים. מתי זה יקרה ובאיזו מידה, זה יגיד העתיד. מה שבטוח הוא שאוכלוסיית הלקוחות הפרטיים המתוחכמים ילכו ויצרכו יותר ויותר בנקאות דרך האינטרנט ודרך הסלולר".

מה דעתך על עיסוק של הבנקים בתחומים פיננסיים נוספים כמו ביטוח?

"אני סבור שצריך לאפשר לבנקים לנצל את התשתיות שלהם לשיווק מוצרים פיננסיים נוספים. אין שום היגיון לא לאפשר למערכת הבנקאות לשווק פוליסות ביטוח סטנדרטיות. גם כל התפיסה של ניתוק קופות הגמל מהבנקים היא גישה שאבד עליה הכלח. אי-אפשר לראות איך הבנקים הזרים נכנסים לכאן, ועדיין לדבוק בתפיסות מיושנות של משק סגור ששררו פה לפני מספר שנים. אי-אפשר להטיל על בנקים ישראליים מגבלות שלא יוטלו על הזרים שפועלים כאן. אני לא רואה את הרשויות מאלצות את סיטי-בנק לדבוק במגבלות אלה, ולכן צריך לשנות תפיסות".

האם אתה מעריך שהפרטת הבנקים לאומי ודיסקונט תתבצע בקרוב?

"אני חושב שנושא ההפרטה של הבנקים חשוב בעיקר בעידן של החרפת התחרותיות, כאשר המערכות נדרשות להיות יותר יעילות. אין תחליף לבעלות פרטית בדרך להובלת גופים להישגים. אני חושב שהיה אפשר להפריט את הבנקים האלה קודם אם היו הולכים על זה בצורה יותר נמרצת, ואני מקווה שהפעם יעשו זאת בלוח-זמנים קצר ככל האפשר". מה לגבי עתידך האישי? עד מתי תהיה בבנק המזרחי ומה הלאה?

זו השאלה היחידה שגורמת למדינה המאופק לפרוץ בצחוק: "אני בין האנשים שעשו לא מעט תפקידים בחיים (מקים וראש המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, חבר הנהלה בכיר בבנק, מנכ"ל משרד האוצר, יו"ר קונצרן כימיקלים לישראל, ד' צ'), ואני רואה עוד שנות פעילות רבות במשק. איפה? העתיד יגיד. אני יושב פה כל עוד בעלי-הבית שלי רוצים אותי, ועל-פי החוזה הם יכולים להגיד לי בכל רגע נתון ללכת הביתה ואני אצטרך ללכת. העתיד מלא הפתעות, כך היה בעבר וכנראה כך יהיה בעתיד".