גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגליל, ככלל, לא מקימים ישובים חדשים, אלא מרחיבים ומעבים ישובים קיימים. בארבע השנים האחרונות הוקמו בגליל שני ישובים בלבד: שימשית ליד נצרת, ונווה זיו, ליד שלומי. הישוב ממוקם בין שתי רשויות, מעלה יוסף ומטה אשר. בשנת 1997, אישר שר התשתיות דאז, אריאל שרון, את הקמת הישוב.

הישוב מוגדר כיוזמה של הסוכנות היהודית. הסוכנות מקימה ישובים באמצעות אגודות שיתופיות בלבד, ועל קרקעות של המדינה. כגוף מיישב שהולך ונעלם מן העולם, נווה זיו הוא אחד הישובים הבודדים שהקימה הסוכנות לאחרונה. למרות ההגדרה שלו, הבהירה הסוכנות, כי הישוב יחשב כישוב סוכנות, אך מכיוון שאין מספקי תקציבים, לא יינתן סיוע כספי.

העומד מאחורי הניהול, ההקמה ושיווק הישוב, הוא מוקי בצר, כיום איש עסקים העומד בראש חברת מ. בצר יזום וניהול פרוייקטים. בצר: "כשקמנו, הישוב כלל לא היה מוכר. היו לנו את כל הבעיות האפשריות. היה צריך להחליט למי אנחנו שייכים מבחינה מוניציפלית. הוסכם בסופו של דבר, כי הישוב יצורף למועצה האיזורית מעלה יוסף. מאחר ולא שוייכנו מוניציפלית תקופה ארוכה, לא שוייכנו גם מבחינה תכנונית, לא היתה ועדה מקומית שהחליטה בעניינינו, ושויכנו זמנית לוועדה המחוזית צפון".

בצר: "הישוב מוגדר על פניו כישוב קו עימות, והוא מרוחק שבעה ק"מ מגבול לבנון (ישובים המרוחקים עד תשעה ק"מ מהגבול נחשבים יישובי קו עימות, ש.ק). עד לרגע זה, לא התקבלה החלטת ממשלה המאשרת רשמית את היות הישוב ישוב קו עימות. בישוב קו עימות הקרקע ניתנת בחינם, אך לא ניתן לחתום על שום הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, מכיוון שמבחינתו הישוב טרם הוגדר. אני מאמין שהסוגיה תיפתר בקרוב. עד אז, הצלחתי לקבל אישור ממשרדי הממשלה והמינהל להתייחס אלינו בחתימה כאל ישוב קו עימות.

"בנוסף לכך, כיום אין ראש רשות אחת שאינו מתנגד להקמת ישובים. הם היו שמחים גם אם הקיבוצים והמושבים לא היו מתרחבים. ראשי הרשויות הם כוח פוליטי ואלקטורלי גדול מאוד, הם מאוגדים היטב ולצערי משתמשים בעוצמה הזו לעכב ישובים כדוגמתנו, ואני מדבר מניסיון אישי שהיה לי עם ראש רשות לשעבר באיזורנו. אין לי בעיה עם הרצון שלהם לגדול ולגדול, אבל למה על חשבוננו?"

על פי תוכנית המתאר, הישוב מתוכנן ל-600 יח"ד. השיווק נעשה בעיקר באיזור, באמצעות מקומונים ובשיטת חבר מביא חבר. נרשמו מאות מועמדים שעברו ועדת קבלה של הסוכנות היהודית, שכללה נציג מהסוכנות, נציג ממועצה איזורית מעלה יוסף ונציג מאגודת הישוב. עלות הקרקע היא כאמור אפס, במידה ואכן הישוב יוגדר כישוב קו עימות, ועלות התשתיות היא כ-30 אלף דולר ליחיד. היתרה היא עלות הבנייה למ"ר.

בצר: "לאחר ועדת הקבלה, הופך המועמד לחבר אגודה שמנוהלת על ידי ועד נבחר. הוא מקבל לוח זמנים ותשלומים, הפרוס על פני תשעה חודשים. לאחר סגירת הרשימות, ביצענו הגרלה ולפיה נבחרו חלקות הקרקע בישוב. המחיר הכולל של בתים בישוב נע סביב 180 אלף דולר לבית בשיטת "בנה ביתך" בגודל 160 עד 240 מ"ר, ובנוסף לכך 60 מ"ר שטחי שירות. המגרשים בשטח של 600 עד 750 מ"ר. על פי תקנון הבנייה, צריך לסיימה שלוש שנים מיום חתימת החוזה מול המינהל".

בצר מאמין, שתוך שנה וחצי יאוכלס במלואו כל שלב א' של הישוב. במקביל תושלם עבודת התשתית של הישוב, לרבות כל השירותים הציבוריים הנחוצים לישוב קהילתי. משרד החינוך אישר כבר את הקמתם של שני גני ילדים בישוב, ומשרד השיכון אישר תקציב למעון יום, שיחד יהוו חלק ממתחם ציבורי רחב יותר, שישתרע על 30 דונם. בצר: "מי שהגיע לכאן, וכיום מתגוררות בישוב כבר 14 משפחות, יודע שהוא מגיע לישוב חדש עם כל בעיות החלוציות שיש לישוב חדש. לדעתי, תוך שנה וחצי הישוב יקבל תצורה בסיסית של ישוב קהילתי".

התב"ע שלפיה עובדים בימים אלה, כוללת 145 יח"ד בשלב א'. בשלב זה, אישרו תוספת של 205 יח"ד, המתוכננות לשלב ב' של הישוב, לכיוון מערב, על חלקות בשטח של 600 מ"ר. התכנון של הרחבות הישוב מתבצע אך ורק על אדמות מינהל, ולא על אדמות פרטיות הנושקות לישוב. כיום, 300 משפחות התעניינו בשלב הבא של הישוב, למרות שעדיין לא נפתחה ההרשמה. בשלב ב' תינתן לרוכשים אפשרות בחירה ממספר רב של דגמים ברמת מעטפת.

בצר: "הבירוקרטיה מקשה עלינו מאוד. למשל, נושא הביוב והמים: היום לא ניתן לקבל אישור על תב"ע ללא אישור התחברות למערכת איזורית. הכוונה למערכת פנימית וקו מאסף, שיגיע בסופו של דבר למט"ש. הכל טוב ויפה, רק שהמכרז יוצא רק עוד חודש, ואנשים כבר גרים פה. אז אנחנו אלופים בלפתור בעיות - אנחנו שואבים מדי יום ביוב ומעבירים אותו למקום מאושר. מדובר כבר בארבע שנים מאז שקיבלנו אישור לעלות על השטח, ורק עכשיו מצאו פתרון לבעיה".

כשמדובר במוקי בצר, ברור שמשהו מצוי בשורשים. הוא נולד ב-1945 במושב נהלל, כנכד לשניים ממייסדיו: ישראל בצר ושפרה לבית שטורמן, שהטביעו את חותמם עוד בימי העלייה השנייה. אביו, נחמן, היה מפעילי ההגנה ואיש פלוגות הלילה של אורד וינגייט.

בצר, שנודע כלוחם נועז, החל את דרכו בצנחנים ועלה במהרה בסולם הדרגות. הוא פיקד על לוחמים בסיירת שקד, והיה ממקימי סיירת אגוז, שהוקמה בפיקוד הצפון ונועדה לנהל את המלחמה במחבלים בגזרת הפיקוד. שנים מאוחר יותר, הקים את יחידת שלדג, אחת מיחידות העילית של צה"ל.

בשלב מסוים יצא לשליחות לאוגנדה מטעם צה"ל, לאימון צנחניו של אידי אמין. מה שלא ידע הוא, שיחזור לשם כמה שנים אח"כ למטרות שונות לחלוטין - מבצע אנטבה, בו היה בצר מהמתכננים ומהמבצעים. כשחזר לארץ, צורף בצר על ידי אהוד ברק לסיירת מטכ"ל, והשתלב בה כקצין בכיר.

בשירותו בסיירת מטכ"ל, היה שותף לחלק מהמבצעים הנועזים ביותר שצה"ל ביצע ושהותרו לפרסום - כמו חטיפת הקצינים הסוריים. במסגרת מבצע אביב נעורים, שבא לסגור חשבון עם מתכנני רצח הספורטאים באולימפיידת מינכן 1972, היה זה בצר שהלך מחובק עם בלונדינית מוצקה - אהוד ברק, ברחובות ביירות, דקות ספרות לפני שבאו חשבון עם רבי המחבלים.

אל"מ (מיל.) בצר לא חדש בתחום היזמות וניהול הפרוייקטים, וזהו לא הישוב הראשון שהקים. בצר הקים לפני 17 שנה את הישוב תימרת, בו מתגוררות כיום 350 משפחות. הוא גם ניהל הקמת שכונה של 1,200 יחידות בקרית מוצקין, ועוד שכונת מגורים בעמק.

- גלובס: מה מביא את מוקי בצר להקים ישובים?

בצר: "אני הייתי 22 שנה איש צבא, ראיתי ועשיתי לא מעט בחיי. במקרה נקלעתי לסיפור תימרת, והחיידק נדבק בי. אני חופשי לעשות מה שאני רוצה, נכון שיש כאן מלחמה עיקשת וקרבות בבירוקרטיה ובעוד כמה דברים, מתעצבנים, מתאכזבים, אבל בשורה התחתונה אתה מקים ישוב בארץ. אני מנסה לשלב בדרך שלי בין הציונות לבין היזמות. נפלה בחלקי הזכות ללכת בדרכם של סבי וסבתי, שהיו היזמים הראשונים בארץ.

"בחמש עשרה השנים מאז שחרורי מצה"ל הקמתי שני ישובים. אתה לא מתאר לעצמך את הסיפוק מאחורי מבצע שכזה. האתגר עצום, והוא עולה על כל תפקיד שהוצע לי, לרבות במערכת הפוליטית והביטחונית. כמובן שגם צריך לחיות מזה, ואני לא מתלונן".

- מי האנשים שמתעניינים ורוכשים בימים טרופים אלה בתים בגליל?

"הישוב שלנו מושך אנשים מכל גווני הקשת. ראשית, בשל מיקומו היפהפה בתוך חורש טבעי עם נוף מדהים של הגליל והים. שנית, מסתבר שהטבות חזקות יותר מכל עימות. ההטבות במס, המשכנתא הזולה והקרקע הניתנת בחינם, עושים את שלהם. מבין האנשים שכבר רכשו קרקעות בישוב והביעו התעניינות בשלבים הבאים - הרוב הם אנשים מהאיזור, חיפה והצפון. רבים מהם החליטו על שינוי מקום מגורים, אבל לא שינו את מקום עבודתם.

עובדה מעניינת היא, שלא מדובר רק באנשי גליל מובהקים, אלא גם באנשים מהמרכז ומירושלים. אנשים ששנים מחפשים הזדמנות להתיישב בגליל ורק עכשיו מצאו. לאט לאט מתרחב לו הטרנד של לגור בכפר המרוחק ולעבוד בכרך הסואן. אני מאמין שעם התפתחות התשתיות, המרחק בין תל אביב לנווה זיו יתקצר עוד יותר. היום, הישוב מרוחק רבע שעה נסיעה מתונת הרכבת בנהריה, עוד שעה ומחצה ברכבת ואתה בתל אביב. אני לא מדבר על עשר דקות למנחת מטוסים שיוקם בקרוב, ו-35 דקות טיסה למרכז הארץ. פחות זמן מהפקקים, ואין מה להשוות את איכות החיים והמחיר".

במהלך הפגישה הגיעה קבוצה של אנשי הפקידות הבכירה ממשרדי הממשלה השונים, מלווה על ידי הממונה על המחוז במשרד הפנים, יגאל שחר. בצר: "שיווק הוא לא רק לרוכשים פוטנציאלים, אלא גם למקבלי ההחלטות מסביב. להעביר החלטה בוועדה מחוזית, או לקבל אישור ממשרדי המשלה - לוקח חצי שנה בקירוב. לארגן ביקור כזה - גם כן לוקח חצי שנה, אך הערך המוסף של הביקור עולה בעשרות מונים על כל החלטה של פקיד בכיר זה או אחר. בפעם הבאה שמי מהאנשים שהיו כאן היום, ישמעו את השם נווה זיו - זה לא יהיה עוד טופס עלום, אלא זיכרון ויזואלי, שיזקף בתקווה לזכותנו".

- איפה בדיוק משתלבת המדינה ברעיון?

"האינטרס של המדינה צריך להיות ביצירת איכות חיים לתושביה. זאת לא חכמה רק לבכות כל הזמן, למה להם כן ולנו לא. אני בעד שיוויון הזדמנויות לכולם, כולל יהודים וערבים. אין זה סוד שצריך לייהד את הגליל, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון שירותים לתושבים הערבים. צריך לפתח את הכפר הערבי בדיוק כמו את הישוב היהודי. במקום לחשוב על פיזור אוכלוסייה, חושבים על ריכוז. לאט לאט נוצר כרך אחד גדול מגדרה עד חדרה, שרוב האוכלוסייה מרוכזת בו. זו אנטיתזה לכל רעיון ההתיישבות.

"אני מוכן גם לבוא לנגב ולבנות שם ישובים. לפני כמה חודשים ביקר אצלי ראש מועצת אילות, על מנת ללמוד כיצד מקימים ישוב קהילתי. לדעתי, אחד הדברים החשובים שצריך לבצע, זה להקים מנהלת שתהיה אחראית על ההתיישבות, גם בגליל וגם בנגב. אני לא מדבר על ועדות של משרד השיכון והמינהל, אלא על גוף עצמאי, שזה יהיה תפקידו הבלעדי. הסוכנות כבר כמעט וסיימה את תפקידה, ואין כרגע גוף רשמי שמבצע את הפעילות הזו בצורה מאורגנת. כיום יש תוכנית להקמת 26 ישובים חדשים בגליל, אך משום מה קמו בשנים האחרונות רק שני ישובים, אנחנו ושימשית - זו לא התיישבות".

- כמה זמן לוקח להקים ישוב חדש במדינת ישראל?

"עד לפני כמה שנים כל אזרח יכול היה לתכנן בכל איזור בארץ. הסיכוי להצליח לא היה גדול, מפאת היותנו ארץ של מתנגדים, בין אם פרטיים ובין אם ממשלתיים. התהליך, מהרעיון עד למימוש, נע בין 6 ל-10 שנים, כשמספר הרעיונות שנופלים עולה בכמה מונים על אלה שיוצאים לפועל. עם הוצאת חוק המכרזים, היוזמה הפרטית כמעט ונעלמה, ולכן קשה למצוא הרבה משוגעים לדבר. המינהל לקח על עצמו את נושא היזמויות, וכמעט כל היוזמה אצלו".

כשיצאתי ממשרדו של מוקי בצר, נזכרתי ששכחתי לשאול אותו שאלה שאני מאמין שהוא היה מצליח לענות עליה בהרף עין. את מי קל יותר לנצח במלחמה, את הבירוקרטיה הישראלית, או חבורה של מחבלים בטרמינל שכוח אל בלב אוגנדה?