גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

את התביעה בסך 15 מיליון שקל הגישו חברות מרכזי שליטה, מרינה אחזקות (הרצליה), מרינה הרצליה ומרינה הרצליה שותפות מוגבלת (1998). כולן בשליטת היזם מוטי זיסר. החברות טוענות, באמצעות עורכי הדין יוסף בנקל ונירית אבטליון, כי יעל גרמן גרמה להן הוצאות והפסדים כתוצאה מהנחיות אישיות לאחראים בעירייה שלא לקיים את חלקם בהסכמים להקמת המרינה.

לטענתן, גרמן עיכבה במכוון השלמה והפקדה למתן תוקף תוכנית שבה התחייבה העירייה להכשיר מקומות חנייה לבאי המרינה, הורתה שלא לפתוח מוסדות שהיו אמורים להיפתח בשטח המרינה, כמשרד מכס משטרת חופים ועוד וגרמה לתובעות נזקים בשל העיכוב בהשלמת עבודות העירייה.

החברות מוסיפות וטוענות, כי גרמן הוציאה עליהן לשון הרע, בין השאר באמצעות פרסומים כאילו תכננו מראש להוליך שולל את העירייה.

בכתב ההגנה טוענת גרמן, כי התביעה נגדה מופרכת וכי זיסר הפך את בית המשפט לכלי שרת למימוש תוכניתו לסחיטת גרמן כדי שתוסר תביעה משפטית שהגישה נגדם העירייה.

עוד נטען, כי הדרך שזיסר בחר לנקוט גובלת בפלילים ממש ומדובר בתביעה אישית סחטנית. גרמן טוענת שכל פעולותיה ביחס למרינה נעשו בתוקף סמכותה. לטענתה, מיד לאחר שהחלה בתפקידה, גילתה שהתובעות הפכו את פרוייקט המרינה לפרוייקט המיועד למעטים שימנע מהתושבים את הגישה לחוף ימה של העיר.

כמו כן, נטען, התעורר חשש כי החברות מנעו מקופת הציבור סכומי כסף גדולים שהיו אמורות לשלם כהיטלי השבחה בגין שטחי שירות גדולים שהתווספו לשטח המרינה. בעקבות זאת הוגשה תביעה להורות על ביטול זכייתן במכרז.

לאחר שהוגשה התביעה, טוענת גרמן, החליטו החברות לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותן להסרת המכשול העומד בדרכן לעושר. בין השאר החליטו לתבוע אישית את גרמן כדי להלך אימים על גרמן בציפייה שתתאים את התנהגותה לשאיפותיהן.

גרמן מדגישה, כי התביעה נגד החברות הוגשה לאחר שעלה חשש שאינן פועלות בהתאם להתחייבויותיהן במכרז ושמעשיהן נעשים שלא בתום לב. (ת.א 3134/00).