גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשש בישראל מגל תביעות פיצויים מצד פלשתינים בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה

גל כזה גם התרחש בעקבות האינתפיאדה הראשונה, וחלק מהתביעות נדונות עד היום

לאינתיפאדת אל-אקצה יש היבט משפטי-כלכלי חשוב, שאינו זוכה לסיקור נרחב: ביש-ראל חוששים שאלפי פלשתינים יגישו תביעות נזיקין נגד משרד הביטחון וצה"ל, בגין נזקי גוף ורכוש. גל תביעות כזההתרחש כבר בעקבות האינתיפאדה הראשונה (1993-1987).

לאחר האינתיפאדה הקודמת, הוגשו אלפי תביעות, שחלק גדול מהן נדון עד היום, ללאהכרעה סופית. דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, מאשר שישראל מצפה שהתופעה תחזור על עצמה גם הפעם. "אנומצפים ל'הצפה' בנושא, ומניחים שישנם הרבה מאוד פלשתינים שהגישו או יגישו תביעות בעתיד".

עו"ד השאם שבאיטה מ"המוקד להגנת הפרט" אומר, שההלכה בנושא תשלום פיצויים נקבעתלפי הפסיקה האם הפעולה שבמסגרתה נגרם הנזק מוגדרת "פעולה מלחמתית" או לא. לדבריו, המדינה אינה מפצה על "פעולות מלחמתיות", אולם בזמן האינתיפאדה הראשונה התרחשו אירועים שהוגדרו "פעולות בלתי מלחמתיות", ובגינן חויבה המדינה לשלם פיצויים לתובעים הפלשתינים.

מדובר, בין היתר, במקרים של פציעה או גרימת נכות בשוגג (כמו בעת טעויות בזיהוי); התרשלות (כמו מקרה שבו מנעו מאשה הרה להגיע לבית החולים, והיא איבדה את הוולד); שימוש שרירותי בכוח ומקרים של פגיעה בלתי מוצדקת ברכוש.

הפלשתינים הנפגעים מגישים את התביעות באמצעות עורכי דין פרטיים בישראל (שכן לעורכי דין פלשתינים אין זכות עמידה בפני בית משפט בישראל). אלה גובים בדרך כלל אחוזים מהסכום שנפסק.

תושבי הרשות הפלשתינית אינם נהנים מקרן לתשלום פיצויים לנפגעים (בניגוד לקרן הפיצויים לנפגעי מלחמה בישראל) ואין אפילו מוסד מקביל לביטוח הלאומי. לפיכך, כל נפגע חייב להתמודד בעצמו עם הנזקים שנגרמו לו, ללא כל עזרה או הכוונה מצד הרשות, שבפועל אינה עושה דבר לטובתם. רבים מהם מגיעים לארגוני זכויות האדם הפלשתיניים, המפנים אותם לעורכי הדין הישראליים.

לדברי דרור, אחת מהמסקנות שהוסקו בעקבות האינתיפאדה הראשונה היא שהפלשתינים מעדיפים שיחלפו מספר שנים ממועד האירוע למועד הגשת התביעה, כדי להקשות על המדינה לחקור את הטענות (שכן חובת ההוכחה שהפעולה היתה "מלחמתית" חלה עליה). בנוסף, חולף זמן רב עד להתייצבות הנכות או הפגיעה הפיזית והגעתה לשלב שבו ניתן להעריכה בכסף.

עו"ד חוסיין אבו-חוסיין מאום אל-פאחם, המייצג פלשתינים רבים בתביעות מסוג זה, אומר שבתי המשפט פוסקים סכומי פיצוי בהתאם לשכר הממוצע בשטחים (עד 2,000 שקל בחודש), ולא לפי תנאי השכר בישראל: "לא פעם היד קמוצה. המדינה מציעה בוועדות פשרה סכומים נמוכים יחסית. אין ספק שאיבוד עין של ילד יהודי שווה הרבה יותר מאיבוד עין של ילד פלשתיני".

עם זאת, מתברר שסכומי התביעות יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים ל-2-1.5 מיליון שקל לתיק, ורבים מהתובעים קיבלו סכומים גבוהים למדי.

אחת הבעיות בעניין זה היא העדר הגדרה משפטית ברורה (מתי יש לפצות ומתי לא). כדי לנסות למנוע מפלשתינים "לתפוס טרמפ" על העניין, נעשה ניסיון (בשנת 1997) להעביר בכנסת חוק, שהגדיר את אירועי האינתיפאדה הראשונה כ"פעולה מלחמתית", הפוטרת את המדינה מאחריות לתשלום פיצויים. החוק לא אושר לבסוף, והדיון בסוגיה זו נמצא עתה בידי בג"ץ.

עם זאת, כל הגורמים המצויים בעניין מסכימים שהפתרון חייב להימצא בדרך של חקיקה. "ישראל אינה יכולה להגדיר את כל מעשיה תחת המטרייה של סכסוך מזוין. כל מקרה צריך להיבחן לגופו", אומרת יעל שטיין מארגון "בצלם". "לא ניתן להציג הגדרות כה גורפות למצב, כדי להתחמק מתביעות עתידיות ומתשלום פיצויים".

עו"ד אבו-חוסיין מעריך, שהיקף הנזקים באינתיפאדה הנוכחית גדול במידה משמעותית מהיקפם באינתיפאדה הראשונה, וגם מספר התביעות שיוגשו יהיה גדול יותר. "באינתיפאדה הראשונה טיפלתי בכ-100 תביעות פיצויים והפסדתי רק בשתיים. אולם, הפעם תחושתי היא שבתי המשפט ייטו להכיר במצב הנוכחי כמצב מלחמה, בשל המאפיינים של שימוש בנשק כנגד נשק, ויקבלו פחות תביעות".

עם זאת, עו"ד אבו-חוסיין אומר שהגשת התביעות תארך זמן רב. לדבריו, מדובר בתהליך ארוך מאוד, שיחפוף לטיפול בתביעות של האינתיפאדה הראשונה.

דרור סבור, שהפלשתינים מנצלים את פרק הזמן שעובר מאז האירועים ועד להגשת התביעות כדי להקשות על החקירה. פעולות שבהן נגרם נזק לרכוש (כמו הריסת בתים) הינן מתועדות, ולכן רוב התביעות מוגשות בגין נזקי גוף. "במקרים שבהם צה"ל פוגע באדם בשוגג, אנו יוזמים את החקירה בעצמנו ומטפלים בנושא מבלי לחכות להגשת תלונה".

דרור מצביע על פוטנציאל עצום לתביעות, שכן צה"ל, העסוק בלחימה, אינו יכול לתעד כל אירוע: "כל תושב מבית ג'אלה יכול לומר שביתו נפגע או נהרס ללא הצדקה. קשה מאוד לסתור טענות כאלה במרחק של זמן מהאירוע".

על-פי נתונים של גורמים פלשתיניים, באינתיפאדה הנוכחית נמנו מעל 450 הרוגים וכ-10,000 פצועים; נהרסו קרוב ל-3,000 מבנים; ונגרם נזק לאלפי דונמים של אדמה חקלאית. כל אלה יכולים להוות פוטנציאל להגשת תביעות נגד המדינה, שחלקן אולי מוצדקות ועשויות להביא את בתי המשפט לפסוק פיצויים.

עו"ד שבאיטה אומר, ש"המוקד להגנת הפרט" הגיש עד היום למשרד הביטחון כעשר תלונות בקשר לאינתיפאדה הנוכחית. על סמך תוצאות החקירה שתיערך, יוחלט אם יוגשו תביעות משפטיות.

גם הוא שותף לדעה שמשרד הביטחון ינסה "להתחמק", כהגדרתו, מתשלום פיצויים בשל הגדרת המצב כמלחמה. עיקר קצפו יוצא על כך שמשרד הביטחון מסרב, במקרים מסוימים, לשלם את הוצאות הטיפול המתמשך של נפגעים פלשתינים שפונו על-ידו לבתי חולים ישראליים, דבר שהוא לדעתו "פעולה הומניטרית".

משרד הביטחון משיב בתגובה לטענות אלה, שהמדינה אינה אחראית להמשך הטיפול בפצועים הפלשתינים שפונו על ידה לבתי חולים בישראל, שכן הפלשתינים משלמים ביטוח בריאות לרשות הפלשתינית. לכן, הרשות היא שאמורה לכסות את הוצאות הטיפול בהם, ולא מדינת ישראל

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע לפני הקיצוץ: שכר אנשי הקבע והשוטרים נשאר ללא פגיעה - לעת עתה

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

השתיקה החריגה בחמאס, וההצעה שלפי ההערכה ישראל הסכימה לה

באופן יוצא דופן, בארגון הטרור טרם הגיבו ● אלה פרטי "מתווה וויטקוף המשופר" ● טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; אאורה מטפסת בכ-3%, מניית הבורסה נופלת בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים