גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

חשש בישראל מגל תביעות פיצויים מצד פלשתינים בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה

גל כזה גם התרחש בעקבות האינתפיאדה הראשונה, וחלק מהתביעות נדונות עד היום

לאינתיפאדת אל-אקצה יש היבט משפטי-כלכלי חשוב, שאינו זוכה לסיקור נרחב: ביש-ראל חוששים שאלפי פלשתינים יגישו תביעות נזיקין נגד משרד הביטחון וצה"ל, בגין נזקי גוף ורכוש. גל תביעות כזההתרחש כבר בעקבות האינתיפאדה הראשונה (1993-1987).

לאחר האינתיפאדה הקודמת, הוגשו אלפי תביעות, שחלק גדול מהן נדון עד היום, ללאהכרעה סופית. דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, מאשר שישראל מצפה שהתופעה תחזור על עצמה גם הפעם. "אנומצפים ל'הצפה' בנושא, ומניחים שישנם הרבה מאוד פלשתינים שהגישו או יגישו תביעות בעתיד".

עו"ד השאם שבאיטה מ"המוקד להגנת הפרט" אומר, שההלכה בנושא תשלום פיצויים נקבעתלפי הפסיקה האם הפעולה שבמסגרתה נגרם הנזק מוגדרת "פעולה מלחמתית" או לא. לדבריו, המדינה אינה מפצה על "פעולות מלחמתיות", אולם בזמן האינתיפאדה הראשונה התרחשו אירועים שהוגדרו "פעולות בלתי מלחמתיות", ובגינן חויבה המדינה לשלם פיצויים לתובעים הפלשתינים.

מדובר, בין היתר, במקרים של פציעה או גרימת נכות בשוגג (כמו בעת טעויות בזיהוי); התרשלות (כמו מקרה שבו מנעו מאשה הרה להגיע לבית החולים, והיא איבדה את הוולד); שימוש שרירותי בכוח ומקרים של פגיעה בלתי מוצדקת ברכוש.

הפלשתינים הנפגעים מגישים את התביעות באמצעות עורכי דין פרטיים בישראל (שכן לעורכי דין פלשתינים אין זכות עמידה בפני בית משפט בישראל). אלה גובים בדרך כלל אחוזים מהסכום שנפסק.

תושבי הרשות הפלשתינית אינם נהנים מקרן לתשלום פיצויים לנפגעים (בניגוד לקרן הפיצויים לנפגעי מלחמה בישראל) ואין אפילו מוסד מקביל לביטוח הלאומי. לפיכך, כל נפגע חייב להתמודד בעצמו עם הנזקים שנגרמו לו, ללא כל עזרה או הכוונה מצד הרשות, שבפועל אינה עושה דבר לטובתם. רבים מהם מגיעים לארגוני זכויות האדם הפלשתיניים, המפנים אותם לעורכי הדין הישראליים.

לדברי דרור, אחת מהמסקנות שהוסקו בעקבות האינתיפאדה הראשונה היא שהפלשתינים מעדיפים שיחלפו מספר שנים ממועד האירוע למועד הגשת התביעה, כדי להקשות על המדינה לחקור את הטענות (שכן חובת ההוכחה שהפעולה היתה "מלחמתית" חלה עליה). בנוסף, חולף זמן רב עד להתייצבות הנכות או הפגיעה הפיזית והגעתה לשלב שבו ניתן להעריכה בכסף.

עו"ד חוסיין אבו-חוסיין מאום אל-פאחם, המייצג פלשתינים רבים בתביעות מסוג זה, אומר שבתי המשפט פוסקים סכומי פיצוי בהתאם לשכר הממוצע בשטחים (עד 2,000 שקל בחודש), ולא לפי תנאי השכר בישראל: "לא פעם היד קמוצה. המדינה מציעה בוועדות פשרה סכומים נמוכים יחסית. אין ספק שאיבוד עין של ילד יהודי שווה הרבה יותר מאיבוד עין של ילד פלשתיני".

עם זאת, מתברר שסכומי התביעות יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים ל-2-1.5 מיליון שקל לתיק, ורבים מהתובעים קיבלו סכומים גבוהים למדי.

אחת הבעיות בעניין זה היא העדר הגדרה משפטית ברורה (מתי יש לפצות ומתי לא). כדי לנסות למנוע מפלשתינים "לתפוס טרמפ" על העניין, נעשה ניסיון (בשנת 1997) להעביר בכנסת חוק, שהגדיר את אירועי האינתיפאדה הראשונה כ"פעולה מלחמתית", הפוטרת את המדינה מאחריות לתשלום פיצויים. החוק לא אושר לבסוף, והדיון בסוגיה זו נמצא עתה בידי בג"ץ.

עם זאת, כל הגורמים המצויים בעניין מסכימים שהפתרון חייב להימצא בדרך של חקיקה. "ישראל אינה יכולה להגדיר את כל מעשיה תחת המטרייה של סכסוך מזוין. כל מקרה צריך להיבחן לגופו", אומרת יעל שטיין מארגון "בצלם". "לא ניתן להציג הגדרות כה גורפות למצב, כדי להתחמק מתביעות עתידיות ומתשלום פיצויים".

עו"ד אבו-חוסיין מעריך, שהיקף הנזקים באינתיפאדה הנוכחית גדול במידה משמעותית מהיקפם באינתיפאדה הראשונה, וגם מספר התביעות שיוגשו יהיה גדול יותר. "באינתיפאדה הראשונה טיפלתי בכ-100 תביעות פיצויים והפסדתי רק בשתיים. אולם, הפעם תחושתי היא שבתי המשפט ייטו להכיר במצב הנוכחי כמצב מלחמה, בשל המאפיינים של שימוש בנשק כנגד נשק, ויקבלו פחות תביעות".

עם זאת, עו"ד אבו-חוסיין אומר שהגשת התביעות תארך זמן רב. לדבריו, מדובר בתהליך ארוך מאוד, שיחפוף לטיפול בתביעות של האינתיפאדה הראשונה.

דרור סבור, שהפלשתינים מנצלים את פרק הזמן שעובר מאז האירועים ועד להגשת התביעות כדי להקשות על החקירה. פעולות שבהן נגרם נזק לרכוש (כמו הריסת בתים) הינן מתועדות, ולכן רוב התביעות מוגשות בגין נזקי גוף. "במקרים שבהם צה"ל פוגע באדם בשוגג, אנו יוזמים את החקירה בעצמנו ומטפלים בנושא מבלי לחכות להגשת תלונה".

דרור מצביע על פוטנציאל עצום לתביעות, שכן צה"ל, העסוק בלחימה, אינו יכול לתעד כל אירוע: "כל תושב מבית ג'אלה יכול לומר שביתו נפגע או נהרס ללא הצדקה. קשה מאוד לסתור טענות כאלה במרחק של זמן מהאירוע".

על-פי נתונים של גורמים פלשתיניים, באינתיפאדה הנוכחית נמנו מעל 450 הרוגים וכ-10,000 פצועים; נהרסו קרוב ל-3,000 מבנים; ונגרם נזק לאלפי דונמים של אדמה חקלאית. כל אלה יכולים להוות פוטנציאל להגשת תביעות נגד המדינה, שחלקן אולי מוצדקות ועשויות להביא את בתי המשפט לפסוק פיצויים.

עו"ד שבאיטה אומר, ש"המוקד להגנת הפרט" הגיש עד היום למשרד הביטחון כעשר תלונות בקשר לאינתיפאדה הנוכחית. על סמך תוצאות החקירה שתיערך, יוחלט אם יוגשו תביעות משפטיות.

גם הוא שותף לדעה שמשרד הביטחון ינסה "להתחמק", כהגדרתו, מתשלום פיצויים בשל הגדרת המצב כמלחמה. עיקר קצפו יוצא על כך שמשרד הביטחון מסרב, במקרים מסוימים, לשלם את הוצאות הטיפול המתמשך של נפגעים פלשתינים שפונו על-ידו לבתי חולים ישראליים, דבר שהוא לדעתו "פעולה הומניטרית".

משרד הביטחון משיב בתגובה לטענות אלה, שהמדינה אינה אחראית להמשך הטיפול בפצועים הפלשתינים שפונו על ידה לבתי חולים בישראל, שכן הפלשתינים משלמים ביטוח בריאות לרשות הפלשתינית. לכן, הרשות היא שאמורה לכסות את הוצאות הטיפול בהם, ולא מדינת ישראל

עוד כתבות

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים