גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

חשש בישראל מגל תביעות פיצויים מצד פלשתינים בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה

גל כזה גם התרחש בעקבות האינתפיאדה הראשונה, וחלק מהתביעות נדונות עד היום

לאינתיפאדת אל-אקצה יש היבט משפטי-כלכלי חשוב, שאינו זוכה לסיקור נרחב: ביש-ראל חוששים שאלפי פלשתינים יגישו תביעות נזיקין נגד משרד הביטחון וצה"ל, בגין נזקי גוף ורכוש. גל תביעות כזההתרחש כבר בעקבות האינתיפאדה הראשונה (1993-1987).

לאחר האינתיפאדה הקודמת, הוגשו אלפי תביעות, שחלק גדול מהן נדון עד היום, ללאהכרעה סופית. דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, מאשר שישראל מצפה שהתופעה תחזור על עצמה גם הפעם. "אנומצפים ל'הצפה' בנושא, ומניחים שישנם הרבה מאוד פלשתינים שהגישו או יגישו תביעות בעתיד".

עו"ד השאם שבאיטה מ"המוקד להגנת הפרט" אומר, שההלכה בנושא תשלום פיצויים נקבעתלפי הפסיקה האם הפעולה שבמסגרתה נגרם הנזק מוגדרת "פעולה מלחמתית" או לא. לדבריו, המדינה אינה מפצה על "פעולות מלחמתיות", אולם בזמן האינתיפאדה הראשונה התרחשו אירועים שהוגדרו "פעולות בלתי מלחמתיות", ובגינן חויבה המדינה לשלם פיצויים לתובעים הפלשתינים.

מדובר, בין היתר, במקרים של פציעה או גרימת נכות בשוגג (כמו בעת טעויות בזיהוי); התרשלות (כמו מקרה שבו מנעו מאשה הרה להגיע לבית החולים, והיא איבדה את הוולד); שימוש שרירותי בכוח ומקרים של פגיעה בלתי מוצדקת ברכוש.

הפלשתינים הנפגעים מגישים את התביעות באמצעות עורכי דין פרטיים בישראל (שכן לעורכי דין פלשתינים אין זכות עמידה בפני בית משפט בישראל). אלה גובים בדרך כלל אחוזים מהסכום שנפסק.

תושבי הרשות הפלשתינית אינם נהנים מקרן לתשלום פיצויים לנפגעים (בניגוד לקרן הפיצויים לנפגעי מלחמה בישראל) ואין אפילו מוסד מקביל לביטוח הלאומי. לפיכך, כל נפגע חייב להתמודד בעצמו עם הנזקים שנגרמו לו, ללא כל עזרה או הכוונה מצד הרשות, שבפועל אינה עושה דבר לטובתם. רבים מהם מגיעים לארגוני זכויות האדם הפלשתיניים, המפנים אותם לעורכי הדין הישראליים.

לדברי דרור, אחת מהמסקנות שהוסקו בעקבות האינתיפאדה הראשונה היא שהפלשתינים מעדיפים שיחלפו מספר שנים ממועד האירוע למועד הגשת התביעה, כדי להקשות על המדינה לחקור את הטענות (שכן חובת ההוכחה שהפעולה היתה "מלחמתית" חלה עליה). בנוסף, חולף זמן רב עד להתייצבות הנכות או הפגיעה הפיזית והגעתה לשלב שבו ניתן להעריכה בכסף.

עו"ד חוסיין אבו-חוסיין מאום אל-פאחם, המייצג פלשתינים רבים בתביעות מסוג זה, אומר שבתי המשפט פוסקים סכומי פיצוי בהתאם לשכר הממוצע בשטחים (עד 2,000 שקל בחודש), ולא לפי תנאי השכר בישראל: "לא פעם היד קמוצה. המדינה מציעה בוועדות פשרה סכומים נמוכים יחסית. אין ספק שאיבוד עין של ילד יהודי שווה הרבה יותר מאיבוד עין של ילד פלשתיני".

עם זאת, מתברר שסכומי התביעות יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים ל-2-1.5 מיליון שקל לתיק, ורבים מהתובעים קיבלו סכומים גבוהים למדי.

אחת הבעיות בעניין זה היא העדר הגדרה משפטית ברורה (מתי יש לפצות ומתי לא). כדי לנסות למנוע מפלשתינים "לתפוס טרמפ" על העניין, נעשה ניסיון (בשנת 1997) להעביר בכנסת חוק, שהגדיר את אירועי האינתיפאדה הראשונה כ"פעולה מלחמתית", הפוטרת את המדינה מאחריות לתשלום פיצויים. החוק לא אושר לבסוף, והדיון בסוגיה זו נמצא עתה בידי בג"ץ.

עם זאת, כל הגורמים המצויים בעניין מסכימים שהפתרון חייב להימצא בדרך של חקיקה. "ישראל אינה יכולה להגדיר את כל מעשיה תחת המטרייה של סכסוך מזוין. כל מקרה צריך להיבחן לגופו", אומרת יעל שטיין מארגון "בצלם". "לא ניתן להציג הגדרות כה גורפות למצב, כדי להתחמק מתביעות עתידיות ומתשלום פיצויים".

עו"ד אבו-חוסיין מעריך, שהיקף הנזקים באינתיפאדה הנוכחית גדול במידה משמעותית מהיקפם באינתיפאדה הראשונה, וגם מספר התביעות שיוגשו יהיה גדול יותר. "באינתיפאדה הראשונה טיפלתי בכ-100 תביעות פיצויים והפסדתי רק בשתיים. אולם, הפעם תחושתי היא שבתי המשפט ייטו להכיר במצב הנוכחי כמצב מלחמה, בשל המאפיינים של שימוש בנשק כנגד נשק, ויקבלו פחות תביעות".

עם זאת, עו"ד אבו-חוסיין אומר שהגשת התביעות תארך זמן רב. לדבריו, מדובר בתהליך ארוך מאוד, שיחפוף לטיפול בתביעות של האינתיפאדה הראשונה.

דרור סבור, שהפלשתינים מנצלים את פרק הזמן שעובר מאז האירועים ועד להגשת התביעות כדי להקשות על החקירה. פעולות שבהן נגרם נזק לרכוש (כמו הריסת בתים) הינן מתועדות, ולכן רוב התביעות מוגשות בגין נזקי גוף. "במקרים שבהם צה"ל פוגע באדם בשוגג, אנו יוזמים את החקירה בעצמנו ומטפלים בנושא מבלי לחכות להגשת תלונה".

דרור מצביע על פוטנציאל עצום לתביעות, שכן צה"ל, העסוק בלחימה, אינו יכול לתעד כל אירוע: "כל תושב מבית ג'אלה יכול לומר שביתו נפגע או נהרס ללא הצדקה. קשה מאוד לסתור טענות כאלה במרחק של זמן מהאירוע".

על-פי נתונים של גורמים פלשתיניים, באינתיפאדה הנוכחית נמנו מעל 450 הרוגים וכ-10,000 פצועים; נהרסו קרוב ל-3,000 מבנים; ונגרם נזק לאלפי דונמים של אדמה חקלאית. כל אלה יכולים להוות פוטנציאל להגשת תביעות נגד המדינה, שחלקן אולי מוצדקות ועשויות להביא את בתי המשפט לפסוק פיצויים.

עו"ד שבאיטה אומר, ש"המוקד להגנת הפרט" הגיש עד היום למשרד הביטחון כעשר תלונות בקשר לאינתיפאדה הנוכחית. על סמך תוצאות החקירה שתיערך, יוחלט אם יוגשו תביעות משפטיות.

גם הוא שותף לדעה שמשרד הביטחון ינסה "להתחמק", כהגדרתו, מתשלום פיצויים בשל הגדרת המצב כמלחמה. עיקר קצפו יוצא על כך שמשרד הביטחון מסרב, במקרים מסוימים, לשלם את הוצאות הטיפול המתמשך של נפגעים פלשתינים שפונו על-ידו לבתי חולים ישראליים, דבר שהוא לדעתו "פעולה הומניטרית".

משרד הביטחון משיב בתגובה לטענות אלה, שהמדינה אינה אחראית להמשך הטיפול בפצועים הפלשתינים שפונו על ידה לבתי חולים בישראל, שכן הפלשתינים משלמים ביטוח בריאות לרשות הפלשתינית. לכן, הרשות היא שאמורה לכסות את הוצאות הטיפול בהם, ולא מדינת ישראל

עוד כתבות

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"