הנה איש, שעוזב משרה ניהולית באחת מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם ולא מתכוון
להקים סטא-רט-אפ. זה באמת נשמע מוזר, אבל ב-1 ביולי יפרוש ירון שמיר, שהקים
וניהל במשך עשר שנים את מרכזהפיתוח של מיקרוסופט בישראל, ויפנה למחוזות רגועים
יותר. למשל: "יש שני דברים שהתחלתי לעשותקודם ועכשיו יהיה לי הרבה יותר זמן
להמשיך בהם. האחד זה לימוד יוגה, שאני משקיע בזה ברצינות, והשניזה לימוד תורה
- לא ברמה של חזרה בתשובה, אבל זה בהחלט משהו שמעניין אותי. ואני בכלל קיבוצניק".
גלובס: אז מקיצוניות של עבודה בלי הפסקה אתה עובר לקיצוניות של הפסקה בלי עבודה?
שמיר: "זו לא היזרקות לכיוון מסוים. אנחנו במשפחה שומרים שבת מזה 15 שנה ועשיתי
עוד דבריםשקשורים לזה, אבל פשוט לא היה לי זמן להשקיע בזה".
זה לא משהו מאד מקובל בתעשיה, לעזוב משרה שכזו וללמוד תורה.
שמיר: "גם רבי עקיבא היה רועה, והוא החליט לעשות הסבה ללימוד תורה. לא יודע,
אולי זה משברגיל ה-40".
משבר או לא, מדובר בשינוי דרסטי למי שבמשך שנים עבד בשירותן של חברות היי-טק
בינלאו-מיות. ב-1985 סיים שמיר את לימודיו בטכניון והצטרף למרכז הפיתוח הישראלי
של אינטל בחיפה. שם, פיתחושמיר וחבריו את מערכת ההפעלה RMX, שהוטעמה במעבדי
החברה, וביצעו פרויקטים נוספים למעבד ה-386 המשוכלל של אותם ימים.
ב-1988 הצטרף שמיר לצוות הפיתוח של מיקרוסופט בסיאטל. הסיבה: "אנשים שהכרתי
בתחום מערכות ההפעלה, אמרו לי שיהיה מעניין אם אמשיך את פיתוחי התוכנות במיקרוסופט.
אני מלכתחי-לה איש של תוכנה ולא חומרה, כך שקפצתי על הרעיון".
שמיר שובץ לעבודה במחלקת המחקר, שם הצטרף לפרוייקט ניסיוני לפיתוח מערכת הפעלה
למכשי-רים ניידים. בהמשך, הועבר הפיתוח לצוות, שלימים יפתח את מכרת ההפעלה
חלונות NT. שמיר עבר לחטי-בת הרשתות בחברה, שהעסיקה באותו זמן כ-2000 עובדים
ומעט מאד ישראלים.
בתחילת 1991, החליטו שמיר ורעייתו ליזום מהלך של חזרה לישראל ("הבנות הגיעו
לגיל שאפשרלהתחיל לדבר עברית"). שמיר וראש המחלקה החלו לדסקס אפשרות להמשיך
את פעילות הפיתוח בישראל,על ידי הקמת מרכז מקומי. עד אז, מדיניות החברה היתה
לרכז את כל הפיתוח בארה"ב.
שמיר נשלח למשימת סיקור השוק המקומי, שבאותה תקופה לא הנפיק הבטחות גדולות
בתחום התוכנה, אבל הציג שלוחות מקומיות של חברות סמיקונדקטורס כמו אינטל ומוטורולה.
הוא בדק אתהשטח והגיע לבסוף למסקנה שיש עתיד, ואת הממצאים החיובי מסר לסטיב
באלמר, אז האחראי על חטיבתהמערכות ולימים מנכ"ל מיקרוסופט, ולביל גייטס. למרות
שהתוצאות הגיעו לידיהם של האנשים הקובעיםבחברה במהלך מלחמת המפרץ, במיקרוסופט
החליטו ללכת על זה, ואישרו את הקמת המרכז בחיפה - הראשוןמחוץ לגבולות ארה"ב.
בספטמבר 1991 הוקם הצוות המקומי בראשות שמיר, שגייס אליו את אבי נתן, שהצטרף
לצוותהישראלים במיקרוסופט וחזר עם שמיר לתפעל את הסניף בחיפה. ביחד עם שלושה
עובדים נוספים הםהמשיכו בפיתוח חלקים ממערכת ההפעלה חלונות NT. עיקר עיסוקם
באותם ימים היה העברה חלקה שללקוחות, שעשו שימוש במערכת ההפעלה 2/OS - מיזם
משותף ליבמ ומיקרוסופט, שבעקבות מחלוקת ביןהצדדים פרשה ממנו מיקרוסופט. הפרויקט
הבא היה פיתוח ה-Win 32s, תוספת למערכת ההפעלה חלונות 3.1,שאיפשרה להריץ אפליקציות
עם תמיכה ב-32 ביט.
שמיר מעריך שההשקעה המקורית של מיקרוסופט בפתיחת הסניף היתה קרוב למיליון דולר
- די זול בהתחשב בתפוקה שקיבלה החברה בתמורה. במשך השנים התבסס הסניף הישראלי,
המעסיק כיום כ-150 עובדים קבועים וכ-20 סטודנטים, כסניף הגדול ביותר של מיקרוסופט
מחוץ לארה"ב. העבודה התמקדה בעיקר בפיתוח רכיבים למערכות ההפעלה השונות של
מיקרוסופט.
"בימים אלה שוקדים בסניף על פיתוחים למערכת ההפעלה החדשה, חלונות XP, שהשקתה
צפויה באוקטובר הקרוב", מספר שמיר. "בנוסף, פותחו שם מוצרים שיכולים לעמוד
בפני עצמם, כמו ה-Internet security and acceleration server, שרת לעסקים המחוברים
לאינטרנט שמכיל פיירוול ואמצעים להאצת התעבורה, וכן את Microsoft proxy. הדבר
הכי גדול שהצלחנו לעשות כאן הוא להוכיח לחברה האם, שעכשיו יש כאן תעשיית תוכנה
מפותחת ששווה להשקיע בה".
העבודה שלך היא כפויית טובה. מצד אחד אתה יכול לספר לילדים שאתה מנהל הסניף
הבינלאומי הראשון של מיקרוסופט, ומצד שני אם ישאלו אותך מה אתה בדיוק מפתח,
סביר להניח שאחרי שתי דקות הילדים ירדמו.
"למי שכבר מבין את העסק אני מסביר שאנחנו מפתחים מוצרי תשתית לתעשייה, שכיום
כולה ממוחשבת. לאנשים שמבינים פחות אני מסביר על המוצר הספציפי, שהיום הרקע
שלו הרבה יותר מובן - היום קל יותר להסביר מה זה פיירוול ולמה צריך את זה".
נראה שבארץ מתייחסים הרבה יותר בסלחנות לפעולות של מיקרוסופט, למרות שהמונופול
שלהם בישראל חזק עוד יותר בזכות התמיכה שלהם בעברית. איך אתה מסביר את השוני
הזה בין הקהל הישראלי לאמריקני, שדי הצדיק את פעילות הממשל נגד מיקרוסופט בשנים
האחרונות?
"צריך להבדיל בינינו לבין האמריקנים. כשאתה מדבר על אמריקנים אתה בדרך כלל
מתכוון לתקשורת האמריקנית, וזו אכן התייחסה בצורה די חד-צדדית לסיפור. כנגזרת
מכך יצא שהציבור האמריקאי, שיוצג על ידי התקשורת, חושב כך וכך. בישראל, כאזרח
המדינה, אתה חשוף יותר למה שהאיש ברחוב אומר, ולכן אתה מקבל את התמונה האמיתית.
זה בדיוק כמו שתגיע לארה"ב ותראה מהדורת חדשות, שמסקרת את האירועים בישראל.
שנינו יודעים שמה שמוצג שם שונה ממה שקורה כאן באמת".
ושאלה סטנדרטית נוספת לנציג מיקרוסופט: אף פעם במהלך המשפט לא דובר על הכנה
למקרה שבו החברה מפסידה במשפט ונאלצים להיערך לפיצולה לשתיים או שלוש חברות?
"אין במיקרוסופט שום תוכניות מגירה למקרים כאלה. אנחנו משוכנעים שאנחנו צודקים
וכך אנחנו פועלים. גם אם תיפול החלטה נגדנו, היא לא תבוא כרגע מהערכאה הגבוהה
ביותר הקיימת בארה"ב. עד שזו תגיע, למרות שהסיכוי לכך נראה אפילו יותר קטן
מבעבר, יש לחברה מספיק זמן כדי להתכונן".
ואם הכל כל-כך טוב, ואין סכנה באופק, למה בחרת לעזוב דווקא עכשיו?
"אני רוצה לעשות דברים אישיים שעד היום לא היה לי זמן לעשות. העבודה במיקרוסופט
היא יותר מפול-טיים ג'וב, ויש משפט בפרקי אבות שאומר 'אל תאמר לכשאפנה - אשנה,
שמא לא תפנה. זה מה שקרה לי עד עכשיו. עד גיל 43 לא הצלחתי להתפנות לדברים
שרציתי לעשות, ואפילו אמא שלי חושבת שלא חייבים לצאת לפנסיה בגיל 65. אם למורה
יש שנת שבתון כל כמה שנים, אז גם לי מותר".
gilad-n@globes.co.il