ד"ר גבי כנען ז"ל לא היה האדם הראשון שהורשע ללא הצדקה, אבל אחרים בחרו בדרך
כלל להגיש ערעור על פסק הדין נגדם. כנען, לאחר שהורשע בבית משפט השלום בטבריה,
בחר בדרך אחרת: הוא התאבד.
אנחנו כמובן לא יודעים, אף פעם אי אפשר לדעת, מה גורם לאדם ליטול את חייו,
בוודאי יש יותר מסיבה אחת. אבל אנחנו כן יודעים את העובדות, והן אלה: בדצמבר
1998 הרשיע השופט נסים ממן מבית משפט השלום בטבריה את כנען בשישה סעיפי אישום
שעניינם הפרת אמונים, סחיטה באיומים וקבלת דבר במירמה בהקשר לתפקידו כמנהל
בית החולים "זיו" בצפת.
יום לאחר פסק הדין הצמיד כנען אקדח לראשו ולחץ על ההדק. הוא השאיר אחריו מכתב
אל השופט ממן, שמילותיו הראשונות היו "דמי בראשך". במכתב האשים כנען את השופט
בכך שמלכתחילה היתה לו דיעה מוקדמת שגרמה לו להתעלם מהעובדות. לפני כמה ימים
זיכה בית המשפט המחוזי בחיפה את כנען בחמישה אישומים, והשאיר על כנה הרשעה
אחת בסעיף שולי.
לא הגיוני שפסק הדין של השופט ממן הוא שהרג את כנען, אבל בהחלט ייתכן שהרופא
התקשה להמשיך לחיות עם המילים בהן בחר השופט לתאר את מעשיו. "התנהג כאחרון
העבריינים הפליליים", כתב ממן על כנען. אחרון העבריינים הפליליים? אם התיאור
הזה התאים לכנען, מה נאמר על אנסים של ילדות קטנות, על רוצחי קשישים וטף?
התבטאות כזאת לא רק שאיננה נכונה, לא רק שהיא מעוותת את המציאות, לא רק שהיא
אכזרית - התבטאות כזאת יכולה יכולה לפגוע קשה בכל אדם, בוודאי אדם עתיר זכויות
כמו כנען, רופא ולוחם מוערך שזכה בעיטור העוז על מעשיו במלחמת יום הכיפורים.
התבטאות כמו זו של השופט ממן בוודאי יכולה להיות קטלנית לגבי אדם שיודע, כי
הוא למעשה זכאי, כפי שהתברר עכשיו.
השופט ממן אינו היחיד שכך מתבטא. יש שופטים רבים המנצלים את מעמדם הרם כדי
לקרוא בפסקי דינם דרור לשאיפות כמוסות בתחום הספרות והפסיכולוגיה. במקום להסתפק
בקביעות עובדתיות, שזהו תפקידם, הם עוסקים בפרשנויות, תיאורים והבעת דעה שבמקרים
רבים אינם תואמים את הממצאים. וגם אם הם תואמים, הרי ייתכן שבערכאה גבוהה יותר
יימצא שהיו לא נכונים. ראש המערכת השיפוטית, אהרן ברק, מרבה לעסוק בימים אלה
ברפורמה בבתי המשפט. לא יזיק אם ידאג גם לכך שהשופטים יעשו את מלאכתם כראוי,
כדי שלא יישנו מקרים כמו זה של ד"ר גבי כנען.