גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגדר שמולה מתמודדים קבלני ההברחות העזתיים היא הגדר האלקטרונית שהקימה חברת מגל. החברה הקימה בשנה האחרונה גם את הגדר בגבול הצפון, במסגרת ההערכות של צה"ל לאחר הנסיגה מלבנון.

חברת מגל, שנולדה בתעשייה האווירית, נרכשה ב-84' על ידי חברת מירה-מאג (74%), שבבעלות נייטי קירש ויעקב אבן עזרא, יו"ר מועצת המנהלים של החברה. התעשייה האווירית המשיכה להחזיק ב-26% מהחברה שדוללו ב-93', אז הונפקה לראשונה בנאסד"ק לפי מחיר של 8 דולרים. את ההנפקה הוביל בית ההשקעות אוסקר גרוס. ב-97', במקביל לרכישת חברת סטלר האמריקנית, ביצעה מגל הנפקה שנייה, שהובלה על ידי בית ההשקעות ג'וזפטל, ובוצעה לפי מחיר של 5.5 דולרים. ההנפקה דיללה את בעלי המניות: מירה-מאג - 43%, התעשייה האווירית - 12.2% והציבור - 44.8%.

החברה, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אבטחה ממוחשבות (גדרות אלקטרוניות, חיישנים, מצלמות וכו') מתכוונת להגיע לבורסה באחד-העם (סימול: מגלבט) במסגרת הרישום הכפול כבר בשבועות הקרובים. והבוקר קיימה החברה כנס אנליסטים.

יזהר דקל, נשיא מגל מערכות אבטחה, דוחה את הביקורת לפיה מרבית החברות שהגיעו לבצע רישום כפול הן חברות שנכשלו בנאסד"ק. "הרעיון לבצע רישום כפול מתבשל בחברה כבר הרבה זמן, אבל לא בא לידי ביטוי בשל הקשיים השונים. אנו רואים תועלת רבה בחשיפה לשוק הישראלי. בסופו של דבר, אנו מוכרים בישראל. כל חייל ומילואימניק שרץ לאורך הגדר בעזה או בגבול הצפון, וקילל אותנו בשל התראות שווא, מכיר את החברה.

"בישראל אנו נמצאים על סדר היום, וכעת החלטנו גם להיכנס לבורסה המקומית כדי להגדיל את הסחירות במניה".

מגל נסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של כ-40 מיליון דולר, וזאת לאחר שמניית החברה הכפילה את מחירה מ-3 דולרים לאזור ה-7-6 דולרים. בשנת 2000 מכרה החברה ב-38.5 מיליון דולר, רשמה רווח גולמי של 18 מיליון דולר ורווח תפעולי של 3.3 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 2.6 מיליון דולר ב-99. הרווח הנקי ב-2000 הסתכם בכ-2.8 מיליון דולר לעומת 1.9 מיליון דולר ב-99'.

24% מהמכירות בשנת 2000 הופנו לצה"ל, ומרביתן נרשמו בגין הקמת הגדר החדשה בגבול הצפון. 16% מהמכירות הופנו לשוק האירופי, 24% לארה"ב, 10% לגופים שונים בישראל והיתרה בשאר חלקי העולם.

דקל, שהגיע לחברה לפני כ-10 שנים מבנק ישראל, מסביר שהגידול במכירות נובע מגידול במכירות הפנימיות, כניסה לנישות חדשות ורכישות של חברות - צמיחה חיצונית.

4 שנים לאחר שרכשה את סטלר, רכשה מגל גם את סנסטאר, מחברת דורניר הגרמנית, ואת הפעילות של פרימטר, ובשנת 99' רכשה גם את ראקון. היום בוחנת החברה אפשרות לרכישת חברה נוספת שמחזור מכירותיה מגיע למיליוני דולרים בודדים. דקל: "אני לא רוצה להתייחס לאפשרות כרגע, כשיהיה משהו ספציפי לפרסם, נפרסם".

בינתיים, מכירות מגל ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-9 מיליון דולר לעומת 7.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-4.3 מיליון דולר (לעומת 3.8 מיליון דולר ברבעון המקביל) והרווח הנקי הגיע לכ-552 אלף דולר לעומת 458 אלף דולר ברבעון המקביל.

ניתן לומר ש-95% מהכנסות החברה מגיעות ממכירות מוצרים בעוד 5% בלבד מגיעות משירותי אחזקה מתמשכים. 8% מהמחזור מושקע במו"פ. מבחינת שיעורי רווחיות, מגל מציגה רווחיות גולמית של 46% ורווחיות תפעולית של 10%.

הבעיה של מגל, שהיא נחשבת לחברה קבלנית ולא לספקית שירותים. מסיבה זו היא מתומחרת במכפיל נמוך יחסית לשיעורי צמיחתה, משום שהחברה צריכה ל"עבוד" על כל עיסקה מחדש ואין ודאות שהיא תציג גידול מתמיד בפעילות. דקל מתרעם על קביעה זו: "אמנם מו"מ בעסקות גדולות נמשך זמן רב ולא תמיד אנו זוכים, אבל כל עיסקה נותנת חשיפה לעסקים אחרים בשוק. כרגע, לדוגמה, סיימנו את העיסקה באזרביז'אן ואנו מניחים שהיא תביא לנו עסקות דומות במדינה זו".

בשנת 2000 נהנתה החברה מפינוי צה"ל מלבנון, והמכירות בגין הקמת הגדר החדשה בגבול הצפון מוערכות בכ-9-6 מיליון דולר. "השנה כבר פרסמנו", אומר דקל, "שנבחרנו על ידי משרד הביטחון לביצוע עבודת שיקום ושדרוג הגדר האלקטרונית לאורך התוואי של רצועת עזה. מדובר בחוזה בהיקף של כ-2 מיליון דולר בשלב זה. בנוסף, לאחרונה קיבלנו פרוייקט למיגון שדה תעופה באזרביז'אן בהיקף של 5 מיליון דולר, שחלקו הגדול יירשם במכירות השנה. להערכתי, המכירות השנה בישראל לא יקטנו לעומת 2000, בשל ההערכויות השונות של מערכת הביטחון באופן כללי, ובמיוחד על רקע אינתיפאדת אל-אקצא".

נזכיר, ב-16 במאי הודיעה מגל על זכייתה בחוזה של חברת הענק Honeywell International. מגל תספק ל-Honeywell את מערכת ההגנה ההיקפית Intelli-Flex המסייעת בהגנה על נקודות רגישות ומתקנים לאורך קו צינור נפט שאורכו 1,580 ק"מ, שאמור לספק נפט לאירופה והנחתו תושלם בסתיו.

מערכת ההגנה של מגל מבוססת על כבל מיקרופוני וחיישנים המחוברים למרכז הבקרה הממוחשב. המערכת מתריעה במקרה של ניסיון חדירה כגון: טיפוס, חיתוך או הרמת הגדר. אלגוריתם שמשולב במרכז הבקרה מונע התראות שווא כתוצאה מהשפעות סביבתיות או אחרות.

"החוזה עם Honeywell", אומר דקל, "הוא פריצת דרך בחדירה לשווקים חדשים. אנו נדרשים כאן לתכנן מערכות התראה היקפיות משולבות, דבר שנותן לנו דריסת רגל להשתלב כאינטגרטור ולא רק כספק ציוד".

במקביל לניסיונה של מגל להיכנס לתחום האינטגרציה, בו פועלות חברות ענק בעלות קשרים טובים ברחבי העולם, מנסה מגל לחדור לתחום האבטחה באמצעות וידאו. לשם כך הקימה מגל חברה-בת בניויורק הנקראת סמארט, ומינתה מנכ"ל אמריקני בעל ניסיון בתחום האבטחה בארה"ב. הרעיון מאחורי סמארט הוא להקים מערכות אבטחה מבוססות וידאו, שישלבו לאו דווקא את מוצרי מגל עצמה, ושישווקו ללקוחות תמורת תשלום חודשי.

"הלקוחות שסמארט מתכוונת אליהם, הם לקוחות מוסדיים, חברות גדולות, תחנות, מפעלים וכו'. אנו משלבים במערכות ראיית וידאו עם דיבור שיכול, למשל, לשמש בתחנות תדלוק אוטומטיות. הכוונה של מגל היא להקים מוקדי אבטחה בהם ישבו מוקדנים שישלטו על צי המצלמות".

- מה לגבי שת"פ?

"בעבר בחנו אפשרות לשיתוף פעולה עם נייס ואפילו היו דיבורים מתקדמים בנושא. אולם, היום אין להם יתרון יחסי בשוק. כרגע, אנו בוחנים אפשרות לשיתוף פעולה אבל עדיין אין משהו ספציפי.

"צריך להבין שבארה"ב אסור לחברות האבטחה להגיע למקום פיזית ולהתערב. הכוח היחיד הרשאי להתערב הוא המשטרה, שמשגרת שוטרים לפי קריאה של חברת האבטחה. אולם אם מתברר שהקריאה היתה קריאת שווא, החברות משלמות קנס. הכוונה שלנו היא לבנות, למעשה, את המערכות כולל מרכזי השליטה, ואפילו המוקדנים יהיו עובדי החברה והם אלו שיהיו בקשר עם המשטרה".

- למעשה, אתם עומדים להתחרות בחברות האבטחה והשמירה עצמן. מדוע לא לספק את המערכות לחברות המקומיות מבלי לבנות מערך אופרטיבי שלם?

"זה לא מספיק לי. אני רוצה לספק מערכת ואופרציה ולקבל שולי רווח גבוהים יותר. אנו נערכים למלחמה בתחום והבאנו מנכ"ל אמריקני שמגיע מתעשיית האבטחה".