חברת מר טלמנג'מנט סולושנז ובעליה, חיים מר, יוסף בריקמן ואיתן בר, טוענים, כי תביעתם של אשר לביא, עובדיה קדישביץ ואורי בלש, היא ניסיון להוציא מהם כספים בדיעבד ושלא כדין.
לביא, קדישביץ ובלש היו ממייסדי חברת אס.טי.אס מערכות תוכנה, שעסקה בפיתוח יישום זיהוי פרטי מידע בפורמט אודיו, וידאו ואינטרנט, שמירתם ואיחזורם לצורך השמעה. עד אוגוסט 1998, הם החזיקו ב-30.6% ממניות אס.טי.אס, ומר טלמנג'מנט סולושנז היתה בעלת מניות הרוב בה.
לביא, קדישביץ ובלש הגישו תביעה בסך 4.8 מיליון שקל נגד מר ובעליה. לטענתם, פיתוח היישום נעשה בחשאי, הוסתר מהם, ולא הוזכר בהסכמים שחתמו עם מר ובעליה למכירת מניותיהם בחברה.
לטענתם, לאחר שהשלימה מר את בעלותה באס.טי.אס, מכרה אותה לחברת נייס מערכות, לפי שווי חברה גבוה פי 6 משווי החברה על פיו נערכה עסקת מכירת מניותיהם בחברה.
לטענתם, הנזק שנגרם להם מתבטא בהפרש בין המחיר בו נרכשו מהם המניות לבין המחיר בו מכרו מר ובעליה כמות מניות זהה לנייס.
בכתב ההגנה נאמר כי לביא, קדישביץ ובלש מכרו את אחזקותיהם בחברה כאשר זו היתה מצויה באי ודאות עסקית, וסירבו להשקיע בה כספים. כעת, הם מציגים בדיעבד דרישה לקבל תמורה לפי שווי המניות שנה ורבע אחרי שמכרו אותן, אחרי עלייה תלולה שחלה במחיר המסחר בחברות הטכנולוגיה.
עוד נאמר בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עוה"ד יאיר עשהאל ואריאל צימרמן, כי מכירת המניות נעשתה בהסכם על בסיס AS-IS, השולל טענות דוגמת אלו המועלות בתביעה, מתוך היכרות קרובה של לביא, קדישביץ ובלש עם החברה ועסקיה בכלל, ובפרט עם היישום האמור, אשר נמצא אז בשלב הרעיון והתכנון הראשוני.
בכתב ההגנה נאמר עוד, כי התביעה היא חסרת כל יסוד, והוגשה בניסיון לזכות בדיעבד ברווחים ממכירת מניות חברה ללא יסוד בהסכם או בדין, וכאשר מלכתחילה לא היו מעוניינים לביא, קדישביץ ובלש בהשתתפות בסיכון הכרוך בכישלון אפשרי של החברה. (ת.א. 1925/01).