בראשית החודש בחרה הוועדה לבחירת שופטים באדמונד לוי ואילה פרוקצ'יה לכהונת
שופטים בבית המשפט העליון. לוי נבחר למעשה כמועמדו של שר המשפטים, מאיר שטרית;
פרוקצ'יה נבחרה כמועמדת מטעם שופטי בית המשפט העליון, וליתר דיוק - מטעם הנשיא,
אהרון ברק. כל זה דבר ידוע. אלא שמהלכים מסויימים שאירעו עד מינויי השניים
הולכים ונחשפים רק עתה.
ל"גלובס" נודע, כי אחד המועמדים הרציניים של שטרית היה דווקא עו"ד משה קפלנסקי.
שטרית ביקש להוביל מהלך, שתוצאתו תהיה מינויים של אדמונד לוי ומשה קפלנסקי.
בקיצור, אם מהלך שכזה היה מצליח - מינוי פרוקצ'יה היה נדחה לשלב הבא.
אין מדובר ברצון סתם. שטרית פנה פעמיים אל קפלנסקי, בפעם ראשונה לפני חודשיים.
הפנייה השניה היתה ב-13 ביולי, בפגישה שהתקיימה ביניהם. שטרית ביקש למנות לבית
המשפט העליון עורך דין פעיל וותיק, שמכיר היטב את רזי המקצוע - אחד שמכיר נפש
לקוחותיו, ניהל תיקים גדולים וקטנים, וידוע כעורך דין בעל ניסיון ומוניטין
רבים.
לכן הופנה שטרית אל קפלנסקי (64), העוסק בעריכת דין משנת 1967. על שמו של קפלנסקי
רשומים תקדימים רבים. גולת הכותרת של פועלו: השינוי שבוצע בחוק הפיצויים לנפגעי
תאונות דרכים, וזאת בעקבות התאונה שאירעה בסיני לבני משפחת לסרי.
עניין גדול נוסף שקפלנסקי מגלגל בימים אלה: בקשה לתביעה נגזרת שהגיש בשמם של
כמה מלקוחותיו, בבקשה לחייבם לשלם פיצויים בסכום כולל של מיליארד שקל לחברי
ההסתדרות, וזאת בגין הנזק שנגרם לטענתם בעת מכירת שיכון ובינוי לקבוצת אריסון
ולעובדי החברה הנמכרת.
אלא שהמינוי, כידוע, לא יצא אל הפועל. פשוט, קפלנסקי השיב שוב ושוב בשלילה.
מן הסתם הוא מעדיף להמשיך ולעסוק בעריכת דין, וליהנות מפרי עמלו. אחרי הכל
- הוא הצליח לבנות בעשר אצבעות משרד משגשג ויציב, המפרנס 45 עובדים (ומשפחותיהם),
מהם 14 עורכי דין (ביניהם קובי קפלנסקי), וניתן להניח, כי לא בקלות יוותר עליו.
קפלנסקי אמר בתגובה: "אכן, שר המשפטים פנה אלי בהצעה. הודיתי לו. הערכתי את
הפנייה, והשיבותיו, כי בשלב הנוכחי אני מבקש לקצור את פירות עמלי, שהשקעתי
במשך עשרות שנים בשדה עריכת הדין".
שטרית מסר בתגובה, כי אכן הוא פנה אל קפלנסקי בזכות כישוריו. הוא ציין, כי
קפלנסקי נחשב בעיניו לאחד מעורכי הדין הטובים בסקטור הפרטי, ולכן ביקש להביאו
לבית המשפט העליון. שטרית אישר, כי קפלנסקי השיב בשלילה.