יורם אורון הוא האיש מאחורי האופרציה שהצמיחה פה ורטקס בתוך שנים בודדות. ורטקס ישראל מונה היום שלוש קרנות, שמנהלות סכום כולל של כ-250 מיליון דולר.
אורון הוא מהיזמים הבולטים שבין אנשי ההון סיכון בישראל. בטרם הקים את ורטקס, הוא נתן את ידו לפרויקטים רבים, הן כמנהל והן כיזם: הוא ניהל את ארית, היה ממקימי גיאוטק - מהפרויקטים היותר שאפתניים שיצאו תחת ידי ישראלים - וכן נמנה בין מייסדי רשף טכנולוגיות (אותה גם ניהל). גם באחת מחברות הפורטפוליו של ורטקס - טלגייט, שנמכרה מאוחר יותר לטראיון - הוא שימש כיזם וכיו"ר.
חברת ויז'נטק בולטת במיוחד בין ההשקעות שביצע אורון. קשה מאוד להעריך מה היה היקף ההחזר שרשמה ורטקס בעקבות מכירת הענק לברודקום, בעיקר בגלל הטיפול החשבונאי בעסקה.
אורון דוגל מאוד במיזוגים באמצעות רכישה. הוא עוסק בעיקר בחברות בתחומי התקשורת, וסבור שעבור אלה, עדיף להירכש ולקבל את האמצעים השיווקיים והמכירתיים שמציע ארגון גדול. הגישה הזו ניכרת גם ברקורד של ורטקס ישראל, שרק שתיים מחברות הפורטפוליו שלה (מטאלינק ושחל) הונפקו. ששת האקזיטים האחרים שביצעה החברה, מרביתם בתחום התקשורת, היו בדרך של מכירה לתאגידים זרים.
הגישה שדוגלת במיזוגים ורכישות מבדילה את אורון מ-VCs רבים אחרים (לרוב טוענים בקרנות, כי האקזיט הטוב ביותר עבור הקרן הוא IPO, בשל ההילה של הנפקה לציבור). הוא סבור, כי הסטטיסטיקות הלא מחמיאות של מחיקות של חברות שנרכשו, מתעלמות לחלוטין מחברות שהונפקו לציבור ונכשלו כישלון חרוץ. לא מעט משקיעים במניות הישראליות בניו יורק יכולים להנהן בצער לנוכח האמירה המאלפת הזו.