יוסי מימן, השירות הצבאי המעורפל
אחרי שיעקב פרי הודיע שהוא עוזב את השב"כ הוא נקרא אל יוסי מימן. ישבו שניהם והערו לקרבם ויסקי בכמויות. כטוב לבם באלכוהול, אמר מימן לפרי "אני רוצה אותך אצלי, שתהיה הרמטכ"ל שלי".
"אבל אין לך צבא", אמר לו פרי.
"ככה זה, אני רוצה שתהיה לידי, שתנהל את כל אוסף החברות שיש לי בעולם", התעקש מימן, והציע לו שכר ותגמולים מרקיעי שחקים, מספרים שמכפילים ומשלשים את התגמול שלו בסלקום.
אבל פרי עמד בפיתוי. "זה היה vague", הוא אומר היום, "אני צריך משימות מוגדרות, ברורות".
- יש עמימות בנוגע לשירות הצבאי שלך.
"אין עמימות, פשוט אין במה להתפאר. עשיתי טירונות של צנחנים ונפצעתי, וכתוצאה מהפציעה שוחררתי והלכתי ללמוד באוניברסיטה".
המחלה
- עברת טלטלה גדולה השנה עם המחלה, הניתוח, ההסתבכות של הניתוח, כמעט מתת.
"עברתי את זה כאירוע, לא אגיד קל ערך, אבל ברגע שנודע לי על המחלה עשיתי את כל הדרוש להיפטר ממנה. זה לא היה לי קל, אבל זה לא הכניס אותי למערכת חשיבתית שבה סקרתי את חיי לפני ואחרי, היות שהיה לי בעבר ניסיון בטראומה מהסוג הזה. בשנת 71' נפצעתי קשה בתאונת דרכים. שכבתי תקופה ארוכה בהדסה ועברתי תופעה דומה. כשאתה שוכב במיטה מחובר לצינורות אתה מחליט כל מיני החלטות, שתנהג אחרת אחרי שתחלים, אבל אחרי זה הן נעלמות, כי המציאות חזקה יותר מכל הנדרים שנדרת כשאתה נמצא בשלב של סבל נפשי ופיזי. זה מה שקרה לי גם אחרי המחלה. יום אחרי שחזרתי לארץ מהניתוח, אחרי היעדרות של חודשיים, אמרתי שאעבוד שעתיים, שהגיע הזמן לקחת את הדברים יותר איזי. למחרת עבדתי שמונה שעות, ואחרי זה חזרתי לתלם כאילו לא נעדרתי מעולם.
"לא יישמתי אף אחת מההחלטות שקיבלתי כדי לשנות את אורח החיים שלי. כשאתה שוכב פרקדן במיטה מלא בצינורות, נתון לחסדי הרופאים, אתה אומר לעצמך שאחרי זה תתייחס לחיים בצורה יותר חפיפיניקית, בקלות. אבל כשחזרתי בזמנו לשירות, והשנה לסלקום, המציאות החזירה אותי לאותו תלם שהיה קודם".
הקשר לדת
- בכל זאת, יכול להיות שמשהו השתנה בערכים? באמונה?
(משתהה ומהרהר) "באופן עקרוני, לא. לא הפכתי להיות יהודי מאמין במובן הדתי של המילה, אבל אף פעם לא זלזלתי בראייה של אנשים שונים ממני. זה גם מסביר את המעורבות הגבוהה של החרדים שהגיעו במשלחות מהארץ להתפלל בשבילי בזמן הניתוח. תמיד טענתי שאם זה מרגיז מישהו, אתה לא חייב לנסוע בשבת מול הבית שלו. אבל זה לא הפך אותי ליהודי מאמין. חונכתי, ואחנך אחרים, להתחשב באחרים".
- אם כך, איזו משמעות יש לעובדה שחילקת לעובדי סלקום קידוש בראש השנה?
"יש משמעות. יש קשר בין ישראלי ליהודי. אני מאוד מכבד חילונים שבארוחת ליל שבת עושים קידוש. לילדים זה נותן הרגשה שהם בנים לעם היהודי ומדינת ישראל נוצרה בשביל היהודים. לא הפריע לי שחברים חילונים שלי מניחים תפילין בבוקר. יהודים במשך אלפי שנים שמרו על מסורת, אסור לכפות את הערכים האלה, אך אם זה נעשה הווי או נוהג איני רואה בזה רע, אסור לזרוק את זה לסל. כמו שאני מכבד חגים של המוסלמים והנוצרים ומשתדל כמנכ"ל סלקום לנהוג כבוד בחגים שלהם, לבקר, לברך ולהתחשב.
"לי אין בעיה ללכת לסעודת הפסקת צום הרמדאן, ואין לי שום בעיה לשבת עם קבוצת רבנים ולשמוע את דעתם על האינטרנט. משני הדברים האלה מי שיוצא יותר מורווח, אם אדבר אנוכית, זה אני, אני יוצא יותר מורווח. זה מסביר חלק מההצלחה העממית של סלקום. התחשבות במנהגים ובאמונות של הזולת.
"אני, למשל, נוהג במשך שנים, גם בתקופת השירות, ללכת לעבודה כשבתיק שלי ספר תהלים קטן. לא פתחתי אותו מעולם. אז למה אני הולך איתו? הוא לא עשה לי אף פעם רע".
תוגת הנטישה
- אתה מאוד עצוב עכשיו.
"אין פרידות שמחות. אני לא מכחיש שהפרידה קשה עליי. אני אוהב מאוד את האנשים, זה קשה. אני חושב שמיותר להתחלק בכל הקומפלקסיה הזו עם קהל הקוראים. זה נושא שאני שומר לעצמי ולקרובים לי. אנחנו מדברים אחד עם השני במבטים, כואבים את הפרידה".
כניסה לפוליטיקה
- אתה מאוד פופולרי. מה תעשה עם זה?
"ראי, לא אצטנע ואומר שאפשרויות המינוף לא עלו בדעתי. אגיד לך, עזבי, זה עובר במוחי. אני לא אקדיש לעניין שאני מקובל בקרב שכבות רחבות של הציבוריות הישראלית. מצד אחר, בואי ננתח מהן אפשרויות המינוף שלי. יש שתי אפשרויות - ללכת לפוליטיקה או בכיוון של עסקים. ואני נוטה למנף את זה לכיוון העסקים.
"בכנות אומר שאני לא מסוג האנשים שאמכור את שמי. נגיד שיבואו ויגידו לי שתמורת שמי או תמורת הופעת שמי ברשימה מסוימת, נניח דירקטוריון, ישלמו לי כסף - לא אלך על זה. כי אני לא רואה בזה דבר נכון. קשה לי להסביר לך למה. איני יודע איך ממנפים שם או מקובלות בעולם העסקים, אך אני מניח שבחלק מההצעות שאקבל ייתכן שזה יבוא לי בלי שאצטרך לדאוג לזה.
ובנושא הפוליטי במצב הנוכחי שבו נראית התסבוכת של הפולטיקה הישראלית, הסיכוי שאקפוץ למים הוא לא גדול".
- מבקרים אותך על זה בטענה שבפוליטיקה צריך להידחף.
"יכול להיות שהמבקרים צודקים, ואין לי טענה, אבל כל עוד הפרוגטיבה עומדת לי לא אקפוץ למים עכורים. סביר להניח שהפוליטיקה לא תהיה האלטרנטיבה".
הימין הקיצוני
- מה אתה אומר על הרמת הראש של הלאומניות הישראלית בעת האחרונה?
"אין ספק שהמצב שבו אנו חיים מעודד יותר ויותר גופים מהצד היותר קיצוני, בדרך כלל בצד הימני, לבוא לידי ביטוי פוליטי והצהרתי, ודרך אגב, במשך שנים לאורך ההיסטוריה שאני זוכר השמאל, או מה שאנחנו קוראים השפויים, לא הצליח להיות משקל נגד ראוי.
"ראינו את זה בהפגנות מול יצחק רבין. הצד השני לא הצליח להיות משקל נגד כי תמיד מגמות קיצוניות מתפשטות בציבור שמרגיש ייאוש, שמרגיש שאין מוצא ומחפש מי שיסחף עם הפתרון המלא. זה תמיד קרה ותמיד יקרה.
"אני לא צופה שבמדינת ישראל תהיה יכולת הכרעה לגורמים פשיסטיים, גם אם הקולות שלהם נשמעים בצורה קיצונית, בגלל שהתקשורת נותנת במה לקיצון, היא אוהבת את הקיצון מתוך נהייתה אחר סקופים. אני חושב שעם זאת אנחנו בסך הכול נמצאים במערכת של איזונים ובלמים די שפויה. זה נובע גם מכך שישראל היא בסך הכול דמוקרטיה, ודמוקטריה מערבית, והיא לא אי בודד. אנחנו סמוכים לשולחנו של העולם, בייחוד לשולחנה של ארצות הברית. לצערי מדינת ישראל היא לא מדינה עצמאית במובן הכלכלי. אנחנו לא יכולים שלא להטות אוזן למה שהעולם אומר לנו.
"לכן אני לא חושב שאנחנו הולכים לכאוס פוליטי, אך אנחנו מתקשים להיות אמיצים מספיק עם עצמנו ולומר: אנחנו הצד החזק בסכסוך, לנו יש אחד הצבאות המובילים בעולם, יש לנו מוסדות בריאות וחינוך וטכנולוגיה מתקדמת. הצד החזק תמיד צריך ליזום, גם ביחסים בינו לבינה. הצד החזק צריך ליזום במקום שבו החלש מתקשה מחוסר רצון או מחוסר יכולת. כל עוד מדינת ישראל לא תיזום תוכנית שהיא תהיה מוכנה ליישם גם בלי פרטנר, שום דבר לא יקרה".
- הצעת תוכנית של החזרת שטחים הדרגתית כתגמול על כל חודש של שקט.
"התייחסתי שם טקטית. אסטרטגית אני כמובן מעדיף שתהיה הסכמה ושבכל הסכמה תהיה תמורה. אני לא תומך בהפרדה חד צדדית במלואה, אך אני תומך בכך שנצא משם. ככל שנתבוסס בבוץ יותר, נסתכן ונשלם מחירים הרבה יותר גבוהים. ההיסטוריה הוכיחה שאם היינו עושים הסכם עם הפלסטינים מיד לאחר מלחמת ששת הימים היינו חיים היום במציאות שונה לחלוטין. כל קטע פרשת דרכים בהיסטוריה של הסכסוך, אם היינו נוקטים יוזמות חד צדדיות, היינו נמצאים במצב יותר טוב.
"אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שמתנדנדת בין ייאוש להרגשה של חוסר מוצא וחוסר עתיד ומתקשים לראות לאן זה הולך. מעטים הם האנשים שמסתכלים על המצב בראייה של קולקטיב. כל אחד בונה את מערכת ההתייחסויות שלו מהמיטה שבה הוא שוכב. זה יוצר לחץ שאנו חיים בתקופה בוצית ועיסתית, וצריך לצאת מזה. האפשרות היחידה לצאת מזה היא על ידי יוזמה. ממצבים מדשדשים יוצאים כשאת יוזמת. את בצרות עם החבר שלך? עוזבים אותו. זו יוזמה. או נותנים לו שתי סטירות לחי. כל מה שלא תיזום, תוציא את הציבור מהתחושה הנוכחית".
- תראה מה קרה בגלל הכניסה שלנו לשטחים.
"אני מתקשה להבין את המטרות הסופיות של הכניסה הזו. אבל העובדה היא שיש שיעור גיוס למילואים של 110 אחוז. יש מין התעוררות בייחוד שכבר אין, טפו טפו, פיגועים, וזה ברור למה. כשכל הגדה נמצאת בעוצר אף אחד לא יכול לצאת לתל אביב עם חגורת נפץ. היוזמה צריכה להיות מדינית. אם אין במהלך הזה אמירה מדינית הוא לא יעשה כלום".
הסיבות לעזיבת סלקום
"אנשים שואלים אותי: אתה מתוגמל כל כך יפה, יושב על סיר הבשר, אתה משוגע, מה אתה עוזב? מצב המשק בכי רע, מיתון, מצב ביטחוני קשה. מי עוזב ג'וב כזה בימים כאלה? הם כנראה לא מכירים אותי.
"התלבטתי יותר מחצי שנה, והחלטתי ללכת, וזה לא כי מצאתי אלטרנטיבה. אני לא הולך לג'וב אחר יותר קל או יותר מכניס. לא הייתי מהסס לספר לך אם הייתי יודע לאן אני הולך. החלטתי ללכת כי היה לי חשוב להיות שלם עם עצמי. תמה תקופת שירותי במיזם הזה, ואני עושה את זה בתוך מערכת יחסים טובה מאוד עם בעלי המניות, עד כמה שזה ייראה מוזר. יש פה גם בטן וגם היגיון. החלטתי שאחרי שבע שנים תרמתי את תרומתי".
- אפשר לצאת מנקודת הנחה שאתה פורש כי הדירקטוריון לא קיבל את המלצותיך לא בנושא ההנפקה ולא בנושא הכניסה למיזם הנייח.
"בתקשורת ישנה הנחת עבודה מקדימה די מרושעת, אם תסלחי לי, שמערכת היחסים שלי עם הדירקטוריון היא קשה ויש בינינו חילוקי דעות, ולכן אני עוזב. זה פשוט לא נכון. אני לא רוצה להגיד שלא היו אי הסכמות, שזה אך טבעי. לא טבעי שמנכ"ל בא עם המלצות ובאופן אוטומטי מועצת המנהלים חותמת על הכול. הראייה של בעלי המניות היא עסקית, לפעמים יבשה, ומועצת המנהלים היא שמחליטה על המדיניות, אין לי רבע טענה נגד זה. מה הולכת התקשורת ועושה? מספרת שיש ויכוחים בין בעלי המניות, שבל סאות רוצה למכור וזה רוצה לקנות. ההחלטה שלי היא אישית".
- הגיוני להניח שאתה מחפש ללכת למקום שתהיה לך בו אמירה מוחלטת. ברור שלא תלך להיות מנכ"ל שכיר כמו בסלקום.
"אין לי הון אישי, ואין לי רבע טענה על התגמול השוטף שלי. לא יצרתי הון משלי שאוכל להשקיע בהקמת קרן הון סיכון. כל מה שאעשה עתה יהיה עם אנשים שישקיעו את הכסף בעצמם. זה לא נכון שאני עייף מלקבל החלטות של בעלי מניות. עבדתי עם שמיר ועם פרס ועם רבין. היו לי הרבה חילוקי דעות עם ראשי ממשלה. וגם שם חלק מההמלצות שלי לא התקבלו. אני לא עוזב את סלקום בגלל עייפות חומר, או משום שאיני מקבל חלק מההחלטות הסופיות. אני מקבל בניהול השוטף אלפי החלטות גדולות וקשות. אם מועצת המנהלים מחליטה בניגוד לדעתי לא להיכנס למיזם הנייח במדינת ישראל זו בהחלט זכותם. היות שאני לא הולך לעשות קרן הון סיכון מכסף שלי או לפתוח מפעל לעיבוד שבבים, גם בעתיד אהיה כפוף להחלטות בעלי הון".
החוזה הבלתי כתוב
- האם יש חוזה לא כתוב בין המפעילות הסלולריות שאף אחת לא לוקחת עובד שפרש מהחברה המתחרה.
"זה נבון שאף אחד לא לוקח עובד, וזה לגמרי מוצדק. זה באמת הסכם לא כתוב. אנו נוהגים בעניין באדיקות רבה. כשעובד רוצה ללכת לחברה סלולרית אחרת זה לא ראוי, הוא צריך לעבור תקופות צינון. הוא מביא איתו מטען רגיש מאוד של ידע ונושאים שעשויים להזיק למקום שממנו יצא. ההגינות עומדת רק לכבודם ולזכותם".
- רק של ראשי החברות. יש בזה פגיעה חמורה בחופש העיסוק. אתה מפטר עובד, ואין לו לאן ללכת.
"עוד לא ראיתי אף אחד שמסתובב ברחובות ממי שיצא מפה. מה הם עושים כשיוצאים מפה? מגרדים. אני יודע מה הם עושים?! ישנה תחרות, ישנם סודות מסחריים. אני לא אקלוט עובד שאתמול פרש מפרטנר".
ייסורי אורן מוסט
- ובכל זאת איך אפשר להתעלם מהזובור שפיוטרקובסקי, היו"ר, עושה לאורן מוסט? מריטת העצבים בדרך לקבלת המנכ"לות, ההשפלה שהוא עובר, כדי שיידע מול מי הוא עובד.
"איזה זובור עושים לאורן מוסט? די מסובך למועצת המנהלים להחליט מי הם רוצים שיחליף אותי. אם אני שם את עצמי במקום נציגי שלושת הבעלים שצריכים להחליט על המחליף... כשהם בחרו אותי הם חיפשו מנהיג. היום יכול להיות שמחפשים מישהו עם פלייבור אחר. ייתכן שרוצים היום מישהו עם כישורים פיננסיים, או טכנולוגיים. יכול להיות שבשבע השנים הראשונות הם היו צריכים הנהגה והיום הם מעוניינים במקסום רווחים.
"בעבר כשהיינו רצים אחרי בחורות היינו שואלים עם מי היית רוצה להתחתן. הן היו עונות: 'שיהיה יפה, שיהיה עשיר'. כך גם במקרה הזה. יש למועצת המנהלים פרוגטיבה ליצור פרופיל תכונות של מי שינהיג את סלקום. יש הרבה מאוד פניות של מועמדים שמציעים את עצמם. אני אישית מאוד אשמח אם אורן מוסט רק יצטרך לעבור חדר. אני מקווה שהנבחר יהיה אורן. צריך לזכור שמועצת המנהלים נותנת למי שיושב על הכיסא הזה להנהיג עסק של כמה מיליארדים של דולרים. יש פה אחריות ל-2.3 מיליון לקוחות ומערכת יחסים רגישה עם משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים. זה עסק די סבוך. הבחירה במנכ"ל לסלקום היא לא אוטומטית, מלאכותית. העובדה היא שעוד לא באו לאף מועמד ואמרו לו, בחרנו בך".
- מה המסר שעובר מהאודישנים האלה למוסט, שחסר לו משהו?
"אני הייתי נוהג בדיוק כמותם בהליך הבחירה. נסתכל על כל מי שצריך להסתכל. לא נכון לראות את זה כך. זה שאורן נמצא במצוקה, לא הייתי רוצה שזה יקרה, אך זה לגיטימי שמועצת המנהלים תחליט מי היא רוצה.
"תפקיד המנכ"ל דורש הרבה רגישויות ואמון. מועצת המנהלים נותנת בידיו כלי רב עוצמה, מכונת כסף גדולה מאוד, והם רוצים להיות שקטים. מי שם אותי או אותך או את אורן מוסט לשפוט אותם? אם את מוציאה כסף לשמלה או לתיק או לחזייה, את צריכה שזה יהלום אותך. את הולכת לחמש חנויות, בודקת, משווה, ולפעמים מחזירה. אותו דבר בבחירת מנכ"ל. זו משרת אמון שאין למעלה ממנה. בכל מקרה אין להם הרבה זמן לבחור. נשאר עוד שבוע. החובות שנמצאים בבנק - לא יעקב פרי ולא אורן מוסט חתומים עליהם. כדי שדיסקונט השקעות ישלמו עליהם הם צריכים להיות בטוחים שכמה שיותר מהר הם ישלמו את החובות האלה. זה לא ג'וב קל, ולכן הבחירה לא קלה".
הבילויים
- אם הג'וב כל כך קשה, איך אתה מסביר את אורח החיים הנהנתני שאתה מנהל, בעיקר את מסעות העינוגים התכופים בעולם? יש הרגשה שרוב הזמן אתה ומוסט מתחלפים ביניכם בחופשות בחו"ל.
"בדקת כמה נסעתי לטובת עינוגים וכמה לטובת סלקום? בשנתיים האחרונות לא הייתי יום אחד בחופש. הייתי בכנס GSM, הייתי בקאן, בכנסים של יבמ ונוקיה, הייתי בבל סאות לצורך דיונים מקצועיים. אורן היה אולי פעם אחת בחופש ואולי פעמיים-שלוש בסופי שבוע. בשנה האחרונה הוא היה פעם בסיני. אלה נסיעות העינוגים. אם היית רואה את לוח העבודה שלי או של אורן כשאנחנו נוסעים לכנסים, היית רואה שאנחנו עובדים משמונה בבוקר עד 12 בלילה ונופלים שדודים אחרי יום עבודה, ואני לא מתלונן.
"יש ביני ובין אורן הרמוניה ניהולית מהטובות שאני מכיר, ואם אחד נאלץ להיעדר אנו יודעים להחליף אחד את השני, ולא קרתה בסלקום שום פשלה מהיעדרות, כמו שאת קוראת לה, 'עינוגית', או מהיעדרות לצורכי עבודה. כל היעדרות בחברה אני מאשר, והיא כוללת פירוט מדוקדק של מטרת הנסיעה, מקום השהייה, שכירת רכב. אני בודק כל נסיעה. אם היא לא תורמת לסלקום היא לא מאושרת או שמשכנעים אותי שאני טועה. את אומרת: 'איך סלקום היא חברה קשה לניהול כשאתם רוב הזמן בחו"ל?' היא קשה לניהול כי היא חברה גדולה והיא פועלת בתנאי תחרות מאוד אגרסיביים. לא פרטנר ולא פלאפון ואפילו לא מירס לא מאפשרים לסלקום לנשום בלי ששמים לה יד על הצוואר. צריך כל הזמן להיות דרוך, ערני ויצירתי. תסתכלי על התוצאות הכספיות. מה זה 'צריך שקט נפשי כדי לנסוע'. כשצריך לנסוע נוסעים. כל חברי מועצת המנהלים מתחברים לטלפון וגומרים עניין. חלק גדול מהנסיעות נובעות מכך שהנציגים של חברות התקשורת בחו"ל מסרבים להגיע לארץ. יצא לי שם כזה שאני חובב נשים, חובב יין, ארוחות טובות, נסיעות..."
- ושום דבר לא נכון.
"לא אמרתי שלא נכון. יש הרבה רוע לב בהתייחסויות האלה, שלא מפריעות לי. הלוואי על רוב המנהלים שהיו משקיעים את המרץ והמסירות והזמן שאני ואורן מוסט משקיעים - היינו נראים אחרת".
- איך מצאת את עצמך בנסיעת כיף לאולימפיאדת החורף בסולט לייק סיטי במימון סמסונג?
"אני לא עושה דבר שונה ממה שנהוג בתעשייה. נכון שבמשך שנים נמנעתי מלנסוע בהזמנה של ספקים, וגם לנסיעה הזו לא נסעתי לפני שסגרנו את ההזמנות עם סמסונג והתחלנו לשווק אותם. לא הייתה בנסיעה הזו סכנה של פיתוי לחתום על חוזה אספקה. הכול נגמר ונחתם עוד קודם. אני רואה בזה דבר לגיטימי שלא צריך להרבות בו. איני רואה בזה חשד לטוהר מידות. כל ראשי חברות התקשורת בעולם נכחו שם".
הצלחת אורנג'
- איך סלקום אפשרה לאורנג' להתנפל כך על נתחי שוק ללא בלימה אמיתית מצידה?
"אורנג' הצליחה לבנות ברנד, מותג. היא לא מעט הסתמכה על המותג הבינלאומי. סלקום, לעומת זאת, יצרה יש מאין. אורנג' עלתה במכירות כי היא מוכרת טוקמנים לכל מיני אוכלוסיות שלא אפרט".
כניסה לחו"ל
- בהתחשב בעובדה שסלקום היא חברת תקשורת מהמצליחות בעולם במושגים של צמיחה ורווחיות לאורך זמן, מדוע הבעלים, שהם בעצמם שחקנים בינלאומיים, לא מינפו את המיומנויות, הידע והניסיון של סלקום במיזמים בחו"ל?
"זו החלטה שהתקבלה לפני כשבע שנים - שסלקום מתרכזת בשוק הישראלי, שסלקום לא עושה מיזמים בינלאומיים, ואני חושב שזו החלטה נכונה. בל סאות משופעת בחברות סלולריות בכל העולם, והיא יודעת לעשות את זה יפה מאוד. היא לא צריכה את סלקום. סלקום הייתה יכולה לקחת את הידע ולעשות רשת סלולרית בברזיל, ביוון. אבל לשם כך צריך משקיע פיננסי ועוד חברות תקשורת והתמודדות במכרזים. זה היה מסיט חלק מתשומת הלב ופוגם בהצלחה של סלקום בישראל. כשמישהו פותח מסעדה והיא הולכת נהדר ואז הוא מקים רשת, הוא שובר את הרגליים".
- מה בנוגע לכניסה לפעילות כמנפיק כרטיסי אשראי על בסיס פלטרפומה עצומה של הלקוחות?
"זה יכול לבוא בחשבון, כי זה משיק להפיכתו של הסלולר לארנק אלקטרוני. כמי שיכול לתת שירותי גבייה וסליקה, זה מוצר שיכול להשיק לשימוש העיקרי של הטלפון, וזה בהחלט יכול לבוא בחשבון. לא קרה שום דבר שאני יכול לדווח עליו בשלב זה".
הפרסום
- בתור מי שנחשב לאחד המפרסמים הגדולים במשק, מה הקמפיין של סלקום שהכי אהבת? ואת מה לא אהבת?
"מאוד אהבתי את קמפיין חייל המילואים ששר שיר ערש לבן שלו, זה ממש ריגש אותי. אהבתי את קמפיין השמלה הסגולה. זה היה סרט חשוב. היו כאלה שפחות אהבתי, כמו הקמפיין של iCellcom, פחות התחברתי אליו. אולי כי הוא דיבר לגיל צעיר. זו הזדמנות טובה לתת הרבה מחמאות למשרד הפרסום באומן בר ריבנאי גאון".
- היית מאושר גם מקמפיין "בטא את עצמך"?
"'בטא את עצמך' פחות דיבר אליי. אני מאוד אוהב את קמפיין השלט שמורידים את המחיר. אני חושב שזו פרסומת שנונה".
הג'י.אס.אם
- סלקום נכנסת למצב סכיזופרני, כשהיא תשלים את הקמת רשת ה-GSM החדשה ותנהל במקביל גם את רשת TDMA. מצד אחד, היא צריכה להתחיל לשווק שירותי ערך מוסף, ומצד אחר לשמר לקוחות ברשת הישנה. קטע מסובך.
"אין ספק שסלקום נכנסת לשלב לא פשוט מכמה בחינות. מספר תושבי ישראל ללא טלפון סלולרי הולך וקטן. התחרות בין החברות תהיה על הנטשת לקוחות והעברתם מחברה לחברה, ולכן סלקום תהיה עסוקה בשימור לקוחות. סלקום הולכת לנהל שתי רשתות. ה-TDMA תישאר לחמש-שבע שנים קדימה, עד שרק ה-GSM תישאר. סלקום למדה המון לקחים מניהול שתי רשתות מפלאפון, ואני מקווה שהיא לא תחזור על טעויות וכשלים שראינו אצל אחותנו המתחרה. נצטרך לתפור חליפה לכל לקוח. נציע ללקוחות שנוסעים הרבה לחו"ל את רשת ה-GSM וללקוחות שזקוקים לקבלת נתונים בקצב גבוה את ה-GPRS, ויש לקוחות שיש להם פחות צרכים, ובשבילם TDMA, המערכת הקיימת, היא מספיקה. צריך להתכונן גם לבלתי צפוי".
- הכניסה של השיחות הבינלאומיות לשוק הייתה אמורה להתבצע בינואר 2002 ונדחתה לינואר 2003. אתה רואה את סלקום נכנסת לשוק השיחות הבינלאומיות?
"סלקום תצטרך להיכנס לתחומי תקשורת אחרים, לתחום הנייח ולשיחות הבינלאומיות, ולהרחיב שימושים דרך האינטרנט. לשלושת אלה סלקום ערוכה. סלקום תצטרך לבחון התחברות לחברת הכבלים הממוזגת כי הגעתי למסקנה שלא יכולים להיות בישראל יותר משני מתמודדים - בזק ומתמודד נוסף שכולל את סלקום. בתקשורת הבינלאומית צריך לראות איך לייצר מיזם שיבטיח רווחים וללמוד מהכישלונות הפיננסיים של שלוש הבינלאומיות, למרות ההוזלה במחירים לצרכן. בתחום האינטרנט נוהל משא ומתן עם אינטרנט זהב ונטוויז'ן, וחלק מהדברים יצטרכו להישקל מחדש. נשקול גם הקמת מיזם לאספקת גישה לאינטרנט. הנושא הזה נבדק על ידי אגף מיוחד בסלקום - ניו מדיה. הנושא השלישי הוא כניסה לתחומי תקשורת נוספים כדי להציע לצרכן סל תקשורת גדול ומאוחד במחירים זולים יותר של חבילות. זה הקלאסי מבחינת סלקום, שסלקום תשלח לגברת ורד חשבון אחד עם כל שירותי התקשורת - סלולר, נייח, כבלים, אינטרנט ושיחות בינלאומיות. ואז אם נראה שגברת ריבלין צרכנית של 7,000 שקל תקשורת נוכל לתת לה חבילה במחיר של 4,000 שקל - גם להרוויח וגם להוזיל את המחיר. זה יהיה אידאלי. יש לנו רשת סיבים אופטיים, מערכת הבילינג הכי מתקדמת, מערכות מחשוב הכי גדולות ומאגר הלקוחות הכי גדול".
- אין סיכוי שהרגולטור ייתן לאחד את סלקום עם הכבלים.
"מי אמר? הגיע הזמן שגם הרגולטור והממונה על ההגבלים העסקיים יבינו שמי שרוצה יכול להיכנס לשוק בכפוף לתנאים מסוימים, והחזק ישרוד. צריך להסיר את הכבלים הרגולטורים והמגבלות שמונעות תחרות. אין בלקסיקון שלי דבר כזה שהממונה לא יאשר. הוא יכול לאשר עם התניה של תנאים לבעלי המניות שהם צריכים להיפטר מאחזקה זו או אחרת. במדינת ישראל אין יותר מדי יזמים ובעלי הון שמוכנים להשקיע. אנו לא רואים כרגע לאור המצב הביטחוני-מדיני שהריצה של קונגלומרטים בינלאומיים לארץ תהיה היסטרית. צריך להסתמך על גורמים מקומיים ולתת להם אפשרות להתמזג. ואם לא יאושר מיזוג עם הכבלים, סלקום יכולה ללכת לבד למיזם הנייח. הוקמה ועדה בראשות רן קרול לבחינת כניסת התקשורת לשוק הנייח. על פי ההחלטות שם יוכרע אם סלקום תיכנס לבד או בכניסה ממוזגת לשוק הנייח".