שני סניפים, 57 עובדים, 3,000 לקוחות, קצת פחות מ-400 מיליון שקל אשראי ו-600 מיליון שקל פקדונות. זהו היקף העסקים הבנקאיים של הבנק למסחר. גודלו של בנק למסחר דומה לגודל של סניף בינוני באחד הבנקים הגדולים.
על לקוחות הבנק למסחר נמנים בעיקר עסקים קטנים ובינוניים מהמגזר המסחרי, כמו קמעונאים, סוחרים יבואנים ויצואנים. פעילות זו לא הסבה לבנק הרבה נחת, ובעלי מניותיו נאלצו בשנים האחרונות להסתפק בתשואה של 3%-1%. בשנת 2001 עבר הבנק, כמו בנקים קטנים רבים אחרים, להפסד שהסתכם ב-2.4 מיליון שקל.
ההפסד הביא את הבנק לירידה ביחס הלימות ההון ל-14.58%, קרוב מאוד ליחס המזערי המותר לו - 14.5%. הקירבה ליחס המותר היא זו שהביאה את מחלקת הביקורת של בנק ישראל לבנק למסחר. ככל הידוע, הגעתם של אנשי בנק ישראל היא שגרמה לאתי אלון לפנות במשטרה.
לפני כשנתיים, עם היכנסם של הבנקים הזרים לישראל, אמר היו"ר שמיל ובר, כי שלושה בנקים אירופיים מתעניינים ברכישת הבנק ומנהלים מגעים בנושא, שכידוע נסתיימו בלא כלום. את הבנק מנהל משה ליבוביץ, שהחליף לפני שנתיים - בעיצומה של המעילה - את אלי אונגר.