גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק החברות עולה כיתה

לאור הניסיון שנצבר מאז כניסתו לתוקף של חוק החברות החדש, גיבש משרד המשפטים טיוטת הצעת חוק המתקנת בעיות מהותיות שהתגלו במהלך יישומו, מבהירה עניינים שונים בו וכן מוסיפה מספר שיפורים פרקטיים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה באחרונה את התיקון המוצע בחוק החברות הצעיר (פברואר 2000), אך הצעת החוק הפורמלית טרם פורסמה. במאמר זה נסקור, בתמצית, מספר שינויים מהותיים ושיפורים פרקטיים המוצעים בתיקון.

הצעה פרטית

הצעה פרטית מוגדרת בחוק כ"הצעה להנפקת ניירות ערך של חברה ציבורית שאינה הצעה לציבור". החוק מתייחס להצעה פרטית בקשר לפרוצדורת האישור של הצעה פרטית לבעלי עניין וכן בקשר לסוגייה של הצעת רכש "מיוחדת" (רכישת מניות בדרך של הצעה פרטית איננה כפופה להצעת רכש מיוחדת). בתיקון המוצע, הורחבה ההגדרה של הצעה פרטית כך שתכלול גם הצעה של חברה ציבורית, שאינה הצעה לציבור, למכירה של ניירות ערך שלה אשר נרכשו על-ידיה לפי סעיף 308 לחוק. הרציונל המונח בהרחבת ההגדרה הינו, כי לפי סעיף 308 לחוק, המניות המוחזקות בידי החברה הינן מניות רדומות הנטולות זכויות כלשהן, ובמכירתן "חוזרות" הזכויות הצמודות למניה.

לפיכך, אומנם אין הקצאה פורמלית של מניות החברה, אולם התוצאה הכלכלית הינה זהה למקרה של הקצאת מניות. יצוין, כי התיקון המוצע אינו מבהיר האם תחול חובת הצעת רכש "מיוחדת" על רכישת מניות של חברה שנרכשו על-ידי חברה בת שלה על-פי סעיף 309 לחוק או על מניות שנרכשו על-ידי החברה או החברה הבת טרם כניסתו של החוק לתוקף. התיקון המוצע מצמצם את המקרים בהם יידרש אישור האסיפה הכללית להצעה פרטית, לפי סעיפים 270(5) ו-274 לחוק, בדומה לכללי בורסות מסוימות בארצות הברית. על-פי התיקון המוצע, אישור כאמור יידרש באחד משני המקרים הבאים: אם (i) כתוצאה מההצעה הפרטית יהפוך אדם ל"בעל שליטה" בחברה; או (ii) אם מתקיימים כל התנאים הבאים במצטבר: (1) ההצעה מקנה 20% או יותר מסך זכויות ההצבעה בפועל לפני ההנפקה; (2) התמורה, כולה או חלקה, איננה במזומן או בניירות הרשומים למסחר בבורסה, או שאיננה בתנאי שוק; ו-(3) כתוצאה מההצעה יגדלו החזקותיו של "בעל מניה מהותי" (מי שמחזיק 5% או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה) בניירות הערך של החברה, או שכתוצאה ממנה יהפוך אדם ל"בעל מניות מהותי" לאחר ההנפקה.

הצעת רכש מיוחדת

על-פי החוק, רכישה שכתוצאה ממנה יעלה שיעור אחזקותיו של הרוכש מעל 45% מזכויות ההצבעה בחברה, כאשר אין אדם אחר המחזיק למעלה מ-50% מזכויות ההצבעה בחברה, תיעשה בדרך של הצעת רכש "מיוחדת". על-פי התיקון המוצע, די אם אדם אחר מחזיק למעלה מ-45% מזכויות ההצבעה, כדי שהרכישה לא תהיה מחויבת בהצעת רכש מיוחדת. זאת ועוד, על-פי הנוסח הקיים של החוק, התעורר ספק האם רכישה פרטית של "שליטה" או "דבוקת שליטה" (25% או יותר מכלל זכויות ההצבעה) מבעל שליטה או בעל דבוקת שליטה, בהתאמה, מחייבת את הרוכש בהצעת רכש מיוחדת.

פרוצדורת הצעת הרכש המיוחדת כוללת בחובה מנגנון הסכמה של בעלי המניות, המיועד לפתור את "דילמת האסיר" שבתורת המשחקים. על-פי דילמת האסיר, יעדיף כל אסיר להפליל את חברו כדי להקל בעונשו הוא, וכתוצאה מכך יפלילו האסירים זה את זה וייענשו שניהם. המחוקק הישראלי הפטרנליסטי חפץ להגן על בעל מניות המיעוט, שמא מפאת חששו מנפילה אל פח היעדר הנזילות, ייפול אל הפחת של מכירת מניותיו בהצעת הרכש במחיר שאינו נאות, ובמיוחד במחיר שלא ישקף את פרמיית השליטה ש"מרוויח" הרוכש כשהוא אוסף מניות מן הציבור. ברכישה פרטית של שליטה לא מתעוררות בעיות אלה. על-כן, מבהיר התיקון המוצע כי רכישה כאמור לא תחויב בהצעת רכש מיוחדת.

הצעת רכש מלאה

על-פי החוק, אם מתקבלת הצעת רכש "מלאה" בחברה ציבורית, באופן ששיעור החזקות הניצעים שלא נענו להצעה מהווה פחות מ-5% מהון המניות המונפק, עוברות כל המניות שביקש המציע לרכוש לבעלותו. במקרה כזה, כל בעל מניות שהיה ניצע בהצעת הרכש רשאי לפנות לבית-המשפט ולבקש סעד הערכה (קרי, כי בית-המשפט יקבע כי התמורה עבור המניות היתה פחות משוויין ההוגן ואת שוויין ההוגן של המניות). זאת, בין אם אותו בעל מניות נענה להצעת הרכש ובין אם לאו.

מניסיוננו עד כה, נמנעו מציעים פוטנציאלים רבים מביצוע הצעת רכש מלאה, לאור הסיכון שלאחר השלמת הצעת הרכש, הם ייאלצו לשלם מחיר גבוה משמעותית מזה שהתחייבו לשלם. קרי, הרוכש חשוף להעלאה רטרואקטיבית של מחיר העסקה, בלא שתינתן לו האפשרות לבטל את העסקה. על-פי התיקון המוצע, מציע הצעת הרכש יהיה רשאי לקבוע בתנאי ההצעה, כי בעל מניות שנענה להצעת הרכש המלאה לא יהיה זכאי לפנות בבקשת סעד הערכה לבית-המשפט. בכך יצומצם אולי מספר הנענים להצעה, אך מנגד תוגדל ודאות המציע בדבר המחיר שישולם בהצעת הרכש לניצעים שנענו לה.

ועדות הדירקטוריון

בעניין זה נוספו מספר חידושים פרקטיים בתיקון המוצע, לרבות מתן אפשרות לדירקטוריון לאצול מסמכותו לוועדת דירקטוריון בנוגע להקצאת ניירות ערך במסגרת הסכמי העסקה או שכר, ובלבד שההקצאה היא לפי תוכנית שהותוותה מראש על-ידי הדירקטוריון. יצוין, כי בטיוטא קודמת של התיקון המוצע נקבע, כי הדירקטוריון יהיה רשאי (בתנאים מסוימים) לאצול מסמכותו לוועדת דירקטוריון גם בנוגע לאישור הדו"חות הכספיים, לאחר שדן בהם. זאת, כיוון שבדרך-כלל במהלך הדיון בדו"חות הכספיים עשויים להתעורר עניינים רבים ושאלות שונות המעכבים את אישור הדו"חות, וכינוס הדירקטוריון שוב עלול להכביד לאור מגבלות הזמן לאישור הדו"חות. עקב התנגדות שר האוצר, הושמט עניין זה מהתיקון המוצע. ייתכן כי הדיה של פרשת אנרון הגיעו גם עדי סוגיה זו.

כהונת יו"ר דירקטוריון חברה ציבורית כמנכ"ל

על-פי החוק, רשאית האסיפה הכללית של חברה ציבורית להחליט, כי ניתן להסמיך את יו"ר הדירקטוריון למלא את תפקיד המנכ"ל לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, ובלבד שבמניין קולות הרוב ייכללו לפחות שני שליש מקולות בעלי המניות הנוכחים בהצבעה, שאינם בעלי השליטה בחברה. התיקון המוצע מאפשר אישור של ההחלטה כאמור גם במקרה שסך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה אינו עולה על שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה. כן נקבע, כי האסיפה הכללית תהיה רשאית לשוב ולקבל החלטה, לפי כללי ההכרעה דלעיל, לתקופות נוספות של כהונה.

דירקטור חליף

על-פי החוק, לא ניתן למנות אדם כ"דירקטור חליף" אם אותו אדם משמש כדירקטור או כדירקטור חליף בחברה. התיקון המוצע קובע שתי הקלות בהקשר זה: (i) ההגבלה האמורה לא תחול בחברה פרטית, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון; ו-(ii) ניתן יהיה למנות אדם כחליף לחבר ועדת דירקטוריון, אף אם אותו אדם מכהן כדירקטור או כדירקטור חליף בחברה, ובלבד שאותו אדם אינו מכהן כחבר באותה ועדה או כדירקטור חליף לחבר אותה ועדה. במקרה כאמור אין חשש לפגיעה ב"תובנה הקבוצתית" שכן מספר הדירקטורים הדנים באותה החלטה בועדה אינו פוחת, ולאותו אדם יהיה אף יתרון על-פני דירקטור חליף שאינו מכיר את החברה ועסקיה.

הרמת מסך

ההוראות הקבועות בחוק בעניין זה עוררו תגובות רבות. בקהילה העסקית הועלו טענות לגבי חוסר הבהירות אימתי יורם מסך ההתאגדות (ובעלי המניות ייחשפו לחובות החברה). במידה מסוימת, היתה זו סערה בכוס מים, שכן הרמת מסך הינה ארוע נדיר. בתיקון המוצע צומצמו המקרים בהם יורם המסך לרשימה סגורה של מקרים: כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה (i) באופן שיש בו כדי להונות או לקפח נושה של החברה; או (ii) באופן הפוגע בטובת החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. תנאי מצטבר הוא כי בית-המשפט לא ירים מסך אלא אם "צודק ונכון" לעשות כן.

חידוש נוסף בתיקון המוצע הינו, ביטול ההוראה הקובעת כי ניתן להרים מסך גם נגד נושאי משרה בחברה.

רכישה

רכישה בידי חברה, חברה בת שלה או תאגיד אחר בשליטתה של מניות החברה או של ניירות ערך שניתן לממשם או להמירם למניות החברה, כפופה לכללי שמירת ההון והחלוקה שבחוק, בדומה לחלוקת דיבידנד. בתיקון המוצע מובהר, כי כאשר הרכישה כאמור הינה מידי החברה עצמה או מתאגיד אחר שבבעלותה המלאה, לא תהיה כפופה הרכישה לכללי שמירת ההון והחלוקה האמורים.

זאת, כיוון שמבחינה מהותית אין ברכישה כגון דא כדי לפגוע בכרית הביטחון של הנושים. כן הובהר, לעניין סעיף 308 לחוק, כי בדומה לרכישת מניות החברה בידי החברה עצמה, שתוצאתה הפיכת המניות לרדומות, כך גם רכישת ניירות ערך שניתן לממשם או להמירם למניות החברה בידי החברה, הופכת את ניירות הערך האמורים לרדומים (קרי, ניירות הערך לא יקנו כל זכויות כל עוד הם בידי החברה), אולם אין בדבר כדי למנוע מהחברה את הזכות לממשם או להמירם למניות החברה (אשר תהיינה, כמובן, מניות רדומות) ולמכור מניות אלה.

זאת ועוד, התיקון המוצע מבהיר כי חברה בת או תאגיד אחר שבשליטת החברה האם רשאים לרכוש גם ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות החברה האם, בהתאם לכללי שמירת ההון והחלוקה.

יצוין, כי סעיף 309(ב) לחוק קובע, כי מניה של חברה אם שנרכשה על-ידי חברה בת או תאגיד אחר שבשליטת החברה האם לא תקנה זכויות הצבעה (אך החוק לא מגביל זכויות אחרות הצמודות למניה, לרבות זכויות כלכליות). הסעיף האמור לא תוקן בתיקון המוצע. לפיכך, לכאורה, לא תהיה סנקציה במקרה של רכישת ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות החברה האם על-ידי החברה הבת או תאגיד נשלט כאמור. פרשנות זו מתנגשת, לכאורה, עם חלק מדברי ההסבר בתזכיר התיקון המוצע לסעיפים 308-309 לחוק, מהם עולה כי ניירות ערך המירים של החברה האם שנרכשו על-ידי החברה הבת יהפכו "רדומים" (קרי, נטולי זכויות כלשהן, למעט זכות ההמרה).

התיקון המוצע פותר חלק לא מבוטל מהבעיות שהתעוררו ביישום החוק הצעיר. אנו תקווה שמגמה זו תמשך ותוסדרנה גם סוגיות נוספות, שטרם מצאו את פתרונן (כגון הקלות בביצוע הליך מיזוג ושיפוי של דירקטור בחברה בת על-ידי חברת אם). אנו סבורים כי על דיני החברות להתאים עצמם למציאות העסקית המשתנה.

מעניין לציין בהקשר זה כי ב-NASDAQ שוקלים כעת להחיל על חברות שמניותיהן נסחרות במסגרתה מספר כללי פיקוח נוקשים יותר (המקרבים אותם במעט לחוק הישראלי), לרבות לעניין אישור של תכניות אופציות הכוללות דירקטורים ומנהלים על-ידי בעלי מניות ואישור (להבדיל מבחינה בלבד) של עסקאות בעלי ענין על-ידי ועדת ביקורת (או גוף מקביל).

עו"ד שירין הרצוג הינה שותפה במשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות' וחברה בלשכות עורכי הדין של ישראל ושל מדינת ניו-יורק. עו"ד דורון סגל הינו מאותו משרד וחבר בלשכת עורכי הדין של ישראל

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים