גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

זה הקול

בתוך שישים שניות בלבד יקבעו בני שיחכם אם הם בוטחים בכם מספיק כדי לעשות איתכם עסקים. 38% יעשו זאת על סמך הקול שלכם. אינטונציה, טון או תהודה לא נכונים עלולים לחרוץ לרעה גורל של עסקה, מבלי שתדעו בכלל שזה מה שקרה לכם. איך להשתמש בקול כמכשיר עסקי, מה לשפר, ממה להימנע ואיך להבין מה אומר קולם של הפרטנרים הפוטנציאליים שלכם

רואה אתה את בת-הביבים הזו? - אופן דיבורה הוא שבולם את התקדמותה.

פרופ' היגינס לקולונל פיקרינג, על אלייזה דוליטל, מתוך "פיגמליון", ג'ורג' ברנארד שו זה בוודאי קרה גם לכם: התקשרתם לבית-עסק כדי לרכוש מוצר או שירות. האיש מהצד השני של הקו היה אדיב ומנומס. הוא הציע מחירים אטרקטיביים, שירות מצוין. ובכל-זאת, סיימתם את השיחה בתחושת בטן חזקה שעם האיש הזה, או עם החברה שהוא מייצג, לא כדאי לעשות עסקים?

בשום אופן לא הצלחתם לתת הסבר רציונלי להרגשה. כל מה שיכולתם לומר היה, "משהו בקול שלו לא מצא-חן בעיני".

לעתים מזומנות, גורל מכירה, עסקה גדולה או ראיון עבודה נחרץ כך, כי משהו בקול השפיע שלילית על תת-המודע של המאזין. זה יכול להיות קצב הדיבור, האינטונציה, עוצמת הקול (ווליום), גובה הטון (Pitch), שטף הדיבור, הבהירות או התהודה. הקול, ממש כמו מוסיקה, משליך על אווירה, תחושה ורגשות. אם אלה יצרו רושם הרמוני ונעים באוזן המתאימה, יש כאן אבן- יסוד שעליה ניתן לבנות הכול: אהבות, קריירות פוליטיות ועסקות חשובות.

מחקר חדש, שבדק את ההנחה הזאת בזירה העסקית, מגלה כי בתוך שישים שניות בלבד יקבעו בני-שיחכם האם הם בוטחים בכם והאם הם מעוניינים לעשות איתכם עסקים. 55% יבססו דעתם על המראה החיצוני ושפת הגוף, 38% - על איכות הקול שהפקתם, ורק 7% על תוכן דבריכם.

"אני נדהמת בכל פעם מחדש כמה אינפורמציה סמויה זורמת אל מוחנו מתוך איכויות הקול ובאיזו מהירות אנחנו מעבדים אותה ומגיעים למסקנות, לרוב נכונות", אומרת צפירה גרבלסקי, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית, אשר חקרה במשך שנים היבטים בלתי מילוליים בקול האנושי. "מי שייטיב להתוודע אל הכלי הזה, לחדד אותו ולהתאימו לצרכיו, יחזיק בידו מפתח רב-ערך להצלחה אישית ועסקית".

ד"ר עופר אמיר, חוקר ומרצה בחוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל-אביב, מתייחס לפן השני של העניין: הסודות שמגלה לנו קולו של בן-שיחנו. בעידן התקשורת האלקטרונית, הוא אומר, יותר ויותר אנשי עסקים נוטים לזנוח את צורת התקשורת הבסיסית, מפגש פנים מול פנים או שיחות טלפוניות, ועוברים לתכתובות באי-מייל או בפקסימיליה כדי ליזום עסקות ולטוות קשרים.

זו שגיאה, הוא מדגיש, "אם העיניים הם המראה של הנפש, הרי שהקול האנושי הוא הרמקול שלה. באמצעות גוני הקול ואיכויות הדיבור אפשר לחוש את האדם שבצד השני. הקשבה טובה צריכה להיות חלק מן המודיעין העסקי. איש עסקים קשוב מספיק יאסוף אינפורמציה סמויה חיונית, שעשויה להקל עליו בבוא הזמן להשלים עסקות. עם כל הכבוד לסגולותיו של הדואר האלקטרוני, הוא נותר מדיום תקשורתי שטוח, אילם וסתום".

הכי בי במקל הקצב שלך

לדבר מהר או לאט?

יש המון סטריאוטיפים הקשורים בקול. למשל, אדם שמדבר בקצב מהיר נתפס כמהיר מחשבה, נלהב ודינאמי. מצד שני, הוא עשוי להיתפס כאגרסיבי, פזיז, וכמי שמנסה להשתלט על השיחה ולקבוע את הטון. איזה קצב דיבור כדאי לאמץ כדי להשפיע?

"אף-על-פי שקצב איטי עלול להתפרש ככובד ראש, סבלנות, איפוק ורגישות", אומרת גרבלסקי, "הרי שבזירה העסקית קיים מתאם חיובי בין קצב דיבור מהיר ובין אמינות. צמד החוקרים MacLachlan ו-Siegel לקחו פרסומות רדיו והאיצו את קצב הדיבור בהן בשיעור של 25%, מבלי לשנות את תכונות הקול האחרות. במחקר התברר כי הדוברים בפרסומות המואצות דורגו כאינטליגנטים, כנים ואמינים יותר".

אמיר: "מהירות בקול טובה בדרך- כלל לעסקים, כיוון שהיא משדרת אסרטיביות. יחד עם זאת, קיים הבדל בהתייחסות החברה אל שני המינים. התפיסה הרווחת היא שדיבור מהיר אצל גברים לגיטימי ומקובל יותר מאשר דיבור מהיר אצל נשים".

קצב דיבור מהיר עלול לעלות במחיר של בליעת מילים.

גרבלסקי: "מהירות דיבור ממוצעת עומדת על 150-140 מילים לדקה. שני חוקרי התקשורת וולסטר ופסטינגר טוענים שניתן להכפיל את קצב הדיבור ועדיין לשמור על בהירות המסר. ג' פ' קנדי, שהיה נואם יעיל בצורה יוצאת-דופן, היה מדבר לעתים בפרצים של 300 מילים לדקה.

"בהירות הדיבור", מוסיפה גרבלסקי, "בעייתית בשני הקצוות. מצד אחד, אנשים שבולעים עיצורים, מחברים מילים, ממלמלים או לא טורחים להגות את המילה עד סופה, מעבירים מסר של חוסר התחשבות בזולת. "אבל מצד שני, אנשים המבטאים הברה הברה ועיצור עיצור, עלולים להיתפס כמשעממים, חדגוניים, נוקשים, מוכווני-מטרה ומקובעים. יהיה גם מי שייפגע מהם, כיוון שבתת-המודע, היגוי דידקטי קפדני עלול לשדר סוג של זלזול באינטליגנציה של המאזין".

אמיר: "הרכיב הכי חשוב באמנות התקשורת הוא לזהות במהירות את קהל היעד. אני נוהג לייעץ למטופליי: 'דע מול מי אתה עומד והתאם את קצב הדיבור אליו'. ניקח לדוגמה סיטואציה של ראיון לעבודה. אם זיהית שהמראיין הוא אדם תכליתי, ממהר ונמרץ, הרי שאם תדבר איתו בקצב איטי, תאבד אותו. אבל אם תפנה אל אדם איטי, כבד או שקול בקצב מהיר ומסחרר, אתה עלול לעייף אותו והתקשורת ביניכם תעלה על שרטון. חשוב מאוד גם להתאים את הקצב לתפקיד המיוחל. אם מדובר במשרת מכירות או שיווק, כדאי שתאמץ קצב דיבור מהיר יחסית, כדי להיראות נלהב, נמרץ והחלטי. אם אתה בראיון למשרת פסיכולוג, איש תמיכה או עובד בשירות לקוחות, כדאי לשוות לקול איכויות אחרות, שיעניקו לך תדמית קשובה סבלנית".

איך משפיע עלינו קול חזק, קול רועם, קול כריזמטי?

גרבלסקי: "עוצמת קול חזקה עלולה לרמז על אופי שתלטני. מצד שני, קול חלוש עלול לעשות רושם של עדינות, הססנות, חולשה ורפיון. בשיחות עסקיות, כדאי לגוון את עוצמת הקול על-פי ההקשר ועל-פי התקדמות העסקה. הנמכה מכוונת של הווליום תתפרש כ'אני ואתה', 'זה הסוד שלנו', 'זה בינינו'. לכן הייתי מציעה לאמץ אותה ממש לפני סגירת עסקה. שינוי כזה בעוצמת הקול יוצר בתת-מודע של המאזין מעבר לפסים אישיים, קרבה ושותפות".

געגועים לקול של גרבו

להשיג סמכות בקול צפצפני מיתרי הקול הם בעצם שרירים המכוסים ברירית. תדירות הרטיטה שלהם קובעת את גובה הטון (צליל נמוך באס או צליל גבוה צפצפני). ככל שתדירות הרטיטה עולה, כך עולה גובה הטון. אצל גברים, המיתרים רוטטים בקצב של 120 הרץ (פעם בשנייה), אצל נשים - בתדירות של 250 הרץ, ואצל ילדים - בתדירות של 350 הרץ.

קול דק, גבוה וצווחני אצל בוגרים אינו נתפס כמעט אף פעם ברצינות, והוא עלול לעורר דחייה וחוסר אימון. ישנם מחקרים המראים כי כאשר אנשים משקרים, קולם נוטה להיות גבוה יותר. לעומת זאת, אנשים בעלי טון נמוך, גברים ונשים כאחד, נתפסים באופן תת-מודע כבעלי יושרה, אינטליגנציה וסמכותיות.

אמיר: "למרות שכך נהוג לחשוב, לדעתי, סמכותיות לא נקבעת בהכרח על-ידי גובה הטון (pitch). נתקלתי באנשים שקיבלו עמדת-מפתח וסיגלו לעצמם במודע טון נמוך יותר כי 'התפקיד מחייב'. בעיקר המדובר בנשים שנכנסות לתפקיד ניהולי, ומאמצות טון נמוך, גברי-משהו, מה שעלול ליצור עם הזמן פתולוגיות קוליות והצטרדות כרונית. קלינאי תקשורת יכולים ללמד את מטופליהם להשיג תדמית של סמכות גם בלי לאלץ את מיתרי הקול, להעמיד אותם במצבי מאמץ קיצוניים ולפגום בהם".

איך אפשר לשוות סמכותיות לקול גבוה או צפצפני?

"קודם-כול יש דרכים לשפר את התהודה. שנית, אפשר לשלב בקול שינויי אינטונציה, להוסיף לו עומק. וכן לשים לב לשיפור של דברים אחרים, כגון שטף הדיבור".

שטף הדיבור הוא עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת. "יש אנשים", אומר אמיר, "שאופן דיבורם משופע בקיטועים, בעצירות או במילות-חיבור כמו 'אהממ...', 'אתה יודע...' , 'אהההה' וכדומה. במקרים קיצוניים, זה עלול להיתפס כגמגום. רמת השטף מעידה על רמת החרדה: ככל שהאדם בטוח יותר בעצמו ומרגיש נינוח, כך שטף הדיבור יעלה. על הרכיב הזה ממש ניתן לעבוד ולשפר אותו".

לעומת זאת, שטף דיבור קולח מדי יכול לאיים על השומע ואפילו להרחיק אותו. "אנשי עסקים לפעמים משלבים מיוזמתם סדקים קטנים בשטף על-ידי מילות-קישור ועצירות מכוונות", אומרת גרבלסקי, "כדי לא להיתפס כידענים גדולים ולהסתכן ביצירת אנטגוניזם אצל המאזין".

הוא נשמע לי כמו שקרן מה קורה כשהאינטונציה לא מתאימה לתוכן ועוד לא אמרנו כלום על אינטונציה, כלומר רמת הגיוון של הקול. "קול מונוטוני", אומר אמיר, "עלול לשדר חוסר מעורבות, חוסר רגש ויבשושיות. קול מגוון הוא מדד למעורבות רגשית ועניין אישי.

"למשל בוש וקלינטון. מי משניהם עובר מסך טוב יותר? קלינטון מדבר בהמון וריאציות בקול, ולכן נתפס בעיני הציבור כאדם רגשי ומעורב. הקול של בוש לעומתו מאוד מונטוני. גם כאשר תוכן דבריו כעוס ומביע רגשות חזקים, אופן הדיבור נותר שטוח. הוא כמעט ולא מגביר עוצמה, ורק לעתים רחוקות הוא משנה את הקצב. גובה הטון שלו נותר קבוע, ונדמה כאילו הוא קורא את הדברים מתוך נייר. למרבית האנשים הרבה יותר קל להזדהות עם אדם הנתפס רגשי ודרמטי, ולכן את קלינטון 'קונים' יותר".

גרבלסקי מביאה כדוגמה את העימות הטלוויזיוני בין בנימין נתניהו לשמעון פרס לקראת הבחירות ב-1996, שאותו למדה מקרוב. "הקול של נתניהו באותו עימות", היא אומרת, "ובהופעותיו הפומביות בכלל, מתאפיין בדינמיקה יוצאת-מן-הכלל. האיש גולש בקול למעלה ולמטה, מבטא התלהבות באמצעות קולו, משנה את הקצב והעוצמה, ומשדר בכך לקהל המאזינים: 'אכפת לי, אני מעורב רגשית'. לעומת זאת, אצל פרס נימת הקול התאפיינה במונוטוניות חסרת-חיים. להערכתי, היא היתה בעוכריו באותו עימות".

אין זו קביעה מרחיקת-לכת? יש להניח שערב הבחירות הציבור קשוב מאוד לתכנים.

"במקרה זה, אופן הדיבור האפיל על התוכן וקבע את המסר. התכנים של פרס באותו עימות היו חיוביים להפליא. הוא דיבר על אידיאות יפות, על שלום, על דמוקרטיה, על תקווה. אבל לאידיאות האלה לא היה כיסוי במסר הקולי החדגוני, שנתפס כשלילי. בעגה המקצועית של חוקרי תקשורת, חוסר חפיפה כזה נקרא 'אי הלימה', כלומר חוסר תיאום בין ה'מה' ובין ה'איך'. לפעמים קוראים זה גם 'דליפה': האדם מדבר על משהו אחד (חיובי), וצבע קולו משדר באופן בלתי רצוני מסר הפוך (שלילי), מה שנתפס כ'לא רציתי להראות אבל ברח לי'. כאשר מתרחשת 'דליפה', המאזין חורץ כמעט מיד את דינו של הדובר כבלתי אמין ומניפולטיבי".

איפה יכולה להיות דליפה בשיח העסקי?

"לדוגמה, מוכר נדל"ן שבמהלך המשא-ומתן אומר לקונה הפוטנציאלי שלו: 'אני לא לחוץ, יש לי כל הזמן שבעולם, אין מה לדבר על המחיר'. אלא שתוך כדי המילים הנחושות האלה קולו רועד, הוא משתעל, משתנק, מצטרד באמצע המשפט, או מתחיל להסתבך עם מילות-קישור. מה יקבע את המסר? ללא ספק ה'אופן' ולא ה'תוכן'. מקבל המסר עשוי די בקלות לעבור לפסים של חשדנות ושל תחושה שמסתירים ממנו משהו, ומכאן הדרך לדחיית העסקה כולה קצרה. כי מי רוצה לעשות עסקים עם שקרנים?"

גברים רגישים לניואנסים?

לחבר בין המודע לתת-מודע "בדרך כלל", אומרת גרבלסקי, "אנשים עם מיומנויות תקשורת טובות יהיו גם אלה שיהיו רגישים יותר להיבטים הבלתי מילוליים של הקול. יש לא מעט מחקרים הקובעים שנשים 'שומעות' יותר את הגוונים הדקים בקול, ומצליחות לפענח אותם במידה רבה יותר של דיוק. לכן, אני תמיד מציעה לאנשי עסקים לשים לב במיוחד לאיכויות של קולם כאשר הם עומדים לערוך עסקים מול נשים. גברים פחות רגישים לניואנסים הדקים של הקול".

למה?

"כנראה מסיבה אבולוציונית. האם הקדמונית נדרשה לפענח את קולות הבכי של צאצאיה ולהיענות להם בהתאם. הצורך הזה פיתח את כושרי התפיסה והשמיעה שלה, כמו-גם את המיומנות לזהות גוונים ודקויות בקול".

מדוע כל-כך קשה לשלוט בקול?

"כיוון שה'מה' וה'איך' מגיעים ממקומות שונים. תוכן הדברים מגיע מן החלקים המודעים, השכלתניים של המוח. החלק הבלתי מילולי מגיע מן התת-מודע ומושפע ממצבים רגשיים ומדחפים פרימיטיביים עמוקים יותר".

על אילו רכיבים בקול הכי קשה לשלוט?

"קשה לשנות בעיקר את גובה הטון, וכן ליקויים כמו צרידות וחספוס. רכיבים כמו שטף, עוצמה, בהירות ואינטונציה קל יותר לשפר". ֲ

הקול - הוראות שימוש

אם אתם פועלים כאנשי מכירות בשטח, סגלו לעצמכם אופן דיבור קווי וחותך. דיבור ש'נחתך' אחר מספר מצומצם של מילים משדר אסרטיביות, החלטיות וגישה של 'חד וחלק'. זה מעודד את הלקוח להיענות לאותו תדר ו'לסגור עסקה'. סגנון דיבור רך ומעגלי ברגעים הקריטיים של סגירת העסקה עלול ליצור אווירה של טחינת מים, המשכיות אין-סופית, ולעורר בסופו של דבר תגובות כמו: "טוב, אני עוד אחשוב על זה בבית, אני צריך לברר בעוד מקומות".

במצגות עסקיות, נאומים, הרצאות ועמידה מול קהל הימנעו מקול מונוטוני. הקפידו לערוך שינויים חדים בקצב, בעוצמה ובגובה הטון כדי להקצין ולהדגיש רגשות. לפני האירוע הפומבי מומלץ לעבוד גם ברמה הפסיכולוגית, להרפות מתחים ולהירגע, דבר שעשוי למנוע או לפחות לצמצם דליפות בקול.

בשיחות עסקיות שאתם יוזמים, מוטב להשתמש בטלפון קווי. איכות הקול בסלולרי עלולה להיות ירודה עקב רעשי רקע וקיטועים. גם אם המאזין בקצה השני יודע שמקור הבעיה מונח ברמה הטכנית, הרי שברמת התת-מודע המאזין יגיב לקיטועים ולצלילים ה'מלוכלכים' בהסתייגות". : הקליטו מדי פעם שיחות טלפון עסקיות שבהם אתם נוטלים חלק, לימדו את הפינג-פונג התקשורתי שבו אתם משתתפים, והקשיבו איך אתם נשמעים בהיבטים של קצב, עוצמה, אינטונציה, בהירות, שטף, תהודה ועוד. זהו כלי מצוין לחידוד המודעות ולצמיחה בתחום. ניתן גם להסתייע באיש מקצוע, שיסייע לכם לאתר ליקויים ושיבושים שאינכם מצליחים לשמוע בעצמכם.

הורידו את עוצמת הקול (ווליום) ואת הקצב כאשר נכנסים לעובי הקורה של העסקה. מסר שקט ואיטי יוצר קשב עמוק יותר בצד השני.

בשלבים הראשונים של המשא-ומתן, עוצמת קול גבוהה וקצב מהיר יסייעו ללכוד את קשב המאזין. כאשר מגיעים לדיון האמיתי, קצב איטי ושקט בקול ישדר למאזין: "יש לי זמן בשבילך, אני לא ממהר לשום מקום, אני לא לחוץ למכור".

הקול - שיבושים נפוצים

מהו קול בריא? ד"ר עופר אמיר מציע את ההגדרה המקצועית: קול שאינו מפתיע את המאזין. באופן כללי, יהיה זה קול עם גמישות, תהודה טובה, צבע קול עמוק ולא שטוח.

להלן מספר שיבושים שכיחים:

"שינשון" - שיבוש אותיות שורקות (ש' ס' ז' צ'). המונח המקצועי לתופעה הוא Interdental Sygmatism. דוגמאות: אהוד ברק, עוזי ברעם ואריאל שרון. בעיית ה"שינשון" אופיינית לילדים עד גיל שש, ולכן קול כזה ייתפס על-ידי המאזין כבלתי בוגר, בלתי רציני, ולא בשל.

גמגום - אנשים מגמגמים נתפסים כחסרי ביטחון, בלתי חברותיים, מסוגרים ואפילו טיפשים. חוסר הביטחון עשוי להיות נקודתי (התרגשות מובנת בשיחה עסקית קריטית), אבל אנשים חורצים עליך את הדין, והלוא אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.

פאלצטו (Falsseto) טון גבוה אצל גברים בוגרים. לדוגמה, הקול של שיח' אחמד יאסין, שמשולב עם שריטות בקול. גבר כזה נתפס כאדם מאוד לא גברי, ילדותי או נשי. התופעה מתרחשת אצל גברים על רקע פיזיולוגי-הורמונלי של כשל בחילוף הקול בגיל ההתבגרות, או לחלופין על רקע פסיכולוגי, כאשר האדם "מסרב" להתבגר (תסמונת פיטר פן).

ויריליזציה בעיה של נשים, כאשר עקב גיל הבלות, הקול הופך נמוך וגברי. זהו קול שנתפס כבלתי נעים ואינו יוצר בהכרח רושם של דעתנות וסמכותיות.

אינפוף לא בהכרח בעיה, כיוון שצורת ההגייה הזו היא עניין תלוי-גיאוגרפיה. בצרפת מרבית הקולות נזאליים. בארץ קול כזה ייתפס כמוזר. בארצות-הברית ישנן מדינות שבהן קול נזאלי נחשב תקני לחלוטין.

עוד כתבות

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

בורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Chris Jung/NurPhoto

אנבידיה הרגיעה את השווקים: החוזים בוול סטריט עולים, וגם אסיה מתאוששת

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: אחרי ארבעה ימי ירידות בוול סטריט, הדוחות החזקים של אנבידיה מחזירים מעט מהאופטימיות לשווקים ● בורסת דרום קוריאה מובילה את העליות באסיה ● ת"א: הדואליות חוזרות ברובן עם פער ארביטרז' חיובי ● למרות הטלטלה בוול סטריט: רווחי חברות S&P 500 צומחים בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה שהגירעון ירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?