גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עומד למשפט

אפילו ביקורתו הנוקבת של היועץ המשפטי לממשלה על זיכוי קהלני, לא הצליחה להוציא את השופט דוד רוזן משלוותו. האם שופט השלום התל אביבי, שחולל סערה בקהילה המשפטית, ישלם על גישתו הערכית בעצירת קידומו?

בראשית אוגוסט זיכה שופט השלום, דוד רוזן, את אביגדור קהלני, לשעבר שר המשטרה, מאשמת הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה. אל חגיגת הזיכוי הספונטנית שפרצה מיד אחר כך בלובי של בית המשפט השלום, הצטרף גם עו"ד יעקב נאמן, שבא לברך את קהלני. ניכר היה בנאמן, שאירגן מיד טור של חוגגים וצעד בראשו להרמת כוסית במשרדיו שמעבר לכביש, שהוא מזדהה עם קהלני הנרגש. לא רק משום שהוא, כמו קהלני, הועמד לדין בהיותו שר וזוכה, אלא גם משום שפסק הדין המזכה שלו, כמו זה של קהלני, נכתב על ידי אותו שופט: שופט השלום התל אביבי דוד רוזן. במקרה של קהלני היה רוזן דן יחיד, במקרה של נאמן הוא ישב בהרכב יחד עם השופטים דן ארבל ועדנה בקנשטיין.

זיכויו של קהלני, כמו זה של נאמן לפניו, עורר סערה תקשורתית והוביל להתנפלות כללית על הפרקליטות ושיקול הדעת המוביל אותה להגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור. אלא שבמקרה קהלני, להבדיל מבמקרים קודמים ברשימת הזיכויים הארוכה של השופט רוזן, השיבה הפרקליטות מלחמה שערה. עיקר הביקורת על פסק הדין התמקדה בקביעתו של השופט, לפיה מותר לחשוד לדבר עם נחקרים אחרים ולברר מה אמרו בחקירתם במשטרה ובלבד שלא ינסה להשפיע על עדותם.

"אדם החשוד בביצוע עבירה רשאי ללמוד ולדעת מה העידו אחרים בחקירת המשטרה בענינו, אין כל רע ברצונו ללמוד על חקירתו", קבע השופט רוזן כשהוא חורג מההלכה המקובלת, שעל פיה מנוע נחקר מלדבר עם נחקר אחר אודות דברים שנאמרו בחדר החקירות. בפרקליטות נרעשו מהחידוש של רוזן ולא התקשו לגייס את פרשני המשפט לתמיכה. "פסק דין מוזר", כתב פרשן משפטי אחד. "קביעות מתמיהות", אמר מקור משפטי לכתבי המשפט ופרשן משפטי אחר קבע, כי פסק דינו של השופט רוזן נשען כולו על "קביעות נורמטיביות ערכיות כה מופרכות" המעידות על עולמו הערכי של השופט.

אחרי כל אלו ניתן היה לצפות שהפרקליטות תבחר לערער על החלטתו של השופט רוזן. אלא שהעובדה שהזיכוי של רוזן בא אחרי זיכוי קודם של קהלני על ידי השופט עודד אליגון (זיכוי שבוטל על ידי ערכאת הערעור, שהחזירה את התיק לשלום), הובילה את היועץ המשפטי לממשלה למסקנה שמוטב שלא למתוח את ההליכים בעניינו של קהלני הלאה.

כך יצא שאליקים רובינשטיין החליט לאכול את העוגה, אבל להשאיר אותה שלמה: בהודעה יוצאת דופן שיצאה בשבוע שעבר מלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה אל תא הכתבים לענייני משפט, הודיע אליקים רובינשטיין, כי החליט שלא להגיש ערעור על פסק דינו המזכה של השופט רוזן. אחרי ההודעה הזו מפרט היועץ מדוע חרף העובדה שלא יוגש ערעור אין לפסק הדין כל תוקף עתידי: ראשית, כי הוא שגוי (הוא סותר הלכה פסוקה של המחוזי והעליון), שנית כי הוא אינו נחשב (בהיותו פסק דין של בית המשפט השלום הוא אינו תקדים מחייב), ושלישית לא כדאי להסתמך עליו (שכן הפרקליטות תגיש גם בעתיד כתבי אישום במקרים כאלו).

לא הופתע מהביקורת

ביקורתו המבטלת של היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם הסקנדל התקשורתי שקדם לה, לא הוציאו את השופט רוזן משלוותו. מי שנמצא בסביבתו הקרובה מעיד שעל כבודו לא ניכרו לא עלבון, לא הפתעה וגם לא כעס. אפילו דברי הביקורת שפקפקו בתפישת עולמו הערכית לא קיבלו תגובה שמעבר להרמת גבה. בפסק דינו כתב רוזן: "חקירת המשטרה אינה הליך מקודש. לא מדובר במעין צו טבעי עליון, הליך נעלה ורם שהכל מצווים בשתיקה רועמת סביבו. המחוקק לא הורה כך ולא בכדי". יכול להיות, לפיכך, שרוזן צפה מראש את הסקנדל ועומקו ולכן לא הופתע מעוצמת הביקורת, אבל מי שמכיר את כבודו מקרוב אומר שהסיבה לתגובה הקרירה שלו אחרת: "רוזן הוא לא אדם שנהנה לעשות גלים ולעשות רעש. הוא לא עודד אליגון. מבחינתו הסיפור מאחורי תיק קהלני פשוט לגמרי: היתה לו את האמת שלו, ולפיה הוא הלך. הוא פשוט מאמין שזה מה שנדרש משופט: להכריע בסכסוכים על פי מיטב מצפונו. מבחינתו של רוזן זו העבודה שלו ואותה הוא מבצע. הוא לא הושבע כשופט כדי לצטט את בית המשפט העליון. אם זו תפקידה של ערכאת השלום לא צריך להושיב שם שופט, תוכנת מחשב יכולה לעשות את העבודה. שופט צריך להכריע על פי אמונתו ורוזן היה משוכנע שהגישה של הפרקליטות, לפיה נחקר שמדבר עם נחקר אחר, רק כדי לברר מה נאמר עליו ומבלי לנסות לשנות את עדותו, מבצע עבירה פלילית, היא שגויה. ברגע שהוא משוכנע בכך, הוא לא ירשיע אדם בפלילים רק כדי לא להסתכסך עם עדנה ארבל".

"הוא אדם עם יושר אינטלקטואלי מוחלט", אומר עליו קולגה לשעבר, "ואת אותה יושרה הוא מייחס גם לאחרים. לכן הוא לא יהסס לזכות ולהעביר ביקורת חריפה על הפרקליטות, אם לדעתו זה מגיע לה, למרות שזה לא מקובל בבתי המשפט בארץ. מצד שני, זה לא הורס אותו אם לא מסכימים איתו. אחרי תשע שנים כשופט הוא כנראה כבר לא יאמץ לעצמו את מוד העליונות שיש לחלק מהשופטים. הוא לא מתנשא, הוא לא חושב שרק הוא יודע ורק הוא מבין. הוא מתייחס לשיפוט במושגים חילוניים של עבודה ולא של כהונה. יש תיק, בתיק יש שאלה משפטית או עובדתית, והוא צריך להכריע לפי מיטב שיקול דעתו. מותר לחשוב אחרת, מותר לערער על החלטתו, הוא לא עושה פרצופים כשמערערים עליו, אבל הוא גם לא מבטל את עצמו אל מול ערכאות גבוהות יותר. הוא עושה את העבודה שלו, הם את שלהם".

רמזים ל"אני מאמין" המקצועי הזה אפשר למצוא בהחלטה שנתן רוזן לפני כשנתיים בעניינם של שני זרים שביקשו לעכב את גירושם מהארץ. השניים, ניגרים ששהו בארץ באופן בלתי חוקי, נעצרו עד לביצועו של צו הגירוש שהוצא נגדם. הם עתרו לשחרורם בערובה עד למועד הגירוש ונתקלו בהתנגדות המדינה. בבית המשפט טען נציג הפרקליטות, כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בבקשה וכי השניים יכולים לעתור לבג"ץ, שיוכל לבדוק את סבירות ההחלטה לגרשם, לא יותר. רוזן לא הבין למה שופטי בג"ץ יכולים לעשות את מה שהוא לא. אז מה אם הם שופטי בית המשפט העליון והוא שופט שלום. "לא ידעתי (גם לא מן ההיבט הפרקטי) מדוע בדיקת בג"ץ יעילה ונכונה יותר מבדיקת שופט בבית משפט השלום העושה בסמכות הנתונה לו לפי החוק", כתב רוזן ולא התאפק מלעקוץ את הפרקליטות. "התמונה האפוקליפטית לפיה בתי המשפט יהיו מוצפים בעשרות מועמדים לגירוש שיציפו וימלאו אולמות המעצרים - רחוקה מלהפיל עליי אימה וחשש. זהו תפקידם של בתי המשפט - לעשות את מלאכתם".

הוא איש נעים הליכות, השופט רוזן, על כך אין מחלוקת גם בקרב מי שחולקים על פסקי הדין שלו. איש חביב ביותר, הגדירה אותו השבוע קולגה שלו לכס השיפוט, בנאדם, אומרים עליו עורכי דין. באולם שלו הוא לא מרים קול, לא מעליב, לא קוטע בגסות. הוא מעורב מאוד, יש אומרים מעורב מדי: מתערב בחקירה הנגדית, שואל שאלות, מביע עמדה, אבל מי שמופיעים אצלו טוענים שהוא עושה הכל בהגינות רבה, בענייניות, תוך שמירה דקדקנית על כבודו של מי שעומד מולו. מדי פעם, שלא כהרגלם של שופטים, הוא אפילו מפציע במסדרונות הציבוריים. "ושם הוא יודע להגיד שלום, לחייך לעורך דין. הוא לא איש של סמול טוק, הוא לא יעמוד לקשקש איתך, אבל הוא יודע להעביר תחושה שהוא לא חושב שהוא נעלה מכולם", מספר עורך דין פלילי.

פסקי דין חריפים

באופן פרדוכסלי, דווקא החביבות שלו באולם, תורמת לתדהמה שבה מתקבלים לעיתים פסקי הדין שלו. כי בפסקי הדין שלו, רהוטים, קריאים ושוטפים ככל שיהיו, אין בדרך כלל שום זכר לחביבות מהאולם. ולא שרוזן של פסקי הדין סוטה מהלשון השיפוטית הנקיה. להיפך, פסקי הדין שלו הם דוגמא לטון ענייני ונימה מרוסנת. יחד עם זאת ובמקביל, כמעט כל מהלך של בעלי הדין, כל הצהרה, כל תגובה, כל שתיקה, מפורטים בפסק הדין וזוכים לחוות דעת חדה כל כך, נוקבת ובוטה כל כך, עד שלמורשעים קשה לעיתים להתמודד עם מה שנאמר עליהם יותר מאשר עם עצם ההרשעה.

"הבטתי בנאשם בשימת עין ולב. ראיתי אופן מסירת עדותו, מבע פניו, כלל תנועות גופו. ראיתי ושמעתי תגובותיו לשאלות כאלה ואחרות של התובעת. התרשמותי הבלתי אמצעית ממראה עיניים ומשמע אוזניים הינה חד משמעית והחלטית: הנאשם הינו אדם שלא ניתן לסמוך על מילה וחצי מילה ממילותיו. מדובר בבחור חסר גבולות. כל דבריו בבית המשפט הינם לא כלום. בלשון המעטה". הנה דוגמא אחת לאופן שבו מסוגל כבודו לסכם עדותו של נאשם. במקרה הנוכחי מדובר במי שקנה יהלומים מבלי שנתכוון לשלם עבורם. "כל גירסתו של הנאשם דברי להג חסרי משקל וצבע", היא דוגמא אחרת. "הנה כי כן כשמשקרים בגדולות נופלים בקטנות", היא דוגמא שלישית.

אחד המקרים המפורסמים יותר היה בפרשת דיסקונט השקעות. דב תדמור, לשעבר המנכ"ל הכל יכול, הורשע אצל רוזן בהסתרת דו"חות ישקר, טכנולוגיות להבים ותפרון, אבל בדרך להרשעה הוא עבר זובור ציבורי. "כגודל מעמדו ורום תפקידו כך תהום קלונו שנגלה בחקירתו", כתב עליו רוזן במקום אחד. "קו האמת אינו מדריכו בדרכו", הוא סיכם במקום אחר. הקביעות הללו, צריך לומר, הן חלק מהערעור שהגיש תדמור לבית המשפט המחוזי. תדמור ביקש מבית המשפט לזכות אותו או לפחות להפחית מעונשו, אבל בכתב הערעור מתייחסים עורכי הדין שלו ארוכות לדברים שאמר עליו השופט רוזן. למרות הטון הענייני, הם אומרים, מדובר בהכרעת דין המשפילה את הנאשם. "רוזן השתמש בלשון בוטה, חריפה וצינית מדי בהכרעת הדין בכלל ובחלק אודות תדמור בפרט", הם כותבים.

"כשאתה קורא את פסק הדין שלו לפעמים, יש לך הרגשה כאילו הוא ספג וספג וספג באולם, בסבלנות ובחביבות, ועכשיו באה עת התשלום", אומר עורך דין שהפסיד אצלו תיק ולא בפרשת דיסקונט השקעות. "לפעמים התחושה היא, שעדיף שיוציא את הכל באולם ויגיש לך פסק הדין קצת יותר פושר".

חדות הכתיבה שלו ובוטותה הופכות את פסקי הדין שלו ללהיט תקשורתי. יש מי שטוענים כי מלכתחילה זו הסיבה שבגינה הוא כותב כך, כדי להתבלט ולהתפרסם ולעשות לעצמו שם של שופט אמיץ. מנגד יאמרו מקורביו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שרוזן לא צריך לחפש את התקשורת, זו מציפה את אולמו גם כך, בשל סוג התיקים המגיע אליו. מאז מונה לשופט שלום, ישב רוזן במשפטים הפליליים של הנאשמים המתוקשרים הבאים: יעקב נאמן, דב תדמור ומנהלי דיסקונט השקעות, אביגדור קהלני, עופר נמרודי ודוד רונן (הבקשה לגילוי ראיות התביעה), בנימין כהנא (תיק ההתקהלות הבלתי חוקית ממנה זוכה על ידי רוזן), יגאל כהן אורגד בפרשת דקו, יעקב נמרודי ואריה קרישק, הקבלן אמיל אברמוב, יגאל תומרקין ואילנה שקד שובל (תיק איסור לשון הרע שהסתיים בזיכוי).

רשימת התיקים הזו, שכל שופט ממוצע היה עושה הרבה כדי לשנע אותה לכיוון לשכתו, לא נחתה על רוזן במקרה. רוזן, צריך לומר, סומן כבר בראשית דרכו השיפוטית כאחד מהשופטים היעילים במערכת המשפט. מאז, הוא לא איכזב. למרות העובדה שפסקי הדין שלו מדגדגים לעיתים את מאתיים העמודים, הוא אחד השופטים היחידים שעומדים במגבלה שקבע החוק, ולפיה יש למסור פסק דין משך 30 יום מהגשת הסיכומים.

חלק מהיעילות המרשימה הזו, צריך לייחס כנראה להרגלי העבודה שהוא הביא אתו מהמערכת הצבאית. רוזן, בן 52, התחיל את הקריירה המשפטית שלו בצבא והגיע עד לכהונת סניגור צבאי ראשי. מיד אחרי שפרש, מונה שופט שלום. את הטירונות השיפוטית שלו עשה, כמקובל, בבית המשפט לעניינים מקומיים. אחר כך עבר לשלום וטיפל בעיקר בתיקים פליליים. תיק דיסקונט השקעות הוא התיק הכלכלי הגדול הראשון שלו.

רגישות לזכויות נאשמים

עברו כסניגור צבאי ראשי, הופך את רוזן לחביבם של הסניגורים. "הוא אחד השופטים היחידים שאני מכיר שלא מפעיל באופן אוטומטי את חזקת התקינות, שלפיה אם הפרקליטות כבר החליטה להגיש כתב אישום, הרי שחזקה עליה שכל ההליך היה תקין ומוצדק", אומר פרקליט ותיק. "בכלל, כל ההתנהלות שלו היא של מי שהיה סניגור ויודע עם מה הסניגוריה צריכה להתמודד".

גם רגישותו הרבה לזכויות נאשמים, מיוחסת לעברו כסניגור. ב-1995 היה רוזן לשופט הראשון בארץ שביטל פסק דין מטעמי הגנה מן הצדק: יגאל תומרקין ואילנה שקד שובל הואשמו, שפרסמו בידיעות אחרונות כתבה הנוגדת את חוק איסור לשון הרע. כתב האישום הוגש חמש שנים לאחר ביצוע העבירה ושלוש שנים אחרי שקיבלו הודעה רשמית על סגירת התיק. השופט רוזן החליט לבטל את כתב האישום בשל השיהוי. במקרה אחר, בו הועמד אדם לדין בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי, לאחר שיצא בערב יום העצמאות לרחובות כשלגופו דגל אש"ף, קבע רוזן כי הנאשם לא צריך להשיב לאשמה, משום שלא הוכח כי היה במעשיו כדי לפגוע בשלום הציבור. מאותו נימוק זיכה גם את בנימין כהנא מכתב אישום שהוגש נגדו בגין חלוקת כרוזים ברחוב.

בפרשת דקו הואשם יגאל כהן אורגד, שכיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה, ברשימה ארוכה של עבירות חמורות ובהן זיוף ומירמה. בסופו של דבר נמחקו כל האישומים, ואת מקומם תפס אישום זניח יחסית של אי קיום חובה כנושא תפקיד בכיר. בנסיבות הללו, החליט השופט רוזן שלא להרשיע את הנאשם, למרות שהודה בעובדות. הוא הטיל עליו 150 שעות עבודה למען הציבור.

"היה לי תיק של שני קציני משטרה שהואשמו בתקיפת עבריין", מספר הסניגור אבי אודיז. "השופט רוזן הרשיע אותם וקבע נתון עובדתי לגבי דו"ח מסויים, בו ראה חיזוק לחובת הנאשמים. בשלב שבין הכרעת הדין לגזר הדין, התברר כי הנתון הזה היה שגוי. פניתי אל רוזן והסבתי את תשומת ליבו לכך. הוא רצה לתקן את פסק הדין, אבל הפרקליטות התנגדה בטענה שהשופט כבר קם מכסאו, ולכן הוא לא יכול לתקן את הפסק. בלית ברירה ערערתי והערעור התקבל. בפעם הבאה שראיתי את השופט רוזן הוא כבר ידע על הזיכוי ואפשר היה לראות שירדה לו אבן מהלב. הוא אמר לי שהוא שמח שהעניין תוקן".

ביקורת מערכאת הערעור

רוזן נחשב לשופט שמרבים לערער עליו. בחלק מהמקרים הוא גם סופג ביקורת קשה מערכאת הערעור. כך היה בתיק, שבו ביטל כתב אישום נגד נאשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות והיזק בזדון, משום שהמשטרה הודיעה להם, כי אין כוונה להעמידם לדין ושינתה דעתה בשל ערר שהגיש המתלונן. הרכב הערעור הביע פליאה על מסקנתו של השופט וקבע, כי המשטרה רשאית לחזור בה מעמדתה. גם בתיק אחר, שבו זיכה את האחראי על מחלקת השווקים של עיריית תל אביב מעבירות של גרימת מוות ברשלנות, פזיזות ורשלנות בחומר מסוכן, בקובעו שהאחראי לא ידע כי העובדים מתקרבים לקירבת החומרים המסוכנים, קיבל הרכב הערעורים את הערעור. ההרכב ביטל את הזיכוי והביע ביקורת על השופט בקובעו, כי האחראי יכול וצריך היה לצפות אפשרות לרשלנות של עובדים ולהדריכם כדי למונעה.

הערעורים על פסקי דינו נחשבים, בדרך כלל, לנימוק המרכזי שבשלו לא התקדם בינתיים לבית המשפט המחוזי. שמו של רוזן מועלה מדי פעם כשמתפנה מקום במחוזי, אבל עד כה ללא תוצאות ממשיות. מבקריו טוענים, כי ריבוי הערעורים מצביע על העובדה שהאיש פוסק מהבטן ונותן לאינסטינקט השיפוטי להוביל אותו. אוהדיו טוענים, כי במערכת משפט פרו תביעתית, אין ליחס משמעות לעובדה ששופט עם אוריינטציה שונה סופג הערות בערעור. לאלה גם אלה ברור, שההכרעה בפרשת קהלני והסערה שהיא גרמה בקהיליה השיפוטית הבכירה, לא שיפרו את סיכוייו לטפס הלאה.

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא