גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

תובענות ייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

הרפורמה שתגן על עסקים קטנים מפני תובעים סדרתיים תקודם באופן חריג

הקואליציה והאופוזיציה הגיעו להסכמה לקיים דיונים בוועדת החוקה בזמן פגרת הכנסת כדי לקדם את התיקון לחוק התובענות הייצוגיות ● המהלך יחייב פנייה מוקדמת לעסקים בעילות קלות, ימנע חלוקת קופונים בהסדרי פשרה ויגביל את שכר־הטרחה של עורכי הדין

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

דירקטוריון הרכבת מחזיר את אבשלום אלמליח לתפקיד מ"מ המנכ"ל

אבשלום אלמליח, סמנכ"ל תכנון והפעלה ברכבת ישראל ומ"מ המשנה למנכ"ל, יכהן כמנכ"ל הרכבת בפועל - כך החליט אתמול דירקטוריון החברה ● מאז התפטרותו של המנכ"ל הקבוע האחרון משה (שיקו) זנה, ובמשך שנה, החברה מתנהלת עם ממלאי-מקום בתפקיד המנכ"ל ● ועדת האיתור צפויה לצאת לסבב איתור נוסף

קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern

החור השחור של הסקרים: אף אחד לא יודע מה יעשו מיליון מצביעים

בסקרי הבחירות מניחים ש־20 המנדטים שעדיין בהתלבטות יתחלקו בדיוק כמו שאר הציבור, אלא שמומחים מעריכים שההנחה רחוקה מלהיות מדויקת ● איך משפיעות המפלגות הקטנות, כיצד הקולות הצפים בפריפריה עשויים לחולל מהפך, והשינוי המעניין בגזרת הציונות הדתית ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

הרצוג, זיני וסולברג בבית הנשיא / צילום: חיים צח / לע״מ

זיופים ופייק ניוז הם רק ההתחלה: השיבושים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה

הבחירות בעידן הבינה המלאכותית חושפות את הדמוקרטיה הישראלית לאיומים שלא הכירה ● ולמרות המאמצים של המוסדות הממלכתיים, גם הבעיות המסורתיות לא לגמרי נעלמו ● המשרוקית של גלובס עם מפת האיומים על טוהר הבחירות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

דיווח: אנבידיה במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית של 250 מיליארד דולר

אנבידיה נמצאת במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית בסך כ-250 מיליארד דולר עבור מימון פרויקט ענק להקמת מרכז נתונים באוהיו - כך דווח בוול סטריט ג'ורנל ● מדובר בחלק מפרויקט מרכזי נתונים, המהווה את אחת העסקאות השאפתניות ביותר בתחום הבינה המלאכותית בארה"ב

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

קייטו חצתה רף חדש של קצב הכנסות, ומתקרבת להנפקה

חברת הסייבר הישראלית קייטו נטוורקס דיווחה כי ההכנסות השנתיות החוזרות שלה הגיעו ליותר מ־415 מיליון דולר, לאחר צמיחה של 42% בשנה ● בתוך כחמישה חודשים בלבד הוסיפה החברה יותר מ־60 מיליון דולר ל־ARR - נתון שלפי גורמים מחזק את ההערכות כי היא מתקרבת לבשלות לקראת הנפקה בוול סטריט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס: ירידה חדה במשקי הבית שמתכננים לרכוש דירה

סקר של הלמ"ס מצביע על ירידה חדה בשיעור משקי הבית שמתכננים לרכוש דירה – מ-8% ל-3.6% ● לדברי מנהל תחום מדדי הדיור בלשכה, הנתונים משקפים את ההאטה בשוק

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

ווליו בייס נגד החברה שהנפיקה: איה לא שילמה לנו את עמלות ההנפקה

בנק ההשקעות ווליו בייס תובע 11 מיליון שקל מחברת הנדל"ן איה ניו יורק, שאת הנפקתה הוביל בתחילת השנה, בטענה שלא שילמה את העמלות להן התחייבה ● מנגד, באיה ניו יורק דוחים את ההאשמות ואף דורשים "פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה"

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

מחזורי המסחר קפצו ולג'פריס יש המלצה חמה על הבורסה בתל אביב

בשל עליית השווי וההכנסות הנדרשים ממנפיקות בוול סטריט, בג'פריס ממליצים לחברות טכנולוגיה ישראליות להתחיל את החיים הציבוריים בת"א, ובהמשך להירשם מעבר לים

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

המנכ"לית שעשויה לסיים את הקדנציה לפני שכיהנה יום אחד בתפקיד

לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הנדל"ן ג'י סיטי כי תמנה את קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית, במקום חיים כצמן ● אלא שהעברת השליטה הצפויה והתוכניות של צחי אבו וכידן דהרי להוביל את ג'י סיטי בדרך חדשה, מעלים סימני שאלה לגבי מימוש המינוי

חניון של אחוזת החוף / צילום: תמר מצפי

עיריית תל אביב שוב מייקרת את החניה: תעריפי "אחוזות החוף" יזנקו ב-20%

מחירי החניה בחניוני "אחוזות החוף" יתייקרו החל מאוגוסט בשיעור חד ● בשלושה חניונים שעת התחלת "מצב הלילה" המוזל תידחה משעה 19:00 לשעה 21:00

ניב סרנה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי חודשיים בלבד בתפקיד היו"ר: ניב סרנה מונה למנכ"ל ניו-מד אנרג'י במקום יוסי אבו

סרנה, שנכנס לתפקיד יו"ר ניו-מד אנרג'י ב-1 ביוני, יחליף את יוסי אבו, המשמש כמנכ"ל החברה ב-15 השנים האחרונות, כבר בתחילת השבוע הבא ● קודם לכן שימש סרנה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק בשותפות שדה הגז הטבעי תמר

אילוסטרציה: Shutterstock

המכ"ם ביוון נפל, ונתב"ג בדרך לכאוס

תקלה במערכת המכ"ם של בקרת התעבורה האווירית ביוון צפויה לגרום לעיכובים בטיסות בין ישראל לאירופה, בעיקר בקווים העוברים מעל אזור כרתים ● המכ"ם תוקן, אך בחברות התעופה הישראליות נערכים לעיכובים של כשעתיים בשל הזמן שהיה תקול

מטה CXMT בשנחאי / צילום: Reuters, Ying Tang

מניית השבבים שזינקה ב-470% ביום המסחר הראשון שלה

ההנפקה השנייה בגודלה בתולדות סין הפכה את CXMT לאחת מחברות השבבים הבולטות במדינה ● היא נחשבת ל"הימור הסיני" המרכזי על שבבי DRAM שינגוס בשוק הנשלט כיום ע"י סמסונג, SK Hynix ומיקרון

הבניין ברחוב חריף 28-30 / צילום: סמדר כלאב

פרויקט ההתחדשות העירונית החליף ידיים. מה צריך לעשות?

בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר מיזמי ההתחדשות העירונית שבהם היזם התחלף במהלך הביצוע ● חברות גדולות ובעלות חוסן פיננסי רוכשות פרויקטים או נכנסות כשותפות ● מה המשמעות עבור הדיירים, ואיך הם יכולים להגן על עצמם בתקופה שבה התמורות במגמת ירידה?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

רוצים לדעת מה קורה בשוק הנדל״ן? תסתכלו על חג׳ג ופרשקובסקי

מבצעי "דירה במתנה", מכרזים דיגיטליים והנחות ענק: הקיפאון המתמשך והמלאי הגדל בשוק הדיור דוחפים את היזמים לצעדים חסרי תקדים ● אלא שהרוכשים זהירים, המניות מגיבות בספקנות, והבנקים מתחילים לבחון כל עסקה בזכוכית מגדלת ומסרבים להכיר במכירות "על הנייר"

מירנדה טולדנו, מנכ״לית אנטרה ביו / צילום: יח''צ

מהפך באנטרה: מגייסת 275 מיליון דולר בגיוס פרטי

הגיוס, הגדול פי יותר משניים משווי השוק של החברה ערב ההודעה, צפוי לממן את פעילותה עד 2030 ● בין הקשרים הישראליים: שיתוף-פעולה עם אופקו והחזקה של קנדה ישראל מלונות

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך?

עמית לנג, מנכ''ל אקרשטיין / צילום: מקורות

אקרשטיין מתרחבת בתחום חיפויי המבנים: רוכשת את השליטה ב-EcoWall

אקרשטיין רוכשת את השליטה בחברת החיפויים לפי שווי של כ־55 מיליון שקל ● המייסד והמנכ"ל אריאל פוקוטינסקי ימשיך לנהל את החברה ויחזיק ב־15% ממניותיה

הטיל ''ח'ייבר שכן'' מוצג בעת מצעד בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

זול, מדויק וקטלני: הטיל המוצלח ביותר של איראן הופך למסוכן יותר

טיל ח'ייבר שכן משלב מסלולי טיסה, תמרונים ומהירויות שונות כדי לבלבל את מערכות ההגנה האווירית