גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

זינוק של 60% ברווח ומגזר אחד שבולט לרעה: אלקטרה מסכמת רבעון

זינוק ברווח הנקי: אלקטרה מסכמת רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח ל-109 מיליון ● הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו"ל ● החברה תחלק דיבידנד של 41 מיליון שקל ברקע זכייה במגה-פרויקטים והכנסת תש"י כשותפה בתחבורה

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד עדיין עצמאי? לנגיד האמריקאי יש מה להוכיח בכנס שכל השוק מחכה לו

בוועידת הפד השנתית, קווין וורש, יו"ר הפדרל ריזרב החדש, ינסה לנווט בין לחצי האינפלציה, שוק אג"ח תנודתי וחוב ממשלתי מתרחב - בלי לערער את אמון המשקיעים בעצמאות הבנק המרכזי

נתב''ג בזמן ההשבתה, שבוע שעבר / צילום: Ken Whitman

אם אתם טסים מחר ב-14:00 אכלתם אותה

יום שלישי ב־01:00 בלילה הוא המועד עם העיכובים הקצרים ביותר, בעוד שחמישי ב־14:00 היא השעה הגרועה ביותר להמראה ● קצת לפני החגים, בדקנו אילו שעות, ימים, יעדים וחברות תעופה יגדילו את הסיכוי שלכם לצאת מנתב"ג בזמן ● גלובס עושה סדר

גל עוז, מייסד-שותף וסמנכ״ל טכנולוגיות (CTO) בחברת הספורט-טק Pixellot. / צילום: Pixellot

לא רק דני אבדיה: הסטארט–אפ שמנגיש שידורי ספורט בכל הרמות

פיקסלוט הישראלית משתמשת בבינה מלאכותית כדי לצלם, להפיק ולשדר עשרות אלפי משחקים בחודש בעלות נמוכה, ומאפשרת לליגות נוער וענפי ספורט שוליים להגיע לקהל חדש באמצעות מנויים, חסויות ותוכן אישי לספורטאים

מורה בכיתה / אילוסטרציה: Shutterstock

חשבנו שרמת התלמידים בארץ בעייתית, עכשיו בואו נדבר על המורים

מחקר חדש חושף כי המורים בישראל מציגים כישורים נמוכים מהממוצע האקדמי, עם פערים חריפים במקצועות המדעיים ● כמו כן, 78% בלבד מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

״דולר מול דולר״: התשובה הקנדית למכסים של טראמפ

קנדה מטילה מכסי תגמול של עד 50% על יותר מ־700 מוצרים אמריקאיים, בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, בתגובה למכסים שהטיל טראמפ ● המהלך מגיע לאחר שהמשא ומתן על הסכם סחר בין המדינות התפוצץ ברגע האחרון ● במקביל, אוטווה הכריזה על חבילת סיוע של 7.5 מיליארד דולר לעסקים ולעובדים שייפגעו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה בבורסה צללה במעל 15%. אלה הסיבות

הרווח התפעולי של יצרנית הכוונות החכמות סמארט שוטר צנח ברבעון השני כ-70% והסתכם ב-238 אלף דולר ● החברה דיווחה על גידול בהוצאות אותו ייחסה, בין היתר, לתיסוף השקל

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מציבה יעדים חדשים: צמיחה של 73% בנכסים עד סוף העשור

במקביל לדוחות חזקים, חברת הביטוח מנורה מבטחים היא הראשונה להעלות את היעדים שלה באופן רשמי ● הרוויחה 785 מיליון שקל ברבעון השני עם תשואה להון של 34%, הגבוהה מחברות הביטוח ● צופה היקף נכסים מנוהלים של 750 מליארד שקל ב-2030, זינוק של 73% ביחס לסוף השנה שעברה, זינוק דומה ברווח ל-3 מיליארד שקל ותשואה להון של מעל 20%

מערכת חינוך על סף קריסה. מה יציל אותה? / צילום: Shutterstock

מורים יעברו לאחריות הרשויות המקומיות? המהפכה שמתכנן האוצר למערכת החינוך

תוכנית מגירה באוצר מציעה שינוי שורשי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ● במוקד: העברת העסקת המורים והניהול השוטף מירושלים לרשויות המקומיות, כפי שנהוג בסקנדינביה ובארה"ב ● שרי ומנכ"לי משרד החינוך לשעבר חלוקים: ניעור הכרחי או מתכון לאי־שוויון?

הימים הטובים ביותר בבורסה מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם

רוצים להשיג את התשואה הממוצעת של ה־S&P 500? קחו בחשבון תקופות אדומות - 19 מתוך 20 הימים החזקים ביותר של המדד בכ־70 השנים האחרונות הגיעו כשהיה עמוק בשוק דובי ● השאלה היא: האם יש לכם את אורך הנשימה הדרוש לשרוד ירידות תלולות ולהימנע מתזמון השוק ● המחשבון

יוגב גרדוס / צילום: עודד קרני

מאגף התקציבים לשפיר: הג'וב החדש של יוגב גרדוס

גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יצטרף לשפיר הנדסה כחבר הנהלה בכיר וימונה לתפקיד ראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי ● אתמול פרסמה שפיר את דוחות הרבעון השני, כאשר הכנסותיה זינקו בכ-21% לכ-1.7 מיליארד שקל; שיפור מיוחד נרשם במגזר הנדל"ן ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי בן סלמאן, ארכיון / צילום: ap, Alex Brandon

הסכם הגרעין של טראמפ עם סעודיה מגיע לקונגרס; מומחים מזהירים מפני הסיכון להפצת נשק גרעיני

טראמפ הגיש לאישור הקונגרס את הסכם הגרעין האזרחי עם סעודיה, שנחתם ל-30 שנה וכולל אפשרות להקמת כורים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים ● יישום ההסכם מותנה בהצטרפות סעודיה להסכמי אברהם, אך הוא אינו כולל איסור קבוע על העשרת אורניום ● מומחים מזהירים כי ההסכם עלול להחליש את מנגנוני מניעת הפצת הנשק הגרעיני ולהגביר סיכונים ביטחוניים באזור

מסעדת קיסו / צילום: יואב גורין

המניות שהיו הלהיט של הבורסה ועכשיו צונחות בעשרות אחוזים

תחום המזון היה אחד הלוהטים בבורסה השנה עם גל הנפקות ואפילו מדד ענפי ● אלא שבחודשים האחרונים נראה שהטרנד דעך, מניות הענף צוללות בעשרות אחוזים ולגלובס נודע שגם ההנפקה שתוכננה לקיסו שוב נדחית ● האם דווקא הדעיכה היא הזדמנות השקעה?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הפניקס צמחה בפעילות ניהול הנכסים בכ-50% ומאותתת על התאמת יעדים

עלייה ברווחי הליבה וגידול בנכסים המנוהלים: הפניקס מסכמת את המחצית הראשונה של 2026 עם רווח כולל של 1.57 מיליארד שקל והעלאת יעדים עסקיים ● חברת המסחר העצמאי אקסלנס טרייד חצתה את רף 100 אלף הלקוחות ● החברה תחלק דיבידנד של 400 מיליון שקל ותגדיל את תוכנית הרכישה העצמית

מייסדי פאפאיה גיימינג, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

ביהמ"ש המחוזי: יש לשפר את הסדר החוב המוצע של פאפאיה גיימינג

כשפיצוי של 719 מיליון דולר מרחף מעל החברה, השופטת איריס לושי-עבודי נעתרה לבקשת פאפיה גיימינג למנות מנהל הסדר, אך הורתה לשפר את הסדר החוב המוצע ● השופטת שלחה מסר גם לתובעת סקילז, ציינה כי היא אינה יכולה להתנגד באופן נחרץ לכל הסדר, והודיעה כי תיתן צו הקפאת הליכים ל-45 יום בכפוף להסכמת סקילז

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

מעל מיליארד שקל: הראל מציגה את הרווח הרבעוני הגבוה בענף

הראל נהנית מצמיחה ברווחי ההשקעות ובפעילות הליבה, לצד זינוק של 68% ברווחי תחומי ניהול הנכסים, האשראי וההון ● הרווח העתידי מפוליסות חדשות עלה ב־23% במחצית הראשונה, ויתרת הרווחים העתידיים הגיעה ל־17.7 מיליארד שקל ● החברה תחלק דיבידנד בסך 400 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?

כותרות העיתונים בעולם: מומחים בארה"ב קובעים כי אסטרטגיית "הלחץ המרבי" על איראן לא תוביל להכרעה; תחקיר חדש מטיל ספק באמינות הנתונים של ממשל טראמפ לגבי תנועת הנפט במצר הורמוז; ושמי סוריה הופכים לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

פרופ’ אברהם (אבי) דגני ז''ל / צילום: מתוך אתר גאוקרטוגרפיה

מייסד ונשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה פרופ’ אבי דגני הלך לעולמו בגיל 88

פרופ’ אבי דגני, ממייסדי תחום מחקרי השוק והסקרים בישראל ומי שייסד עם רעייתו ד"ר רינה דגני את קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הלך לעולמו בגיל 88 ● לאורך יותר מחמישה עשורים שילב בין מחקר אקדמי לעולם העסקי והיה מחלוצי תחום מערכות המידע הגאוגרפיות בישראל ● הוא היה מעורב בשורה של פרויקטים שעיצבו את תל אביב, ואף מיוחסת לו טביעת האצבע על הסיסמה "עיר ללא הפסקה"

עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה וירון קסטנבאום, מיזמי קרן תש''י / צילום: אורי שדה, אייל לייבל

דליה מגדילה את חלקה בחוות השרתים באשדוד: ההשקעה זינקה ל־4.5 מיליארד דולר

דליה אנרגיה תממש מוקדם מהצפוי את האופציה להגדלת חלקה במיזם חוות השרתים באשדוד ל-50% ● ההשקעה בהקמת המתחם ותחנת המשנה זינקה מ-1.5 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר, ולכך עשויים להתווסף עד 7 מיליארד דולר עבור שרתים ומעבדים ● הפרויקט מתוכנן להגיע להספק של עד 250 מגה-וואט, ובחברות ממתינים לשינוי רגולטורי שיאפשר אספקת חשמל ישירה מתחנת הכוח הסמוכה

מייסדי ALICE  (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

אחרי המהפך ושינוי השם, הסטארט-אפ שמגייס 140 מיליון דולר

אליס, לשעבר אקטיבפנס, השלימה סבב גיוס בהובלת אפקס דיגיטל ● לגלובס נודע כי הגיוס נעשה לפי שווי של כ-800 מיליון דולר ● החברה מתקרבת לקצב הכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר, כשברשימת הלוקחות שלה גוגל, אנתרופיק, אנבידיה, מטא, טיקטוק ואמזון