גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

עו''ד גיא נאמן ועו''ד לילך קינן, מייסדי משרד ה-AI החדש / צילום: אמיר חרודי

שישה שותפים עוזבים את הרצוג ומקימים משרד עורכי דין מבוסס AI

עו"ד גיא נאמן, לשעבר ראש מחלקת צווארון לבן ופתרונות מיוחדים במשרד הרצוג, ועו"ד לילך קינן מקימים עם ארבעה שותפים נוספים משרד חדש במודל AI-Native • כ־80% מעורכי הדין במשרד יהיו שותפים ועורכי דין בכירים, והטכנולוגיה תשמש למחקר, אנליזה ועיבוד מידע, כאשר לדבריהם היא אינה "תוספת לפעילות הקיימת, אלא חלק מהתשתית שעליה בנוי המודל המקצועי והעסקי"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר

יאיר לוינשטיין (מימין), גילעד אלטשולר וענת כנפו תבור / צילום: צילום מסך מהוובינר

גילעד אלטשולר לסוכני הביטוח: "טעות להוציא את הכסף, קחו אוויר וסבלנות"

באלטשולר שחם כינסו וובינר בזק בניסיון לבלום גל פדיונות נוסף בעקבות העברת השליטה: "זה אותו צוות ניהול השקעות" ● לוינשטיין: "לא עבר חתול שחור בינינו"

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

המשבר בין סעודיה לחות'ים - וההזדמנות לישראל

ישראל מקיימת דיונים בימים האחרונים ובוחנת האם ניתן למנף את העימות בחצי האי ערב להרחבת שיתוף הפעולה עם סעודיה ● פרטים חדשים על טיהור המנהרות ברכס עלי טאהר: כוחות הקומנדו ויהל"ם כיתרו כ-50 מחבלים, חשפו את מתחם הפיקוד המרכזי של יחידת בדר וסיכלו ניסיונות להעביר אספקה ברחפנים ● זעם באיראן על ארה"ב: "טרפדה" את המפגש החשוב על השליטה במצר הורמוז ● שורה של מדינות גינו את שיגור הכטב"ם לעבר מכה אתמול ● החות'ים טוענים כי תקפו את בסיס חיל האוויר בח'מיס מושייט ● חוסל מח"ט רפיח וראש מערך המבצעים של חמאס ● עדכונים שוטפים

יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה?

לפי הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו בחודש שעבר מהארץ ● נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם ● יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

אמנון שעשוע ואיליה סוצקבר / צילום: עומר הכהן, כדיה לוי

עד 90 אלף שקל לא כולל הטבות: המקצוע שהשכר בו שובר שיאים

חברות שפועלות בתחום פיתוח מודלים ב-AI מציעות לעובדים מבוקשים במיוחד שכר חודשי שיכול להגיע ל-90 אלף שקל, פלוס שורה של הטבות שונות ● איפה מקבלים שכר כזה ואיך הוא לעומת הממוצע בתחום?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בתל אביב בעקבות נתוני האינפלציה; דוראל וטאואר קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.3% ● מדדי הקלינטק והטכנולוגיה הובילו את העליות ● סנטימנט חיובי גם באירופה, מניות השבבים בוול סטריט התאוששו ● השקל התחזק מול הדולר ● הפד צפוי להעלות את הריבית הערב, טראמפ לא יאהב את זה ● תשואת האג"ח בארה"ב בשיא של 19 שנה - מה וורן באפט חושב על זה ● וגם: ג'נסן הואנג מסמן את התחום הבא שיזנק עם מהפכת ה-AI

צילומים: Shutterstock

טוב למניות התוכנה והסייבר, רע לשבבים: המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI

קריאות בכירי התחום להאט ולפקח על ההתפתחויות ב–AI, הפילו בתחילת שבוע המסחר בוול סטריט את מניות השבבים, אך הקפיצו את מניות התוכנה והסייבר ● האנליסטים חלוקים לגבי רצינות הדאגה של בכירי הענף, אבל מסכימים לגבי ההזדמנויות שנפתחו, וגם מי יסבלו מכך

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: הפד מחק את העליות, הדאו ג'ונס צלל

המסחר, שנפתח באופטימיות, התהפך לחלוטין בעקבות המסר הניצי של הפד ● גהדאו ג'ונס נפל לשפל של 3 חודשים, הנאסד"ק מחק את הירידות ● התשואה ל-10 שנים ננעלה מעל ל-5% (שיא של 19 שנים) ● במקביל, מדד הפחד זינק ביותר מ-5% ● היום הגרוע ביותר לסקטור הבנקים מאז חודש פברואר בעקבות החשש מהמשך הידוק מוניטרי ● הדולר האמריקאי מזנק לשיא של חודש וחצי ● מניות אינטל זינקה בעקבות דיווח על מגעים ראשוניים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב • מחירי הנפט ננעלו בירידה

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ג'פריס משדרג את מניית הפועלים וממליץ בחום על הבנקים בישראל

כלכלני בית ההשקעות האמריקאי שיבחו את מניות הבנקים בישראל, וקבעו להם מחירי יעד בפרמיות דו־ספרתיות ● מניית הפועלים זכתה להעלאת המלצה מ-'החזק' ל-'קנה': "מותג חזק – מאוזן היטב מכל כיוון" ● על לאומי נכתב: "מנהיג בין המניות הסולידיות – הנזיל ביותר והיעיל ביותר"

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

שינוי היסטורי: האיחוד האירופי מציע לקנדה להצטרף כ"חברה מיוחדת"

נשיאת הנציבות האירופית הציעה רשמית לקנדה להצטרף לאיחוד האירופי במעמד של "חברה מיוחדת" - לראשונה בתולדות הארגון ● פון דר ליין: "היחסים יהיו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית" ● הרקע למהלך הדרמטי: מלחמת הסחר המחריפה בין קנדה לארה"ב

התקן החדש שיקבע מהו שטח דירה / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד המשפטים אישר את התקן שישים סוף לפערים במדידת שטחי דירות

מועצת שמאי המקרקעין אישרה את תקן 9.1 שנועד ליצור שיטה אחידה למדידת שטח דירה ולצמצם הבדלים בין מדידות של אותו נכס ● התקן מבהיר כיצד יחושבו בין היתר קירות משותפים, עליות גג ומחסנים, ומחליף את תקן 9.0 שהיה בתוקף מאז 2006

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד מעלה את הריבית ב-0.25% - לראשונה מזה שלוש שנים

לאחר תקופת המתנה של יותר משלוש שנים שבה לא התרחשה העלאת ריבית, הפדרל ריזרב מעלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00% ● המהלך מונע מזינוק מחירי הנפט וממדד מחירים חם באוגוסט ● בפד מאותתים: עוד העלאת ריבית השנה ● תשואות האג"ח מזנקות לשיא של כמעט שני עשורים, והיו"ר וורש מבהיר: "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת"

מסעדה ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: כדיה לוי

אחרי מאבק המסעדנים: אגרת העובדים הזרים לעסקים קטנים בדרך לצנוח

ועדת המנכ"לים לעובדים זרים אישרה את ההמלצה להפחית את האגרה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים לכ-1,420 שקל לעובד, לעומת 8,490 שקל כיום במרבית הענפים • ההטבה תחול על עד עשרה עובדים זרים ותוכל לחסוך לעסק יותר מ-70 אלף שקל בשנה • אגרת הבקשה תאוחד ל-370 שקל • עם זאת, המהלך עדיין דורש השלמת הליך התקנות לפני שייכנס לתוקף

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

שמואל אברמזון ואבי שמחון / צילום: יוסי זמיר, שלומי יוסף

מזומן עכשיו, הפרשה מופחתת בעתיד: מה עומד מאחורי בליץ ההצעות לקצץ בפנסיה?

מילוי קופת המדינה או הקלה על הזוגות הצעירים? המדינה פתחה בשורת צעדים עם מכנה משותף: לחסוך פחות ולצרוך יותר ● אלא שהנימוקים נשארו מעורפלים, והכלכלנים חלוקים על ההשפעות שלהם ● וגם: האם בישראל באמת חוסכים יותר מדי ביחס לעולם?

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

העובדים גילו בשש בבוקר: המייל נחסם, אתם מפוטרים

אורקל החלה בסבב פיטורים נוסף, לאחר שמצבת העובדים שלה הצטמצמה בכ־21 אלף בתוך שנה ● במקביל, ענקית התוכנה והענן מתכננת השקעות של עד 95 מיליארד דולר בשנה בתשתיות, על רקע הביקוש לבינה מלאכותית

בתים הרוסים בקיבוץ בארי לאחר 7 באוקטובר / צילום: תמונה פרטית

שלוש שנים אחרי: נפגעי 7 באוקטובר עלולים לאבד זכות לפנסיית נכות

נפגעי טבח 7 באוקטובר זכאים לקצבת נכות מקרן הפנסיה ● לפי רשות שוק ההון, רק כ־800 תביעות הוגשו עד לסוף שנת 2025 - ועל פי הערכות ישנם אלפי זכאים שלא מימשו את זכאותם

מדד מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד מחירי הדירות מדדה, השכירות מעיקה, ומוכרי היד שנייה מורידים מחירים

מחירי השכירות ממשיכים להעיק על השוכרים ועל מדד המחירים לצרכן, והלמ"ס השיקה החודש מדד מחירים חדש לדירות יד שנייה ● מה אומרים המדדים, איך משפיע המדד החדש על המדד הכללי, ואילו מחוזות מורידים את ירידות המחירים? ● גלובס עושה סדר