גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

אייל שמיר, אייסקיור מדיקל / צילום: שלומי יוסף

הפרו את חובת הגילוי למשקיעים: אושרה יצוגית נגד אייסקיור מדיקל

בית המשפט הכלכלי אישר לנהל ייצוגית נגד אייסקיור מדיקל ● השופט מגן אלטוביה קבע כי ברמה הנדרשת לשלב זה של ההליך, אייסקיור, נושאי המשרה בהם רון מירון ואייל שמיר, והקרנות נמנעו מלגלות מידע מהותי לציבור המשקיעים לרבות מידע חיובי על תוצאות ניסוי בטרם ביצוע הנפקה פרטית במרץ 2021

מחירי המזון קפצו בכמעט פי שניים / איור: גיל ג'יבלי

19 חברות, 40 אלף מוצרים: הבדיקה שחושפת מי מובילות את העלאת מחירי המזון

מאז תחילת 2024, מחירי המזון בישראל קפצו ב־8% - פי 1.5 מאשר מדד המחירים לצרכן ● נתונים בלעדיים שנאספו ע"י לובי 99 והגיעו לידי גלובס מגלים מי היבואנים והיצרנים שעומדים מאחורי העלייה החדה ● למרות שעלויות היבוא נחתכות בגלל התחזקות השקל, המחירונים בשוק המזון מתעדכנים רק בכיוון אחד - כלפי מעלה

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביל אקמן ואריק שמידט משקיעים בסטארט-אפ של יוצאי מערכת הביטחון

חברת קלע בת השנתיים השלימה גיוס של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, שכולל את השמות החמים בוול סטריט ● עם מפעל תחמושת בדרום, שנודע לגלובס, ופריסה בעשרות נקודות, הסטארט־אפ של יוצאי מפא"ת ופלנטיר מאיים על ההגמוניה של החברות הביטחוניות הגדולות

דנה טוכנר, מנכ''לית בורגר קינג. ''השאיפה היא להיות מתחת לבית של אנשים'' / צילום: דנה טוכנר

ברגר קינג חזרה לישראל בפעם השלישית, והמנכ"לית מבטיחה: "נפתח 100 סניפים"

רשת ההמבורגרים האמריקאית כבר עברה מספר גלגולים בישראל, אך המנכ"לית דנה טוכנר מאמינה שהפעם, תחת קבוצת דלק, זה יצליח: "ברשת כושלת לא היו משקיעים מיליונים" ● בראיון היא מדברת על אסטרטגיית המיקומים של ברגר קינג, על המיקוד בדור ה־Z וגם על המתחרה מקדונלד'ס

אוניות תקועות במצר הורמוז / צילום: Reuters,  Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA

ארה"ב נערכת לחידוש הלחימה? 2,000 ספינות עלולות להצית מחדש את העימות

הסלמה במפרץ, רגע אחרי הודעת טראמפ על "פריצת המצור", הכניסה שוב את המזרח התיכון לכוננות שיא ● שתי ספינות אומנם חולצו על ידי ארה"ב, אך 2,000 עדיין נותרו נצורות על ידי האיראנים ● מומחים מעריכים: "הסבירות להסלמה עלתה באופן משמעותי"

מטה סמסונג בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, SUNG YOON JO

המשקיעים מסתערים על המניה: המצטרפת החדשה למועדון טריליון הדולר

יצרנית השבבים והאלקטרוניקה סמסונג זינקה ביותר מ־15% ביום אחד לאחר דוחות שיא ודיווח על מגעים אפשריים עם אפל לייצור שבבים בארה"ב ● העליות במניה סייעו גם למדד הקוספי הדרום־קוריאני, שחצה לראשונה את רף 7,000 הנקודות

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בלי לפרט מאיפה יגיע הכסף: הצעה מפתיעה שנשלחה ליו"ר צים הקפיצה את המניה

הצעת רכישה לצים, שעליה חתום חיים סקאל, נוקבת בתמורה של 4.5 מיליארד דולר - הגבוהה מבהצעת הפג-לויד וקרן פימי, שאושרה לאחרונה ע"י בעלי המניות בחברה ● סקאל, שעפ"י פרסומים הגיש הצעה גם לרכישת ארקיע, לא מגיב לפניות אליו ● דירקטוריון צים: "נחתם הסכם מחייב למיזוג עם חברת הספנות הפג-לויד"

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש: / צילום: תמונה פרטית

האתגר הראשון של מנכ"ל רמ"י החדש: הקפאת שיווק קרקעות ל"מחיר מטרה"

בצל המחלוקת על מידת התאמתו לתפקיד, האתגר הראשון של מנכ"ל רמ"י יהודה אליהו יהיה המשך תוכנית "מחיר מטרה" שנתון בספק גדול ● ברקע: החלטת בג"ץ להתנות את המשך ההגרלות בהסדרת הגיוס לציבור החרדי

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

בזכות המשבר בהורמוז, ארה"ב מייצאת יותר נפט מאי־פעם

חסימת מצר הורמוז בשל המלחמה עם איראן הזניקה את יצוא הנפט האמריקאי לשיא של 5.2 מיליון חביות ביום - והפכה את נמל טקסס למסוף הגדול בעולם ● בעוד השווקים באסיה צמאים לתחליפים, הכלכלה האמריקאית נהנית ממעמד של מעצמת אנרגיה שלא נראה מאז 1943

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים בהובלת מניות השבבים, אינטל זינקה ב-13%

נאסד"ק עלה ב-1%, מדד השבבים זינק ב-5% ● מייקל ברי מכר את כל אחזקותיו בגיימסטופ ● אפל מנהלת מגעים ראשוניים עם אינטל וסמסונג לאפשרות לייצור של מוצריה בארה״ב ● תשואת האג"ח ל-30 שנה כבר מעל ל-5%, שיא של כמעט שנה ■ קוינבייס מפטרת 14% מעובדיה ● רשות ניירות הערך האמריקאית הציעה לאפשר לחברות לדווח תוצאות רק פעמיים בשנה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם מגבלות

הממונה על התחרות מכריזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז ומטילה שורת צעדים להגברת השקיפות, איסור אפליה בריביות והקלה על מעבר וניידות פיקדונות בין גופים פיננסיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תוכנית העבודה שמציג האוצר: רפורמות שכבר נפלו ובלי התחייבות ליעדים

בספר המפרט את תוכניות העבודה השנתיות של האוצר צוינו רפורמות שנגזו, בהן פתיחת משק החלב ● גם ביעדי המאקרו לא פורטו מדדים מדויקים

ראש הממשלה יאיר לפיד חותם על הסכם הגז / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

"אסון גדול"? זה מה שכולל באמת ההסכם הימי עם לבנון

בקואליציה תוקפים את ההסכם שחתמה ממשלת בנט־לפיד עם ממשלת לבנון, והוא אף הוכתר כ"אחד הנזקים הגדולים למדינת ישראל" ● אבל מה באמת יש בו? ● המשרוקית של גלובס מסבירה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

בשיטת הסלמי: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

פעילות הותמ"ל מוארכת שוב עד אוגוסט 2027, כשברקע נשמעות ביקורות על עקיפת הליכי תכנון ופגיעה בשטחים פתוחים ● תוכנית להקמת כ-650 דירות במגדלים במתחם הקאנטרי בגלילות עולה שלב ● וגם: הקיפאון במכירות מחריף, וחברות הנדל"ן יוצאות במבצעים ● חדשות השבוע בנדל"ן

כותרות העיתונים בעולם

מדוע תקפה איראן דווקא את נמל פוג'יירה של איחוד האמירויות?

עד 14 שנות מאסר לטרוריסטים שיפעלו מטעם איראן נגד יהודים בבריטניה ● איחוד האמירויות מוצאת את עצמה בחזית המערכה נגד איראן בשל קשריה הטובים עם ישראל ● שבוע לפני הביקור של טראמפ, שר החוץ האיראני מבקר בסין ● כותרות העיתונים בעולם

שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

החודש שהימם גם את ותיקי השוק: מה עומד מאחורי גיוסי הענק בקרנות הכספיות

מגמת החזרה לקרנות הכספיות נמשכה באפריל, עם גיוס של 6.5 מיליארד שקל - מעל מחצית הגיוסים בתעשייה כולה ● בשוק מודים שמדובר בנתון חריג, אך מעריכים ש"קצב הגיוסים בכספיות יימשך" ● וגם: אילו עוד קרנות עמדו מאחורי החודש הטוב ביותר בתעשייה מזה שנה?

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

אילוסטרציה: Shutterstock

ה־CTO שהחליט להנגיש את הדאטה ממשרדי הממשלה לציבור הרחב

צחי זילברשטיין, CTO בוויאנטיס (Voyantis), פיתח כלי חדש שמנתח כל מאגר ממשלתי והופך אותו לוויזואלי ונגיש ● השירות עשוי לסייע לאזרחים המבקשים להבין את פעילות הממשלה, לחוקרים וסטודנטים הזקוקים למידע מהימן ישירות מהמקור, וכן לעיתונאים המעוניינים להצליב ולאמת נתונים