גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". *** * *« שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל *** * *« מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

מדי מים של ארד / צילום: מצגת החברה

חברה ציבורית ראשונה מוציאה קווי ייצור מישראל בגלל הדולר

חברת מדי המים ארד דיווחה על העברת חלק מפעילותה לאיטליה ולמקסיקו, במטרה "לצמצם את השפעת ייסוף השקל על תוצאותיה הכספיות" ● "הדולר הוא גיים צ'יינג'ר", טוענים בהתאחדות התעשיינים, "העובד הישראלי יקר יותר לחברות ב־20%, מבלי שקיבל שקל אחד תוספת"

דירה במרכז. ההון העצמי הנדרש למשכנתה עולה / צילום: כדיה לוי

כמעט בלתי אפשרי לקנות דירה בישראל. אז איך ההלוואות למשכנתאות בשיא?

סך המשכנתאות שנלקחו ברבעון הראשון שבר את שיא כל הזמנים עם 36 מיליארד שקל ושיעור הפיגורים עומד על 0.7% ● אבל כשהלוואה ממוצעת עומדת על כ־1.1 מיליון שקל, ההון העצמי הוא רק אחד האתגרים לרוכשים ● בין המאקרו למיקרו

חניה בכחול־לבן / צילום: Shutterstock

מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

פסיקת המחוזי נגד מצלמות אוטומטיות איימה לשבש לרשויות המקומיות תעשיית קנסות המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, אך גורמים בשטח מעריכים כי האכיפה נמשכת ● הבעיה: כדי לבטל דוח שהופק בניגוד לחוק, האזרח ייאלץ להיגרר להליך משפטי יקר ומורכב מול העירייה

פרויקט רפא טריפל בירושלים / הדמיה: רן צרפתי הדמיות

היזם שרוכש 50 דירות בירושלים בבת אחת

יחידות הדיור שנרכשו מהוות חלק מפרויקט שנמצא כיום בבנייה, אשר עתיד לכלול כ-100 יחידות דיור, יחידות מסחריות ושטחי ציבור ● הדירות שנרכשו מיועדות להשכרה ארוכת־טווח לתושבי האזור

ערן זהבי / צילום: לורן דוד

ב-21 מיליון שקל: למה ערן זהבי רכש שלושה מגרשים במזכרת בתיה?

המגרשים בשטח כ-5 דונם נמצאים באזור שמתפתח לאחרונה ונגיש לצירי תחבורה, וניתן יהיה לבנות עליהם מבנים לחברות הייטק ולתעשייה

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

חקירת מכרז אשכול מתרחבת: גם בכיר ב־OPC זומן ע"י רשות התחרות

לאחר שבינואר זומן לחקירה בכיר בקרן נוי, דיווחה OPC כי גם בכיר מטעמה נחקר בעניין המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול - ההפרטה הגדולה בתולדות משק החשמל ● במוקד: טענות כי הופעל לחץ על בנק הפועלים שלא לממן את הצעת העתק של המתחרה דליה, שעמדה אז על 12.4 מיליארד שקל

דורון אביב ודפנה הרלב / צילום: סיון פרג'

האחים שמקדמים הצפת ערך שלישית בעסקי הנדל"ן שלהם, דרך הבורסה בת"א

האחים דורון אביב ודפנה הרלב פועלים להנפיק בת"א את חברת הנדל"ן המשפחתית, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל ● אילו נכסים נותרו בבעלות המשפחה, שבונה כבר יותר מ־60 שנה, אחרי שמכרה בעבר חלק מעסקיה לידי ארקדי גאידמק וליאורה עופר במחירים גבוהים?

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

הרופאים ובתי החולים באפריקה מתקשים לעמוד בקצב התפשטות נגיף האבולה

התפרצות האבולה בקונגו יוצאת משליטה ומכבידה על המשאבים באפריקה ● בתי החולים סובלים ממחסור חמור במימון, והיחס בין מספר הרופאים למספר המטופלים הוא מהנמוכים בעולם ● לקושי מוסיפים גם חוסר יציבות ביטחונית ומתקפות אלימות של חוליות דאעש

נייצ'ר וואלי, מותג מרכזי של החברה. בעיגול: דני נגל, מנכ''ל ומבעלי רוסטיק בייקרי / צילום: אתר נייצ'ר וואלי, מצגת החברה

התשקיף מגלה: כך הפכו שני שותפים חברת מאפים ותיקה לאימפריה

תשקיף ההנפקה של חברת רוסטיק בייקרי, שמובילים דני נגל ובועז רעם, חושף נתח שוק משמעותי בתחום הבצקים הקפואים, לצד רווחיות גבוהה מהפצת מותגי נייצ'ר וואלי ופילסברי ● בעלי החברה, שבעבר נקראה "קן הקוקיס", ימכרו בהנפקה מניות תמורת יותר מ־40 מיליון שקל

הבניין ברחוב לה גוארדיה 45-35 / הדמיה: ATCHAIN

מנרב ואנשי העיר ימזגו פעילויות בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב

קבוצת מנרב תרכוש 49% מפרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גווארדיה בתל אביב של אנשי העיר ● בתמורה תעביר מנרב לקבוצת אנשי העיר 49% מפרויקט תמ"א 38, אותו היא מקדמת ברחוב אבן גבירול, ותוסיף 32 מיליון שקל

חוף גולן / צילום: איגוד ערים כינרת

רעידת אדמה הורגשה הערב באזור הכנרת

אין דיווחים על נפגעים או על נזק ● לפני כחודש דווח על רעידת אדמה בעוצמה של 4.7 שמקורה היה בלבנון והורגשה גם בצפון הארץ

ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המחסור, העומס והדיון בבג"ץ: על מה נאבק יריב לוין?

שר המשפטים יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והצעד הזה מאותגר כעת בבג"ץ • איך בעצם פועלת הוועדה, ומה אמור לקרות בכנסת הבאה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

המניה צללה ב־80%, המייסד פורש בגיל 42 כמיליונר

אור עופר, שמוביל את סימילרווב מזה כשני עשורים, הודיע לאחרונה כי יפרוש בעוד שנה ● מאז הונפקה בוול סטריט, הושפעה המניה מסערות חיצוניות, שהאחרונה בהן היא החשש מפגיעת ה־AI במודל העסקי שלה ● באופנהיימר עדיין חיוביים: "החברה נמצאת בעמדה טובה"

רועי אלון, מנהל השקעות הנוסטרו של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

מנהל הנוסטרו שמציע לא להיבהל: "השווקים נראים יקרים כמעט כל הזמן"

רועי אלון ממנורה מבטחים מציע לחפש הזדמנויות גם מחוץ למדדים המובילים בת"א, ומעריך שהאג"ח של ממשלת ארה"ב בתמחור אטרקטיבי ● למרות רמות השיא הוא לא ממליץ לצאת כעת מהשוק: "הסייקלים נהיו מאוד קצרים ומהירים", ועל אילו 3 סקטורים הוא ממליץ להשקעה

גילעד אלטשולר, ממייסדי אלשטולר שחם, ויוסי לוי, ממייסדי בית ההשקעות מור / צילום: איל יצהר, יח''צ

בית ההשקעות שמאיים על אלטשולר שחם, ומי הוביל בגיוסים באפריל?

בית ההשקעות מיטב מוביל בחודש אפריל בגיוסי כספים מהמתחרים עם 2.3 מיליארד שקל ● מור קרוב לעקוף את אלטשולר שחם ולהפוך לשני בגודלו בשוק ● וגם: כמה איבדו הגופים החלשים בחודש אפריל?

הדירות שנפגעו. פגיעה ישירה וקטלנית / צילום: Reuters, Matan Golan

טיל איראני פגע במגדל בפתח תקווה והכניס את הדיירים למלכודת נדל"ן

שנה לאחר שמתחם "גן המושבות" בנווה גן ספג פגיעה ישירה, הדיירים מוצאים את עצמם חסרי אונים: אלו שחזרו חיים באתר בנייה, ואלו שעדיין מפונים ורוצים למכור את הדירה נאלצים לספוג ירידה משמעותית במחיר, או לוותר על פטור ממס על דירה שנייה

''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock

עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

כלכלת ישראל צפויה להציג השנה נתון מרשים במיוחד - תוצר לנפש של 64 אלף דולר ● אלא שאחרי תרגום לכוח קנייה, מגלים שמשקי הבית נמצאים רק במקום ה־24 ב־OECD ● מחקר חדש משרטט פתרונות לצמצום הפערים ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

גם כשהריבית יורדת, הקונים לא ימהרו לחזור לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

המדד שקובע: הפחתת הריבית לא תחזיר את רוכשי הדירות לשוק

לפי ניתוח של הפניקס, משק בית ממוצע רחוק כיום כ־25% מההכנסה הנדרשת לרכישת נכס בתנאים הנוכחיים ● המשמעות: הורדת הריבית לבדה לא תספיק כדי להחזיר את הקונים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בשיא, עקב אופטימיות להסכם עם איראן

מדד ת"א 35 זינק במעל 3% ● העליות החדות הגיעו על רקע האופטימיות להסכם בין ארה"ב לאיראן והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75% ● המניות הדואליות זינקו עקב פערי ארביטארז' חיוביים משמעותיים מוול סטריט ● מניות האנרגיה ירדו בחדות בעקבות מחירי הנפט, מניות הקלינטק קפצו

חיילים שבדים מוצבים באי גוטלנד במהלך תרגיל צבאי / צילום: ap, James Brooks

האי הקריטי: תרגיל של נאט"ו חשף את החשש מהיעד הבא של רוסיה

בחודשיים האחרונים ערכה נאט"ו את התרגיל הכי גדול שלה השנה, כולל כ־18 אלף חיילים ותרגול תקיפות כטב"מים ● יעד התרגול מפתיע - אי תיירותי בשליטת שבדיה ● החשש: כיבוש רוסי יאפשר לה לאיים בטילים בטווח קצר יחסית על ברלין, ולשלוט בים הבלטי