גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת "ארמון ההגמון" בבעלות אפריקה-ישראל וקבוצת ב.ס.ט (בדיע טאנוס, אחמד עפיפי וסמיר עוואד) רכשה ב-1995 את המתחם, 420 דונם ברוטו, שהם 230 דונם נטו, מהפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית, בעיסקה בשני שלבים:

* משרדים ומסחר: היזמים רכשו 50 דונם ("השטח התחתון"), והתחייבו לבנות עליהם לפחות 20 אלף מ"ר משרדים ומסחר. בתמורה, תקבל הפטריארכיה 28% מהשטחים ועוד 1 מיליון דולר במזומן. למעשה, מדובר על בניית כ-16 אלף מ"ר משרדים ועוד קניון בן כ-20 אלף מ"ר.

* מגורים: היזמים קיבלו אופציה לרכוש 180 דונם נוספים ("השטח העליון"), ולבנות עליהם לפחות 200 דירות. במקרה זה ישלמו לפטריאכיה 18% מהשטחים ועוד 1 מיליון דולר. אם יבנו מלון במקום הדירות, ישלמו רק 12%.

6 מתושבי נצרת הגישו תביעה משפטית נגד הפטריארכיה. הם טענו, כי רישומי הטאבו אינם נכונים, וכי המתחם נמצא בבעלות העדה כולה, ודרשו את ביטול החוזה.

השופט נסים ממן דחה את טיעוני התובעים וקיבל את גירסת הנתבעים, שיוצגו בידי עו"ד מירה ברונשטיין. הוא פסק, כי לתובעים אין עילת תביעה, והם לא הציגו עובדות והוכחות די הצורך. התביעה הוגשה בשיהוי של 46 שנים לאחר שהקרקע נרשמה על שם הפטריארכיה. התובעים טענו, כי הנסיכה הרוסית מריה קיסלובה רכשה את הקרקע בעבור העדה, אך, כדברי השופט, "הציגו ראיות קלושות".

לעומת זאת, הציגה הפטריארכיה 11 חוזים שחתמה בשנים 1903-1873 לרכישת המגרשים, המהווים את המתחם. השופט אישר, שמסמכים אלו מוכיחים את בעלותה של הכנסיה. הוא אף דחה את טענת התובעים, כי החוזה עם אפריקה-ישראל וב.ס.ט נעשה "במחיר מגוחך".

פסק הדין מגלה, כי חברת הבנייה בולוס גד היא שמימנה לתובעים את הערבות הבנקאית שנדרשו לתת כאשר ביקשו צו מניעה נגד העיסקה, ב-1995. בולוס גד ניהלה קודם לכן, ב-1989, מו"מ לרכישת המתחם. השופט אומר, כי זהו "רמז למעורבות מאחורי הקלעים של קבלן גדול". התובעים חויבו לשלם לנתבעים 100 אלף שקל הוצאות. ב.ס.ט הגישה לפני שנים, לבורר יחזקאל פלומין, תביעה נגד אפריקה-ישראל על שאינה בונה את הפרויקט על פי לוח זמנים שנקבע. שמיעת הראיות הסתימה, והבורר כותב עתה את הפסק. מקורבים לפרויקט מעריכים, כי אפריקה-ישראל לא החלה לבנות בשל ההליך המשפטי. עתה, לאחר שבעיית הבעלות על הנכס נפתרה, היא תהיה מוכנה להתחיל בבנייה בקרוב.