"מה, לא הורדת את בבילון?", שאלו אותי במערכת בתמיהה כשביקשתי תרגום לאיזו מילה. כך התוודעתי לגימיק החביב הזה, בבילון - תוכנה המאפשרת לתרגם כל מילה, או כמעט כל מילה, צירוף אותיות, פתגם וראשי תיבות בהקלקת עכבר, לעברית. מי שמתרגל, מתקשה לחשוב איך חי בלי הדבר הפשוט והחכם הזה. בהתאם לזאת, התייצבתי מלאת ציפיות במשרדי בבילון, מכוכבות תערוכת סביט בהנובר.
אחד הדוכנים הקטנים והצפופים ביותר בסביט היה זה של החברה הצעירה מאור יהודה. שוקי פרמינגר, המנכ"ל, מדווח על התנפלות חסרת תקדים. לא פלא, תגידו, חילקו שם משהו חינם - את התקליטורים של תוכנת המילונים של החברה. החברה גם עלתה לעשיריה הראשונה ברשימת החברות הטובות של סביט, של המגזין בייט, בקטגוריית התוכנה. בשביל פרמינגר היתה זו עוד הוכחה ניצחת שבידיו מוצר מנצח.
ייחודה של תוכנת בבילון הוא בשימוש שהיא עושה בטכנולוגיית זיהוי כתב (OCR), וכך מאפשרת, בהקלקת יחידה על העכבר, לקבל תרגום מאנגלית של מלים בכל תוכנת עיבוד תמלילים, אתר באינטרנט ואפילו באלמנטים גרפיים - בשפות שונות. עד היום פיתחה החברה גירסאות בעברית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, יפנית, גרמנית, ובקרוב - גם בהולנדית ובשפות סקנדינביות.
מתחרותיה של בבילון, שלהן תוכנות מילונים, מתבססות על קבצי טקסט, ולכן אפשרויות התרגום, בעיקר כשמדובר באינטרנט, מוגבלות יותר. בין המתחרות: אקסנט הישראלית, טקפרו מספרד ועוד.
כל סיפור בבילון התחיל לפני כשנה, כשאמנון עובדיה (מחברת פרודקט מחשבים, מפתחת מילוני מיכל) התייצב עם תקליטור אצל פרמינגר, אז בעליה של חברת ייעוץ לניהול. "'יש לי תוכנה פה', הוא אמר לי", מספר פרמינגר, "'ואני רוצה לעשות מזה ביזנס'. שאלתי אותו במה מדובר. הוא ענה 'אני לא רוצה לגלות לך מה זה. זה כל כך פשוט, שאם אספר לך תצחק'". זו היתה הגירסה הראשונה של בבילון בעברית-אנגלית. "הוא הפיל אותי מהכסא", אומר פרמינגר.
מה הפיל אותך?
"שזה עבד. אמרתי לו, 'אמנון, אנחנו צריכים להעיף את זה מהר' - כי בתוכנה יש תמיד מישהו שמדבר על אותו דבר באותו זמן".
בחיפוש אחר משקיעים הגיע פרמינגר ליקי דוניץ במשוב מחשבים. "גם הוא נפל מהכסא", מדווח פרמינגר, "אפילו בלי לראות את התוכנה". כך הקימו השלושה את חברת בבילון ב-1 בספטמבר 97'. בסיס הנתונים של מילוני מיכל שימש לגירסה העברית. 20 מתרגמים גוייסו כדי להקים בסיסי נתונים לתוכנה בשפות שונות. מלבד זאת יש לחברה עוד 9 עובדים.
"נקודת הכניסה שלנו לתחום המילונים היא האינטרנט", אומר פרמינגר, "כשהמטבע הלינגוויסטי הבינלאומי הוא אנגלית". התוכנה של בבילון מורדת חינם מאתר החברה ברשת (www.babylon.co.il). את הגירסה העברית הורידו כבר 250 אלף משתמשים, אומרים בחברה, אבל מדגישים שמספר המשתמשים גדול ממספר ההורדות. באתר החברה נרשמות 10 אלפים הורדות ביום, "תלוי באיזו שעה בודקים", אומר המנכ"ל. בסך הכל רשמה החברה, נכון לראשית אפריל, יותר מחצי מיליון הורדות.
אז איך עושים כסף מזה?
"הדבר הכי חשוב לבבילון זה להפוך לסטנדרט העולמי של מילון בקליק אחד למשתמשי אינטרנט ודואר אלקטרוני. האופציה היא לעשות עסקים עם חברות שמבחינתן בבילון היא ערך מוסף: חברות תוכנה, מנועי חיפוש, ספקיות אינטרנט".
מודל עסקי של הוטמייל, שנקנתה על-ידי מיקרוסופט?
"גם, אבל לא רק. נטוויז'ן, למשל, תוכל להרוויח מאיתנו זמן גלישה. שווה לה לשלם לנו עמלה".
לא הבנתי.
"יש אנשים שלא גולשים באתרים אנגליים. 43 אחוזים ממשתמשי האינטרנט לא דוברים אנגלית. התוכנה שלנו פותרת את הבעייה הזאת. משתמשים שלא מבינים אנגלית יוכלו עכשיו להבין מה יש להם באתר. אם להערכת נטוויז'ן הדבר שקוראים לו בבילון שווה כסף, אנחנו צריכים להסכים בינינו כמה זה שווה. ויש עוד כמה אופציות עסקיות לחברות כמו בבילון, מירביליס והוטמייל. אני לא יכול לספר עליהן".
פרמינגר נזיל מאוד בהגדרות שלו. לא תוציאו ממנו שורה תחתונה על שום דבר. "אני רק יכול להגיד לך שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. כבני אדם מאוד קשה לנו עם זה. כולם חכמים לאחר מעשה. אבל אם מישהו היה מספר את סיפור הוטמייל לפני שנתיים, היו חושבים שהוא מדבר שטויות".
אז אתה כן בונה על זה שמיקרוסופט תקנה אתכם.
"יש לי כמה וכמה כיוונים".
כל שאילתה על העתיד מוסטת מייד למספרים ולהכרזות גרנדיוזיות. "אנחנו עושים בצרפת משהו שלפנינו עשה רק נפוליאון", אומר פרמינגר. "זה כמו חומת ברלין. גם את ההריסה שלה אף אחד לא חזה. אנשים מתכננים לפי העבר, אבל זה עומד להשתנות. האינטרנט, למשל, היא סיפור נורא מעניין ושונה. זה האנשים שם, שמחליטים מה קורה".
האנשים שם החליטו לא לשלם.
"ומה אם הם מקבלים ערך מוסף?"
הם עדיין לא אוהבים לשלם.
"היו עלינו 70 כתבות בעיתונות הגרמנית. באה הטלוויזיה לדוכן שלנו, אל תשאלי, עם פרוז'קטורים ומצלמות, ומה לא. הם כל-כך אוהבים את המוצר שלנו, שמגזינים הוציאו אותנו על חצי מיליון תקליטורים".
מה המוצר הבא שלכם?
"הרעיון הוא לתת למשתמש כלי, כמו בבילון, שלא צריך בשבילו ספר הדרכה".
אחד הערכים המוספים של בבילון, שנוקבים בהם לצורך שירטוט מודל עסקי אפשרי, הוא בסיס הנתונים של המורידים את התוכנה מהרשת. אלא שבבבילון, כך עושה רושם, לא ממש סגורים על העניין. החברה לא מחייבת את מי שמורידים את התוכנה למלא טופס עם פרטים. כל מה שמבקשים הוא כתובת דואר אלקטרוני. "ולא כולם נותנים את הכתובת הנכונה", אומר פרמינגר.
אז מה שווה מאגר הנתונים שלכם?
"המאגר שווה משהו. פעם הוא יהיה שווה יותר. לבקש מידע זה לא דבר פסול, אבל אסור להגזים".
מה השוק שלכם?
"כל עוד יש משתמש שאין לו אייקון של בבילון על המחשב, יש לי עוד עבודה".
איך אתה מגיע לתחום התוכנה?
"לפני שהיתה לי חברה לייעוץ, עשיתי סמיקונדקטורס. צ'יפס. לא של מקדונלדס. ניהלתי חטיבת ייצור של מפעל בקליפורניה בשנים 87-80'.
פרמינגר מבקש להדגיש, שאחד ההישגים הגדולים של החברה הוא העובדה שקהל לקוחותיה מצוי רובו ככולו מחוץ לשוק העיקרי - ארה"ב, שמהווה כ-75 אחוזים משוק התוכנה העולמי.
בעלות: אמנון עובדיה (%40) משוב (%33) משקיעים פרטיים (%20) פרמינגר (%7).
בבילון סיימה לא מכבר הנפקה פרטית של מיליון דולר, שבה בחרה משוב מחשבים שלא להשקיע סכומים נוספים בחברה. העובדה שבין המשקיעים לא מופיעה שמה של קרן הון סיכון - גם היא אומרת דרשני.
בבילון היא לא מכירה קלה למשקיעים.
"יש כאלה שאומרים לי 'תשמע, זה מיוחד בשבילי'. זה כמו צ'רלי פרקר, שהמציא את הביפבופ והמבקרים קטלו אותו בהתחלה. בעסקים המסורת היא רציונליסטית. אנחנו לא מנסים לעשות משהו לא רציונלי, אבל אין לנו עוד כלים לבדוק מה יקרה. אחרי מיראביליס, בבילון והוטמייל, יפתחו מודל שיבחן את זה".
החברה מתכננת גיוס נוסף לפני סוף השנה "לפי שווי חברה יותר גדול", אומר פרמינגר.
אין מכירות. איך מחשבים שווי חברה?
"נכון, אין".
אחרי שיחה ממושכת עם פרמינגר, נוצר הרושם שיש ויש שורה תחתונה במודל העסקי של בבילון, הרשומה, לעת עתה, בעט סתרים, והיא: ביל גייטס ירשום לנו צ'ק.
*
*«
אלה יעקבי
«
בבילון: רוצים להיות מיראביליס, חולמים שהם הוטמייל
*
*«
מבחינת תוכנת המילון און-ליין, שהיתה להיט בסביט, המציאות קצת יותר מסובכת. למה משוב, מהבעלים לא השקיעה בסיבוב השני? איפה הון הסיכון? מה ההבדל בין מאגר המשתמשים שלהם לזה של מיראביליס והוטמייל? איך בכלל מוכרים את זה?