סביר להניח כי צורי דבוש מתחרט היום על אותה עסקה שחתם במארס אשתקד עם חברת דיסקונט השקעות. אבל בחודש מארס 2001 נראה היה כי יזם ההיי-טק הצעיר פונה לכיוון הנכון: ניתוב יתרות המזומנים הנכבדות שהניבה לו מכירת מניות אמבלייז, כ-45 מיליון דולר, לרכישת עסק מוביל בתחומי הכלכלה המסורתית שחזרה לאופנה.
מחיר העסקה נראה היה אטרקטיבי אף הוא, על רקע השפל בו נתונים היו עסקיה של קליל, העוסקת בייצור פרופילים מאלומיניום לענף הבנייה, ורצונה העז של דסק"ש, בניהולו של יורם טורבוביץ, להיפרד מהשקעות שאינן בליבת עסקיה. היום כבר ברור כי טורבוביץ עשה עסק מצוין.
דבוש שילם לדסק"ש כ-100 מיליון שקל תמורת 68% ממניות קליל, מחיר שהיה גבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק. מאז, איבדו מניות קליל כמחצית מערכן. הפרמיה ששילם דבוש קפצה למאות אחוזים ובמילים אחרות, הוא מופסד כיום "על הנייר" כ-70% מהשקעתו.
ההפסד הנ"ל צפוי לגדול לכשתנצל דסק"ש אופציית מכר, שקיבלה בעסקה, למכור לדבוש את יתרת אחזקותיה בקליל (כ-5% מההון) במחיר העסקה המקורית, עד לסוף מארס 2003.
בניגוד למקרים אחרים, אצל קליל משקף מחיר השוק הרעה נמשכת בעסקי החברה. בניגוד לרוכשי פעילויות אחרים מידי דסק"ש, כדוגמת יצחק תשובה (דלק), משפחת בורוביץ (טמבור) או צדיק בינו (קניאל), מתקשה צורי דבוש להוציא את החברה מקשייה.
לאחר שאת שנת 2000, האחרונה תחת בעלות דסק"ש, סיימה קליל עם הפסד של כ-21 מיליון שקל שאמור היה לשקף "ניקוי אורוות" בחברה, הציגה קליל הפסד של 13.7 מיליון שקל בשנת 2001 ובעיקר הפסד של 22.1 מיליון שקל בחודשים ינואר-ספטמבר השנה - כמעט מחצית ממנו ברבעון השלישי.
חלק ממצבה העגום של קליל נזקף, על פי ההערכות, לבעיות ניהול בחברה: כצעד הראשון לאחר ההשתלטות מינה צורי דבוש את אחיו הבכור, לוי, כמנכ"ל החברה הבת קליל מוצרים. בהמשך, מונה לוי גם כמנכ"ל זמני בחברה האם.
מסתבר כי רכישת השליטה בחברה התעשייתית, מעבר למה שהוגדר ע"י דבוש כביזור עסקיו, היוותה הזדמנות להחזיר טובה לאחיו הבכור, שבעבר שימש כמפיץ מוצרי הבנייה של נירלט וכרמית. לוי ידע לספר ש"כאשר צורי השתחרר מהצבא, הוא רצה להשתלב בעסק שלי. במקום זה סידרתי לו חדר ורכשתי עבורו מחשב. אפשר להגיד שהיום הוא מחזיר לי את ההשקעה".
בעלי המניות של קליל לא התרשמו במיוחד. כשביקש באחרונה לוי, הזוכה לשכר בעלות של כ-800 אלף בשנה, גם מענק בסך 100 אלף שקל "לאור המאמצים שהשקיע בצמצום הפסדי החברה הבת ושיפור תוצאותיה העסקיות בשנת 2001", טרפדו את ההחלטה שנדרשה לרוב מיוחד. צורי דבוש, בעל השליטה בקליל, מכהן כיו"ר דירקטוריון החברה, וזוכה לדמי ניהול בעלות של 25 אלף דולר בחודש, בתוספת מענק של 10% מהרווח התפעולי.
מלאכי אלפר, שנכנס בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל החברה, טוען היום כי "בעלי השליטה מודעים היטב למצב החברה וחפצים בהצלחתה. ברור להם כי הם צריכים לתת לי את מלוא הגיבוי וזה כולל הפחתת שכר הבכירים ב-20%. במבט לאחור, הם בזבזו זמן וזה לא פעל לטובתם. חברה בסדר גודל כשל קליל, הפועלת בשוק בעייתי, נדרשה לניהול באוריינטציה וניסיון שחסרו להם".
קליל עוסקת בפיתוח, בייצור ובשיווק של מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה. מוצרי החברה כוללים בעיקר פרופילים מאלומיניום ואביזרים נלווים המשמשים כחומר גלם לייצור מוצרים סופיים (חלונות, דלתות, קירות מסך) וכן לשימושים תעשייתיים אחרים (ריהוט, תחבורה, שילוט ועוד).
מרבית הפרופילים והאביזרים הנלווים נמכרים על ידי החברה לסיטונאים (ומהם ליצרנים של מוצרים סופיים) ויתרתם נמכרת ישירות ליצרנים גדולים. החברה הבת, קליל מוצרים, רוכשת אף היא מוצרים מהחברה ומהווה יצרנית של מוצרים סופיים הנמכרים לחברות הבנייה הגדולות במשק.
השימוש העיקרי במוצרי החברה הוא בענף הבנייה. הירידה המתמשכת במספר התחלות הבנייה בשנים האחרונות, בשילוב המיתון במשק והמצב הביטחוני, משפיעים לרעה על היקף המכירות של קליל ועל תוצאותיה. בתקופת מיתון והאטה קיימת העדפה למוצרים זולים המיוצרים על ידי חלק מהמתחרים (מוצרי קליל נתפסים יוקרתיים ואיכותיים). עודף כושר הייצור הקיים לפרופילים, מעבר לצורכי השוק המקומי, גורם לתחרות, שחיקה במחירי המכירה וברווחי היצרנים.
על פי תשקיף האג"ח של קליל, שפורסם בתחילת השנה הנוכחית, פועלים בישראל ובשטחי האוטונומיה 8 יצרנים של פרופילי אלומיניום. סך הייצור השנתי בענף הוערך בשנת 2000 בכ-40 אלף טונה בשנה, בערך כספי של כ-180 מיליון דולר. נתח השוק של החברה אינו עולה להערכתה על רבע מהשוק הרלבנטי (המתחרים העיקריים שלה הם מפעלי ס.ה.ל-אלובין, מיפרומאל ואקסטל).
מחזור המכירות של קליל בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על 155 מיליון שקל, ירידה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שאף הוחמרה ברבעון השלישי, בעיקר עקב קיטון בהיקפי הפרויקטים שהסתיימו. במקביל, צנח שיעור הרווח הגולמי ל-5% מהמכירות, בהשוואה לכ-8% בתקופה המקבילה (2.1% בלבד ברבעון השלישי), בעקבות ירידת המכירות והשפעת ההוצאות הקבועות הכלולות בעלות המכירות.
ההפסד התפעולי של החברה עמד על 13.8 מיליון שקל והוצאות המימון כמעט הוכפלו ל-8.2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נזקף, בין היתר, להנפקת האג"ח מחודש מארס, שחיקה אינפלציונית של יתרות כספיות, גידול בחוב הפיננסי (בנקים ואג"ח) והעלאת שיעור ריבית הפריים במהלך חודש יוני.
ההון העצמי של קליל עמד בסוף ספטמבר על 125.8 מיליון שקל והיווה 45% מהמאזן. לחברה התחייבויות של כ-73 מיליון שקל לבנקים, עיקרן אשראי שוטף, כ-35 מיליון שקל חוב לבעלי האג"ח וכ-30 מיליון שקל לספקים ולנותני שירותים.
על פי תשקיף קליל, קיבלה על עצמה החברה לשמור על הון עצמי אשר לא יפחת בכל עת מ-33% מסך המאזן ובכל מקרה לא יפחת מ-140 מיליון שקל. במקרה של הפרת ההתחייבות הנ"ל, יהיה כל בנק כלפיו הופרה ההתחייבות רשאי להעמיד לפירעון מיידי את הסכומים המגיעים לו מהחברה.
בסוף ספטמבר ירד ההון העצמי מההתחייבות הנ"ל, אך לדברי אלפר מתואמת קליל היטב עם הבנקים. מאז התשקיף השתנו, לדבריו, ההתחייבויות והן עומדות כעת על הון עצמי נמוך יותר.
אלפר, ששימש קודם לכן כמנהל פיתוח עסקי בקבוצת חיפה כימיקלים וכמנכ"ל חטיבת הכימיה בפרוטרום, טוען כי "מצב השוק, מבחינתי, אינו תירוץ למצב החברה. אני רואה אותו דווקא כחלון הזדמנויות. קליל נמצאת כיום בתוכנית הבראה אגרסיבית, הכוללת רה-ארגון בכל המערכות, החל מהתפעול ועד השיווק. לכשתושלם התוכנית, בין הרבעון השני לשלישי ב-2003, תחזור החברה לאיזון".
תוכנית ההבראה עוברת, לדברי אלפר, דרך פיטורי עשרות עובדים. קליל מעסיקה כיום קרוב ל-400 עובדים, רובם בחברה האם ויתרתם בחברות הבנות, קליל מוצרים ורול פרופילים. בקליל תעשיות צומצם בשנתיים האחרונות מספר העובדים בכשליש והיא מעסיקה 240 עובדים. בקליל מוצרים צפויים פיטורי כ-50% מבין 120 העובדים.
מהלך התייעלות משמעותי רואה אלפר בהעברת מפעלי הייצור של החברות הבנות מקריית מוצקין למפעל קליל תעשיות בכרמיאל תוך מספר חודשים. בעקבות המעבר, צופה אלפר חיסכון גדול בהוצאות, הנגזר מאיחוד שירותי המנהלה והמטה. השלמת המהלך תאפשר לקליל קידום תוכנית מגירה משנת 2000 לפיתוח הנדל"ן בקרית מוצקין, 52 דונם שאותם היא מבקשת להשביח באמצעות שינוי ייעוד למגורים.
לדברי אלפר, מעניק השוק כיום הזדמנות לחברות גדולות ובעלות חוסן פיננסי, היכולות להתמודד עם מוסר התשלומים הירוד במשק וקידום פרויקטים לטווח ארוך. רק בשבוע שעבר נודע כי חברת סמל אלומיניום נקלעה לחובות של 19 מיליון שקל ופנתה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בבקשה לצו להקפאת הליכים ובגיבוש הסדר נושים. על פי ההסדר המוצע, תפעיל קליל את סמל (החבה לה 550 אלף שקל) לטובת החזרת החובות לנושים.
כדי לצמצם את הסיכונים הטמונים בפעילותה בשוק המקומי, מבקשת קליל להרחיב את פעילותה בחו"ל, בעיקר דרך שיתופי פעולה. כיום מהווה הייצוא כ-7% ממחזור הפעילות של החברה ובתוך זמן קצר, מקווה אלפר, יגיע חלק היצוא ל-20% מהמכירות, בעיקר דרך נוכחות פיזית בשווקים.